כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

העצרת מתקיימת מדי שנה מאז 1949. השנה, חזרה העצרת למתכונתה המקורית באמפי בקיבוץ לוחמי הגטאות, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, והשתתפו בה גם שר החקלאות ופיתוח הכפר, הנגב והגליל, עודד פורר, שר התקשורת, יועז הנדל, סגן שגריר ארה"ב בישראל, ג'ונתן שרייר, מפקד פיקוד הצפון, אלוף אמיר ברעם והח"כים יעל רון בן משה, ענבר בזק ואופיר סופר. לפני העצרת התקיימה לראשונה "צעדת הגבורה" מחוף הים באזור שבי ציון ועד למתחם העצרת. את תפילת "יזכור" הקריא יפתח קרן, יו"ר ועד ההנהלה של קיבוץ לוחמי הגטאות. כמו כן הובאו דבר תנועות הנוער ודבריו של ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג אמר בפתח העצרת: ״במעמד המקודש שבו אנו נועלים את היום נורא ההוד הזה, שמזכיר לנו את התהום העמוקה ביותר אליה הגיעה האנושות; אני מבקש לדבר גם על האופן שבו נוכל להפוך את השיעור למעשה. הרי היום הזה אינו עוסק רק בעבר, ואסור לו שיעסוק רק בו, אלא גם באחריות המוטלת עלינו בהווה ובעתיד. גם כאן, כמו בכל נושא - כל דור ולקחיו, כל תקופה ולקחיה, כל קהילה ולקחיה. אסור לנו להיבהל מכך, מהשונות הזאת, מהפסיפס הזה. זו הדרך היחידה שבה זיכרון השואה ולקחיה ימשיכו לחיות בתוכנו - מתוך סיעור מוחות, מתוך דיון משתף, מתוך חשיבה משותפת, מתוך עיסוק יומיומי בהם".

עוד הוסיף כי "למנעד הדעות יש ערך גדול. אבל, ישנם מכנים משותפים ישנם קווי מתאר וגבולות, שעליהם אסור לנו לוותר כשאנו מדברים על לקחי השואה: הראשון, מדינת ישראל – המגוונת, שיש בה מנעד עצום של קהילות ואמונות - היא ביתו הלאומי של העם היהודי. ולכן לעולם נשמור על היכולת להגן על עצמנו בעצמנו. השני, העם היהודי חייב לקדש את הערבות ההדדית ולא לוותר עליה גם בעת של מחלוקות. לקחי העבר ואתגרי השעה מחייבים אותנו לדעת לפעול יחד. והשלישי – אהבת האדם, כי חביב אדם שנברא בצלם".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר בעצרת: "כאן, בקיבוץ לוחמי הגיטאות, התקיימה לפני 73 שנים, עצרת הזיכרון הראשונה בעולם לציון יום השואה. כאן בקיבוץ לוחמי הגיטאות, הוקם מוזיאון ההנצחה, יחד עם הנחת אבן הפינה לבית התינוקות הראשון של הקיבוץ – ביום עלייתו לקרקע. בעוד שנים לא רבות מהיום, קולם של שורדות ושורדי השואה יידום. בזכות בית זה, ובזכות בתי עדות, הנצחה וזיכרון נוספים, סיפורם, וסיפור משפחתם, קהילתם ועיירתם יסופרו לעד. אנחנו בתנועה הקיבוצית, גאים ומוקירים עד מאוד, את הפרטיזנים, אנשי תנועות הנוער והלוחמים שהקימו כאן את קיבוץ לוחמי הגיטאות. אנחנו שותפים פעילים בפעילות בית לוחמי הגיטאות מהקמתו ועד היום. ונהיה שותפים בו לעד".

יו"ר הוועד המנהל של בית לוחמי הגטאות נוגה בוטנסקי: "היום אנחנו כבר יודעים. רצח העם היהודי לא התרחש בפלנטה אחרת. לא טרופי דעת חוללוהו, לא קטני דעת הגוהו. הכול פרי מעשיו של האדם. הם לא הצליחו. כי בני האדם הם שמיגרו תוכנית זו. במיוחד היום נזכור ולא נשכח את הדיבר השני "קדש חיי אדם". כל בני האדם נולדו שווים, ללא הבדלי דת, גזע, מין, מוצא אתני או מעמד. ואם ביכולתנו לסייע, לתת מפלט ומקלט למי החפץ בכך - חובה היא לנו ולא רק זכות. ויהא גם הוא מורשתנו לדורות הבאים".

הטקס התמקד בילדים שניצלו במסתור והיו קורבנות להתעללות, השפלה, וסכנת חיים מתמדת. מרביתם איבדו את היקרים להם מכל וילדותם נגזלה מהם. אלה ששרדו בזהות בדויה ובחסדי זרים, חיו בפחד מתמיד שמא תיחשף יהדותם, ילשינו עליהם ויסגירו אותם ואת מציליהם. היה עליהם לסגל לעצמם דפוסי מחשבה והתנהגות שהותירו מאחור את עברם ובית גידולם, ולהתכחש להוריהם, שמם ודתם, ולפעמים לשפת אימם. שישה ניצולים, שהיו ילדים עת פרצה המלחמה והינם סמל לאלפים שילדותם הייתה בין אובדן לתקווה, הדליקו בטקס משואות זיכרון.

שר הביטחון, רא"ל (במיל') ח"כ בני גנץ, אמר בנאומו בעצרת: "עם הקמת המדינה הייתה שתיקת הניצולים. כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את סיפורו של העם היהודי החזק, שאיננו הולך כצאן לטבח. אצלי, במושב בכפר אחים, בלטה השתיקה הזו לאורך שנים, זה לקח זמן רב, אבל כשהתבגרנו הבנו כי סיפורם אינו סיפור של חולשה, אלא עוצמה שבתוכה גלומה ההבטחה. מתוך הקושי הם הקימו ישובים, יצרו זהות חדשה, רקמו מחדש את האמון בבני אדם. מתוך הזוועה גדלו ילדים שהמשיכו במימוש החזון הציוני, מתוך הזוועה גדלו ילדים שהתגייסו לצה"ל והפכו למפקדים. 

עלינו להיות חזקים, לדעת להגן על עצמנו בכוחות עצמנו, זהו לקח חשוב של העם היהודי לדורי דורות ועלינו להיות מוסריים כדי שיהיה לנו עבור מה לחיות. עלינו מוטלת המשימה לשמור על החברה הישראלית חזקה - לפני כל ויכוח אידיאולוגי. זהו צורך לאומי וקיומי ראשון במעלה, לא פחות ממוכנות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן".

מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר: "איש מהיושבים כאן אינו יכול להשלים עם אובדנם של מיליון וחצי ילדים, כל אחד ואחת מהם גילם את הפוטנציאל האנושי והיצירתי הגדול ביותר שהיה לעם היהודי ושהושמד. עם זאת, בזכות גבורתם ונחישותם אני ניצב כאן מולכם, במדי צבא הגנה לישראל ומצדיע לגבורת הילד היהודי בגטו, שחרף נפשו למען בני משפחתו, לאומץ ליבם של ילדים וילדות, נערים ונערות, שלחמו ביערות לצד הפרטיזנים עד טיפת דמם האחרונה".

העצרת, שמתקיימת מדי שנה למרגלות האנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ', הייתה בסימן "מנהיגות בצמתי הכרעה". בעצרת השתתפו מפקד פיקוד הדרום, אלוף אליעזר טולדנו, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר ויו"ר חבצלת, עמוס רבין. השחקנית יונה אליאן הנחתה והזמרים מאיה אברהם ושמעון בוסקילה ליוו בשירה. את אבוקת הזיכרון הדליקה השנה שורדת השואה יעל ציון בת ה-91 מיד מרדכי.

שר החוץ וראש הממשלה החליפי, ח"כ יאיר לפיד, סיפר על ציון בר המצווה של אביו בהונגריה בזמן השואה, ולאחר מכן אמר: "השואה היא אירוע קוסמי כל כך גדול, מזעזע ודרמטי שכל אחד יכול להסיק ממנה את המסקנה שלו. יש כאלה שיגידו שהיא לימדה אותנו שהישרדות זה הכל, שהדבר הכי חשוב הוא שיהיה לנו את היכולת להגן על עצמנו במדינה משלנו עם צבא משלנו. אחרים יגידו לנו שהשואה לימדה אותנו שחובה עלינו להיות אנשים מוסריים והמבחן הוא דווקא כשהתנאים לא מוסריים. גם כשאין ברירה חובה עלינו לבחור נכון.

הבר מצווה של אבי הובילה אותי לעוד מסקנה - שאנחנו חלק ממשהו גדול מאיתנו, שאנחנו יחד, שגורלנו משותף. היחד שלנו לא בנוי רק מהעתיד המשותף אלא גם מהדרך שבה אנחנו מסתכלים יחד על העבר.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "העובדה שמדובר בהיסטוריה שלנו מטילה עלינו אחריות כבדה אף יותר, ההיסטוריה הזו היא מצפן וצוואה. השואה לא הייתה יכול להתרחש לולא בחירתם של הרוצחים ולולא בחירתם של אלו ששתקו ונותרו אדישים נוכח הזוועות. בני אדם יכולים להפוך לכל דבר אם רק יבחרו בכך. למילים, להסתה, למעשים, לשנאה יש כוח, ולכן עלינו לשמור מכל משמר את על האנושיות שלנו".

הובלת התכנית משותפת לתנועה הקיבוצית, מרכז הצעירים במועצה האזורית הגליל העליון, "הרשות לחילופי נוער וצעירים" בישראל וארגון ConAct (קונאקט) מגרמניה. התכנית כוללת ביקור של המשלחת מגרמניה בישראל בחודש מאי, ולאחר חודשיים נסיעה של המשלחת הישראלית לביקור בגרמניה. הרעיון המרכזי במשלחת הוא חיבור בין צעירים מישראל ומגרמניה, תוך שימת דגש על המאפיינים הייחודיים שיש לצעירים במרחב הכפרי.

השותף הגרמני שנבחר הוא ארגון מצפון המדינה שמטרתו היא להפעיל צעירים במרחב הכפרי ולקדם פעילות ומנהיגות צעירה ועשייה של "צעירים למען צעירים". בישראל, התנועה הקיבוצית פנתה למרכז הצעירים בגליל העליון שנענה ברצון רב להוביל יחדיו את המשלחת אשר כוללת צעירים וצעירות מקיבוצי המועצה שנבחרו להשתתף בתכנית.

המשלחת תעסוק במאפיינים של קיבוצים בישראל, בחקלאות, במעורבות בקהילה, מנהיגות צעירה ונושאים נוספים של ביטחון וגבולות. בנוסף, יועברו תכנים בנושא הקשר שבין ישראל וגרמניה בראי מלחמת העולם השנייה וגם התמודדות עם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולה האיבה וחג העצמאות, כיוון שהמשלחת נמצאת בארץ בימים אלו.

הימים ארוכים ואינטנסיביים ואנחנו רק התחלנו להתגבש על המקום והתפקיד שלנו. במחנה המעבר לפליטים בפשמישל עוברים המוני אנשים שונים ומשונים, מתנדבים מכל העולם שמפעילים דוכני מזון מרפאות, קרקס, טיפול רפואי לבע"ח הרבים שהגיעו עם המשפחות, ציוד וניקיון ועוד. יש המון אולמות שינה ענקיים וצפופים. מחסן עמוס ציוד ותרומות מכל סוג ללא קשר לצרכים של המקום וגם ללא סדר. ויש את מועדון הילדים שאותו מפעילה המשלחת של השומר הצעיר העולמי. בנוסף, חברת גנים פולנית פתחה גן מעוצב ומסודר אבל עם מעט משתתפים. ויש עוד אזור של תינוקות עם כמה מתנדבות מארגון לא מוכר.

המועדון שלנו פועל מתשע בבוקר ועד עשר בלילה, כאשר בסוף היום הוא משמש רק לנוער. לשמחתנו, נשארו שלושה מהמשלחת הקודמת איתנו עוד כמה ימים אז יש ממי ללמוד. האתגר כאן הוא ליצר איזשהו סדר בתוך הכאוס, שיאפשר לילדים מקום משחק. במרבית היום אנחנו מסדרות את המשחקים, משחקות עם ילדים ומחפשות אימהות שהילדים שלהם החליטו שמספיק להם.

היכולת של הילדים לחזור ולשחק אחרי כאלה טלטלות היא יכולת מדהימה. והאפשרות של האימהות רגע להתארגן חשובה לא פחות. זה שווה את כל המאמץ.

בית הספר למנכ"ליות העתיד פותח על ידי התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית (גיל לין ורונית הראל) ארגון 'סופרסונס' שפועל לקידום נוכחות נשית שוויונית בצמתי הכרעה והשפעה, כאשר השנה הצטרפה לתכנית גם תנועת הקיבוץ הדתי.  התכנית נוצרה במטרה לעודד קידום של נשים שאפתניות וליצור מציאות בה יותר ויותר נשים מתמודדות וזוכות בתפקידי מפתח ועמדות ניהול בכירות בארגונים הקיבוציים, בתעשייה הקיבוצית, ובמשק ובחברה הישראליים בכלל.

משתתפות התכנית רכשו במהלך שמונה מפגשים דו-שבועיים כלים ניהוליים ייחודיים וייצרו קהילת עמיתות שתאפשר להן לצלוח את הדרך למעלה באופן מיטבי. בין היתר, עסקו המשתתפות בזיהוי חוזקות אישיות והסרת חסמים, בניית מיתוג ומוניטין, אמנות ה'סטוריטלינג', מיומנות המשא ומתן וחדשנות. הן גם זכו לפגוש במהלך התכנית נשים שונות היושבות בצמתים מרכזיים בהם מתקבלות החלטות. 

"אנחנו שמחות שהמפעל הזה שהקמנו הופך להיות כלי מרכזי הצובר מוניטין בפעילות במרחב שלנו, ושהביקוש עולה ממחזור למחזור", אומרת הילית בן-צבי. "אני מאוד גאה הן בשיתוף הפעולה של כלל הגופים השותפים לבית הספר שייסדנו, ובעיקר אני גאה ברמה, באיכות ובדינמיקה המעצימה של המשתתפות במחזורים השונים". ירדן מכפר מסריק, אחת מהמשתתפות במחזור השלישי, סיכמה את חווית הקורס עבורה: "התכנית הקנתה לי כלים ניהוליים ייחודיים עוצמתיים ומשמעותיים, המלווים אותי בכל צעד וצעד בחיי היומיום. מעבר להכל, גולת הכותרת היא קהילת העמיתות שנוצרה, קהילה תומכת, כנה ואותנטית שמאפשרת שיח פורה על אתגרים שמשותפים לכל אחת ואחת במהלך הקריירה בחיים".

אירועי המלחמה באוקראינה הציפו את המדיה בתמונות של נשים אוקראיניות. אנו רואים אותן כפליטות חסרות כל נעות בקור העז עם הילדות והילדים שלהן, כאשר הגברים נאלצים להישאר מאחור, כי יציאתם מהמדינה נאסרה. אנו שומעים דיווחים נוראיים על ניסיונות לנצל את מצוקתן לסחר בבני אדם למטרות מין, ואפילו שומעות התבדחויות סרות טעם בנושא זה. אנו רואים תמונות של נשים אוקראיניות במדי צבא, נוטלות חלק במאמץ המלחמתי של מדינתן, מול עוצמתו של הצבא הרוסי.

אולם, מה שלכד את עיניי הוא היעדרן של נשים מהתמונות של הגורמים המנהלים - או מתיימרים לנהל - את המשבר, הן מהצד הרוסי, הן מהצד הבינלאומי ואף מהצד האוקראיני עצמו. לאחר שבועות רבים של לחימה, נראה כי המגעים בין הגורמים הללו לא רק שאינם נושאים פרי, אלא שהם תקועים בשיח לוחמני ואגרסיבי, שכשלעצמו היה ככל הנראה מלכתחילה אחד הגורמים המרכזיים לפרוץ המשבר.

אני רוצה להאמין, כי לו הייתה נוכחות נשית משמעותית יותר בהנהגות המדינות המעורבות בסכסוך ישירות או בעקיפין, כמו מנהיגותה של אנגלה מרקל, למשל, שירדה אך לאחרונה מהבמה האירופית, היינו רואים סיכוי טוב יותר למניעת המשבר או לפתרונו באופן מהיר ויעיל יותר מהניסיונות המתנהלים כיום. כפי שמראים באופן עקבי מחקרים רבים, נשים מביאות לשולחן המשא ומתן קשב והבנה לצרכים של הצדדים האחרים במו"מ ולאינטרסים שלהם, מעודדות שיתופיות וחשיבה קולקטיבית ובאופן כללי מביאות לאווירה עניינית ושקולה יותר.

מבקר/ת התנועה אחראי/ת על מערכת הביקורת בתנועה ובכלל זה י/תבדוק אם הפעולות של כל מוסדות התנועה וכן תאגידים, מוסדות ומפעלים בהם שותפה התנועה ונושאי המשרה וממלאי תפקידים בהם תקינות, מבחינת החוקיות, המינהל התקין, טוהר המידות, החיסכון, היעילות והאפקטיביות. הביקורת תהיה בהתאם לתוכנית שנתית שתקבע בשיתוף ועדת הביקורת (בהתאם לנספח 1 ל"חוברת הכחולה").

תנאי סף וכישורים נדרשים:

• חבר/ת קיבוץ (שלא בחופש), החבר בתנועה הקיבוצית.
• עמידה בדרישות ההתאמה לפי סעיף 3 (א) לחוק הביקורת הפנימית , תשנ"ב – 1992.
• ניסיון בעבודת ביקורת- חובה.
• ניסיון ביקורת ברשויות מקומיות, ארגונים כלכליים, עמותות וכו' (יתרון)
• הכרת צורות התאגדויות משפטיות שונות, לרבות חברה, אגודה שיתופית, עמותה וכו'- יתרון.
• ניסיון ניהולי (יתרון).
• המבקר לא ימלא תפקידים שיש בהם ניגוד עניינים עם חובתו כמבקר התנועה, חלה עליו חובת סודיות ושמירה על אתיקה בהתאם לכללי הביקורת.

לגישתנו, כל התכנים יכולים לשמש ולהיות חלק מארגז הכלים עבורכם, מנהלי החינוך בקיבוצים ובמועצות האזוריות, בעבודתכם עם כל השותפים בקהילה ובמערכת החינוך.

נשמח ללוות ולתווך את תכני האוגדן, ככל שתמצאו בכך צורך.

נתראה בכנס החינוך ה-8....ועוד הרבה לפני!

אגף חינוך של התנועה הקיבוצית

לחצו כאן להורדת החוברת