כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בשבוע שעבר פורסם מעל "זמן קיבוץ" מאמרו של עו"ד חגי מירום (27.1.2022: "נפילת הבואינג ונפילת חלופת האגודה"). המאמר מנסה לטעון כי חלופת האגודה, בה בחרו עשרות רבות של קיבוצים, אינה בת יישום וקורא לקיבוצים שבחרו בה "לחזור בהם מהחלטתם".  בעיני, הדיון החשוב הזה כבר הוכרע ברוב הקיבוצים; ויש קיבוצים שכבר השלימו את השיוך בדרך של חלופת האגודה, כך  שהאמירה כי החלופה אינה ישימה כבר הוכחה כשגויה. בשורה התחתונה, אין אמת אחת, אין דרך אחת וודאי שאין "עמדת התנועה"- זוהי יהירות לחשוב שאפשר להחליט על דרך אחת נכונה ל-280 קיבוצים. 

דעתי האישית כמשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית אינה משפיעה על תפקידנו כתנועה המחייב אותנו לפעול בכל הזירות ובכל האמצעים כדי להבטיח לחברות וחברי הקיבוצים לבחור את דרכם על פי שיקול דעתם. אנו, במטה התנועה מחוייבים לסייע כמיטב יכולתנו לכל קיבוץ, ע"פ הדרך בה בחר. עברו מן העולם הימים בהם "דבר התנועה" הטה את הכף וחייב את הקיבוצים ועל כן איננו נוהגים עוד בדרך זו - וטוב שכך. המסר החשוב ביותר בעיני בדיון זה הוא שקיבוץ הוא לא עסקת נדל"ן. 

הקיבוץ מודל 2022 עומד על ארבע רגליים: הערבות ההדדית, הקהילה החסונה, המערכות הכלכליות המשותפות המאוגדות כקואופרטיבים, והעשייה בחברה הישראלית. לכל קיבוץ רגליים חזקות יותר ורגליים חלשות יותר אך בכולם מתקיימות ארבע הרגליים הללו. כשמבינים לעומק את זה, מבינים שקיבוץ, גם היום, הוא דרך חיים ייחודית בנוף הישראלי וגם העולמי. 30 שנה אחרי המשבר, 20 שנה אחרי גל השינויים הגדול בקיבוצים - הקיבוץ נשאר קיבוץ, גם אם השתנה והתאים את עצמו למציאות העכשווית. למרות שינוי אורחות החיים ותחזיות אפוקליפטיות, לא הפכנו לישובים קהילתיים - נשארנו קיבוצים. ולכן הצטרפות לקיבוץ היום איננה רק בחירה באופציה לקנות או לבנות בית יפה צמוד קרקע. משמעותה המלאה היא לקבל על עצמך את כל החבילה, וזה לא פשוט ולא מתאים לכולם. התהליך הארוך גובה מחירים כבדים מהחברים ומהקיבוצים.

ההמלצה שלנו: זה הזמן לקבל החלטות ולהתקדם, כל קיבוץ בדרך בה הוא בוחר ונכונה עבורו. אנחנו בתנועה הקיבוצית תמיד נהיה שם בשבילכם ולעזרתכם, בכל אשר תבחרו.

חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007 קובע, בתיקון עקיף, הוראת שעה לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ולפיה מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 241,080 שקלים חדשים. "קו עימות דרומי" מוגדר בחוק כך: "היישובים אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, וכן יישובים ואזורים נוספים כפי שיקבע שר האוצר בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שמתקיימים בהם אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה, בשל סמיכותם לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה".

הטבת המס הניתנת כיום לתושבי קו עימות דרומי, ניתנת ברובה המוחלט כשכבת הטבה נוספת, כלומר הגדלת ההטבה, למי שהם ממילא תושבי "יישוב מוטב" כהגדרתו בסעיף 11 לפקודה. הוראת השעה הוארכה לאחרונה בשנת 2017 והיא פקעה בתום שנת 2021, הטעמים שעמדו ביסוד הצעת החוק המקורית עדיין עומדים בעינם, ולכן הוצע להאריכה בארבע שנים נוספות. השבוע, אושרה הצעת החוק בוועדת הכספים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, ובשבוע הבאה היא צפויה לעבור גם במליאת הכנסת.

ח"כ נירה שפק: ״כתושבת העוטף ונציגתו בכנסת, חשוב לי להבהיר כי ההטבות ינתנו לארבע שנים, ובכך ניצור יציבות באיזור. ההטבות ישארו כפי שהיו, אין שום קיצוץ, לא ביישובים שקבלו ולא באחוז ההטבה. אני מודעת למצב שאנשים לא קיבלו בתלוש האחרון את ההטבו ופועלת בכל החזיתות לקדם את הדיון כמה שיותר מהר, כבר לימים הקרובים. רשות המיסים כבר ערוכה למתן מענה וינתן החזר רטרואקטיבי לאלו שקיבלו שכר בתחילת החודש. אני אמשיך לפעול לקידום האזור, היישובים והתושבים".

שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, עודד פורר, אמר באירוע: "מיצינו את היכולת שלנו בשיח עם ההנהגה החקלאית. גם אם יש חקלאים שכועסים עליי, וגם כשהם צועקים, אני אוהב ומעריך אותם. אני נחוש לבצע את הרפורמה הזאת לטובת הצלת החקלאות הישראלית ולטובת כל אזרחי ישראל ומתוך חזון לפיתוח החקלאות לעוד עשרות שנים קדימה, גם אם המשמעות היא שלא ימחאו לי כפיים בכנס של התאחדות האיכרים. זאת המחויבות שלי ועל זה אני אלחם עד הסוף".

יו"ר סיעת העבודה בכנסת, ח"כ רם שפע: "אני לא מכיר מצב שבו שר במדינת ישראל מודיע שנגמר המו"מ. בהקשר הזה שר החקלאות קצת מבולבל. בעיקר ברפורמה שיש לה השפעה על המשק ועל אלפי משקים חקלאיים. ראינו השבוע את שרי האוצר והחקלאות מדקלמים את המשפטים שלנו בחקלאות על רשתות השיווק, שהיבואנים ורשתות השיווק הם אלו שמרוויחים. אנחנו לא מתנגדים ליבוא, אבל העלויות האדירות של היבוא יגרמו לעליית מחירים. אם פורר וליברמן יתבצרו בעמדתם - הם ישלמו את המחיר!".

סגן שר הביטחון ושר החקלאות לשעבר, ח"כ אלון שוסטר: "אנחנו מתואמים באופן בלתי רגיל למען יציבות ייצור המזון ושמירת המרחב הכפרי בישראל. הרפורמה תגיע רק במו״מ מקצועי וחברי ותסתיים בהסכמה או שהיא לא תתקיים בכלל. על כל פעולה שתתבצע באופן לא הגון, נדע איך להגיב. אנחנו כל הזמן עובדים למען החקלאות, למען בטחון המזון של אזרחי ישראל. אנחנו קוראים לשר החקלאות ולאוצר לחזור למו״מ הגון, מקצועי ואינטנסיבי״.

סגן שרת הכלכלה והתעשייה, ח"כ יאיר גולן: "אם משרד החקלאות והאוצר איתנו, אנחנו רוצים את הרפורמה. אם לא, אז אנחנו נצא למלחמה!״.

מנהלות ומנהלי החינוך בקיבוצים חווים תקופה מאתגרת מאין כמוה מאז שהתפשט הגל החמישי של הקורונה, אל מול ההנחיות המשתנות, האימותים והבידודים הצוותיים, האישיים והמשפחתיים. ובכל זאת, זוהי השגרה - החיים לצד מגפת הקורונה שלא מרפה. אגף חינוך בתנועה הקיבוצית ממשיך ומחזק את הקשר המתמשך עם כלל מעגלי השותפים, החל מהגיל הרך וכלה בשנת השירות. 

כנס החינוך שיתקיים בתאריכים 21-22/3, הוא הזדמנות חשובה לפרגן (ובגדול!) לאותם ואותן מנהלי ומנהלות החינוך (הגיל הרך והחינוך החברתי) ונציגי המועצות האזוריות ולהביע הערכה על המחויבות המקצועית, הגמישות המחשבתית והמאמץ המערכתי הגדול שנמשך כבר שנתיים. בבניית תכנית הכנס הושקעו מחשבה רבה ותשומת לב לשילוב הרצאות מעוררות השראה לצד שיח עמיתים, יצירת כלים לעבודה, סיעור מוחות מצוין ומקדם, וכמובן, זמן איכות תרבותי מלא בקצב, מוסיקה ובחוויית ה"יחד" שכל כך נחוצה לכולנו.

מי שנרשם למועד הקודם – הרשמתו בתוקף, ומי שטרם עשה או עשתה זאת - למה אתם מחכים?? ההרשמה לכנס תסתיים ב-28/2/22.

חשוב לנו לפגוש את כולכם, עשו מאמץ והיערכו כך שתוכלו להתפנות ליומיים של מילוי מצברים, מגיע לכן.ם! לחצו כאן להרשמה לכנס החינוך השביעי.

יניב הגי, מזכיר קיבוץ בארי לשעבר ופעיל במטה השיתופי של התנועה הקיבוצית, סיפר על חשיבות של צוות מעורבות חברתית אשר מהווה ממנוע ותשתית למתן משמעות, שייכות וגאוות יחידה לקהילה. לתפיסתו של יניב: "כל מנהיגות קיבוצית מרוויחה מצוות מעורבות אשר מייצר חיבור בין דורי ושיח ערכי שנע בין ציונות ופערים בחברה הישראלית ועוד".

לאחר מכן דיברו מנהל הקהילה בקיבוץ רבדים, ערן ורדון, ומנהלת התרבות, שני מור עזריה, על ההבנה בקיבוצם כיצד התשתית הקיבוצית יכולה לשרת קבוצות נוספות בישראל, ובמקרה זה הם אירחו אצלם את "פאראגרוטראלי". המיזם המופלא כולל בנייה של רכבים קטנים בהם מתאפשר ילדים עם צרכים מיוחדים לנהוג. ערן ושני סיפרו כי "מעל ל-60 מתנדבים ומתנדבות מהקיבוץ לקחו חלק בבניית הרכבים, בניית המסלול ובהפקת אירוע שגרם לילדים ולמשפחותיהם להרגיש שהם במסלול מירוץ הכי חשוב בעולם – כולל גיוס ילדי הגנים שעמדו להריע להם בסיום המסלול".

את התהליך המיונים לשנת תשפ"ג, שהחל בספטמבר, התחילו מעל 4,000 מועמדים שעוברים מספר שלבי מיון, אשר בסופם יתקבלו כ- 1,200 מתוכם לשנת השירות. כחלק מהליך המיון מגיעים המועמדים לכנסי מיון במסגרות השונות, לאחר שדרגו את 10 המסגרות המועדפות עליהם מתוך האשכול שאליו שובצו.

המפגשים האזוריים לשינשינים מתקיימים בשיתוף פעולה עם מסגרות ההתנדבות השונות בהן פועלים השינשינים ובהובלת הקומונות המארחות. כל מפגש כולל פעילות היכרות בין הקומונות, הרצאה מעוררת השראה של דובר מתחום המעורבות החברתית ואחריה מעגלי שיח, בהם יבחנו לעומק את משמעותה של שנת השירות בחייהם כיום ובהמשך הדרך. כמו כן, יפגשו השינשינים במהלך המפגשים האזוריים נציגים ממחלקת ביטחון וממסלול גרעיני הנח"ל של התנועה הקיבוצית, שיחשפו אותם לאפשרויות הקיימות עבורם בשלב הבא - השירות הצבאי. 

אחד המפגשים צפוי להתקיים בכפר הנוער "כפר סילבר", בו מתנדבים 12 שינשינים מטעם התנועה הקיבוצית. במסגרת המפגש יפגשו את גל לוסקי מקיבוץ חוקוק, מייסדת ומנכ"לית IFA - ארגון עצמאי, ללא מטרות רווח, המתמחה בסיוע לאוכלוסיות במצבי אסון וסכסוך במדינות להן אין קשרים דיפלומטים עם ישראל. במהלך המפגש תספר גל את סיפורה האישי, את הסיבות שהובילו אותה להקים את הארגון ותשתף בחוויותיה במהלך השנים.

גורלה של האשה היהודית על סף המאה העשרים הוא חלק מפאזל מרתק, המספר את סיפורו של עם ישראל שחי בתפוצות והתמודד עם אתגרי המודרנה: תהליכי חילון והשתלבות בחברה הסובבת מחד, מול התעוררות שאיפות לאומיות מאידך. התחבטות זו בסבך זהויות התחדדה לנוכח תופעות אנטישמיות קשות, אשר הגיעו לשיא בימי בשואה. מציאות זו זימנה לבטים ודילמות אנושיות שאופן ההתמודדות עמם היה שונה בין גברים לנשים, ולעיתים רק נשים נדרשו להם, פיזית ורוחנית.  מתוך התבוננות בתמונת העולם ההיא ובבחירות שעשו נשים יהודיות בעבר, נשאל את עצמנו היכן מורשתן פוגשת אותנו כיום, כיצד תשפיע עלינו ומה ניקח ממנה איתנו הלאה.

בין הסוגיות שיעלו בסמינר:

• האישה היהודית בעיר הגדולה במפנה המאות
• דרכי ההתמודדות של אימהות בגטו; בריאות האשה בגטו
• צעירות יהודיות במחתרת
• השתקפות החוויה הנשית במחנות הנאציים דרך סיפורי אהבה
• נשים שורדות פורצות דרך

אילנה נולמן, מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי ויו"ר ועדת הפרס, בישרה השבוע לעדנה על בחירתה ואמרה כי "עדנה הובילה באומץ מנהיגותי ובצניעות שינויים משמעותיים בבית הספר. זאת, בתהליך של שיתוף, ביסוס אמון והקשבה, ותוך גיוס גורמי פנים וחוץ. השינויים מעוגנים בערכים, בשגרות עבודה ובקרה ברורים, ובבניית חזון ותמונת עתיד".

עדנה, שמנהלת את בית הספר מזה שמונה שנים, אמרה בהתרגשות: "זהו כבוד גדול לא רק עבורי, אלא עבור הצוות החינוכי, המועצות, ההורים והתלמידים היקרים שלנו. עם שותפים כאלה לדרך אפשר להתגבר על כל אתגר ולקצור הישגים".

תוכנית הסמינרים בקשת אילון נוסדה בשנת 2002 במטרה לקדם את הנגינה בכלי קשת בישראל. הסמינרים מתקיימים פעמיים בשנה, ומגיעים אליהם כ-60-80 כנרים ויולנים וצ'לנים, שמאחוריהם ארבע שנות לימוד לפחות ושקיבלו המלצה ממוריהם להשתתף בסמינר. הם מגיעים לשלושה ימים של לימודים אינטנסיביים, מכל רחבי הארץ ומכל מגזריה, כולל גם מהחברה הערבית.

הסמינר יכלול את הפעילויות: שיעורים אישיים, כיתת אמן, קונצרט "47 מיתרים" של הפרוייקט הקאמרי הישראלי, אירוע מחווה למלחין ישראלי, וקונצרט סיום הסמינר הכולל נגינה באנסמבל גדול בניצוח מיכאל גלוזמן. ספריית התווים והאטליה לכלי קשת יעמדו לרשות המשתתפים.

עלות הסמינר: 700 ₪ לתלמיד (תינתן הנחה של 50 ₪ לנרשמים עד ה-10 בפברואר). ההרשמה מסתיימת בתאריך 28 פברואר 2022. מספר המקומות מוגבל!

לפרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן