כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

יום שני, ביטלתי מראש את התוכניות להיום. קמתי בבוקר, רוב הלילה ישנתי, פתחתי ערוץ חדשות בטלפון  - הפסקת האש נשמרת. עוד רגע, ואשכרה שמעתי ציפורים מצייצות. שמעתי גם כלי טיס ללא טייס כלשהו, אבל מרחוק, וציפורים. יצאתי מהממ"ד.

היה ערב סוער אתמול, ב-18 אזעקות הפסקנו לספור. אז המטבח נשאר ג'יפה – דבר ראשון כלים, הצטרפו גם נמלים, לא חשוב, המדיח הראשון עובד, השיש נקי ולנמלים לא שלום. מקלחת. אחחחחח אין כמו מקלחת של אחרי המלחמה – מקלחת ללא הגבלת זמן, ללא טלפון צמוד, ללא החשש שאיאלץ לרוץ ערומה לממ"ד. מדהים!!

ועכשיו קפה, בשקט, בלי חדשות, רק רדיו. עכשיו אפשר גם קפה וגם מחשב – כי נעלמה המחשבה האם אספיק לזרוק את שניהם באזעקה – ממש נורמליות בלתי נתפסת.

ההחלטה לבטל את סיור מטה התנועה שתוכנן בפלך ובתובל ובמקומו להתפזר ברחבי המדינה ולבקר את החברים והחברות מעוטף עזה שנאלצו להתפנות מביתם, התקבלה בישיבת הנהלת התנועה הקיבוצית שהתקיימה בבוקר יום ראשון, שעות רבות לפני שנודע על הפסקת האש שהושגה והחזרה לשגרה בדרום. פעילי ופעילות התנועה הקיבוצית התחלקו לחוליות קטנות וביקרו במקומות השונים מאילת, ועד כפר גלעדי, על מנת להביע חיזוק והזדהות ולשמוע מחברינו מהעוטף על חוויותיהם ותחושותיהם.

"היה ברור לנו שבמציאות כזו, בה שובשה שגרתם של חברים רבים כל כך בתנועה הקיבוצית, לא הגיוני להתעלם ולשמור את שגרת יומנו", הסביר מזכ"ל התנועה ניר מאיר את ההחלטה לשנות את התכניות. "המינימום ההכרחי היה לפגוש את חברינו ולשמוע על חוויותיהם ותחושותיהם". מאיר עצמו הקדיש את היום לביקור בעוטף עזה, כדי לחזק את אלו שנשארו באזור. ביום ראשון ביקר ניר את ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין במטה המועצה, ובשני ביקר בחמ"ל של המועצה האזורית אשכול ובקיבוצים מגן, כרם שלום, בארי, נחל עוז וניר עם.

"כפי שקורה בכל סבב לחימה, הקיבוצים התגייסו ופתחו את ביתם וליבם לתושבי ותושבות העוטף", אומרת המשנה למזכ"ל התנועה, הדס דניאלי ילין, שריכזה גם הפעם את עבודת מוקד החירום של המרחב הכפרי שנפתח בעקבות האירועים בדרום. "שמחנו לבקר בקיבוצים הקולטים ולפגוש את המשפחות עם הילדים כשהן רגועות ועטופות מכל עבר. הידיעה כי יש לאן ללכת בעת חירום היא אחת מאבני הבסיס של החוסן המרשים אותו מפגינים פעם אחר פעם חברי וחברות הקיבוצים בעוטף עזה".

מוקד הסיוע פעל החל מפתיחת מבצע "עלות השחר" ביום שישי שעבר. המוקד פעל במידת הצורך במציאת מקומות לינה והפגה לתושבי העוטף והדרום - בדגש על ישובים צמודי גדר, ותוך ניסיון לשמור על מענה קהילתי המחזק את החוסן של הקיבוצים והמושבים.כיוון שחודש אוגוסט מאופיין בתפוסה גבוהה באתרי התיירות, חלק ממקומות ההארחה אשר אמורים לקלוט משפחות מיישובי העוטף על פי תכנית "מרחק בטוח" שמפעילות המועצות האזוריות היו תפוסים, והמוקד ניסה למצוא פתרונות לטווח המיידי, בקיבוצים, מושבים ובמתקני המועצות האזוריות.

הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית שריכזה את עבודת מוקד החירום: "אני רוצה להודות לשותפים במוקד החירום המשותף שלנו - לפעילי ופעילות התנועה הקיבוצית, ובראשם רכזי האזורים של עוטף עזה בתנועה, צחי רם ודנה אדלהייט, ולשותפים ממרכז השלטון האזורי, מתנועת הקיבוץ הדתי ומתנועת המושבים. הפעם הצטרפו אלינו למוקד גם נציגים מהמינהל לחינוך התיישבותי ואיגוד התעשייה הקיבוצית, וכך סיפקנו מענה מקיף לצרכי הקיבוצים והמועצות האזוריות".

סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר, דיווח על המצב מנקודת מבטו ואמר: "ברגע שנעצר בכיר הג'יהאד האסלאמי בג'נין נודע לנו על ההתארגנות לפיגוע ברצועת עזה. נתנו לזה צ'אנס להירגע במשך יומיים-שלושה עד שנקטנו בפעולה. משרד הביטחון הנחה בשנה האחרונה את המועצות האזוריות להכין תכנית פינוי לאחר שבשומר החומות לא התממשה התכנית של רשויות החירום. אנו פועלים לכך שיהיה ברור שכללי המשחק שניסו לכפות עלינו לא מתקיימים, ועל הדרך להכות בהם כמה שניתן. אני מקווה שזה יסתיים בתוך ימים. יש חשיבות אסטרטגית לתת ליישובים שקרובים לגדר עם רצועת עזה לצמוח, למרות ההפרעות הביטחוניות".

ח"כ נירה שפק: "אני עוברת בכל המועצות האזוריות וניתן לראות את התפקוד המצוין: סדר, עבודה וארגון. רואים שמה שסוכם בוועדת המשנה למוכנות העורף, קורה. האווירה היא שהעורף האזרחי בעוטף נותן גב ואורך נשימה וזה מדהים לראות את זה. עובדים על זה שיישאר גרעין ריכוז בכל יישוב כדי לדאוג למי שנשאר. אלון ואני מטפלים בעסקים קטנים שנפגעים מהמצב, והממשלה פועלת. המצב לא מדהים אבל אין פה ייאוש ואני חושבת שזה השינוי הגדול מפעמים קודמות. אחד הדברים שחשובים לי הוא להראות שהמרחב הכפרי מתגייס והוא חלק מהמאמץ הלאומי בישראל. יש אליי רק פניות של חוסן ושל איך אפשר לעזור. שאפו לתנועה הקיבוצית על מוקד החירום שפתחתם".

המשיכו לקרוא על ישיבת מזכירות התנועה

כשפרצה לעולם תוכנית הטלוויזיה '80 וארבע' בישראל החלה גם התעוררות מחודשת לפעילות רב דורית בתוך המסגרות החינוכיות. בקיבוצים רבים, משניר ועד אילות, מקיימים לאורך שנים פעילויות מגוונות בקהילה ובמסגרות החינוכיות ומצאנו את עצמנו בתוך תנועה שתופסת תאוצה לפעילות קהילתית מחברת.  

עם פרוץ הקורונה פסקו במסגרות רבות המפגשים הרב דוריים, והשריר שפעל במשך שנים נחלש מעט. תחושות הריחוק החברתי גברו, החשש מהמגפה לווה בהסתגרויות והימנעויות ממפגשים חברתיים לצד קושי במציאת כוח אדם וניהול שוטף של המערכות הקיימות. הצורך והרצון לא אבדו בשום שלב וככל שהקורונה והנתונים הנוספים איפשרו  - כך חזרו גם הפעילויות המשותפות בקיבוצים.  

אגפי חינוך וחברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, בשיתוף "כזה ראה וחדש" מבית המדרשה באורנים ובינ"ה, יצרו יחד מערך חגיגי למפגשים רב גילים בתוך הקיבוצים לרגל חגי תשרי הבאים עלינו ואלינו לטובה. במהלך השבועיים הקרובים יתקיימו מפגשי חשיפה למערך בזום, בהם יוצג המערך, והצוות המוביל ידגימו כיצד ניתן להיעזר בו בכל קיבוץ וקיבוץ. המפגש מתקיים באופן זהה בארבעה מועדים שונים על מנת לאפשר לכמה שיותר א.נשים לשמוע ולהתעניין. לאחר המפגשים המערך יופץ באינטרנט למי שיבקש.   

מה אנחנו מחפשים?

• סטודנטים/ות במסלולי הכשרה לחינוך שעובדים/ות במערכת החינוך הקיבוצית
• סטודנטים/ות במסלולי הכשרה בתחומים מנהל עסקים/כלכלה, אשר חברים/ות בוועדה משמעותית בקיבוץ
• סטודנטים/ות לעבודה סוציאלית שחברים/ות בוועדה משמעותית בקיבוץ.

תנאי הזכאות למלגה:

• חבר/ת קיבוץ או בן/בת קיבוץ.
• עמידה באחד הקריטריונים כפי שצוינו למעלה.
• המלצה של ממלא/ת תפקיד בקיבוץ.

דרישות התפקיד:

1. ניסיון במשפט אזרחי-מסחרי
2. ניסיון בתחומי תאגידים בכלל, לרבות תאגידים ללא כוונת רווח, ודיני אגודות שיתופיות בפרט – יתרון.
3. ותק מקצועי – 5 שנים ומעלה – יתרון.
4. היכרות עם מערכות קיבוציות – יתרון.

מיומנויות וכישורים נדרשים:

1. חבר/ת קיבוץ.
2. יכולת עבודה בצוות.
3. מיומנות גבוהה ביחסי אנוש.
4. גמישות וראייה מערכתית רחבה.
5. שליטה ביישומי מחשב ובתוכנות משפטיות ואופיס.
6. רישיון נהיגה ונכונות לשעות עבודה גמישות ונסיעות ברחבי הארץ.

קורות חיים יש לשלוח עד לתאריך 02.09.22, בדוא"ל לאירית גולדברג:
 iritg@tkz.co.il.