כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

שלל הפעילויות השונות המתרחשות לאורך השנה בחוברת אחת:
מתי מתקיימים הכנסים השונים?
האם גם השנה ייפתח קורס ההעשרה למרכזי.ות משק ומנהלי.ות עסקים בקיבוץ?
באילו תאריכים מתקיימים כנס י"א והרפסודיה בשנת 2022?
כל אלה ועוד, ניתן למצוא בחוברת המצורפת. 

לכל פעילות, אירוע או כנס מצורפים דרכי יצירת קשר לקבלת מידע ופרטים נוספים.

הבשורה הגדולה לקיבוצים בתוכנית שקד היא "פריצת" לוח 2 הקובע את הרף המקסימלי של בתים בכל קיבוץ. בפוסט שכתבה בעמוד הפייסבוק שלה לאחר הביקור, פירטה שרת הפנים: "כשנכנסתי למשרד הפנים נפל לי אסימון כואב מאוד. ממשלות ישראל ובג"צ, בתנועת מלקחיים, חנקו את ההתיישבות העובדת ואת המרחב הכפרי. איך הן עשו זאת? בג"צ ועדות הקבלה לא מאפשר ליישובים בנגב ובגליל לשמור על המנגנון הזה ביישובים מעל 400 משפחות, והממשלה אישרה את תמ"א 35 לפני שנים רבות כאשר חלק מהתמ"א זו מגבלה על כמות המשפחות בכל יישוב. זה נקרא 'לוח 2', ממש הספר הלבן. המשמעות היא עצירת התפתחות ביישובים הכפריים בנגב בגליל, וגם במרכז".

הרפורמה של השרה שקד הקשורה לקיבוצים מדברת, כאמור, על ביטול ההגבלה על מכסת הבנייה החדשה. כיום מוגבלים הקיבוצים בחוק למכסה של בין 500-300 דירות לקיבוץ. וכן, פיצול דירות: הכללת קיבוצים ומושבים בחוק פיצול דירות (חוק בשלבי קידום). בתים פרטיים יוכלו לקבל אישור להרחבה של 45 מ"ר, שתפוצל ליחידת דיור נפרדת. כיום הוראת השעה של פיצול דירות אינה חלה על המרחב הכפרי. 

השרה שקד חתמה את דבריה וכתבה: "הצעדים האלה יאפשרו ליישובים לגדול ולבנים ממשיכים להישאר בהם ולפתח את היישוב. אני מקווה שכל הסיעות בכנסת ירתמו למשימה החשובה הזו ונוכל לאפשר להתיישבות העובדת ולמרחב הכפרי להמשיך ולהתפתח, כמו שמגיע להם ולנו".

לקראת הדיון בממשלה, שלחו היום ראשי ההתיישבות העובדת נייר עמדה לראש מטה התכנון, עו"ד שלומי הייזלר, ובו כתובה עמדת מרכז השלטון האזורי והתנועות המיישבות התומכת בצעדים אותה מציעה השרה שקד. לחצו כאן לקריאת נייר העמדה.

הקונגרס, אשר נמשך שלושה ימים, נסב סביב ארבעה צירים מרכזיים: בחינה, חיזוק, מחוייבות ומימוש הזהות הקואופרטיבית. כל ציר נחלק לנושאי משנה, במסגרתם נבחנו נקודות מבט שונות. החלק שדן בבחינת הזהות הקואופרטיבית הביא אל שולחן הדיון את חשיבותו של המותג הקואופרטיבי החזק, את הצורך ביצירתן, קידומן ומימושן הלכה למעשה של הזדמנויות חינוכיות ומתן הכשרה וכלים לניהול ולחיים קואופרטיביים, את חשיבותן של התרבות והמורשת התרבותית לקיומה של זהות קואופרטיבית מובחנת, את אתגר הממשל הפנימי הדמוקרטי וחשיבות השמירה עליו כממשל מכליל ומשתף וכן את הצורך והחשיבות בקיומה של שותפות מתמשכת עם ממשלות וגורמי ממשל.

בדיונים שנסבו סביב הדרכים לחיזוקה של הזהות הקואופרטיבית, נבחנו היבטים של שימוש בכלים דיגיטליים ובפלטפורמות טכנולוגיות, תמיכה בניהול שרשרות ערך אתיות, דרכים למתן מענה לצרכי ההון העתידיים וכן מקומה החשוב של תמיכה בחדשנות יזמית ובטיפוח רשת יזמית משותפת. הדיונים שהוקדשו למימוש הזהות הקואופרטיבית עסקו, מצידם בדרכים לפיתוח משרות מתגמלות, שירותי רווחה ובריאות נגישים, מקומות מגורים ואנרגיה ברי השגה, והכל – בתוך מסגרת הכלכלה החיברתית העולמית המתפתחת.

מרב ניב, מהיחידה לקידום הקואופרציה בתנועה הקיבוצית שהשתתפה בקונגרס, ציינה כי "דווקא בתקופה המאתגרת הזו, הצליח הקונגרס להפגיש בני אדם מ-5 יבשות, בעלי מכנה משותף אחד: אמונה ורצון להמשיך לקדם ולהוציא לפועל ביחד את רעיון ההתארגנות המשותפת של אנשים לטובת אנשים, שבסופו של דבר יהפוך את העולם למקום שטוב יותר לחיות בו".

מטרת השולחן העגול היתה להפגיש נציגי ממשלות וגורמי ממשל שונים מרחבי העולם לדיון שמטרתו להעריך את האופן בו ממשלות יכולות לתמוך בשיפור החקיקה הקיימת ויצירת מסגרות רגולטוריות תומכות לפיתוח קואופרטיבים, וכן בקידום מדיניות ותכניות עבודה למינוף המודל הקואופרטיבי כדרך להתאוששות בעידן מגפת הקורונה ולאחריו וקידום יעדי הפיתוח של האו"ם. סגן שרת הכלכלה והתעשייה, ח"כ יאיר גולן, התחייב כי בשנים הקרובות תפעל מדינת ישראל להיות יותר נוכחת בקידום חינוך והשכלה בתחומי הקואופרציה, בקידום מסגרת חקיקה תומכת ובעידוד השלטון המקומי והאזורי לפעול על מנת להביא להקמה וצמיחה של קואופרטיבים בכל תחומי הכלכלה והחברה.

חלק אחר מהדיון הוקדש להצגת תמונת מצב ולדיון בדרך לחיזוק יכולותיהם של קואופרטיבים לאסוף נתונים בני השוואה בינלאומית אודות יישום יעדי הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם ופיתוח כלכלי-חברתי, ובסופו דנו המשתתפים באסטרטגיות ואפשרויות לפיתוח שיתופי פעולה ברמה המקומית, האזורית והעולמית.

באירוע השתתפו נציגים בכירים מממשלות קוריאה, ספרד וקוסטה ריקה, נציגי סוכנויות שונות באו"ם, נציגי מכוני מחקר בינלאומיים מתחום הכלכלה השיתופית והקואופרטיבית וכן נציגים מהשלטון המרכזי והעירוני בצרפת, מקסיקו, מונגוליה, אירן ועוד. בנוסף, שודר האירוע בשידור ישיר למדינות רבות אחרות, אשר נבצר מנציגיהן להשתתף באופן פיזי באירוע, נוכח מגבלות מגפת הקורונה.

הביקור שאותו הדריך והוביל תומר צור, החל בפינת האולפן לעברית שם שהה כנער ואף נפגש עם הצוות שליווה אותו בלימוד העברית וההדרכה בעת שהותו כנער. בהמשך התעכב השגריר ליד השלט שנקבע בשנת 1938 באחד המבנים הראשונים של הקבוץ אשר היה הראשון שהורכב מגרעין עולים מארה"ב וחלק מקרקעותיו נרכשו מתרומות שאסף שופט בית המשפט העליון לואיס ד. ברנדייס. עין השופט נקרא על שמו והפאב המיתולוגי של הקבוץ נושא את השם "ברנדייס"  בכבוד.

השגריר שמע סקירה על מפעלי הקיבוץ, ביניהם "אלתם שטייניץ" למערכות תאורה חכמות ו"מברג" המייצר ומייצא שורה של מוצרים לתעשיית הרכב בארה"ב. בצד האמנותי, הוצגו לשגריר פסיפס מחיי הקבוץ שייצר האמן דיויד מוריס בשנת 1970 והמיזם החברתי תרבותי בו השתתפו כל המשפחות בקהילה, אותו הגה וניהל ביל סטרובי במהלך שנת 2020 וזכה לשם "הקירונה". 

הביקור הסתיים בהדלקת נר שישי ובמפגש חברים אותו הנחה יניב שגיא, ובמהלכו סיפרו חברי קבוץ שברובם עלו מארה"ב ו/או פעלו שם רבות, על עצמם ופועלם. איציק שפרן, חבר הקיבוץ וממארגני הביקור מספר: "ניכר היה שהשגריר, שלווה בבנו הבוגר ועוזריו, התרגש מהעלאת הזיכרונות שנשא עמו והתרשם עמוקות מחוויית הביקור והמפגש". 

אורי פלד נקש, מנהל "שבילים" - החינוך החברתי בתנועה הקיבוצית, מספר: "אנחנו מאמינים שבעזרת הכשרה נכונה ניתן לקדם את כל מערכות החינוך בקיבוצים. אני שמח שאנחנו יכולים לתת מענה ראשוני לצורך שעולה מהשטח, ומזמין את מנהלי החינוך והקהילות לפנות אלינו על מנת שנוכל להגיע לכל מערכת חינוך בכל קיבוץ וליצור את ההכשרה המתאימה עבורם".

הקורס מיועד לאנשי צוות ההדרכה הנמצאים בשנתם הראשונה לעבודה במערכות החינוך החברתי בקיבוצים ויועבר על ידי מעיין להב פיין, יועצת במערך ההדרכה של אגף חינוך. בשלב זה, הקורס מיועד למדריכים מאזור הצפון בלבד אך במידה ויהיה ביקוש מאזורים אחרים בארץ - ייפתחו קורסים נוספים. חמשת המפגשים יתקיימו בימי חמישי, בין השעות 09:00-12:00. מיקום סופי ייקבע בהתאם להרשמה.

המפגשים יתקיימו במתכונת סדנאית - המדריכים יתנסו במגוון מתודות ופעילויות אותם יוכלו לקחת לעבודתם עם הילדים והנוער. התכנית מהווה מקור ידע ראשוני, ובמהלכה ינתנו כלים מקצועיים לעבודה בחינוך החברתי בקהילה הקיבוצית. המפגשים יעסקו, בין היתר בעקרונות הבסיסיים הבאים: מאפייני החינוך החברתי-קהילתי, מאפייני הגיל, הקשר עם ההורים, פיתוח ובניית קבוצה והתמודדות עם אתגרים מקצועיים.

עלות למשתתפ/ת: 350 ש"ח. מוזמנים להצטרף - לחצו כאן להרשמה 

מטרות הכנס הן לאפשר למנהלים מפגשים בלתי אמצעיים בינם לבין עצמם, מפגשים עם ספקים בסביבה נינוחה ולא "על הרמפה" ומפגשים עם הארגונים הכלכליים האזוריים ועם מנהלי הסחר. בדרך לנצרת נערכו סיורים באתרי מורשת היסטוריים וכך נעשה המעבר לאווירה המתאימה באופן מדורג והנסיעה הפכה למעניינת יותר. במלון ציפתה למשתתפים תצוגה מרשימה מאוד, מגוונת, עשירה וטעימה שהציגו עשרות ספקים, אשר כללה מוצרים שונים מכל הקטגוריות שנמצאות על המדפים בכלבו/מרכולית או במטבח.

בערב הועלה זכרו של שמוליק בראון ז"ל בדברים ובתמונות. שמוליק, בן וחבר עין שמר שנפטר לפני חודשיים באופן פתאומי, היה מנהל הסחר של גרנות ואחד משני עמודי התווך של כנס המזון, יחד עם תמיר ארז ממשקי דן יבדל"א. גם בהפקת הכנס הזה היה שמוליק שותף פעיל והלך לעולמו לאחר שמרבית הפרטים כבר היו  סגורים.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית הגיע במיוחד לערב זה ונשא דברים לזכרו של שמוליק. ניר ציין את מקומו המשמעותי של שמוליק בשולחן מנהלי הסחר, את הידע המקצועי הרב שלו ואת היכולת להניע מהלכים תוך שיתופי פעולה נרחבים. כמו כן, שיבח את היכולת הגבוהה של הקיבוצים, שעמדה למבחן "תחת אש" בשנתיים האחרונות, להתמודד עם הקורונה. "אם למישהו היה ספק לגבי החשיבות והעוצמות של דרך החיים השיתופית" אמר ניר, "באה הקורונה והתירה את כל הספקות". עוד הוא הדגיש בהקשר הזה את התפקיד המשמעותי של ענף המזון ושלוחותיו בהתמודדויות הללו.

פרויקט שממומן על ידי המדען הראשי במשרד החקלאות, למשך שנתיים, שם למטרה את ספירת העגורים החורפים באגמון החולה. במסגרת המחקר פותחו שני אלוגריתמים, על ידי חוקרי המעבדה לאגרו-גיאו-אינפורמטיקה שבראשה עומד ד"ר אסף חן (חבר כפר סאלד) חוקר בממכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל ומרצה בכיר במכללה האקדמית תל חי, בשיתוף פעולה עם ד"ר מוטי צ'רטר ממכון שמיר ואונ' חיפה, המאפשרים רמת דיוק של מעל 92% בספירתם. העגורים נספרים על מנת לקבל הערכה מספרית לצורך היערכות להאכלתם ומניעה מהגעה לשדות החקלאיים.

שני האלגוריתמים מאפשרים להבדיל בין העגורים לבין סביבת הרקע, ספירה מדויקת יותר של העגורים וסיווגם מבין העופות האחרים הנמצאים באגמון. האלגוריתם המתקדם משתמש בתוצרי צילום העגורים בשעות הלילה, באמצעות מצלמה תרמית, המחוברת לרחפן, הסורק את האגמון בו לנים העגורים את שנת הלילה. הצילום באמצעות הרחפן באגמון נעשה בתיאום ובאישור חריג, מכיוון שבשגרה אין להטיס רחפן מעל שטח האגמון, בכדי לא להבהיל את העגורים והעופות בשטח, לכן הצילום מתבצע מגובה של 100 מטרים, כך מנוחתם של העגורים אינה מופרת, דבר הניכר בכך שאינם מבחינים כלל ברחפן.