כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

כמו בכל שנה, תחילת שנת הלימודים מבשרת גם על פתיחת ההרשמה לשנת השירות של התנועה הקיבוצית. המיון לשנת השירות של התנועה הקיבוצית כולל מספר שלבים ופועל על פי עיקרון הבחירה ההדדית. בהתאם לכך, המועמדים בוחרים לאילו מסגרות ברצונם להתמיין (בהתאם לאשכול אליו שובצו אחרי יום ההיכרות) וצוות המסגרת בוחר מי מבין המועמדים שהגיעו למיון יתקבל לקומונה. בשל העובדה שישנן מסגרות מבוקשות יותר מאחרות, לא כל מועמד ישובץ למיון בשלושת המסגרות אליהן הוא הכי היה רוצה להגיע.

הביקוש לשנת השירות של התנועה הקיבוצית גבוה בהרבה ממספר המועמדים שנוכל לקבל (כמות המקומות נקבעת ע"י משרד הביטחון, אשר מקצה לנו כמות מוגדרת של תקני דחיות גיוס). כתוצאה מכך, לא נוכל לקבל את כל המועמדים שיעברו את התהליך. בשנה שעברה יחס הקבלה מתוך כלל המועמדים שנרשמו עמד על 1:4, כלומר מכל 4 מועמדים רק 1 התקבל/ה. חשוב לקחת בחשבון שהתהליך עשוי להסתיים באכזבה עבור חלק מהמועמדים, גם אם הם מתאימים ובעלי מוטיבציה גבוהה. אנו מבטיחים שהמיונים ייעשו בצורה מכבדת ומקצועית, ושכל המועמדים יקבלו יחס הוגן ותשובות ראויות.

 התנועה הקיבוצית היא אחד מתוך כ-30 גופים המפעילים מסלולי שנת שירות, וכדאי להכיר את מגוון האפשרויות, כולל מכינות קדם-צבאיות (שנתיות וחצי-שנתיות) ולשקול הרשמה לגופים נוספים.

מרבית הביקור התמקד בסיור מודרך במרכז החדשנות של ישראל - מרכז המבקרים הראשון והיחיד מסוגו של החדשנות הישראלית - בו נחשפו חברי וחברות המזכירות לסיפורה הבלתי יאומן של מדינת ישראל, אומת החדשנות, במסע מרתק בהשראת חזונו של שמעון פרס ז"ל. המבקרים זכו לשמוע על חלקו של פרס בקידום נושא החדשנות והפיתוחים הטכנולוגיים, החשיבות הרבה שראה בכך. בנוסף לכך יכלו להתרשם מתצוגה דיגיטלית שהציגה פיתוחים והמצאות ישראליות על ציר זמן ואף להיבחן על כך בתחרות אינטראקטיבית בין קבוצות.

הביקור הסתיים במפגש עם אפרת דובדבני, מנכ"לית מרכז פרס לשלום וחדשנות, שהתקיים במשרדו של פרס במקום, הצופה אל הים. אפרת סיפרה על הקמת המרכז, פועלו ומטרותיו, ועל הדרך שצעדה לצד פרס בתפקידים שונים מאז שנות ה-90, לאחר רצח רבין, ועד ליום מותו. המשרד נותר כפי שהיה ומוצגים בו מגוון פריטים היסטוריים של פרס, כמו למשל המדליה של פרס נובל לשלום שקיבל. דובדבני שיתפה בכמה אנקדוטות הקשורות לפריטים וחפצים שונים שנמצאים במשרד. לבסוף הצטלמו כולם למזכרת מסביב לשולחן העבודה של פרס.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "אני מבקש להודות, בשם חברי המזכירות, לאפרת דובדבני, מנכ"לית המרכז, שהזמינה אותנו לביקור והשקיעה זמן ואנרגיה בכדי לתרום להצלחתו".

התכנית, אותה שזרה בכישרון נעמיקה ציון, כהוקרה לדרך, למעשה, ולרעיון הרחיבה מעבר לסיפור של יד טבנקין עצמו, התמקדה במושא שליחותו. החלקים האמנותיים שכללו את תזמורת הבוסתנאים, להקת 'שסק' מתנועת האמנים המחנכים 'תרבות', ספוקן וורד של אור ותום אדם, על עתיד הקיבוץ ועוד, הולידו חלקים מרגשים עד דמעות. החלק הראשון של הכנס היה בעל אופי יותר אישי והוקיר את כל אלו שהניחו את המסד ולכל אלו שממשיכים בעשייה, מתוך יד טבנקין וגם לשותפים לדרך. בתוך כך, דיבר עמוס ידלין על אביו, אהרן ידלין ז"ל, שהיה יו"ר יד טבנקין במשך שני עשורים.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, פתח בברכה חמה והתייחס לצורך לספר על חלקם ההיסטורי של הקיבוצים בהקמת המדינה לדורות הבאים: "יש שמונה מיליוני אנשים בארץ שלא מכירים את ההיסטוריה, את הסיפור ההרואי של מלחמת העצמאות ואת החלק שלנו בכינונה של מדינת ישראל, פשוט כי הם לא היו פה, הם הגיעו מאוחר יותר. אני רוצה להודות לאנשים שהשקיעו שנות עמל רבות בשימור של 112 שנות יצירה מדהימה, כי את העבר לא ייקחו לנו. החזון של יד טבנקין שכתוב פה על הקיר מתאים להיסטוריה של כל התנועה הקיבוצית. אנחנו צריכים לשלב ידיים ולאחד כוחות, כי אנחנו לא מספיק עשירים וחזקים ואין לנו מספיק קהל, והמוסד המאוחד צריך להיות פה, ביד טבנקין".

ד"ר פז אלניר, מנכ"לית יד טבנקין, אמרה בין היתר בדבריה: "גאווה גדולה ליד טבנקין שגם בגיל 50 הוא ממלא אולם בקהל כל כך אוהד, סביב הסיפור הייחודי בתולדות העמים, על איך יכול להיות שמיעוט חולל שינוי כל כך גדול בכינונה של מדינת ישראל? ולאחר מכן, איך ההוא צלח משברים לכדי צמיחה והתחדשות, את הסיפור הזה אנחנו מספרים".

שר התרבות חילי טרופר ברך את יד טבנקין ואת הקהל והודה על העבודה שנעשתה עד כה. הוא ציין שהמדינה זקוקה לאנשים כמונו, עדיין נדרשת לאתגר של בניית חברה, ויש מקום לשפה של ציונות, של חלוציות, של ערכים וקולקטיב.

המסיבה שהתקיימה בבריכת קיבוץ אורים התאפיינה בשמחה גדולה וכללה מספר שעות של צחוק נעורים וריקודים לטיניים, אבל לא רק. במסיבה השתתפו בה חניכי גרעיני צבר מהקיבוצים ניר יצחק, אורים, חצור, וטללים - מעל 100 חיילים בהווה ובעתיד (חלקם גרעינים שרק הגיעו לפני כשבועיים לארץ) שזכו לפינוק אותו לא יישכחו במהרה.

רון פרומרמן, ידיד המחלקה והמפיק הקבוע של אירועי הפרגון (בהתנדבות, כמובן) רתם עשרות אנשים וכמה קיבוצים כדי להנעים ולהאכיל את החיילים במיטב המטעמים בסגנון ברביקיו. החיילים היו מופתעים מאוד והתרגשו מהשפע, מהמגוון, ומהחן בו הוגש להם האוכל, עד כדי כך שאחד החיילים, שעשה עלייה לאחרונה וצפוי להתגייס בדצמבר, שאל האם כל זה אמיתי והצחיק את כל הנוכחים.

יעל אייזנר, רכזת מחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצים, עונה לשאלתו: "כן, זה אמיתי, ונמשיך גם בעתיד לפרגן לחיילינו האהובים במסיבות מושקעות. השמחה שלהם היא המנוע שלנו להמשיך. תודה מיוחדת לקיבוץ בארי שתרם בנדיבות בשר בשפע, לקיבוץ עלומים שתרם אוכל חם ומפנק, למלאכי הברביקיו שלנו, המתנדבים שהכרנו רק בשבוע שעבר וכבר התאהבו בעשייה שלנו והגיעו גם עד אורים. תודה מיוחדת לקיבוץ אורים ששנים ארוכות מארח גרעיני צבר, ליהודית הרכזת הנפלאה ולצוותה שעושים ימים כלילות כדי לשמח החיילים. אנו ממשיכים במלוא המרץ ובסוף החודש נשמח את חיילי הצפון. כי כשהחיילים שמחים - אנחנו שמחים מאוד!".

מדובר בהשקת מסורת חדשה -  מפגש בוגרות ובוגרים פעם בשנה, שמטרתו העשרה, למידה, סיעור מוחות ויצירת קשרים עם עמיתים. בוגרים מעשרה מחזורים שונים נפגשו ושמעו הרצאות העשרה בנושאים: מצבי סיכון בקבלת החלטות בהנהלה, עירוב ציבור בדיוני התקציב, העלאת מודעות לסוגיית הנגישות בקיבוץ ועדכונים חמים בנושא השיוך. כמו כן, התנסו המשתתפים בסימולציית שיח רבים בנושא עיצוב קוד אתי לאווירה סובלנית בקיבוץ.

שלומית צימרינג, מנהלת תחום פיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית, משתפת: "היה מרגש לראות כמה מהם ממלאים תפקיד בעקבות הקורס שעברו, עד כמה הם יכולים להתייחס לתכנים שהובאו מתוך ניסיונם האישי וכמה שמחו לפגוש את חבריהם למחזור ועמיתים אחרים לתפקיד".

קורס ההכשרה למנהלי קהילה קיבוצית נפתח בכל שנה בנובמבר ונמשך עד מאי. הוא נועד למנהלי קהילה חדשים בתפקיד, כאלו שהקיבוץ מייעד אותם להיות מנהלי קהילה בעתיד וגם לכל מי שהתפקיד המרתק והמגוון הזה מעניין אותם כמשהו לעשות בהמשך הקריירה. מטרת הקורס: הכשרת מנהלי קהילה ומזכירים בעלי זהות קיבוצית, יכולת להוביל את השיח הקיבוצי בתחומים השונים ולנהל את ענפי הקהילה. משתתפי הקורס זכאים למלגה מטעם התנועה הקיבוצית.

את הכנס הנחתה הכתבת הפוליטית של חדשות 12, דפנה ליאל. חברי השדולה החקלאית שהשתתפו בפאנל, סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), יו"ר סיעת העבודה בכנסת, ח"כ רם שפע, ח"כ ניר שפק ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) וח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית) התחייבו כי יעצרו את הפעימות הבאות ברפורמה בחקלאות עד שיושגו הסכמות עם החקלאים וכי יעמדו על כך שמה שסוכם בלשכת יו"ר הכנסת לאחר חודשים ארוכים של מו"מ ייצא לפועל כפי שסוכם. 

לאחר מכן התקיים פאנל משותף של הנהגת החקלאים בו השתתפו מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל עמית יפרח, נשיא התאחדות האיכרים ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ויו"ר השלטון האזורי וראש מוא"ז מרחבים שי חג'ג'. לגבי מה שצפוי לאחר הבחירות הקרובות אמר ניר מאיר: "הנס הזה של לובי חקלאי שהוא יותר חזק מהגיבוי המפלגתי שישי לשר האוצר לא בטוח שיחזור, ולכן אני מקווה שתהיה קונסטלציה שתאפשר לנו להשפיע לפחות באותה המידה".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית אמר לגבי הרפורמה בחקלאות: "האקסיומה שאיתה אנשי האוצר התחילו את הדרך במגעים על הרפורמה היא שיוזילו את אמצעי הייצור רק שהם לא עשו את זה ולכן הכניסו את החקלאות לפינה. הם בנו רפורמה שלמה על אקסיומה אך לא גיבו אותה. אחד החיצים הרעילים שירו בנו הייתה העובדה הנכונה שהתפוקה החקלאית לא עולה כי אנחנו כבר 20 שנה מנהלים קרבות מאסף ומשמרים בשארית הכוח כל אחד את המשק שלו. הפוטנציאל ברפורמה הזאת זה להבקיע בנקודה הזו ואז יהיה צריך לשנות את ההתארגנות, להקים קואופרטיביים וליהנות מיתרון הגודל. אפשר לעשות את זה והממשלה תעודד את זה. אנחנו חייבים ללכת לעולם אחר, וחוץ מזה, גם השוק גדל. כשהשוק גדל אפשר לעשות מיתוג לתוצרת איכותית ולשווק פירות וירקות פרימיום".

הביקור בישראל נעשה כחלק מתהליך עומק אסטרטגי הנעשה על ידי ממשלת ויאטנם לקידום הקואופרציה ולעדכון החקיקה הקיימת בתחום. חברי המשלחת התרשמו מהטכנולוגיות וההישגים של התאגידים המשותפים בתחומי התעשייה החקלאית והתשתיות, וכמו כן מהיתרונות שיש למבנה הקואופרטיבי להציע במישור הכלכלי והאזורי.

מיכל צורן מנהלת האגף לפיתוח בין לאומי באיגוד התעשייה הקיבוצית: "אנו שמחים להוות מקור משיכה ומידע לטובת התעשייה עבור המשלחות הרבות שמגיעות מחו"ל. פגישות אלו מאפשרות לנו לחשוף את היכולות של התעשייה הקיבוצית ולקדם הזדמנויות עבורן בטריטוריות הרלוונטיות".

עו"ד מרב ניב ציינה כי "הקואופרציה הקיבוצית, כקואורפציה רב תחומית מגוונת, הנה דגם יחודי בעולם וככזו, מהווה כר נרחב ללימוד מגוון האפשרויות הארגוניות, הכלכליות והמשפטיות הקיימות במרחב הקואופרטיבי".

הגוף האנושי הוא החומר הפוליטי ביותר שאפשר לעסוק בו. הוא מערכת תפקודית, אינטימית ורגישה שמאפשרת את הקיום של כל אחת ואחד מאתנו, אך בו זמנית הוא משמש כלי לשליטה של האחר עלינו על ידי תפיסות חברתיות, ערכים וחוקים חיצוניים שמולבשים עליו, הקשורים במגדר, חברה ותרבות.

התערוכה מציגה דרך מגוון מדיות רחב (צילום, וידאו, ציור, פיסול, צורפות, מיצג, טכניקות מעורבות) מופעים שונים של סימון הגוף. העבודות בתוכה משתמשות, מדגישות, ומשבשות מופעים אלו והופכות אותם לפעולה אמנותית. דרך עיסוק בגוף הפרטי ובסיפורים אישיים, נפתחת אפשרות לחוויה גופנית שהיא לעיתים משמחת ולעיתים רבות כואבת, אך כמעט תמיד מורגשת עמוק בגוף של הצופה. נפתחת דלת למחשבה רחבה יותר, ביקורתית, על אותם כוחות שונים הפועלים עלינו, המוצאים כאן לאור.

התערוכה כשלם המורכב מחוויות פרטיות, מציעה לצופה לקחת חלק במהלך מורכב של התנגדות, חשיפה, ערעור, ואולי אפילו של שחרור הגוף.