דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ברוך הבא הקיבוץ ה-270! תכנית "חמסה" לזכרו של צביקה לוי ז"ל הושקה רשמית בבית הנשיא. מבצע אמא: ההפתעה המרגשת שעשינו לחייל הבודד מאוקראינה והקבוצה הכי קיבוצית שיש זכתה בגביע בפעם ה-13! כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
כנס י"א
 31/03/2022
לחצו כאן לצפייה בעמוד זה בדפדפן

הממשלה החליטה:
 ברוך הבא הקיבוץ ה-270

הממשלה אישרה השבוע להקים חמישה יישובים ובתוכם קיבוץ אחד במרחב הנגב הצפוני - יישובי מבואות ערד. מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "במקרה או שלא ההחלטה התקבלה ביום בו מתכנסת פסגת שרי החוץ בקיבוץ שדה בוקר, בו קבע ראש הממשלה הראשון את מקום מושבו. אנחנו נמשיך ונעמוד במבחן שקבע לנו "הזקן""
הממשלה החליטה - ברוך הבא הקיבוץ ה-270
תל ערד במבט מהאוויר. הקיבוצים ימשיכו להצמיח את הנגב.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר בפתח ישיבת הממשלה: "זוהי בשורה חשובה לכל יושבי האזור וחלק מתהליך ההסדרה של חבל הארץ הזה, שהוזנח משך כל-כך הרבה שנים. המטרה שלנו היא להחזיר את המדינה לנגב - ציונות 2022. לא אקס טריטוריה ולא מערב פרוע, אלא מקום שמדינת ישראל נוכחת בו - גם במשילות וגם במשאבים.

שרת הפנים, איילת שקד: "העברנו היום בממשלה את חלקה השני של אחת מההחלטות הכי מרגשות והיסטוריות שהעברנו בכל שנותיי כשרה בממשלות ישראל. בן גוריון אמר 'שבנגב ייבחן העם בישראל' - ובכן, אנחנו בהחלט מיישמים את חזונו''.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ברך על ההחלטה: "כבר 112 שנים הקיבוצים מיישבים את ארץ ישראל ומדינת ישראל, מסמנים את גבולותיה ואת התפתחותה. אנחנו מודים לממשלת ישראל, ובעיקר ליו"ר יש עתיד, ראש הממשלה החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד, יו"ר כחול-לבן, שר הבטחון, בני גנץ, שרת הפנים, איילת שקד, שר השיכון, זאב אלקין ושר התקשורת, יועז הנדל, על ההחלטה להקים קיבוץ חדש במסגרת הקמת הישובים החדשים בישראל. במקרה או שלא ההחלטה נופלת ביום בו מתכנסת פסגת שרי החוץ בקיבוץ שדה בוקר, בו קבע ראש הממשלה הראשון את מקום מושבו. אנחנו נמשיך ונעמוד במבחן שקבע לנו "הזקן"


באנר אירוח בליל הסדר של אוקראינים

חמסה על הנשיא

נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח ביום ראשון בבית הנשיא אירוע הנצחה לזכרו של צביקה לוי ז״ל, האבא של החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית, בו נחנכה רשמית תכנית ״חמסה״ שנוצרה בשיתוף פעולה בין קק"ל, הסוכנות היהודית, התנועה הקיבוצית ומשפחתו של צביקה, במטרה לתת מעטפת לעולים חדשים מרגע נחיתתם בישראל ועד השתלבותם המלאה בחברה
הנשיא הרצוג מצטלם ל"סלפי" עם החיילים החיילות המשתתפים בתכנית חמסה. צילום: רן שקד
הנשיא הרצוג מצטלם ל"סלפי" עם החיילים החיילות המשתתפים בתכנית חמסה. צילום: רן שקד

באירוע השתתפו יו"ר ההסתדרות הציונית והיו"ר בפועל של הסוכנות היהודית, יעקב חגואל, סגן יו"ר הדירקטוריון של קק"ל, רני טריינין, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, יעל אייזנר מהמחלקה לאימוץ חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית, יו"ר הבונים דרור וראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין, מנכ"לית הבונים דרור, שירי מדר ומכובדים נוספים. באירוע לקחו חלק גם חיילים וחיילות בודדים שמשתתפים בתכנית. 

תכנית חמסה נולדה מתוך ניסיון נצבר באימוץ חיילים בודדים עולים חדשים בקיבוצים ומתוך ההבנה שצריך תהליך ורצף לתמיכה בהם. הפרויקט, שהוא ראשון מסוגו בארץ ובהשראת מפעל חייו של צביקה לוי ז"ל, מציע תכנית חומש מקיפה ועשירה ובא לתת, לראשונה, מענה לבעיה הגדולה ביותר עמה מתמודדים החיילים הבודדים כשהם עולים ארצה - היום שאחרי השחרור מצה"ל. על הוצאת התכנית לפועל אחראית תנועת הבונים דרור, ומנהלת את התכנית מטעמה עדי גולן תירוש מגבעת חיים איחוד.

נשיא המדינה פתח את האירוע בדבריו, ואמר: "אני שמח לארח כאן היום את תכנית ״חמסה״, שהייתה לי הזכות להיות שותף לייסודה במסגרת תפקידי הקודם כיו״ר הנהלת הסוכנות היהודית, וגאה לארח כאן היום את החיילות והחיילים המשתתפים בתוכנית. במיוחד אני גאה לארח כאן את כל מי שעוסק במלאכת הקודש ואת משפחת לוי ולהנציח את צביקה לוי היקר, שפעילותו ותרומתו האדירה למען החיילים הבודדים בישראל הייתה אבן הפינה להקמת המיזם היפהפה הזה. זכיתי להכיר את צביקה היטב וכל שיחה עמו – על החיים, על שליחות עבור עם ישראל ועל חייליו - הייתה תמיד מרגשת".

דותן לוי, בנו של צביקה ז"ל, אמר באירוע: "לדבר על אבא זה לא פשוט ודי מורכב במעמד הזה. אבא גידל אותנו על שלושה ערכי יסוד: אהבת הארץ והאדמה, האמונה באדם ואהבת האדם ועל החשיבות שלנו בארץ הזו. המפעל הציוני שהקים והחיילים הבודדים מממשים את ערכים אלו ומנציחים אותם...".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר סיפר כיצד נולדה תכנית חמסה, ואמר: "הצבא הוא שער הכניסה לחברה הישראלית, והוא שער קליטה מאתגר למדי. החזון של חמסה הוא לאפשר לחיילים ולחיילות הבודדים כניסה לחברה הישראלית כמו שצריך. לעשות אולפן כמו שצריך, לעשות שירות צבאי משמעותי ולהבטיח לחייל המשוחרר קליטה של לפחות שנה בתנאים טובים וכניסה חלקה יותר אל החברה".


באנר קמפיין חקלאות 1

כנס י"א של התנועה הקיבוצית חוזר ובגדול - וההרשמה עומדת להיפתח!

לאחר שהרפסודיה ומסע י"ב חזרו מפגרת הקורונה, הגיעו תורו של מפעל נוסף – כנס י"א שהתקיים בפעם האחרונה לפני קרוב ל-3.5 שנים. הרבה זמן, יותר מדי.... הכנס צפוי להתקיים השנה בסוף השבוע של ה-26-28 במאי, בחאן חי נגב בקיבוץ רביבים
שלוש, ארבע - ולהרשמה. תמונה מכנס י"א 2017
שלוש, ארבע - ולהרשמה. תמונה מכנס י"א 2017

בהמשך לתפיסת העבודה של אגף חינוך, לפיה המפעלים מהווים נקודות שיא ברצף השנתי כחלק מתהליך חינוכי שיש לו התחלה - ההכנות בבית לקראת המפעל, אמצע - הכנס עצמו, והמשך - תהליך העיבוד בבית, ציר התוכן בכנס בנוי משלושה חלקים המשלימים זה את זה ומהווים יחד תהליך אישי. התהליך יבוא לידי ביטוי בכנס דרך התכנים, ההרצאות והפעילויות אותם יחוו בני ובנות הנוער במהלך הכנס.

בכנס יתקיים יריד שנת שירות במסגרתו ינתן הסבר מפורט אודות תהליך המיונים וההרשמה לשנת שירות, לצד נציגים ממסגרות שנת השירות שיגיעו כדי לספר ולתאר את העבודה אותה הם מבצעים ואת החוויות שהם זוכים בהן במסגרת שנה זו. כמו כן, יתקיימו טורנירים בענפי ספורט שונים ותחרות בישול קבוצתית - "מאסטר שף" - שיחזקו את תחושת הגיבוש וה"יחד", ויצרו הזדמנות חינוכית להתמודדויות קבוצתיות ואישיות.

בערבים יהנו הנערים והנערות משיחה עם דובר מעורר השראה ויבלו במסיבה חברתית. בנוסף, יהיו אזורים שיאפשרו מפגש חברתי "שקט" לצד מדורה, ויתנו הזדמנות לבני ובנות הנוער מאזורים שונים בארץ לשבת יחד, להכיר ולדבר זה עם זה. באמצעות מפגש עם אנשים שונים שאותם יכירו במהלך הכנס, המדריך והקבוצה יוכלו לבחון את הגורמים המשפיעים על הבחירה האישית והקבוצתית, ואת משמעותה של לקיחת אחריות על הבחירה


באנר משקארד

רוצים להיות קיבוץ שמפעיל בית ראשון במולדת? שאלו אותי כיצד

עידן רז, מנהל הקהילה של קיבוץ יחיעם הגיע לאולפני "קשת" להסביר איך קולטים את העולים מאוקראינה (וגם מרוסיה) בקיבוצו

אין עדות טובה יותר מזו שנתנה מגישת התכנית גלית גוטמן שאמרה - "זה בעצם מה שהקיבוצים עשו תמיד"...

רוצים לעשות למען העולים והפליטים - כל הפרטים כאן


באנר ביטוח חקלאי

תמונת השבוע: 13 מי יודע?

תמונת השבוע: 13 מי יודע?
מטה אשר עם הגביע. צילום: לילך וייס

הפועל גליל מטה-אשר/עכו זכתה בשבוע שעבר בגביע המדינה ה-13 של הקבוצה, מתוכם שמונה גביעים רצופים, לאחר ניצחון "חלק" 0:3 על מ.ס. עילבון. כ-1500 צופות וצופים הרעידו בעידוד מטורף. וגם אנחנו גאים בהם מכאן.

אדום עולה ויעלה!


פייסבוק התנועה

מבצע אמא: החייל הבודד מאוקראינה שזכה להפתעה הכי טובה שיש בטקס ההשבעה

בשבוע שעבר התפרסם באתר YNET הסיפור על ההפתעה המרגשת שעשו בתנועה הקיבוצית לארקדי קסלמן, חייל בודד מאוקראינה שמאומץ בקיבוץ ברקאי. התנועה, בהובלת יעל אייזנר ואיציק עוז ממחלקת חיילים בודדים, החליטה להביא לטקס ההשבעה בכותל את אמו ואחיו הצעיר שברחו מאודסה לקפריסין בתחילת המלחמה מבלי שידע דבר מכך
ארקדי, טטיאנה ואלברט עם דגל אוקראינה רגעים ספורים לאחר המפגש המרגש בכותל
ארקדי, טטיאנה ואלברט עם דגל אוקראינה רגעים ספורים לאחר המפגש המרגש בכותל

ארקדי עלה לבדו לישראל לפני קרוב לשנתיים בהחלטה משפחתית משותפת במטרה להתגייס לצבא, ומאחור נשארו הוריו ואחיו הצעיר, אלברט, בביתם שבאודסה, אוקראינה. עד לגיוס הוא למד עברית באולפן, עבד למחייתו ולאחרונה הוא מצא בית חם בקיבוץ ברקאי במסגרת פרויקט אימוץ חיילים בודדים של התנועה הקיבוצית. בעקבות המלחמה באוקראינה, בתחילת חודש מרץ עזבו אמו, טטיאנה, ואחיו הצעיר אלברט, את אודסה. תחילה, הם נסעו לרומניה ומשם טסו לעיר פאפוס שבקפריסין, שם מתגוררת ידידת המשפחה אצלה התארחו מאז. 

בשבוע שעבר התקיים טקס ההשבעה בכותל שמסיים את הטירונות לעולים חדשים בבסיס מחו"ה אלון. בין הטירונים הנרגשים עמד גם ארקדי שכמובן לא ציפה שמשפחתו תעמוד לצדו ברגע מרגש זה. יעל אייזנר, האמא של החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית, ששמעה מארקדי על בני משפחתו ששוהים בקפריסין, סיפרה על כך לעמיתיה בתנועה וביחד החליטו כולם להתגייס למבצע הטסתם של טטיאנה ואלברט והבאתם לטקס במימון התנועה שרכשה את הכרטיסים, מבלי שארקדי ידע מכך דבר, תוך שיתוף פעולה של מפקדיו ומש"קית הת"ש במחו"ה אלון.

יעל אייזנר: "אני מודה לקיבוץ ברקאי שהתגייס מייד לארח אותם בחום כפי שהם עושים עם ארקדי ושאר החיילים הבודדים שמאומצים בקיבוץ".


באנר אירוח בליל הסדר של אוקראינים

"מתוך ה'יחד' הזה, מתוך המפגש המשותף, השיח, ההתלבטויות, הדיונים, התובנות וגם אי ההסכמות יצמח משהו חדש, אחר, שבעזרתו ניתן יהיה לשנות,
להשתנות, להתקדם"

אמנון אביגדור, מנהל החינוך החברתי ב"אשדותיים" (אשדות יעקב איחוד+מאוחד), הוזמן על ידי דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה לברך את משתתפי ומשתתפות כנס החינוך ה-7 שהתקיים בשבוע שעבר בשם ה"שטח". אמנון היטיב לתאר ולהסביר את שגרת תפקידם של המנהלים בתקופה הכאוטית שבה אנו חיים מאז פרוץ הקורונה, ואנו מביאים כאן את דבריו מעוררי ההשראה
אמנון אביגדור מברך בכנס החינוך השביעי של התנועה הקיבוצית. צילום: גל אהרונוביץ'
אמנון אביגדור מברך בכנס החינוך השביעי של התנועה הקיבוצית. צילום: גל אהרונוביץ'

התאריך המקורי של הכנס היה אמור להיות במחציתו של חודש ינואר. בשל הנסיבות ותחלואת הקורונה באותה עת לא התאפשר לקיימו. העובדה שהכנס הכל כך חשוב הזה כן מתקיים ויוצא לדרך מהווה בעיני דוגמה ומופת לתמצית העניין לשמו ובשמו אנחנו פועלים.

לאורך השנים והזמן, התנועה הקיבוצית בכלל, ומערכות החינוך שבה, עוברות תהפוכות וטלטלות. יודעות עליות ומורדות. הצלחות וכישלונות. עתות מורכבות וזמנים מפוארים. אם יש משהו אחד שמלווה את מערכות החינוך כחוט השני לכל אורכה של הדרך, זו היכולת ללמוד. כל הזמן. מכל דבר. ללמוד ולהתאים את העשייה והפעילות לעת הנוכחית. לשמור על החיות, על הרלוונטיות, על האמת והערכים, גם בזמנים שבהם כלל לא ברור מהי האמת ומהם הערכים.

רבים שוגים לחשוב שתמצית תורת האבולוציה של דארווין הינה האמירה "החזק שורד". האמירה האמיתית, הנכונה הייתה "המסתגל שורד". מי שיודע להתאים את עצמו. להתחדש, להמציא את עצמו בכל פעם מחדש, הוא הוא יהיה זה אשר ישרוד. ומעת לעת, כאשר אני נתקל בדילמות וסוגיות שונות הקשורות להפעלתן וקיומן של מערכות החינוך אני מהרהר במשפט הזה וחושב עד כמה הוא נכון. עד כמה הוא רלוונטי גם כיום. עד כמה אנו מצווים גם כיום, כל יום לבחון את רלוונטיות העשייה שלנו. לתקן ולעדכן אותה ובכך למעשה לשמור ולשמר את קיומה ועוצמתה.

והעשייה הזו מורכבת עד מאוד. והיא הולכת ונהיית מורכבת עוד יותר משנה לשנה לנוכח המציאות המשתנה בתדירות גבוהה ולא אחת אנו מוצאים עצמינו אובדי עצות ומשתאים אל מול סוגיות ומצבים חדשים שטרם נתקלנו בהם וטרם פגשנו. ובתוך כל המציאות הכאוטית שבה אנו מתקיימים ופועלים אנו מוצאים מעת לעת נקודות אור שמסייעות לנו בהתמודדויות השונות. הכנס הזה שבו כולנו לוקחים חלק היום ומחר הוא דוגמה מצויינת לנקודת אור שכזו.


באנר ביטוח חקלאי

למחלקה הבינלאומית של התנועה הקיבוצית דרוש/ה רכז/ת לוגיסטי/ת לתכנית
מתנדבי חו"ל בקיבוצים

המחלקה הבינלאומית של התנועה הקיבוצית קולטת כ-600 מתנדבים בשנה מרחבי העולם ופועלת בשותפות עם מגוון ארגונים וגורמי ממשל רלוונטיים במדינות השונות, לפיתוח תוכניות התנדבות חדשות ייעודיות ולהרחבת העשייה החברתית, המחברת קיבוצים למגמות המתפתחות בעולם
לוגו תנועה אגף צעירים ומעורבות בחברה

רקע לתוכנית:

התנועה הקיבוצית מפעילה למעלה מ-60 שנים תוכניות התנדבות לצעירים מכל העולם אשר באים לקיבוצים להכיר ולחוות את החברה הישראלית בצורה בלתי אמצעית. לאורך השנים למעלה מ-400,000 בוגרים מ-130 מדינות שונות הפיצו וטבעו את המונח "קיבוץ", כמותג המזוהה עם ערכים של דמוקרטיה, סולידריות ופלורליסטיות. 

דרישות התפקיד:

  • שליטה באנגלית ברמה גבוהה מאוד בדיבור, קריאה וכתיבה – חובה!
  • ידיעת שפות נוספות – יתרון
  • יכולת עמידה מול קהל שותפים / מעסיקים וצעירים למצגות והסברים
  • ניסיון ורקע בהדרכה והנחייה ורקע בעבודה עם צעירים
  • יכולות כתיבה ועריכת חומרים למצגות ופרסומים
  • שליטה מלאה ביישומי Office
  • יכולת עבודה בצוות לצד עבודה עצמאית, הגדלת ראש, חריצות ומסירות
  • גמישות לעבודה מהבית, תוך פניות להגעה ע"פ הצורך לפגישות, ימי סמינר וביקורים בקיבוצים.

היקף משרה: 4-5 ימים בשבוע (80%) עם אפשרות להרחבה בהמשך
תחילת עבודה: מיידית
העבודה מתבצעת במשרדי התנועה הקיבוצית ביקום

קו"ח, בצירוף המלצות, יש להעביר עד לתאריך ה-08.04.22


באנר משקארד

הצטרפו לקמפיין גיוס ההמונים לצורך השלמת הסרט התיעודי על קיבוץ סמר

‏‏‏‏הסרט התיעודי "כולם צ'יף אין אינדיאנים" מספר את סיפורו המיוחד של קיבוץ סמר - קהילה שונה ויוצאת דופן, המקיימת, מזה כמה עשורים, אלטרנטיבה שיתופית שמתנהלת בלי חוקים - את הדרך בה בחרו לחיות, את ההצלחות והאתגרים שלהם. לצורך השלמת שלבי ההפקה האחרונים, פנו יוצרי הסרט, אמיר הר-גיל (יקום) ואיתי קן-תור, לגיוס המונים

"וודסטוק נמשך 3 ימים ומספרים עליו 40 שנה. קיבוץ סמר זה סיפור שקיים 40 שנה ולא מספרים עליו כלל" (מיכאל ססלר)

ארבעים שנה לאחר שהקים עם חבריו קהילה ייחודית בערבה, חוזר הבמאי אמיר הר-גיל אל קיבוץ סמר אותו עזב כבר לפני עשרות שנים. אמיר מגיע בעקבות בנו שמתנדב שם בשנת שירות ומופתע לגלות שהכללים התמימים והבלתי הגיוניים שהמציאו הוא וחבריו הצעירים עדיין מחזיקים מעמד. קהילה שבה חשבון הבנק משותף למעל 100 חברים וכל אחד רשאי להוציא מהחשבון כמה שהוא מחליט, על פי צו מצפונו. קהילה בה כל אחד מחליט היכן לעבוד, כמה שעות, כמה חופש ייקח על חשבון הקיבוץ ולאן ייסע וכמה חדרים יבנה בביתו… והקופה משותפת. לצאת לשנה עם כל המשפחה להודו, עם כרטיס האשראי של הקהילה – לך על זה. וכך כבר מעל 40 שנים. אין מקום דומה לזה בכל העולם.

הסרט מנסה להבין ‏‏‏‏האם קהילת סמר היא אירוע חריג ויוצא דופן, או שאולי מצפון אישי, אחריות קהילתית וערבות הדדית יכולים להתקיים מרצונם החופשי של האנשים גם לאורך הדורות? מה מלמד אותנו סמר על הקיבוץ ועל הקואופרציה?

לחצו כאן לתמיכה בהפקת הסרט בפרויקט גיוס ההמונים שפתחו היוצרים


 
 
 
 
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
 
2ab06947-5784-40e5-b5f5-5e70f4a846db.jpg
color-facebook-48.png
color-link-48.png

הוספת תגובה חדשה