כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בטקס, שנערך באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים שבמועצה האזורית מגידו, השתתפו משפחות שכולות, מאות מתנדבי שנת שירות וחברות וחברי קיבוצים מרחבי הארץ.

את אבוקת הזיכרון הדליקו יחד לובה ברייר סגל וחגית וורד, אלמנתו ובתו של סגן מרדכי סגל ז"ל מקיבוץ עמיר. לאחר מכן קרא את "היזכור", ידידיה צור מקיבוץ עין הנצי"ב, אחיו של סגן דוד צור ז"ל. יוני אלתרמן ממשמר השרון, אחיו של טוראי זאב (זאביק) אלתרמן אמר קדיש לזכר הנופלים.

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, ח"כ רא"ל (מיל.) וחבר קיבוץ גרופית, משה (בוגי) יעלון: "מראשית ימי הקיבוץ, ולאורך כל השנים, לפני קום המדינה, מארגון "השומר", דרך ההגנה והפלמ"ח ולאחר קום המדינה - בצה"ל, התנועה הקיבוצית חינכה את בנותיה ובניה לשירות משמעותי, לשירות קרבי, לשירות החשוב ביותר והקשה ביותר, ליחידות הטובות ביותר, לנטילת אחריות, ל"ראש גדול", לפיקוד וקצונה. ההכרעה הזאת, שהיא הכרעה תנועתית והחלטה אישית של כל נערה ונער, פרי החינוך הקיבוצי – טומנת בחובה מחיר כבד. מחיר דמים. לדאבון לבנו, מחיר הדמים ששילמו הקיבוצים בהגנה על המולדת ובשמירה על גבולות המדינה, היכה בכל קיבוץ. יש קיבוצים שאיבדו חברים ובנים רבים במלחמות ישראל, והשכול היה לְצל המלווה את כל הווייתם".

יו"ר קק"ל דניאל עטר: "התנועה הקיבוצית מתייחדת היום עם זכרם של מיטב בניה, אלה שגדלו על ברכיה והתחנכו על ערכיה, אלה שחלמו חלומות, תכננו תכניות והבטיחו לעצמם וליקיריהם הבטחות – עד שברגע אחד, בטרם עת, הזמן קפא מלכת. אנחנו לא שוכחים אותם לרגע. היום נתחייב כולנו להמשיך בדרכם, לשמר ולחדש את נופי ילדותם, ולהשלים עד כמה שניתן את מפעל חייהם בשמם.
שורשי התנועה הקיבוצית עבים ועבותים כמעט כשל המפעל הציוני כולו. לא ניתן לדמיין את קורות המדינה ללא תרומתם הייחודית של קיבוציה – בביטחון, בהתיישבות, בקליטת העלייה, בחקלאות, בתעשייה, בתיירות, בחינוך ובתרבות."

בשם המשפחות השכולות דיברה בכאב נועה שדמי בתו של סגן אלוף אוהד שדמי ז"ל בן קיבוץ מעברות: "כילדת חיל האויר כבר הכרתי את צמד המילים הנורא "אבא נהרג", רק שהפעם זה היה האבא שלי, סגן אלוף אוהד שדמי בן קיבוץ מעברות, החזק, הכל יכול, הגבוה ויפה התואר, צעיר בן 34.5 - שלא יחזור יותר ואנו – אמא רותי, אני נועה בת העשר, ואחיותיי נגה בת השבע ונורית בת החודשיים שצריכות ללמוד להמשיך את החיים בלעדיו.
המשפחה המורחבת והחברים עוטפים ועוזרים, האבדן ענק, אבל החיים עושים את שלהם וחוזרים לשגרה – אך משהו השתנה, ואנחנו לומדות לחיות עם השכול.
תחושת האובדן והחוסר דווקא מתגברת עם השנים, כי מבינים שבעצם הכרתי את אבא בעיניים של ילדה ולא של בן אדם בוגר, וכך גם נגה ונורית - שכלל לא הכירה, כולנו מגיעים לצמתים בחיים – צמתים של התלבטות ובחירת כיוון, ואין את אבא לשאול ולהתייעץ, רק אמא, צמתים של גאווה ורצון לשתף – כשנולדים הנכדים: ניר, אופיר ונמרוד לנגה, והבנות שלי מלודי וספיר ששתיהן התחנכו במוסד של השומר הצעיר – ממשיכות בדרכך, כשנורית מקבלת את תואר הדוקטור ועוד ועוד. אך אתה לא כאן איתנו לחוות כל זאת".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "זו השנה הרביעית בה אני ניצב לפניכם בטקס החשוב והמרגש כאן באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים. ניצב יחד אתכם, לזכור ולהזכיר את תרומתם של הנופלים ואת המחיר היקר ששילמנו, כתנועה, כקיבוצים, כמשפחה, על הקמת המדינה ועל הבטחת קיומה וביטחונה.

בטרם אמשיך בדבריי, ברצוני להודות לאנשי יד לבנים אלי בן שם, רחל לניאדו ואנשיהם וכן לאגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, העומדים לצידנו כל השנה וכל שנה בארגון הטקס הזה.
השנה החלטתי לחרוג ממנהגי. השנה לא אדבר במספרים הגדולים... השנה, אני מבקש לתת פנים לשכול. ברצוני לספר לכם על משפחה אחת, תמצית החלום הציוני, שהצטרפה אלינו, למשפחת השכול, במלחמת ההתשה. יצחק חנסב עלה מפרס עם משפחתו בשנת 1964 ובא עם אחיו דוד, היושב עמנו כאן, ללמוד עברית באולפן בקבוצת שילר. אצלנו, בקבוצת שילר, הוא פגש את שושנה שקולניק שעלתה עם משפחתה מארגנטינה. ניצת ביניהם סיפור אהבה, והשניים, שהיו לחברי הקבוצה, נישאו ונולדה בתם, אורלי. יצחק היה "מטורף" על אורלי אך היא, לא זכתה להכיר את אביה. סמל יצחק חנסב - דרור, ששירת כלוחם וכמפקד בצנחנים, נפל על גדות תעלת סואץ בעשרים ביולי אלף תשע מאות שישים ותשע והוא בן עשרים וחמש שנים בלבד".

יו"ר סניף יד לבנים הקיבוצי, ד"ר אירית בר-נתן אמרה לבאות ולבאים: "התפקיד שלי הוא לייצג אתכם בארגון יד לבנים, בארגון אלמנות ויתומים ובמוסדות המדינה בעיקר במשרד הביטחון. כמו כן, אני הכתובת שלכם לבעיות שונות בקיבוץ ומוסדותיו. במשרד הביטחון נעשו בשנים האחרונות מאמצים רבים כדי להבין את המערכת הקיבוצית ולהתאים את עצמם למערכת המיוחדת שהיא קיבוץ. ולכן היום משפחה בקיבוץ יכולה לממש את רוב זכויותיה מול משרד הביטחון כמו המשפחות בעיר.
אנו, המשפחות השכולות, קמות כל יום עם זכרו של הבן או הבת, האח או האחות, או ההורה שנהרג והולכות לישון איתו בכל ערב. למשפחות השכולות אין דרך אחרת, אלא להתחזק – בחיבוק, עזרה ועידוד ביחד עם  הזיכרון, ההנצחה, המפגש והיחס החם מהקהילה שלהם."

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר הוסיף: "המפגש הוא קשה לי כל שנה בגלל אופי המפגש ובגלל שאני חלק מהציבור הזה מגיל מאד צעיר. פרום המשפחות השכוחות הוא "מגש הכסף" - לאורך כל חייו הוא משלם את המחיר. לצערי, בתנועה הקיבוצית יש רבים ששייכים לציבור הזה. אני מזמין כל אחד ואחת מכם שמרגיש שהממסד הקיבוצי, הלאומי או המועצתי לא נותן לו תשובה למה שהוא מבקש - אני הכתובת. אל תהססו".

אלי בן שם, יו"ר יד לבנים:  "כשהגעתי לאנדרטה לזכר חללי הקיבוצים נדהמתי מכמות הנופלים, שביחס למספרם של בני הקיבוצים באוכלוסייה הכללית היא גבוהה מאוד, וגם במספרי הגיוס לצבא, ואני חושב שלא מעריכים זאת מספיק, ובכלל את התרומה של הקיבוצים למדינה. אנחנו עושים מאמצים לתת שירות יותר טוב לקיבוצים ויש לנו מחוזות גם מחוץ למרכז שאליהם אנחנו מביאים תרבות ופעילות ואני מקווה שהמשפחות מהקיבוצים גם ישתלבו בהם."

נציגת משרד הביטחון, בינה מדזיני, הוסיפה גם היא על הרצון של משרד הבטחון להמשיך ולסייע למשפחות. 

לאחר הדברים האלו דיברו כמה מבני ובנות המשפחות השכולות, ושיתפו את הנוכחים בכאבם העצום שאין לו מרפא.

חלקו הראשון של יום המורשת כלל פעילות בשלושה אתרי הנצחה לבוגרי שנת שירות שנפלו בעת שירותם הצבאי. בכל אתר התכנסו כ- 100 מתנדבי שנת שירות שפגשו את המשפחות, שמעו את הסיפור האישי ואת סיפור הקמת האתר, ולאחר מכן קיימו שיחה על שירות צבאי משמעותי, על מנהיגות ופיקוד ועל הציפיות מהם כבוגרי שנת שירות במערכת הצבאית. מפגשים אלו, המתקיימים זו השנה הרביעית, הפכו למסורת מרגשת ובעלת משמעות רבה לכלל המשתתפים.

שלושת האתרים בהם התקיימה הפעילות:

"הגן של פז" - גן תוסס ושוקק חיים בקיבוץ עברון שנבנה לזכרו של פז אליהו ז"ל, שהיה שינשין בכפר הילדים נרדים בערד ונפל ב"צוק איתן". הש"שינים נפגשו עם משפחתו של פז ועם אל"מ (מיל.) רונן מרלי, כיום ראש עיריית נהריה, ובעברו קצין אג"ם של פיקוד הדרום, מפקד חטיבת ביסלמ"ח, מפקד עוצבת ברעם ומפקד גדוד צבר של חטיבת גבעתי. 

"גן מורן" - בלב כפר הנוער נווה הדסה הוקמה פינה לזכרו של מורן כהן ז"ל מקיבוץ אשדות יעקב איחוד, שנפל במלחמת לבנון השנייה והיה שינשין בכפר. הקומונה של לפני שנתיים בחרה כפרויקט סיום לבנות פינת זיכרון עבורו – "גן חיים" שישמש את הכפר כולו לפינת התכנסות, שעת חניכים או ישיבת צוות והקומונה של השנה ממשיכה ומרחיבה את הפרויקט. הש"שינים נפגשו עם משפחתו של מורן ועם נציגי קומונת תשע"ז שהקימו את הגן, ולאחר מכן קיימו שיחה עם סא"ל שאול ישראלי, בן וחבר קיבוץ כנרת ומג"ד בחטיבה 7 של חיל השריון. 

"גבעת תום ותומר" - בסמוך לקיבוץ נגבה, הוקם לזכרם של תום כיתאין, שנולד בקיבוץ שובל וגדל  בנווה שלום ותומר קידר מנגבה, שנספו באסון המסוקים. הש"שינים נפגשו עם אבותיהם של תום ושל תומר ועם אלוף (מיל.) יצחק בריק, וערכו סיור מודרך בגבעה בהדרכתו של אמציה שניידר מקיבוץ נגבה שמנהל את האתר.

לטקס המרכזי שהתקיים באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים, הגיעו הש"שינים מכל מפגשי הזיכרון, שבו ביצעו את קטעי השירה מתנדבי שנת השירות מקומונת "ביכורים" שבקיבוץ מגן שלקחו על עצמם את החלק האומנותי בטקס. 

ראשת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית, דבי ברא"ס: "זו השנה הרביעית בה אגף חינוך מוביל ומקיים את המסורת של יום המורשת לשינשינים. במפגשים הורגשה התחושה שהשינשינים מבינים את חשיבות היום, מעריכים את הזכות לקחת בו חלק משמעותי ומקדמים חשיבה ושיח בכל קומונה. זוהי זכות לאגף חינוך לבסס את המסורת הזו, ואני מודה למשפחות ולחברים שלקחו חלק. אנו מקווים שבשנה הבאה נוכל להרחיב את מספר הקומונות שיוכלו לקחת חלק במפעל תנועתי-חינוכי זה."

גל השריפות בשבוע שעבר שם את נושא הביטוח בחזית הדיון הציבורי, ובעוד שלפי דיווחים שונים לחלק מהתושבים בישובים שנפגעו אין ביטוח מתאים, קיבוץ הראל וחבריו היו מבוטחים בביטוח חקלאי, קואופרטיב הביטוח בבעלות הקיבוצים.

עבור חברי ותושבי הקיבוץ אשר נאלצו להתמודד עם נזק כבד בבתים וברכוש הסלוגן של ביטוח חקלאי – "כי בעצם זה שלך״ קיבל משמעות והפך למציאות שכן, מיד לאחר שכובתה האש הועברה מקדמה לקיבוץ בכדי לאפשר לתושבי הקיבוץ מקור מימון להוצאות אישיות דחופות, ובמקביל מונה שמאי מטעם החברה שילווה את הקיבוץ ויסייע בקבלת החלטות מהירות ויעילות בנוגע לשיקום הנזק. 

בימים האחרונים נערכה פגישה של הנהלת הקיבוץ עם מנכ"ל ביטוח חקלאי שבה נדונו הצעדים הנדרשים לשם שיקום מהיר של הנזק. מביטוח חקלאי נמסר: "ביטוח  חקלאי ניצבת לצד קיבוץ הראל ושמה בראש מעיניה את טובת הקיבוץ ותושביו. ביטוח חקלאי תספק לקיבוץ את כל הסיוע הביטוחי, כספי ולוגיסטי, על מנת לאפשר לתושבים ולקיבוץ לחזור לשגרה במהירות האפשרית. אנחנו נמצאים בקשר ישיר ורציף עם הקיבוץ בכדי לוודא שצורכי הקיבוץ מטופלים במהירות וללא בירוקרטיה."

גם בתנועה הקיבוצית דאגו כמובן לחברי ותושבי הקיבוץ ולנפגעי השריפות בכלל, ומוקד החירום בתנועה הקיבוצית החל לפעול ביום חמישי הקודם, מייד עם היוודע כי השריפות פגעו בהראל ובכרמיה. כל זאת בתיאום עם אנשי המועצה האזורית בראשות ניב ויזל, אשר בשבוע האחרון עושים לילות כימים על מנת לתת כל מענה לתושבים.

כבר בשעות הראשונות חיברו בתנועה בין מספר קיבוצים בדרום הארץ, אשר התנדבו מייד לארח את נפגעי השריפות, אך בסופו של דבר בחרו בקיבוץ להשאר קרוב לבית, ולהתארח בטל שחר. במקביל, התקבלה בהנהלת התנועה פניה מהמועצה האזורית חבל מודיעין לסייע לאירוח כלל המשפחות של הישוב מבוא מודיעים, אשר, כידוע, נשרף כמעט כליל. לבקשת אנשי הישוב הנהלת התנועה פועלת למצוא קיבוץ אשר יכול לארח במקום אחד את כל אנשי מבוא מודיעים. 

מועצת יש"ע היא עמותה בה חברים כל ראשי הערים, המועצות המקומיות והאזוריות הישראליות שבתחומי יהודה והשומרון, ובעבר גם ברצועת עזה, וכן מספר אישי ציבור. היא הוקמה ב-1980 במטרה לקדם את מפעל ההתיישבות, לייצג את האינטרסים של המתיישבים, וכן לקיים הסברה בישראל ובחו"ל בעד לגיטימיות המפעל וחשיבותו. 

במסגרת היום "התחלף" המשנה למזכ"ל התנועה גיל לין, עם מנכ"ל מועצת יש"ע יגאל דילמוני. לין התארח ב"מרחב העבודה" של מועצת יש"ע באזור גוש שילה שבמועצה אזורית מטה בנימין. המארח, סמנכ"ל מועצת יש"ע מתניה שפירא, בחר להתמקד בסיור מקיף באזור ובהיכרות עם גורמים שונים הפועלים בשטח.

לאחר שערכו היכרות אחד עם השני, וסיפרו כל אחד על עצמו ותפקידו בארגון, יצאו לתצפית ליד ההתנחלות הוותיקה עופרה, מהמקום בו שכן המאחז עמונה שפונה בפברואר 2017. משפחתו של שפירא הייתה ממייסדי עופרה והוא עצמו עבר להתגורר בעמונה לאחר שהוקם היישוב. לאחר הסבר על הנוף, ביקש לין משפירא לשתף בתחושותיו בעקבות הפינוי ועל החלטתו להתפנות ללא מאבק אלים. כיום הוא מתגורר בהתנחלות עמיחי שהוקמה עבור מפוני עמונה.

משם המשיכו לתצפיות ממספר מקומות. מתניה סיפר על תחילת ההתיישבות ביהודה ושומרון, המצב כיום ועל האתגרים וקשיים איתם הם מתמודדים והסביר על השיקולים האסטרטגיים בהקמת היישובים והמאחזים באזור מטה בנימין ועמק שילה בפרט. שפירא תיאר בפני לין, את הפערים הקיימים בין המתיישבים וההתנחלויות הוותיקות שהפכו למבוססות ו"בורגניות" ובעלות אוכלוסייה מבוגרת יותר, לבין הדורות הצעירים יותר, המעוניינים להקים יישובים חדשים ולהיות פחות "ממלכתיים". גיל שאל את מתניה לגבי יחסם לקיבוצים, והאם הם רואים בקיבוצים מודל השראה בתור ההתיישבות הראשונה והמשמעותית ביותר בישראל, אשר קבעה אז והיום את גבולות המדינה, ונענה כי אכן יש הערכה רב לדור שהקים את הקיבוצים ובנה את ישראל, ושאף הכינוי מפא"יניק נחשב אצלם לתואר מחמיא. מתניה התעניין בנעשה בתנועה הקיבוצית והקשר בין הקיבוצים, וגיל סיפר על הפריחה בקיבוצים והצעירים הרבים שחזרו וחוזרים אליהם לאחר ההתאוששות מהמשבר, ועל האתגרים של התנועה בנושא הבנייה וההתמודדות מול משרדי הממשלה השונים.

לאחר סיור באתר שילה הקדומה וביקור ביקב "גבעות" במאחז גבעת הראל, סיכם גיל את הביקור: "שמחתי להתארח במועצת יש"ע לביקור והיכרות, ואני מודה למתניה על האירוח החם והסיור המרתק. אומנם אנחנו חלוקים אידאולוגית בהיבטים פוליטיים רבים, אך חשוב לזכור שבסוף אנחנו עם אחד שצריך לחיות ביחד וחייבים לעשות כל מאמץ למצוא את המחבר והמאחד ולא לעסוק תמיד רק במחלוקות ובמה שמפריד בינינו. שמחתי לגלות את ההערכה הרבה שרוכשים אנשי יש"ע אל התנועה הקיבוצית וערכיה, וללמוד על הגוונים השונים והמחלוקות הלא פשוטות בתוך מרכיב זה של החברה הישראלית. גשרים והסכמות ניתן למצוא רק במפגשים והיכרות הדדית, ולכן שמחתי להשתתף גם השנה במיזם "יום במקום".

במקביל, אירחה מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי-ילין ביחד עם ראשת אגף חברה וקהילה, ד"ר אילת גלס, את מנכ"ל מועצת יש"ע, יגאל דילמוני, בקיבוץ פלמחים. ביחד איתן ישבו למפגש שרון רוצקי, המנהל העסקי של הקיבוץ, שריתה מעוז חברת הקיבוץ שנקלטה לקיבוץ ביחד עם מפוני אלי סיני, יובל שגיא מנהל הקהילה, דגנית רביד, מנהלת התרבות ופיתוח הקהילה וד"ר נחום שגיב, חבר קיבוץ פלמחים ויו"ר ועד מוזיאון הקיבוץ.

אילת הציגה את פלמחים, שחגג השנה 70, וסקרה את תולדותיו לארוך השנים. בתוך כך, דיברה על הצטרפותם לקהילה של המפונים מהישוב אלי סיני שפונה מגוש קטיף במהלך ההתנתקות מרצועת עזה. שרון סקר את החברות במשקי דרום, שבו חברים גם יישובי דרום הר חברון אשר מעבר לקו הירוק.

לאחר שהדס סקרה את תולדות התנועה הקיבוצית, ודילמוני סיפר על פועלה של מועצת יש"ע ותפקידה, התפתח דיון פוליטי חסר הסכמה ברוב הדברים על גורל השטחים וגם על ענייני ראש הממשלה. אבל על כמה נושאים כן הייתה הסכמה –

הדס: "אני לא יכולה לקבל את זה שראש הממשלה לא מקבל אותנו, ואפילו לא מגיע אל קיבוצי עוטף עזה לביקור. אני לא יכולה לקבל את זה שהתפתח שיח שאני ומי שחושב כמותי הוא "בוגד".

דילמוני ענה על כך: "אני נגד כל השתלחות כזו בכם ורואה בהתיישבות הקיבוצית דבר מאוד חשוב, כאשר לי עושים דה לגיטימציה אז אני מסתער נגד זה".

השניים סיכמו את המפגש ברוח טובה כמובן ואמרו -

מנכ''ל מועצת יש''ע יגאל דילמוני: "שמחנו להתארח אצל חברי התנועה הקיבוצית ולארח אותם אצלנו לסיור ביהודה ושומרון. זכינו לדיון מפרה, אשר אנו מקווים שיהיה פתח להגברת השיח המאחד בתוך בישראל. זאת הייתה הזדמנות להכיר מקרוב עוד חלק בחברה הישראלית ואנו מברכים על כך".

מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי - ילין:" זו הייתה הזדמנות חשובה להקשיב לדעות, לסדר היום ולחזון של יגאל ומועצת יש"ע. אני שמחה שיצא לנו לדבר גם על המחלוקת וגם על הנושאים שאנו מסכימים עליהם בתור אזרחים שהמדינה חשובה להם".

במפגש נכחו גם סגן ראש המועצה, גיל תימור, מקיבוץ כרמיה, יענקל'ה שצ'רנסקי, רכז האזור מטעם התנועה הקיבוצית ומנהלת הלשכה של מזכ"ל התנועה, נועה יפת.

בסיום המפגש כתב ראש המועצה בדף הפייסבוק שלו: "מחזקים את שיתוף הפעולה עם התנועה הקיבוצית! צמרת התנועה הקיבוצית התארחה היום אצלינו במסגרת פגישת עבודה שוטפת. בפגישה הוצגו האתגרים עימם מתמודדת המועצה וכן אופיינו חמשת הקיבוצים בחוף אשקלון- ניצנים, גברעם, זיקים, כרמיה ויד מרדכי. 
אנשי התנועה הקיבוצית הביעו את הערכתם ורצונם בשיתוף פעולה הדדי ופורה הן בשגרה והן בחירום. אני מודה להנהגת התנועה הקיבוצית על הביקור החם וחיזוק שיתוף הפעולה בינינו."

מזכ"ל התנועה הקיבוצית הוסיף: "פגשנו ראש מועצה דינמי, צעיר ומחוייב. אני משוכנע כי איתמר הוא איש של שיתופי פעולה. איתו, בעזרת סגנו גיל תימור מכרמיה, ובעזרת רכז האזור יענקלה שצ'רנסקי, אני בטוח שנמצא את הדרך לשיפור שיתוף הפעולה לטובת קיבוצי האזור וישובי המועצה".

שוסטר (מפלסים) ושפע (גבעת חיים איחוד), נציגי התנועה הקיבוצית בכנסת, שלחו ביום שני פנייה דחופה לח"כ משה גפני, יו"ר וועדת הכספים, בבקשה שיכנס את הוועדה לדון בהטבות המס ליישובי קו העימות ואזורי העדיפות. 

במכתבם הם כתבו לח"כ גפני כי "לנוכח המציאות הפוליטית שאנו רואים לנגד עיננו כאשר הממשלה ה-35 טרם הוקמה, אנו פונים אליך, כמי שסוגיית התמיכה ביישובי קו העימות ואזורי העדיפות הלאומית הם נר לרגליו, לכנס את וועדת הכספים בהקדם האפשרי במטרה להאריך את תוקפה של הוראת השעה ליישובים המצוינים בנספח ד' עד ליום 31.12.2019".
 
הח"כים הוסיפו: "אנו רואים בחיזוק ההתיישבות בגבולות המדינה, בעיקר בגבול עזה ובגבול הצפון ולנוכח המציאות הביטחונית המשתנה והרגישה, אינטרס לאומי ראשון במעלה והארכת הוראת השעה היא צעד הכרחי בכיוון זה".

התכנית מופעלת על ידי Innovalley ובתמיכת תוכנית "זרעים" של קרן 'המשתלה' של התנועה הקיבוצית, והיא מציגה גישה ייחודית לחדשנות ממוקדת בחוזקות האזור. המטרה היא להוות מרכיב מרכזי בשרשרת היזמות והחדשנות הישראלית וליצור אקוסיסטם של רעיונות עסקיים חדשים.

רקע

קבוצת שאן והתנועה הקיבוצית פותחים את  מרכז החדשנות ליזמים (המשתלה) בעמק המעיינות.

תכנית המשתלה מסייעת ליזמים טכנולוגים או בעלי רעיונות ופתרונות טכנולוגים בתחומי החקלאות והתעשייה במימוש צעדי היזמות הראשונים שלהם בדרך לבניית חברה עסקית, לפיתוח מוצר, לביצוע "פיילוט" ולהגעה למשקיעים וללקוחות ראשונים. כל זאת במשך 6 חודשים. המשתלה תסייע לחברות סטארטאפ להתחבר ולהכניס חדשנות גם במפעלים.

התכנית שתפעל באמצעות חברת Innovalley ובתמיכת תוכנית ה"זרעים" של קרן המשתלה – התנועה הקיבוצית היא הזדמנות ראשונה במעלה לפיתוח רעיונות ולשלב מוצרים חדשים בתעשייה מתקדמת, בחקלאות חדשנית, במים, במדגה, כימייה, נייר, פלסטיק ובתחומים נוספים, כמרכיב מרכזי בשרשרת היזמות והחדשנות ביישובי האזור ויצירתEcosystem  אזורי של חדשנות ויזמות.

עבור היזמים - הסיכוי גבוה יותר - כי יש ישוב או מפעל או משקיע/גוף עסקי שמחכים למוצר.

הסיכון נמוך יותר- כי הצורך במוצר קיים במרחב האזורי.

קהל היעד לתכנית

יזמים הנמצאים בשלב הרעיון ועד ליזמים שיש להם מוצר מבריק ובדרך לגיוס השקעות. המיזמים שיקודמו יהיו מבוססים על רעיונות פורצי דרך בתחומי הטכנולוגיה או העסקיים הרלוונטיים לתעשייה וחקלאות באזור.

המועמדים שיתקבלו לתכנית יזכו ל:

• משרד או מרחב עבודה במתחם ובסביבתו בהתאם לאופי המיזם.
• מנטורינג צמוד– ע"י אנשי ונשות עסקים, טכנולוגיה, תעשייה, חקלאות ויזמות מהבכירים/ות במשק ואיש צוות מקצועי של  Innovalley
• ליווי וכלים לבניית יכולות – בנושאים כגון: פיתוח ארגוני, שיווק, שיווק דיגיטלי, ניהול פיננסי וכדומה
• תכנים מגוונים ומקוריים מהעולם העסקי, הטכנולוגי התעשייתי והחקלאי.
• מעטפת של שירותים תומכים – ייעוץ עסקי, ייעוץ משפטי ועוד.
• ליווי ותמיכה והנגשה של הגשות למענקים במסגרת הרשות לחדשנות
• גישה לנתוני אמת והזדמנות ל beta site בתעשייה ובחקלאות בקיבוצי האזור.
• אירועי נטוורקינג וחשיפה למשקיעים ותורמים מובילים לצורך מימוש המיזם.
• גישה לרשת הקשרים הענפה של התעשייה הקיבוצית והתנועה הקיבוצית.

אירוע רב גילי

18:00: תיקונצ׳יק - פעילות משפחתית

19:30: פתיחת תערוכה בגלריה

20:15: מעגלי לימוד מרתקים

21:30: הופעה של שי בן צור

הכניסה חופשית!