כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

את המפגש פתחה המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי ילין, שאמרה: "המפגש הזה מבקש להציג את העשייה הקיימת כרגע בסיוע למצב באוקראינה. התחלנו לפעול כבר לפני שבועיים, ישנה התגייסות מדהימה בקיבוצים וארגזים רבים של ציוד נשלחים. תחילה המוקד היה באוקראינה ובגבולות עם המדינות סביבה, וכעת אנחנו עם הפנים קדימה לכל הנושא של הקליטה. קיבלנו כבר מסרים מהסוכנות היהודית ומשרד הקליטה שמצפים מאיתנו לקחת חלק משמעותי בנושא הזה, וזה לא מפתיע אותי לאור העשייה שלנו בעבר.

לבקשת משרד הבינוי והשיכון התנועה הקיבוצית ביצעה מיפוי של יכולת המבנים הקיימים בקיבוצים ובאזורם. בתוך פחות מ-24 שעות, נאסף פוטנציאל להקמת למעלה מ-1,500 יחידות דיור בקיבוצים ובמרחב שסביבם. רובו של הפוטנציאל יצריך הנחת תשתיות והבאת מבנים יבילים או אחרים".

מזכ"לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון אמרה: "חשוב לי להודות לכל תורמים והעושים ועל השותפות, ואני בטוחה שהסינרגיה הזו תמשוך לעשייה אנשים נוספים".

שי פלבר, סמנכ"ל ומנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית, אמר: "אנחנו באירוע היסטורי, ואנחנו מבינים שלצד הטרגדיה הענקית ישנה הזדמנות אדירה לעלייה של אלפי יהודים לישראל. נערכנו כרגע במדינות השונות בסביבת אוקראינה עם אלפי חדרים בבתי מלונות להליך קליטה מהיר לקראת עלייה. המדינה מבינה שהרבה מאוד מהפתרונות לקליטה נמצאים בפריפריה והמרחב הכפרי וזו הזדמנות לתנועה הקיבוצית לקחת חלק. המדינה יודעת שצריך להקצות משאבים. יש חשיבה גם על הרחבת האולפנים וזה תלוי במספר העולים שיגיעו".

הציוד העיקרי שגויס הוא זה לו נזקקים הפליטים ביותר - ביגוד חם, מוצרי היגיינה ומזון יבש. התרומות מועברות דרך הסוכנות היהודית למרכזי הפליטים במדינות אירופה הגובלות עם אוקראינה וחלקן מועברות לחמ"ל חילוץ אשדוד עבור הפליטים שמגיעים ארצה. חלק מהקיבוצים אוספים תרומות מהקהילה ומשנעים למקום איסוף שנקבע בשיתוף המועצה האזורית וחלק מרכזים בקיבוצם תרומות מכלל יישובי הסביבה (כולל ערים שכנות), שם ממוין הציוד ע"י מתנדבים ונארז בארגזים לפי נושאי התרומה.

בנוסף לתרומות הציוד המבוקשות, הגיעה לתנועה הקיבוצית בקשה מקק"ל לתרומת תחפושות ואביזרים לחג הפורים, עבור קבוצת היתומים היהודים שחולצו מאוקראינה (145 איש - מתוכם 85 ילדים בגילאי 2-18) שמתארחים במרכז "שדה ויער" בנס הרים. לאור הבקשה נתרם ארגז מלא בתחפושות אשר הגיע מנווה אילן ומאלומות עבור הילדים.

"ככל שייווצרו צרכים נוספים, אנחנו נערכים לסייע ולתת מענה מייד באמצעות חמ"ל הפועל באופן רציף ומקשר ומתאם בין כלל הגורמים הפועלים הן על אדמת אירופה והן כאן בישראל. אנו מודים לכל הקיבוצים שהתגייסו בימים האחרונים למשימה לאומית זו. באמצעות תרומותיכם נסייע לאלפי פליטים אשר מצויים במשבר הומניטרי קיומי זה", אמר עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה.

במסגרת הפעילות הבינלאומית של התנועה הקיבוצית ותנועת "הבונים דרור" העולמית, יצאו מספר משלחות חוסן לאוקראינה, פולין ומדינות נוספות על מנת לתת מענה רגשי לפליטי המלחמה, ולהעניק להם טיפול זהה לזה שמקבלים תושבי הדרום בעתות מלחמה. בשיתוף מרכזי החוסן בעוטף עזה, עם המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי של ההסתדרות הציונית העולמית, מדריכים וחניכים רבים עברו הכשרה על מנת להוות שגרירי חוסן במצבי חירום ומשברים, והם נשלחו להיפגש עם פליטי המלחמה.

במפגשים שמתקיימים בימים אלו "שגרירי החוסן" מקיימים שיחות עם הילדים, פעילויות הפגה, שיחות ל"אוורור רגשות" ומנסים לתווך להם את אירועי המלחמה בשפה מותאמת, בתקווה שכל אלו יחד יפחיתו את המתח והטראומה בימים אלו.

לחצו כאן לקריאת כתבתו של מתן צורי

אירוע חנוכת בית התנועה החדש ביקום התקיים ביום ראשון אחר הצהריים בהשתתפות השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, סגן שרת הכלכלה והתעשייה, ח"כ יאיר גולן, ח"כ יעל רון בן משה (געתון), רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד שלומית שיחור-רייכמן, שרי החקלאות לשעבר, שלום שמחון ואורית נוקד, ראשי התנועות המיישבות והמגזר החקלאי, ראשי מועצות אזוריות, היו"רים של הגופים המתוקצבים, מזכ"לי תנועות הנוער בחו"ל, חברי מזכירות התנועה, הנהגות קיבוצים, פעילי התנועה בעבר ועוד.

בתחילת האירוע יכלו האורחים להסתובב ולהתרשם מהבית החדש, המחשבה מאחורי עיצובו והציטוטים השונים הכתובים על קירותיו ונלקחו מיצירותיהם ודבריהם של אנשי ונשות רוח ותרבות קיבוציים. נגה בוטנסקי, יו"ר הוועד המנהל של מוזיאון בית לוחמי הגטאות, ויגאל כהן, מנכ"ל הבית, העניקו למזכ"ל התנועה ניר מאיר, ציור של חתן פרס ישראל משה קופפרמן, ממקימי וחבר קיבוץ לוחמי הגטאות עד יום מותו, במתנה לבית התנועה החדש.

שרה עברון, מזכ"לית הקיבוץ הדתי קבעה את המזוזה שאותה הם הכינו במיוחד לתנועת האחות הגדולה, ועליה מופיע ציטוט משירו של יורם טהרלב ז"ל - "צל מי באר" – "מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם, מי שעייף ימצא פה צל ומי באר". עברון אמרה כי "בהתרגשות רבה, תנועת הקיבוץ הדתי מברכת את האחות הגדולה במשכנה החדש והמתחדש. הבאנו איתנו מזוזה שבקלף שבתוכה רשומות פרשות שמבטאות את הרוח של מה זה העם היהודי ואת הקשר לאדמת ארץ ישראל והחקלאות". 

המשיכו לקרוא את הדיווח המלא על אירוע חנוכת בית התנועה החדש

ההחלטה לקיים את האירוע בבית חנה סנש המחודש בשדות ים התקבלה לאחר ביקור של מטה התנועה במקום לאחרונה, והתרשמותם של חברי וחברות הנהלת התנועה מהעבודה שנעשתה בחידוש המוזיאון. חנה סנש ז"ל נבחרה להיות אחת מהקיבוצניקיות פורצות הדרך אשר מקבלות את הכבוד הראוי להן במשחק, וסיפורה בהחלט עורר השראה בכל מי שהגיע לאירוע. 

הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, פתחה את היום ואמרה כי "הנשים בתנועה הקיבוצית הונצחו פחות לאורך השנים ושמן כמעט ולא הוזכר. הנשים שנספר פה היום את סיפורן, היו צריכות לעבוד פי שניים מהגברים, הן התמודדו עם פי שניים קשיים וזכו לחצי מההכרה לה זכו הגברים. הן היו נשים פורצות דרך ומעוררות השראה והשפיעו על הציונות ועל המדינה. אנחנו במטה התנועה היום בהרכב שווה של נשים וגברים, כך גם במזכירות התנועה, אנו פועלים ופועלות על מנת לייצר איזון מגדרי בהנהלות ובדירקטוריונים בקיבוצים ובארגונים השונים של התנועה".

ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, אסיף איזק, ברך גם הוא ואמר: "בכל פעם אני נדהם עד כמה השוויון המגדרי עדיין לא קרוב, ובתור ראש רשות, אני חושב שהאחריות של הגברים בתפקיד זה לשפר את המצב היא רבה יותר. חנה סנש צריכה לקבל מקום מכובד יותר באתוס ובתרבות הישראלית".

ד"ר אסתר כרמל-חכים (רמת השופט), מרצה וחוקרת מגדר ונשים בתנועה הציונית וארגוניהן בתקופת היישוב במכון לחקר הקיבוץ של אוניברסיטת חיפה, ריתקה את הקהל בהרצאתה המלמדת על סיפורן של הנשים חברות הקיבוץ בראשית הדרך. לאחר ההרצאה, הושק משחק הזיכרון הדיגיטלי "הקיבוצניקיות" (ראו הרחבה). להשקה הגיעו ארבע מהנשים שנבחרו להופיע במשחק כקיבוצניקיות פורצות דרך - שרהל'ה שרון, אורית נוקד, דיאנה בוגוסלבסקי ואורנה שמעוני, וכמו כן הגיעו נציגי משפחותיהן של חביבה רייק, רוז'קה קורצ'אק, חנה סנש, אילזה קנטור, חנה אדר ועליזה עמיר שנבחרו אף הן להופיע במשחק וכבר אינן בין החיים.

מה הקשר בין זהרה לביטוב, צביה לובטקין ורוני צוקרמן? הראשונה היתה הטייסת הישראלית הראשונה בחיל האוויר הישראלי, השנייה ממנהיגות מרד גטו ורשה, והשלישית – טייסת הקרב הראשונה בתולדות חיל האוויר וגם נכדתה של השנייה.

העבודה על המשחק הדיגיטלי "הקיבוצניקיות", פרוייקט שנוצר לכבוד יום האישה הבינלאומי החל ב-8 במרץ מדי שנה, חשפה את צוות היוצרות והיוצרים שלו לקשרים וחיבורים מפתיעים כמו אלה בין 48 הנשים שנבחרו להופיע בו, כולן נשים שהותירו חותם על מהלך ההיסטוריה של מדינת ישראל ואוחזות בהישגים יוצאי דופן בתחומי היצירה והתרבות, החברה, החינוך והספורט.

"הקיבוצניקיות" הוא משחק זיכרון דיגיטלי שניתן לשחק בטלפונים הנייד וגם להדפיס ולשחק בבית, עם קבוצה או בכיתה. הנשים המופיעות בו  - כולן קיבוצניקיות או בנות קיבוץ - נבחרו על ידי צוות בתנועה הקיבומית ובשיתוף ציבור עם חברות וחברי הקיבוצים, שיכלו להצביע וגם להציע מועמדות נוספות.  

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר אמר בכנס בין היתר: ״יהלום, הוא בסה"כ פחמן שהופעל עליו לחץ. הלחץ שהופעל עלינו בשבעת החודשים האחרונים, הפך אותנו ליהלום. ויהלום הוא החומר הקשה ביותר בטבע. אני מבקש לפנות לכלכלנים ולתקשורת הכלכלית : התקרנפתם. איך אתם מאפשרים לספר לציבור הישראלי שיוקר המחיה נובע מחקלאות. השתגעתם?! תוספת גביית המסים שנבע מעליית מחיר הדלק בחודשיים האחרונים בלבד, היה הרבה הרבה יותר גבוה מכל החיסכון שינבע למשק בית בישראל מן המודל שלכם לרפורמה.  מה? אתם מוכנים לסכן את הגולן והגליל ואת עוטף עזה בכדי לאפשר חיסכון של 44 ש"ח למשק בית, לחודש? די להתקרנפות, תתחילו לדבר אמת" .

מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, התייחס למלחמה באוקראינה: ״העולם נמצא בעיצומה של מלחמה המתנהלת באירופה ומזכירה לכולנו את העובדה שלצערנו לא תמו ימי המלחמות ועלינו כמדינה להמשיך ולסמוך על עצמנו בלבד, גם בביטחון וגם במזון. אנו מפה מחזקים את העם האוקראיני בשעתו הקשה ומתכוונים לרתום את כל המרחב הכפרי, מושבים ,קיבוצים ומועצות אזוריות להיות הבית החם לפליטי המלחמה ויותר חשוב לעולים החדשים שיבואו עם סיומה״.

יפרח פנה לשרת הפנים, איילת שקד לחדש אל הוראת השעה למבנים המוסבים במושבים ולייצר פתרון דיור מהיר ויעיל לאלפי משפחות עולים בתוך המושבים: ״אני קורא לשרת הפנים לחדש את הוראת השעה של אריק שרון ז"ל לגבי המבנים המוסבים במושבים שנולדה בשנת 1991 כתוצאה מהעלייה מברית המועצות לשעבר ובכך ולייצר פתרון דיור מהיר ויעיל לאלפי משפחות עולים בתוך המושבים ולתרום את חלקנו במשימה הלאומית ציונית חשובה זו״.

היום החל בתצפית וסיור בכתף שאול בהדרכת מעיין ירדן, רכזת תחום עבודה עם צה"ל ב"שיטים", אשר הובילה את התרבותניקים במסלול הליכה קצר הצופה על העמק וחוגג 100 שנים לראשית ההתיישבות. מעיין חיברה באופן מרתק בין סיפורי המקורות וסיפורי ראשית ההתיישבות הקיבוצית בעמק ועד היום ופתחה צוהר למורשת מקומית ואזורית דרך סיפורי הקיבוצים.

לאחר הסיור המשיכו מנהלי ומנהלות התרבות למכון החגים שיטים, בקיבוץ בית השיטה. במכון, נפגשו עם ליאור לקנר, רכזת תוכן - אסיף חג ישראלי במכון, וחוו מסע אל שורשי מהפכת התרבות הקיבוצית מאז ועד היום - הקשיבו, קראו וצללו למקורות עבר ובעיקר הכירו חומרים מתוך ארכיון החגים הקיבוצי. המפגש חיבר בין החגים של ראשית ההתיישבות ועד ימינו ושילב מוסיקה ושירה בהובלתם של ליאור וטל נאה, שהעניקו עומק וחיזוק לתכני ההרצאה.

יום העיון נולד מיוזמה משותפת של מטה התרבות בתנועה הקיבוצית - ריקי רז ויעל רז לחייני - ושל ערן ירקוני, מנכ"ל שיטים, והיה ללא ספק מעשיר, מלמד ומרתק עבור מנהלי ומנהלות התרבות הקיבוציים. החשיפה וההעמקה בחומרים הרבים והמרתקים בארכיון החגים מהווים כלי לסיוע בבניית החגים המקומיים של כל קיבוץ וקיבוץ ומהווים השראה אינסופית למהות התרבות הקיבוצית אז והיום.

השונים כל כך, בתוכה. כל חייהן שזורים בטבע הקיבוצי שבפנים ובטבע שבחוץ מעבר לגדר, בנגב המערבי הנושק לעזה, שלעיתים הוא שדה ירוק עם אופק אין סופי וריח קציר ולעיתים הוא שרוף, שחור ועצוב. 

פעם עיניים חיצוניות קראו לקיבוץ "שמורת טבע", מושג שאומץ בגאווה על ידי חבריו, כמקום ששומר על ערכיו, המאזן חיי רוח וחומר, המחבר טבע ותרבות יחדיו, וככזה המשמש דוגמא ומודל לחיקוי.

כל אחת מהן מציגה בדרכה שאלות על טבע ותירבות, על שיטת החיים השיתופית- קפיטליסטית המוזרה בה הן חיות. הן שואלות דרך הטבע הקיבוצי, האם כל זה עוד חי? מונשם? מלאכותי? מה עדיין בועט ומה הוא שייך לעבר ומת?