כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

הפורום התאסף והתארגן עוד לפני שהתפרקה הממשלה והוקדמו הבחירות, והכנס נערך תחת הכותרת "ביטחון ומשילות בגליל ובנגב - בכירי מערכת הביטחון וראשי רשויות בעבר ובהווה בקריאה דחופה לחיזוק המשילות, הביטחון וההתיישבות בישראל". בכנס השתתפו בין היתר רנ"צ (בדימוס) משה קראדי, מפכ"ל המשטרה לשעבר, אלוף (מיל.) ישראל זיו, אלוף (במיל') איתן דנגוט, אלוף (במיל') אייל בן ראובן, אלוף (במיל') יום טוב סמיה, אלוף (במיל') גיורא איילנד, עוזי נוי, ראש מרחב ישראל וחו"ל בשב"כ לשעבר, תנ"צ מאיר אליהו, מפקד המשמר הלאומי הישראלי, יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, בנצי ליברמן (יו"ר פורום שילה) ד"ר ענת רוט (מנכ"ל פורום שילה), חיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, רוביק דנילוביץ, ראש עיריית באר שבע, שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, עו"ד אמי פלמור (מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר), בהיג' מנסור, ראש המועצה המקומית עוספיא, ראשי המועצות האזוריות דני עברי, ניצן פלג וערן דורון (משגב, הגליל התחתון ורמת נגב) ומזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר.

חברי הפורום הציגו בכנס נייר עמדה המנתח את הפגיעה החמורה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל ואת המשמעויות האסטרטגיות שלו. לנייר מצורפת תכנית פעולה אסטרטגית, אותה דורשים חברי הפורום מראש הממשלה לאמץ ולהתחיל ביישומה באופן מידי כפרויקט חירום לאומי. התכנית בת שלושה שלבים ליישום לשיפור מצב המשילות והתיישבות בטווח הקצר, הבינוני והארוך, היא מנתחת את המשמעויות האסטרטגיות של העדר המשילות – אובדן הביטחון האישי וחנק ההתיישבות, ומצד שני מציעה פעולה אופרטיבית להתמודדות עם אתגרי השעה. המשתתפים בכנס קראו לראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו לשים את חיזוק המשילות, הביטחון וההתיישבות בראש סדר היום הלאומי ולהוביל תכנית חירום בטיפול בסוגיות הללו בטרם יהיה מאוחר מידי.

ניר מאיר אמר בכינוס כי "נבחר כאן אדם שגם אם הוא לא מהגוש שלי הוא דיבר על בעיית המשילות. אז אני כאן כדי להגיד שזה גם עניין של המחנה שלנו. החזרת המשילות והביטחון לאזרחי ישראל היא צעד קיומי. זו לא שאלה של ימין ושמאל, אלא של סדר עדיפויות לאומי נכון, המתחייב מהמצב החמור בו אנחנו נמצאים. רוב גדול של הקיבוצים נמצאים בפריפריה, הזהרנו שמה שהתחיל כטרור חקלאי יזרום לכל חלקי הארץ, וכך קרה. נדרש שינוי מהותי בהגדרת האתגר והתגייסות לאומית נגד הפשיעה ובעד תחושת הביטחון לאזרחי ישראל".

בשבוע שעבר העלה נגיד בנק ישראל את הריבית במשק ב- 0.5% נוספים, והעמידה על 3.25%. למעשה מדובר ברצף עליות שהחל השנה בחודש אפריל, וזאת לאחר תקופה ארוכה בה הריבית במשק היתה בשיעור של 0.1% בלבד. מה הסיבות לכך, ואיך משפיעה העלאת הריבית על הקיבוץ, על כלכלת המשפחה?

קצת רקע: העלאת הריבית היא כלי משמעותי שיש בידי הנגיד לבלימת גל ההתייקרויות במשק, אשר הוביל לאינפלציה בשיעור של 5.1%, ערב ההעלאה האחרונה, שיעור אשר חורג מיעד האינפלציה שהציב בנק ישראל. לנסיבות מקומיות אלה יש להוסיף גם השפעות של הבנקים המרכזים בארה"ב ובאירופה אשר גם הם נקטו באותה גישה של העלאת הריבית ואף ביתר שאת.

המלצות לקיבוץ ולמשקי הבית: על מנת להפחית את הצריכה המוגברת בשוק ואת רמות הביקוש למוצרים הגורמים לעליית מחירים ואינפלציה (הגבוהה מתחזיות בנק ישראל), נאלץ הנגיד לנקוט בצעדים שיגרמו להאטה. אחד הכלים המשמעותיים לכך הוא העלאת הריבית במשק, מהלך המשפיע באופן ישיר על השימושים בכסף שבידי הציבור. לפיכך, מומלץ למשקי הבית וכן גם להנהלות הקיבוצים לבחון היטב את התחייבויותיהם לזמן הקצר והארוך ולהתאימן לסביבת הריבית הנוכחית (לרבות מחזור ההלוואות בהתאם ליכולת ההחזר), לבחון את היקף מסגרות האשראי שעלות הקצאתן עלתה, ובמקביל אף לבחון את תמהיל תיק ההשקעות. 

ניהול תקציב המשק בתקופת רצף העלאות ריבית הוא מאתגר, ומחייב בחינה של תוכניות העבודה השנתיות ומעקב שוטף אחר מסגרת התקציב, בשים לב לתחזיות הריבית המתפרסמות מעת לעת.

הכנס הפגיש בכירים בתנועה הקואופרטיבית האירופאית עם יזמים ופעילים צעירים מרחבי אירופה ועם אנשי מקצוע בתחומי הבנקאות והאקדמיה, לזירת דיון וחשיבה. ההבנה כי עולם הערכים הקואופרטיבי אינו נוכח במסגרות הכשרה אקדמית ומקצועית – בראש ובראשונה בתחומי ניהול ומנהל עסקים, כמו גם השינויים המואצים בעולם העבודה, בתחומי עיסוק ובצורות העסקה, מחייבים התייחסות מיוחדת ונפרדת על מנת להמשיך ולהצמיח את התנועה הקואופרטיבית בכללה ועל מנת להכליל צורות עבודה ותחומי עיסוק במסגרת של התארגנויות קואופרטיביות חדשות.

בחלקו הראשון של הכנס הוצגו אתגרים ופתרונות בנושאי הכשרה ניהולית ופיתוח יזמות, אותן מקדמים ביה''ס למנהל עסקים באוניברסיטת אסקס וקואופרטיב הצרכנות הגדול מידקאונטיז מבריטניה וכן אינקובטורים לחדשנות בדנמרק ושבדיה ובווילס עצמה. בהמשך, נפגשו מנהלים ומובילים בקואופרטיבים "מבוגרים" וביוזמות קואופרטיביות "צעירות", על מנת לדון ביניהם על הדרכים בהן ניתן לשלב אותן יוזמות חדשות ואותם יזמים צעירים בתוך ארגונים והתארגנויות קיימות – בעיקר ברמה הארצית והאזורית. ביומו השני של הכנס, לאחר מושב פתיחה מרגש שעסק בקואופרטיבים לאנרגיה מתחדשת ובדרכים אותן מצאו על מנת לייצר חיבורים לקהילות בהן הן פועלים ולקבוצות אוכלוסיה שונות – כולל בתי ספר ומסגרות קהילתיות שונות, התקיימו במקביל "קואופתון" ליזמים צעירים ושולחנות עגולים בנושאי הליבה שבתכנית העבודה של קואופרטיבים אירופה.

נטע קדם, מנכ"לית התנועה הקיבוצית וחברת ועד ההנהלה של קואופרטיבים אירופה, שהובילה אחד מהשולחנות העגולים, ציינה: "הדמיון בין נושאי הליבה בהם עוסקות התנועה הקיבוצית והקואופרציה האירופאית הוא הזדמנות לא רק להביא אל השולחן את הידע והכלים אותם פיתחנו, בתנועה ובקיבוציה, אלא גם הזדמנות להכיר וללמוד דרכים שונות להתמודדות עם נושאים ואתגרים דומים".

כ־7,000 חיילים בודדים משרתים כיום בצה"ל, מהם כ־3,500 עולים. במטרה להוקיר את החיילים הבודדים התקיים השבוע אירוע הצדעה, שהסתיים היום (חמישי) באירוע השיא – "יום סידורים" השנתי, שנערך זו השנה השמינית, ובמסגרתו פקדו את בית החייל בתל אביב כ־2,500 חיילים בודדים. ביום מרוכז אחד פוגשים החיילים באופן מונגש את נציגי משרדי הממשלה השונים וכלל העמותות, הארגונים והגופים שמסייעים להם למיצוי זכויותיהם וצרכיהם. גם יעל אייזנר ואיציק עוז ממחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית השתתפו ביום על מנת להציע לעולים החדשים בית בקיבוץ, לראות ולחבק את החיילים שכבר מאומצים בקיבוצים ולהדק שיתופי פעולה עם יתר הגופים והארגונים. 

התנועה הקיבוצית רואה באימוץ חיילים בודדים בקיבוצים פרויקט דגל, בו לוקחים חלק מתוך תחושת שליחות גדולה יותר משבעים קיבוצים, ומאות מקשרים ומשפחות מאמצות. כ-23 אלף חיילים בודדים אומצו בקיבוצים עד היום וכ-700 חיילים מואמצים ברגע זה על ידי הקיבוצים לתקופת השירות הצבאי, לאחר שבחרו להתנדב ולהתגייס לצבא. תודה לקיבוצים ולמשפחות המאמצות על בית חם ולב פתוח. 

יעל אייזנר מסכמת בהתרגשות: "אני מצדיעה לכל החיילים הבודדים, אלו שעזבו את משפחותיהם ועלו ארצה, ואלו שהם ילדי הארץ חסרי העורף המשפחתי, אלו שאיתנו בקיבוצים וגם לכל האחרים. אתם הגיבורים שלי! קיבוצים נוספים הרוצים להעניק בית לחיילים – אנחנו מחפשים אתכם!".

הדס דניאלי ילין (49), היא חברת קיבוץ יגור, פסיכולוגית אירגונית-תעשייתית בהכשרתה, ומגיעה לשדולת הנשים לאחר עשרות שנות ניסיון ניהולי בקיבוצים ובעולמות החברתיים והציבוריים. בחמש השנים האחרונות פעלה הדס בתנועה הקיבוצית, תחילה כמנכ"לית ולאחר מכן כמשנה למזכ"ל התנועה, תפקיד אותו מילאה עד החודש האחרון. במסגרת עשייתה בתנועה הייתה שותפה הדס להקמת בית הספר למנכ"ליות העתיד בקיבוצים ובתעשייה הקיבוצית ופעלה רבות לקידום מנהיגות נשית.

לאחר ההודעה על מינויה, אמרה דניאלי ילין: "זאת זכות גדולה עבורי למלא את תפקיד מנכ"לית שדולת הנשים בתקופה זאת. אני מגיעה למשימה עם תחושת שליחות ואחריות גדולה להמשיך ולפעול לקידום נשים וזכויתיהן, ולהבטיח כי כל אישה בישראל תרגיש שווה, בטוחה ומשמעותית בכל חלקי החברה הישראלית. משימה גדולה לפני להמשיך את הדרך הנפלאה שהובילה עינת בשדולה בשנה האחרונה". 

לשדולת הנשים תפקיד מרכזי וחשוב בקידום מעמד האישה, ומסתמן שבתקופה הקרובה צפויים לה אתגרים יותר מהרגיל. אנו בטוחים שאין מתאימה מהדס להוביל את העמותה אל עבר יעדים והישגים חדשים. בהצלחה!

מירב בן שימול (48), מקיבוץ מצובה, שימשה בעבר מנהלת מרכז צעירים מטה אשר ודירקטורית בשתי חברות, מנטורית וכמרצה באקדמיה ועבדה במרכז השלטון האזורי בישראל (מרכז המועצות האזוריות לשעבר), תחילה כמנהלת תחום צעירים ובתפקידה האחרון כיהנה כראש מנהל חינוך, רווחה וקהילה. היא בעלת תואר שני במדיניות ציבורית בהתמחות בשלטון המקומי מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בחינוך מיוחד ממכללת אורנים.

לפני כניסתה לתפקיד אמרה בן שימול: "אני נכנסת לתפקיד הדורש יכולת הובלה וראייה של הדרך לקיום שיתוף פעולה אזורי למען צמיחתו של הגליל המערבי. כתושבת הגליל המערבי אני מכירה היטב את האתגרים הניצבים בפניי. אני נכונה לכם ומגיעה עם חזון ליישם ולקדם פיתוח וצמיחה אזורית בשותפות והתגייסות אמיתית".

שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו ויו"ר אשכול רשויות גליל מערבי, אמר: "אני מברך את מירב על המינוי הראוי, מירב מביאה איתה ניסיון משמעותי ואני משוכנע שתוכל לפעול לקדם את יישובי האשכול לעבר פסגות חדשות. אני מבקש בהזדמנות זאת להודות ללי-את על תרומתה המשמעותית והעובדה המצוינת ומאחל לכולנו הצלחה בעתיד".

"אות המציל היהודי" נוסד בשנת 2011 ומוענק על ידי "הוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה" בשיתוף המרכז העולמי של בני ברית ליהודים שהצילו יהודים אחרים בשואה וחיו תחת משטר פאשיסטי או נאצי, במדינות כבושות או באזורים שבהם יהודים חיו תחת סכנה של גירוש למחנות השמדה ועבודה. זאת מתוך תחושה שיש צורך לתקן עיוות הקיים בהיסטוריוגרפיה של השואה, להעניק כבוד ולהוקיר את אלפי היהודים שהיו פעילים במאמצי ההצלה ברחבי אירופה, ולהנחיל את מורשתם לדורות הבאים. 

עד היום קיבלו את האות כ-580 איש ואישה (בדרך כלל קיבלו את האות בני המשפחה של אותם הגיבורים), מתוכם קיבלו כבר את האות 127 מחברי המחתרת של תנועות הנוער הציוניות בהונגריה. רבים מאותה מחתרת ההצלה עלו לארץ לאחר המלחמה והקימו קיבוצים או התיישבו בהם. מבין מקבלי האות השנה ישנם 81 איש ואישה שהיו חברי קיבוצים, כמו יחיעם, געתון, כפר החורש, יסעור, העוגן, עין דור, גבעת ברנר, שמרת, פרוד, הגושרים, כנרת, כפר גליקסון ועוד. בשנה האחרונה פעלה העמותה על מנת להעניק את האות לעוד רבים מאנשי המחתרת שפעלה בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה, רובם ככולם כבר לא בין החיים, והחליטה להעניק השנה את האות בבת אחת ליותר מ-200 פעילי הצלה. כמעט כל מקבלי האות היו חברי תנועות הנוער - השומר הצעיר, הנוער הציוני, הבונים דרור, מכבי הצעיר,בני עקיבא וגם מבית"ר.

יובל אלפן, פעיל מרכזי בעמותה לחקר מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה, מספר: "אנו עורכים טקס גדול באולם המופעים שבקיבוץ הזורע עוד שבועיים, ביום שלישי, 13 בדצמבר בשעה 17:00, וכבר מצאנו עד כה יותר מ-90 קרובי משפחה שמתרגשים לקבל את האות בשם ההורה או הסב. בטקס יישא דברים, בין היתר, מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (במיל') אליעזר שקדי שאביו הוא בין מקבלי האות, וכן יברך שגריר הונגריה בישראל. מאות אנשים כבר נרשמו לאירוע ואנחנו נשמח אם יגיעו לאירוע עוד חברי וחברות קיבוצים שהם קרובי משפחה של אחד או אחת ממקבלי האות, או שפשוט רוצים להשתתף באירוע המרגש".

הקיבוץ הוא ניסוי חברתי חשוב בשוויון ובשיתוף, שמאתגר את התיאוריה הכלכלית המסורתית. בתעלומת הקיבוץ: חברה שוויונית בעולם קפיטליסטי חוקר רן אברמיצקי את הגורמים הכלכליים שמאחורי עלייתה ודעיכתה של התנועה הקיבוצית. המערכת הקיבוצית, שחייבה שיתוף שוויוני של כל חבריה בהכנסות ובמשאבים, יצרה תמריצים להשתמטות מנשיאה בנטל או לעזיבת חברי הקיבוץ המשכילים והמיומנים ביותר אל העיר. ובכל זאת, במשך רוב המאה העשרים רבים מהקיבוצים שגשגו, וחיי הקיבוץ נתפסו כאידיליים בעיני החברים עצמם והעולם שמחוץ לקיבוצים גם יחד.

אברמיצקי שוזר את סיפור התנסותם האישית של בני משפחתו כחברי קיבוץ עם נתונים כלכליים והיסטוריים רחבי יריעה, ושופך אור על האידיאליזם ועל הנסיבות ההיסטוריות שעזרו לקיבוצים לשרוד בניגוד לתיאוריה הכלכלית המנבאת ששוויון ממריץ להשתמטות ולעזיבה. הוא מראה כיצד הצליחו הקיבוצים להתמודד עם אתגרי החיים ולשרוד בעולם קפיטליסטי, ומעריך את הצלחתם של קיבוצים שונים בשמירה על שוויון כלכלי. הלקחים מהניסוי החברתי המיוחד במינו הקרוי קיבוץ משתרעים הרחק מעבר לשעריו, ויכולים לשמש מדריך לחברות ששואפות לנהל חיים של שוויון כלכלי וחברתי. המחבר מסביר מה אפשר ללמוד מהקיבוצים על יצירת חברה שוויונית יותר, ומהם התנאים הנדרשים כדי שחברה כזאת תשגשג.

לחצו כאן לעיון בעמודים מתוך הספר   \   לחצו כאן לרכישת הספר במחיר מיוחד