כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

אלי עלה ארצה לבדו בשנת 2016 כדי לשרת בצה"ל ושירת בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. הוריו, אבי ודבורה ואחותו נעמה עלו ארצה מדרום אפריקה לפני פחות משנה, והתיישבו במודיעין, כדי להצטרף בישראל לאלי ולאחיו, שהתגייסו גם הם לצה"ל, ולהגשים את חלומם. רק לפני כמה שבועות חגגה המשפחה את חתונת האח הבכור כתריאל, שהיה חייל בודד במסגרת גרעין צבר בעין צורים, ושמחה על הזכות הגדולה לחתן את בנם בארץ ישראל.

עם שחרורו מצה"ל הוא הצטרף לתכנית "מאהל ומגדל" של ארגון 'השומר החדש' בקיבוץ נירים, שם מצא "קהילה תומכת ועשייה משמעותית", כפי שסיפר בעבר. התוכנית משלבת עבודה בחקלאות יחד עם חיי קבוצה תוססים והעשרה לימודית, ועם סיומה אלי אף נשאר לרכז את התכנית והוביל קבוצה של משוחררים ומשוחררות בעבודה החקלאית בתכנית.

אבל ירד על נירים עם השמע דבר הירצחו של אלי. הדס גרימברג קרלינסקי, חברת הקיבוץ ושכנתו לשעבר, סיפרה עליו בכאב: "אלי היה פה שנתיים והוא היה שכן קרוב, אדם מלא בנתינה שכולו לב. את הבלונד שלו ראו למרחקים, תמיד עם חיוך ועם המון חלומות. הוא מאוד רצה להיות אבא, בחור מדהים שהייתה לו קבוצת חברים מדהימה. זה יום עצוב מאוד עבור המשפחה, תנחומינו. כל קהילת נירים מרכינה היום ראש, כל מי שזכה להכיר אותו ולפגוש אותו. בין אם זה בטרמפ או על השביל - תמיד זה היה בחיוך, אלי היה אדם מאוד שמח", היא ספדה בכאב. צפו בהדס מספרת על אלי ז"ל.

נירים והתנועה כולה משתתפים בצערה הכבד של המשפחה.

נחמקין נולד ב-1925 במושב נהלל. הוא היה פעיל בארגון ההגנה, לחם במלחמת העצמאות, נפצע כמה פעמים ואף איבד את עינו. בין היתר, השתתף בקרבות משמר העמק, שם הוטל עליו לפנות את ילדי הקיבוץ כדי להגן עליהם בשעת ההפגזה. עוד לחם במבצע דני ובמבצע חורב. כמפקד מחלקה בגדוד הוא איבד את עינו בקרב בכפר הערבי דיר טריף.

משנות ה-60 היה פעיל בתנועת המושבים ושימש כמרכז אגף המשק של התנועה, וב-1970 מונה למזכיר התנועה וכיהן עד להיבחרו עד היבחרו לכנסת העשירית בשנת 1981 מטעם המערך. "הגעתי לכנסת אחרי 11 שנים כמזכיר תנועת המושבים שהייתה אז בשיא פעילותה: הרבה מאוד התיישבות בפריפריה", סיפר נחמקין בראיון לאיתן וצלר מעמותת תולדות ישראל ב-2011. "בהתחלה לא רציתי ללכת לכנסת. רציתי להמשיך את הפעילות בשטח". בכנסת היה נחמקין חבר בוועדת הכספים, בוועדת הפנים ובוועדת איכות הסביבה, שם לדבריו הצליח להשפיע כחבר כנסת. בשנת 1984 נבחר שוב ומונה לשר החקלאות בממשלת האחדות הלאומית שבראשה עמד שמעון פרס ובהמשך יצחק שמיר. בשנת 1988 לא הצליח להיבחר שוב ופרש.

נחמקין חי בנהלל כל חייו, היה נשיא "פרלמנט העמק", נשאר חקלאי כל ימיו ורכב על סוסים מגיל ארבע ועד אחרי גיל 90. הוא היה נשוי לשרה, שמתה לפניו, אב לשלושה ילדים: עמליה, דליה ושאול, וסב לנכדים ונינים. התנועה הקיבוצית אבלה ומשתתפת בצער המשפחה, מושב נהלל ותנועת המושבים כולה.

יהי זכרו ברוך.

במסלול לוקחים חלק 17 מסיימי שנת שירות בתנועה הקיבוצית ועם גיוסם הם ישובצו למחלקה ייעודית לפיקוד, איתה יעברו את הטירונות והאימון המתקדם. בתום פרק ההכשרה הבסיסי הם מיועדים לצאת לקורס מ"כים שבסיומו הם צפויים לחזור ולהשתלב בשדרת הפיקוד של הגדוד. כמובן שהיציאה לקורס והקידום כמפקדים תלויים בכישורים וביכולות של כל אחד ממשתתפי המסלול. את הקבוצה מרכז מטעם התנועה הקיבוצית מעין שוסטר ממפלסים. 

בהשקה החגיגית השתתפו ראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') משה צין, ראש החטיבה לגיוס ומסלולים יחודיים ותורניים באגף, אודי דרור, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ראשת אגף חינוך בתנועה, דבי ברא"ס, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה, עפרי רביב, וצוותי מחלקות שנת השירות וביטחון בתנועה.

תא"ל (במיל') משה צין, אמר לקבוצת המתגייסים: "אני יוצא מכאן בתחושה שעוד לא נכבה האור. לנח"ל תמיד היה גרעין שהלך לפיקוד, כי ללא פיקוד אין צבא וללא צבא אין מדינה. נעשה הכל שהמסלול של הנח"ל יימשך גם בעתיד, כי אנחנו חושבים שהוא חיוני לצבא למרות שהוא קטן. מגיעה מילה טובה לאודי שידע לחדש ימים כקדם. זה מאוד מרגש. מקווה שתהיו דוגמא לצעירים אחריכם". 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, בירך את הצעירים: "התנועה הקיבוצית עמדה ועודנה עומדת לרשותה ולשירותה של מדינת ישראל. ככל שהיא מציבה לנו אתגרים אנחנו משתדלים לעמוד בהם כמיטב יכולתנו. גם אתם חלק מהדרך שבאמצעותה אנחנו מנסים לעזור. בכל שנה יוצא לנו לדבר עם מפקדי בה"ד 1 בסוף מסע י"ב והם שואלים למה אנחנו לא שולחים יותר בוגרי ש"ש לקצונה. זה הפרמטר היחיד שבו אנו נמצאים מאחור. מאחל לכם ומצפה מכם שתצליחו לעמוד גם בזה ומקווה שמי מכם שיימצא מתאים יבחר בדרך הזו. במבחן הקורונה למדנו שוב שזמנים קשים, הכי טוב לעבור ביחד. אז תהיו שם אחד בעבור השני, ויחד... זה יהיה יותר קל. אל תביישו את הפירמה".

הייתה זו ועידה צנועה אשר לא הצטיינה באורך מופלג ובנאומים חוצבי להבות, אך הייתה משמעותית למדי בשורה של נושאים:
ראשית, חשוב לי לציין את הרכב הצירים. בהמשך למהלך שאנו מובילים מזה זמן, במועצות התנועה, גם כאן בוועידה הזו, בלטו לטובה צירים רבים המשתייכים, הלכה למעשה למנהיגות הפורמאלית והבלתי פורמאלית של קיבוציהם. לא תמיד זה היה כך - מן הועידה החמישית, שנערכה בעין גב בשנת 2017, נעדרו רובם המוחלט של ממלאי התפקידים הפורמאליים בקיבוצים. האלמנט הזה, שעשוי להיחשב טכני, אינו כזה כלל ועיקר. כאשר חברי הקיבוצים יודעים כי מנהליהם ומנהיגיהם לא טרחו לקחת חלק בוועידה, הם מתייחסים להחלטותיה בהתאם... זכינו לנוכחות מרשימה ותורמת של מנהלי ומנהיגי הקיבוצים ולשותפות פעילה של רבים ממנהלי ומנהיגי ההווה בקביעת התוכן והשיח התנועתי.

שנית, החלטות הוועידה שנוסחו בלשון זהירה, רזה ובלתי מתלהמת העידו על מה ומי אנחנו ולא פחות... על מי איננו. כל ההחלטות היו מאופקות ונגעו בליבת הנושאים העומדים בהוויית חיינו ובמערכת היחסים שבין התנועה הקיבוצית לבין החברה בישראל. הגדרנו מחדש מי אנחנו, וקבענו איך אנחנו רואים עצמנו תורמים לעיצוב המדינה על פי ערכינו.זיהינו והגדרנו את משפחת הנושאים בהם אנחנו עשויים לתרום למדינת ישראל תרומה עודפת, בהתאם לערכינו ויתרונותינו היחסיים. ולבסוף, הקמנו כלי רב משמעות ועצמה, אשר מאחד סופית את התנועה הקיבוצית ויאפשר לנו לקדם את סדר היום שלנו בדרך רלוונטית ומשמעותית על פי סולם עדיפויות מוסכם.

התנועה הקיבוצית עומדת היום בעמדה נדירה של "תחושת הצלחה ומסוגלות גבוהה". לאחר שנים ארוכות שבנו, התעשתנו, החזרנו לעצמנו את הביטחון העצמי, אנחנו חזקים, צומחים ומשמעותיים. חצינו בהצלחה מרובה מבחנים מורכבים שהכריחו אותנו להשתנות ולהתאים עצמינו למאה ה-21 ועמדנו באופן מעורר קינאה במבחן הקורונה. אל לנו להסתנוור. אל לנו להפריז בהערכת כוחנו ויכולותינו. ראוי לנו כי נמשיך להתקדם באופן שקול מדוד ואחראי. ואם כך אכן יהיה, תיזכר הוועידה הזאת כנקודת מפנה בימיה הארוכים והמשמעותיים של התנועה הקיבוצית.

הכנס השנתי מציב בפנינו שלוש מטרות: למידה משותפת של הנושאים שנמצאים על הפרק, חיזוק הקשר בין ממלאי וממלאות התפקידים, ובינם לבין התנועה, והצגת חשיבותה של התנועה כלפי חוץ. בכל שנה מגיעים לכנס פוליטיקאים אולם הפעם, בשל השינוי הפוליטי שעברנו, הגיעו שרים בכירים - מנהיגי המפלגות שמובילים את המחנה הפוליטי אליו רובנו המכריע משתייכים - ודיברו על הדברים הרלוונטיים לחיינו, מתחבורה דרך בריאות ועד ביטחון. התחושה היתה של התחדשות, צמיחה ולראשונה חשתי שבאמת ובתמים יצאנו מחוזקים מהמשבר הקשה שליווה אותנו ב-30 השנים האחרונות.

מבחינתי, הגשמנו בכנס הזה שלוש מטרות נוספות: הראשונה, יצירת תחושה של תנועה, של משהו שאינו מתבטא רק בכותרת אלא בשייכות אמיתית לרעיון ולדרך. את המטרה הזו נרחיב לכלל חברי הקיבוצים דרך תהליך שאנו קוראים לו "תנועה מחוללת תנועה", ובו נקיים שיח על הזהות הקיבוצית המתחדשת ועל החזון המשותף, בהמשך לועידת התנועה השישית.

המטרה השנייה, בלטה הפעם יותר מבעבר, היא החשיבות בה כולנו רואים במשותף דרך ערכית שמטרתה היא עשייה למען החברה הישראלית. גם בשנות המשבר הארוכות התנועה לא נטשה את העשייה וההתנדבות אולם בלי ספק היינו עסוקים בשיקום פנימה, ואילו הפעם, בהשראת ועידת התנועה, השיח על התרומה שלנו לחיזוק החברה הישראלית היה ברור ומקיף יותר. את הדרך עוד נתווה יחד, כולנו - כל חברי הקיבוצים שיחפצו בכך, אבל את ההבנה וההכרה בחשיבות המעשה, ראיתי אצל מנהיגות הקיבוצים והתרגשתי. הרבה עבודה לפנינו אבל התחושה היא שההזדמנויות רבות ואנו רק צריכים לקחת אותן קדימה.

המטרה השלישית השנה הייתה הוקרה לממלאי התפקידים שעסקו בשנתיים האחרונות במשימה כמעט בלתי אפשרית, ויכלו לה. הקיבוצים עברו את הקורונה בצורה מצויינת והוכיחו כמה טוב לחיות במערכת סוציאל דמוקרטית, וזאת בזכותם של ממלאי וממלאות התפקידים שמובילים אותנו באתגרי היומיום.

"שבילים" היא תכנית הדגל של רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית, ואחת מתכניות המנהיגות שמובילה הרשת בשיתוף עם קרן ברל כצנלסון. השנה, המחזור החמישי יוצא לדרך עם שותפים מרכזיים ומשמעותיים - המועצה האזורית עמק הירדן ומרכז הצעירים שלה, שבחרו לקחת חלק ולקיים את התוכנית באזורם. מטרת התכנית הינה פיתוח וקידום מנהיגות צעירה בקיבוצים ובמרחב הכפרי, במרחב המועצתי וברמה הארצית. נושאי הליבה בהם עוסקת התכנית הם חברה וכלכלה, דת ומדינה, התיישבות ובטחון. במהלך התכנית המשתתפים והמשתתפות בוחנים ובוחנות את הרלוונטיות של נושאים אלה לצעירים הבוחרים לחיות ולפעול בקיבוצים ובמרחב הכפרי.

מחזור התכנית הקרוב יורכב מכ-20 משתתפות ומשתתפים בעלי רקע בתחומים הנ"ל, אשר בחרו לחיות במועצה האזורית עמק הירדן. הם עשויים להגיע מתחומי עיסוק שונים, אולם המשותף לכולם הוא הרצון להשתלב בהמשך בתפקידי הובלה בקהילה הקיבוצית פנימה, במרחב המועצתי והאזורי או בחברה הישראלית בכללותה.

לדברי ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום: "אנחנו שמחים ומברכים על האפשרות הניתנת לצעירות וצעירים מעמק הירדן לקחת חלק בתוכנית חשובה כמו "שבילים - לציונות ולצדק חברתי". פיתוחה וקידומה של מנהיגות צעירה היא משימה משמעותית ביותר וחיונית לעתידנו: ככל שיותר כוחות צעירים ורעננים ישתלבו בהובלת היישובים ובהובלה האזורית, כך יוכל העמק לצמוח ולהתפתח. אני קורא לכל אחת ואחד מכם שמעוניינים להשפיע ולהנהיג - להרים את הכפפה ולהצטרף לפרויקט!".

בלחסן מסביר כי העלייה הדרמטית בכמות היבול, נובעת הודות לגידול משמעותי שחל בשנים האחרונות בהיקף שטחי מטעי האבוקדו בארץ, כשבכל שנה מתווספים אלפי דונמים, ובכך שאירועי קיצון במזג האוויר שהופיעו לאורך השנה, לא פגעו, לשמחת החקלאים, במטעי האבוקדו, בשונה משנה שעברה, בה ניזוקו כ- 20 אלף טון מהיבול.

"ענף האבוקדו בארץ רושם שיא משמעותי של כל הזמנים מאז נטיעת מטעי האבוקדו הראשונים בארץ לפני כשמונים שנה. נתון מדהים זה הינו משמח מאוד ואף מרגש בעיקר בימים אלה, בהם החקלאים מתמודדים עם איום הרפורמה בחקלאות המציעה להפקיר את החקלאים והחקלאות בארץ לידי יבוא פירות וירקות מחו"ל, ענף האבוקדו מהווה הוכחה מוחשית וחזקה לערך החקלאות המתקדמת בישראל והצלחתו", אומר בלחסן ומוסיף כי, בזכות תכונותיו הבריאותיות, נמצא האבוקדו בקטגורית ה'סופר פוד', והביקוש לצריכתו עולה ועולה בעולם כולו. עובדה המעודדת חקלאים רבים לגדל אבוקדו.

רק בשנתיים האחרונות נטעו עוד כ-20,000 דונם מטעי אבוקדו, עיקרם באזור הנגב המערבי ובעוטף עזה, וכיום היקף מטעי האבוקדו עומד על כ- 140,000 דונם. כמו כן נחשב האבוקדו לפרי הייצוא המוביל בישראל. השנה יתקיים ייצוא של כ-50% מתוך יבול האבוקדו השנתי, בעיקר למערב ומזרח אירופה, וכן ליפן, אתה נחתם לפני כשנה הסכם ראשון לייצוא אבוקדו מזן האס - הפופולארי ביותר בעולם, כאשר שאר היבול (50%) מיועד לשוק המקומי. בנוסף, בימים אלה מתנהלים מגעים ראשונים, לפתיחת ייצוא האבוקדו הישראלי לאיחוד האמירויות והודו.

מקום מרכזי יוקדש למתן במה לחוקרים בכירים בארץ ובעולם, לצד חוקרים צעירים המהווים את הדור הבא במחקר השואה. הכנס יעלה גם סוגיות חשובות בנושא חינוך והוראת השואה בימינו, תוך ניסיון לסמן קווי פעולה לעתיד.

הכניסה חופשית, על בסיס מקום פנוי. על מנת להבטיח מקום - 
יש להירשם מראש כאן. לבירורים ושאלות כתבו לנו: machon.moreshet@gmail.com

• כל אחד מהימים מוכר כיום השתלמות חובה למדריכי/ות פולין.
• האירוע יתנהל בהתאם לתקנות הקורונה. יש להציג תו ירוק בכניסה.
• אפשרות לתרגום סימולטני עברית/אנגלית למעוניינים/ות.
• תתקיים הדלקת נרות חנוכה למעוניינים/ות.

לחצו כאן לסדר היום המלא של שני הימים