כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

הוועידה היא המוסד הסטטוטורי העליון של התנועה הקיבוצית שמתכנס אחת לארבע שנים וכולל צירים מכלל הקיבוצים, בהתאם לגודלם. בתחילת היום אישרו הצירים את הרכב נשיאות הוועידה שהוצע וקיבלו הסבר על סדר היום והרכבה של ועדת ניסוח.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ששלח ברכה מצולמת התנצל בפתיחת ברכתו על כך שנבצר ממנו להגיע לוועידה באופן פיזי, על אף שהייתה בכוונתו להגיע, מכיוון שבאותו הזמן הוא אירח את שגרירת ארה"ב באו"ם, לינדה תומאס גרינפלד. הנשיא פנה אל חבריו וחברותיו היקרים בקיבוצים ואמר כי בעיניו "התנועה הקיבוצית מגלמת את כל היופי והטוב שבלהיות ישראלי. כשאומרים התנועה הקיבוצית כוללים בנשימה אחת נאמנות לדרך, אחיזה בשורשים ועקרונות יסוד, ערבות הדדית והיכולת הפלאית להתחדש כל הזמן ולהיות רלוונטיים לדור ולתקופה. במשך שנים ארוכות אתם מהווים מודל עבור כולנו: שליחות, הנהגה, עמל, השראה וחזון המקרין החוצה לחברה הישראלית כולה וליהדות העולם. תרומתה של התנועה הקיבוצית לבניין הארץ, העם, החברה והמדינה לא תסולא בפז".

הצעת ההחלטה המעשית מכולן בוועידה הנוכחית הייתה הקמת "חבצלת החדשה", שהיא הנדבך השלישי באבולוציית מיזוג התק"ם והקיבוץ הארצי, לאחר ועידת ההקמה בשנת 1999ו-ועידת כפר בלום בשנת 2006. במסגרת המתווה יוקם גוף מרכזי משותף המייצג את כלל קיבוצי התנועה, שיכריע על השימוש בכלל הנכסים ובפירותיהם ועל הקצאתם בין הפעילויות השונות בראיה רחבה ומתכללת. הגוף יפעל  באופן משותף, מחייב ומבוסס הסכמות וינהיג וינהל את ריכוז פירות הנכסים התנועתיים והקצאתם לפעילות הציבורית. שאר ההחלטות היו יותר דקלרטיביות במהותן, אשר ממשיכות את התנופה שבה אנו נמצאים הקיבוצים.

במהלך הועידה התחלקו המשתתפים והמשתתפות לקבוצות דיון בהם עברו יחד על המסמך העלו שאלות, עסקו בברור מהות הפעילות ועל מקומה של התנועה בחברה הישראלית. בסיכום כל ההערות והתובנות הועברו לצוות הניסוח שסיכם ועיבד את כל המידע למסמך אחד שהועבר לנשיאות והוצג לצירים. המסמך אושר בהצבעה בסיום הוועידה.  

כנס ההנהגות השמיני, כמו גם הוועידה השישית של התנועה הקיבוצית, אורגנו מההתחלה ועד הסוף על-ידי פעילות ופעילי התנועה הקיבוצית. הצוות כלל את הדס דניאלי ילין, ריקי רז, נועה יפת, שלומית צימרינג, נטע קדם ענת מרלא ויאיר פז. לצידם, לפני ותוך כדי הכנס סייעו בכל דבר כל פעילי התנועה המופלאים כולם וצוות בית התנועה המסור בראשות שמשון מחלב הכל יכול ונעמי אוסטפלד.

ולכם ולכן, משתתפות ומשתתפים יקרים תודה על העבודה הקשה והמאתגרת שאתם עושים עבורנו, חברי וחברות הקיבוצים בכל רחבי הארץ.

ניתן לצפות בהקלטות כל הנאומים, הראיונות והפאנלים שהיו בכנס בעמוד הפייסבוק של התנועה הקיבוצית.

לאלבום הוועידה - לחצו כאן

לאלבום הכנס - לחצו כאן

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר פתח את כנס הנהגות הקיבוצים השמיני בסקירה של השנה וחצי האחרונות שעברו על הקיבוצים והתנועה הקיבוצית ואמר בין היתר: "שנת 2020 הייתה שנת הקורונה. הייתה זו שנה שטלטלה את עולמנו, היו לה השפעות שליליות מסוימות על המערכות הכלכליות שלנו, בעיקר בקיבוצים המתבססים על תיירות, אך היא הבליטה באופן מובהק ומרשים את יתרונותיה הבלתי מעורערים של הקהילה הקיבוצית בעתות משבר. כל מי שהתמזל מזלו להיות חבר קיבוץ בשנת 2020 לא יכול היה שלא להודות למזלו הטוב".

מזכ"ל התנועה הזמין את נטע קדם, מנכ"לית התנועה הקיבוצית שנכנסה לתפקידה לפני חודשיים, לדבר.

קדם אמרה לקהל השומעים והשומעות בין היתר: "מוזר לי להיות על  הבמה מהצד הזה. עד לא מזמן הייתי מנהלת קהילה בקיבוצי, וכמו שאתם יודעים - אפשר לעזוב את התפקיד, אבל התפקיד לא ממש עוזב אותך.  אין לי ספק כי התנועה הקיבוצית רלוונטית לחברות וחברי הקיבוצים, לממלאות וממלאי התפקידים ולקיבוצים עצמם. במהלך השנים, באופן טבעי, עוסקת התנועה הקיבוצית בשאלת הרלוונטיות שלה. שאלה שכל אחת ואחד מהיושבים כאן, וגם אני כבת קיבוץ, חברת קיבוץ וממלאת תפקידים בקיבוצי, הייתי עסוקה בה, וגם עם כניסתי לתפקיד, שאלה זו מעסיקה אותי ביתר שאת".

מזכ"ל התנועה חזר לבמה וסקר את אתגרי התנועה והקיבוצים לשנה הבאה: "מהיום, אחרי החלטת הוועידה, נתחיל ונפריח את 'חבצלת החדשה'. נמלא את התפקידים בה, שימלאו תוכן בגוף שיסייע בין היתר לכלל החברה הישראלית". והוסיף: "במהלך השנה נעדכן את חזון התנועה הקיבוצית. נזמין את כל חברות וחברי הקיבוצים להצטרף למסע, להשתתף, ליצור ולהשפיע על דרכנו המשותפת".

מאיר המשיך ואמר: "בממשלה הקודמת זכינו לתמיכה וכעת אנחנו אומנם זוכים לתמיכה פוליטית עוד יותר גדולה בממשלה וכנסת. יש לנו נציגות קיבוצית חסרת תקדים בכנסת, אבל יחד עם זאת לא נקל ראש בהמשך המאבקים למען הקיבוצים וההתיישבות העובדת. נמשיך ללוות את גיבוש ההסכמות ליישום רפורמה חקלאית מועילה, נעקוב וניקח חלק בהמשך הדיון על 'חוק מיסוי שותפויות' ועל התקנות, ניקח חלק פעיל בדיון על מדיניות האכלוס והציפוף במרחב הכפרי".

שר הביטחון ציטט בתחילת דבריו את יגאל אלון ואמר כי "במדינת ישראל, בשבעים ושלוש שנותיה, אין לנו דוגמה טובה ויפה לעבודה והקרבה מאשר התנועה הקיבוצית ואנשיה. במאה ואחד עשר השנים שחלפו מאז הקמת הקיבוץ הראשון, דגניה, צלחו הקיבוצים משברים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, והמשיכו לאחוז באותם ערכים בסיסיים: סולידריות, ערבות הדדית, התנדבות וסיוע לחלשים. הקיבוצניקים בנו ושמרו על גבולותינו, סייעו בקליטה, העמידו חקלאות לתפארת שמביאה איתה ביטחון תזונתי, וממשיכים במשימת ההתיישבות, החינוך והגיוס גם היום. את המחויבות שלכם, אני מכיר היטב, והיא אינה מובנת מאליה. אנחנו מצדנו, כממשלה, מחויבים לאפשר לקיבוצים לצמוח, לבנות ולקלוט"

גנץ התייחס לנושא החקלאות ואורחות החיים בקיבוצים: "לצד רפורמה מתחייבת בחקלאות, נשמור על הייצור המקומי ונפצה את החקלאים בסכום שיאפשר להם להתחרות בתוצרת מחו"ל. נביא להגדלת מכסת העובדים הזרים בחקלאות, בדגש על עובדים פלסטינים, משום שזהו אינטרס חיוני לכלכלה ולביטחון שלנו. גם בתחום אורחות החיים – נמשיך לתמוך בכם. נעמוד על כך שהאגודות השיתופיות לא ייפגעו והסדרת מעמדן בחוק תימשך, כדי שתוכלו לנהל אורח חיים קהילתי וסולידרי, באופן הגון".  

גנץ התייחס למצב הפוליטי ואמר: "בלי כחול לבן, היה מתרחש פה תסריט בלהות שהיה מערער את יסודות הדמוקרטיה הישראלית. בלי כחול לבן בממשלה הקודמת, לא בטוח שהמשפט שמתקיים היום, היה מתנהל כסדרו. מבחינתי ומבחינת כחול לבן, הממשלה הנוכחית היא נכס – וחילוקי הדעות בה הם חלק מהצורך להגיע להסכמות בסיסיות בתוך החברה הישראלית. מבחינתי, המשך קיומה ותפקודה של הממשלה הוא צורך לאומי, ואפעל כדי שתמשיך לפעול למען כל אזרחי המדינה – אלה שבחרו בנו ואלה שלא. אני קורא גם לשותפים האחרים לנהוג באחריות ומתכוון להמשיך להיות נקודת המרכז של הממשלה. אני רואה בכם, חברות וחברי הקיבוצים, שותפים נאמנים לדרך הממלכתית והמכבדת למען המדינה ואזרחיה"

בפתח דבריה התייחסה השרה ח"כ מיכאלי לשאלה על מצב הפקקים בכבישי ישראל כיום ואמרה כי "האמירה (של ראש הממשלה לשעבר נתניהו) 'במקום שהם רואים פקקים, אני רואה מחלפים, רכבות, וגשרים', מייצגת חלק מהסיבות לזה שאנחנו נמצאים היום בבור הנוראי הזה. העיוורון הזה של לא לראות פקקים, חוסר ההבנה שזה לא מספיק לסלול כבישים, אלא שצריך לפתח תחבורה ציבורית ושאת הכבישים צריך לעשות בצורה יותר שוויונית, הביאה אותנו עד הלום והיום זה לוקח לנו המון זמן והמון קריזה וזעם אנרגיה ולוקח לנו הזדמנויות בחיים".

לדברי מיכאלי, המשרד בראשותה העביר תקציב תחבורה סוציאל דמוקרטי ויתעדף באופן מיידי השקעה בתחבורה ציבורית והסעת המונים על פני תשתיות לרכב פרטי. "הקצנו 46 מיליארד ש"ח לתכנית הפיתוח של הרכבת. רכבת לקרית שמונה היה תהיה, זה בחלק הראשון של התכנונים, אני מבטיחה לכם. בתך עשור זה יקרה. הבאנו 7.5 מיליארד ש"ח סובסידיה ישירה לתחבורה ציבורית לעוד נהגות וקווים, עוד שירות. בצפון אנחנו מתכוונות להכפיל את התחבורה הציבורית".

על סוגיית הרפורמה בחקלאות הדגישה מיכאלי: "מפלגת העבודה הוכיחה את המחויבות שלה לחקלאות ולמרחב הכפרי במאבק בחוק ההסדרים. אמרנו שהחוק לא יעבור ללא הסכמות, ואכן הוא לא עבר ללא הסכמות. אנחנו ממשיכות וממשיכים ללוות את זה ולהיות שומרות ושומרי החקלאות בישראל. כל העוסקים בדבר, וזה עדיין בעיקר גברים, יודעים היטב שאנחנו כאן וכל מי שצריך אותנו, אנחנו כאן, בעיקר ידידי רם שפע שעוסק בזה מטעמנו, ויודעים לקרוא לנו. החקלאות היא יסוד הכרחי למדינת ישראל, זה חלק מהביטחון הבסיסי התזונתי הלאומי, הקיימותי שלנו".

השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב הגיע ביומו השני של כנס הנהגות הקיבוצים לראיון נרחב עם העיתונאית נטעלי שם טוב מחדשות 12 על ענייני היום.
כבר בתחילת דבריו לא השאיר השר ספקות לגבי תפיסתו את מצב הפשיעה בארץ ואמר: "הפשיעה היא בכל הארץ והיא יעד מרכזי בעבודתי. מיומי הראשון אמרתי שזה עניין שיימשך ב-2021-2022. בלימה של האלימות ברחוב הערבי. זו הזנחה של שנים, אני לא מסתכל אחורה ולא מאשים. משטרת ישראל עושה מבצעים ופשיטות כל שבוע של מאות שוטרים וזה משהו שלא רצינו בעבר. זאת תחילתה של תהליך, זו לא טיפה בים, זה מאבק נחוש חד משמעי ולא מתפשר".

השר בר-לב תקף את היחס למשטרה מצד הממשלה הקודמת ואמר בין היתר: "משטרת ישראל דוכאה בשנים האחרונות, לא היה מפכ"ל, היו שרים והיה ראש ממשלה שפעלו נגד גופים במדינת ישראל וביניהם גם משטרת ישראל, לא רוצה לדבר על אחורה. רוצה להתקדם. הייתי תמיד פוליטיקאי רע, אבל קיבלתי על עצמי את המשימה ועל כך אני אבחן.

השר לבטחון פנים הדגיש: "איני אחראי על כל אמירה של שוטר. יש לי שותפים חשובים למדיניות שלי – הראשון זה המפכ"ל, שהוא מצוין ורתום, הוא פחות משנה בתפקיד. השותף הנוסף הוא ראש הממשלה – אנחנו לא מאותה מפלגה אך יש לנו רוח גבית וסיוע לצוות השרים, לי ולסגן השר. יש סימנים ראשונים לתחילת שינוי, אבל זה רק סימנים ראשונים. התהליך ארוך וקשה, אבל יצליח".

בתחילת דבריו אמר שר הבריאות ויו"ר מרצ כי "מרצ תמיד הייתה מפלגה של הקיבוצים. כבוד גדול לדבר כאן מול הנהגות הקיבוצים. אני מאמין כבר הרבה שנים שלתנועה הקיבוצית יש מטען ערכי אדיר ויש לה שליחות שחורגת מהמשק של כל קיבוץ וקיבוץ. זו תמיד הייתה סוגיות כמה עושים בקיבוצים פנימה וכמה החוצה. הטיפול שנותנים בקיבוץ לקשישים והערבות ההדדית נחוצים לכלל החברה הישראלית. אנשים רוצים קהילתיות ורשת ביטחון חברתית. אפילו בקיבוץ המתחדש רשת הביטחון החברתי גדולה יותר מכל מקום אחר בחברה הישראלית. אנשים משוועים לרוח הזו, לשותפות ולקהילתיות".

השר הורוביץ התייחס למצב העכשווי של מגפת הקורונה בישראל: "אנחנו בדעיכה של סוף הגל הרביעי, גל הדלתא, ועשינו את זה בלי סגר ובלי להשבית שום דבר. פתחנו את שנת הלימודים בזמן וזה משהו שהחלטתי עליו עם כניסתי לתפקיד. החלטנו ראשונים בעולם לתת את זריקת הבוסטר וזה עזר לנו להתגבר על הגל. עשינו את זה למרות לחצים מאוד כבדים של התקשרות ותבהלה שהייתה במדינה כולל הפצת פייק ניוז. קיבלנו את ההחלטות הנכונות ביותר וזו התוצאה".

בנושא הפערים בתחום הבריאות בין הצפון והדרום למרכז אמר השר: "נתניהו וממשלות הימין הובילו תפיסה כלכלית קפיטליסטית שרק הגדילה את הפערים בחבה הישראלית. כשאני מגיע לשירותי הבריאות בדרום ובצפון אני רואה את הפערים הענקיים מול המרכז. יש כסף, הוא חולק בצורה בלתי שוויונית בעליל. מערכת הבריאות בישראל, ובכלל הנושאים החברתיים, תוקצבו בחסר בכוונת מכוון. מערכת הבריאות הוחזקה תמיד בחסר"

פורר אמר כי "תמיד יהיו בעיות, אבל אנחנו היום נמצאים במצב מבחינת החקלאות שבו שצריך להסתכל לא בפריזמה של בעיות עכשוויות אלה בפריזמה של עוד 10-15 שנה, וזה מה שאני עושה מאז כניסתי לתפקיד. עבודה חקלאית היא עבודה סיזיפית, אשר תלויה במזג האוויר ובעוד הרבה גורמים. החזון שלי לעוד עשור או שניים הוא שאתם תוכלו להגיד לילדיכם או נכדיהם כן ללכת ולעסוק בחקלאות כי זה העתיד – זה הקטר שיוביל את מדינת ישראל ויביא את הפתרונות לבעיות שהאנושות כולה מתמודדת עמן. לכן אני נלחם על הרפורמה.

הקיבוצים תמיד פרצו דרך והחלוציות הייתה ועודנה ערך שמדברים וחיים אותו בקיבוצים. יש לכם חלק חשוב מאוד במה שהולך לקרות כאן בשנים הקרובות ובשאלה האם נהיה מגדלור עבור מדינות אחרות להתמודדות עם משברים. הקיבוצים הצליחו להצמיח איפה שאף אחד לא האמין שניתן לשתול עץ או להצמיח זרע. לכם יש את האחריות להצטרף לפריצת הדרך. שיתוף פעולה הוא לא כזה שקובעים בו מסמרות וכל אחד מתבצר בעמדתו. צריך להתכנס לתוך החלטת ממשלה. מי שייפגע מהניסיונות להפריע לרפורמה הוא מי שנמצא בנקודות הקצה".

בתשובה לשאלה לגבי הרגולציה שמקשה על קיבוצים ליצור חקלאות סולארית ענה השר: "החקלאות החדשה היא חקלאות אגרו-סולארית ובמסגרת הרפורמה אנחנו מנסים להקל על הרגולציה בנושא זה. אני מכיר את עמדת רשות מקרקעי ישראל שדורשת להחזיר קרקעות חקלאיות, לפתוח למכרז ולתת ליזם שיקים עליה פרויקט סולארי. הנושא של האגרו-וולטאי הוא לא צ'ופר לחקלאות אלא חלק ממנה. החקלאות בעידן האקלים המשתנה תהיה חקלאות הרבה יותר אינטנסיבית ותדרוש הרבה יותר אנרגיה".

בנוסף לטיפול בהיבט של הדיור, קוינט הדגיש כי יש הכרח לטפל בתשתיות ולהשקיע בפריפריה. "אנחנו צריכים להסיט תעסוקה לפריפריה, אנחנו צריכים לדאוג לתשתיות, תחבורה, אינטרנט, זה לא יקרה מאליו. צריך לקחת את זה ולנסות לפתח את זה. במהלך השנה הבאה אנחנו ננסה לעשות הסכמי גג עם מועצות אזוריות. בסופו של דבר צריך את האגודות כדי להרחיב את מספר התושבים, נרצה לראות יותר תושבים במועצות האזוריות" .

בהתייחס לקיבוצים הצהיר קוינט כי הסדר הביניים יוארך, "ואני מקווה שנקדם את זה יותר מהר, כדי שבאמת זה יקרה". כמו כן, הדגיש את העלייה בקצב הטיפול בעסקאות השיוך הקיבוציות: "אנחנו מחוייבים להמשך הדיאלוג והשיח המכבד. מתחילת השנה בשיוך פרטני וחלופת האגודה עשינו כמות יותר גדולה של עסקאות משנעשתה בשלוש השנים הקודמות".

מנכ"ל רמי"י התייחס גם לנושא הסולארי ואמר, "יש לנו עניין לעודד את הדו שימוש וכל דבר שלא יפר קרקע חקלאית. אבל גם אנחנו לא רוצים שקרקע חקלאית תהפוך לקרקע לסולארי. ננסה לקדם פתרונות לאגירה, ונשתדל כמה שיותר לא להפר קרקע חקלאית". את דבריו סיכם, "עם הרבה כבוד והכרת תודה לקיבוצים ולוותיקים על התפקיד ההיסטורי - אני מאחל שההמשך יהיה באותה רוח וביחד נמשיך לקדם ולפתח את המדינה".

את הפאנל הנחתה עיתונאית 'הארץ', נעה שפיגל (מקיבוץ כפר החורש), ולקחו בו חלק סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר (חבר מפלסים, כחול לבן), יו"ר סיעת העבודה הוועדה לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל, ח"כ רם שפע (חבר גבעת חיים איחוד),  יו"ר הוועדה לפניות הציבור ומזכ״לית כחול לבן, ח"כ יעל רון בן משה (חברת געתון) וח"כ ענבר בזק מיש עתיד (בת קיבוץ דן ותושבת יובלים בהווה).

ח"כ שוסטר: "הפאנל שנמצא כאן נושא בחובו את הגרעין הוותיק של הקיבוץ של שותפות, אחריות, ממלכתיות ושל היכולת לשתף פעולה בין אנשים שחושבים אחרת, וזה בתוך קואליציה עם קצוות עוד יותר גדולים. זה קודם כל שמחה גדולה, בממשלה הקודמת היינו עם יותר תיקים אבל בלי שמחה. התנועה הקיבוצית מבטאת את החשיבות האדירה של שותפות בין בני אדם וסולידריות. אנחנו הוכחה להתאוששות ממשבר קשה תוך שמירה על סולידריות. את זה אנחנו מביאים לחברה הישראלית. המשימה שלנו להוכיח שיש עולם פרט להייטק ויש עולם פרט לאני ואפסי עוד. ל אחד בקואליציה מגיע מהמקום שלו עם מטען ערכי וגם אנחנו נביא את שלנו. אנחנו חיים נהדרים במרחב שלנו וצריכים להמשיך קדימה למרות האתגרים".

ח"כ רון בן משה: "התנועה הקיבוצית צריכה להמשיך בראש ובראשונה את מפעל ההתיישבות בגליל ובנגב, בזה אני עוסקת כבת ותושבת הגליל וחברה בוועדות השונות של הכנסת. בשבועות האחרונים השותפים שכאן נלחמו בוועדות הכספים והכלכלה נגד הגזרות שרצו להנחית על המרחב הכפרי בכלל והקיבוצים בפרט. אני חושבת שאנחנו צריכים לעסוק בפיתוח הגליל והנגב שלבנים ולבנות יהיה איפה לעבוד, שיהיו שירותי בריאות טובים, שירותי תרבות טובים ותחבורה טובה. אנחנו בפער גדול בנושאים אלה לעומת המגזר העירוני ומרכז הארץ. זה מה שאני מתכוונת לעשות בקדנציה הקרובה. יש יותר מורכבות בתפיסה הכלכלית בקואליציה מבעבר, פורום קהלת מנחה חלק גדול מהדברים והניירות שאנחנו רואים הם מאוד ימניים בתפיסה הכלכלית. זאת העבודה שלנו ואנחנו עושים את זה בוועדות כל יום ונלחמים על זה".

ח"כ שפע: "במשך שנים, בצורה שיטתית מגמתית ומכוונת, הימין הביביסטי עבד בלייצר דמוניזציה משוגעת עם עיוותים אינסופיים כלפינו וכלפי המרחב הכפרי וצריך להילחם בנרטיב הזה. זה כלי חשוב כדי לעזור למקבלי ההחלטות ושיהיה להם נרטיב יותר פשוט לבוא עמו לקראתנו. הממשק שלנו עם הנהגת התנועה הקיבוצית הוא עמוק ויומיומי ואינסופי. צריך לעבוד בזה שיחזירו את השוויון ושנקבל את מה שכולם מקבלים ולא הרבה פחות. השוויון הזה יצור צמיחה מדהימה, ישחרר עשרות אלפי יחידות דיור שיעזרו להתמודד עם משבר הדיור. התרגלנו יותר מדי זמן במחנה השמאל-מרכז לבלום ולשחק הגנה. בכל מקום התגוננו עד כה – בחקלאות, בחינוך הבלתי פורמלי ובעוד המון אלמנטים. אנחנו צריכים להיות השלטון ולזכור שתפקידנו הוא ליזום מהלכים. אני מזמין גם כל אחד מכם לגרום לנו להיות אסרטיביים, יוזמים ואקטיביים ולא רק בולמים. כשזה יקרה אז תפיסת העולם שלנו היא זו שתוביל את מדינת ישראל".  

ח"כ בזק: "האתגרים הם ברמה יומיומית ואני כל הזמן מזכירה לעצמי איזה מזל שאנחנו בקואליציה. ההתייחסות אלינו כאליטיסטים ומנותקים התחילה מהכנסת, הגיעה לתקשורת ונמצאת בצורה דרמטית ברשתות החברתיות. דיברתי מספר פעמים בכנסת על מה זה מרחב כפרי ושאנחנו התיישבות בנגב ובגליל, ציונות וחקלאות ולא גנבי אדמות. צריך לחזור ולהכיר את זה בתקשורת וברשתות החברתיות. לקח לא מעט שנים להרוס את התדמית של התנועה הקיבוצית הרבה זמן לבנות אותה. זו עבודה יומיומית והתפקיד של כולנו זה לחזק את התדמית החיובית שלנו. זאת באמת קואליציה מורכבת עם דעות מאוד שונות משלנו ואני ממש מרגישה שכל אחד מאיתנו נלחם על ההתיישבות העובדת והמרחב הכפרי. אני גאה שאנחנו שם בשביל לשפר את המצב עבור התנועה הקיבוצית והמרחב הכפרי".

כנס הנהגות הקיבוצים הפגיש לשיחה פתוחה את המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי ילין, עם איש התקשורת רינו צרור (גלי צה"ל), שביקש לאתגר את הדס ואת היושבים בקהל עם סוגיות מרכזיות בהווה ובעתיד של התנועה הקיבוצית.

בפתח השיחה אמר צרור: "אני מסתכל עליכם מנקודת מבטי כבר הרבה שנים, אוהב אתכם אהבה גדולה, אבל יש לי לא מעט ביקורת. אתם קצת 'מחליפי צבעים' בשנים האחרונות. לפני הכל, המראה שראיתי כשהגעתי לכאן הוא מלהיב. כבר הייתי בכמה כנסים, וזאת פעם ראשונה שני רואה כל כך הרבה נשים וצעירים – זה שילוב נהדר. אבל, הנהדר הזה מגיע ברגע מאוד מסוים, שהוא לדעתי גם מאוד מסוכן. החברה שלנו, נכון לדקות האלה, יותר מפוצלת מכפי שהיא היתה בשנה שעברה ולפני שנתיים. אתם גוף שאוהבים לשנוא. אתם תהיו מטרה כפי שהיום אתם מטרה, כי אתם הקבוצה היותר פריווילגית".

הדס דניאלי ילין: "המטרה שלנו היא לייצר שיח של ריפוי בחברה הישראלית והוא מתחיל אצלנו. התחזקנו ועכשיו אנחנו חזקים, ולכן תוקפים אותנו. התנועה הקיבוצית מעולם לא נטשה לא את הדרך, לא את הערכים ולא את העשייה שלה בחברה הישראלית. יש לתנועה היום 25 גופים שמקיפים עשרות אלפי אנשים בעשייה חברתית".

רינו צרור: "גם את לא עשית עבור הפריפריה".

הדס דניאלי ילין: "המעסיק הכי גדול בפריפריה זה הקיבוצים. אנחנו קואפרטיבים ואנחנו תמיד מעסיקים הוגנים, אני יודעת שכשיש מפעל אזורי אנחנו נותנים את כל התנאים. אנחנו הקטר של הפריפריה. הממשלה גורמת לפריפריה לריב על הפרורים, כשהיא משקיעה את כל כולה במרכז. המרכז התפתח ושם יש לנו תפקיד אחר. התפקיד של הממשלה עכשיו הוא לקחת את התושבים ולתת להם אפשרויות אחרות".

רינו צרור: "הציבור לא יודע שאת לא יכולה לקלוט אנשים חדשים בקיבוץ והוא מייד אומר הפריווילגים, אשכנזים, קפיטליסטים, עושים הצגה של קיבוץ אבל בסך הכל הם חבורה סגורה ובורגנית שחושבת רק על עצמה".

הדס דניאלי ילין: "כל הדימויים האלה הם לא נכונים. צריך לזכור שאנחנו אחוז אחד מהאוכלוסיה. אנחנו מאוד מגוונים, פותחים את שערינו ככל יכולתנו. כמו שלרוב מדינת ישראל לא מתאים לחיות בפריפריה, לרוב גם לא מתאים לחיות בצורת החיים הסוציאל דמוקרטית הזאת. ל-95% מהקיבוצים יש פרוייקט מעורבות חברתית בתוך הקיבוץ".

ברב השיח שהביא לקדמת הבמה את החלטתה של עיריית ירושלים לפעול לקידום ועידוד הקמת עסקים קואופרטיביים כדרך למתן מענה ליעדים עירוניים ולצרכים שונים של תושבי העיר, וכדרך לצמצום פערים בין חלקי העיר השונים ובין הקהילות השונות המתגוררות בשטחה, ואת הרקע והמניעים העומדים בבסיס התארגנותה של "אופק" כאגודת אשראי, הוסיף סגן השרה: "כלכלה שיתופית יותר היא חזקה יותר. כלכלה שיתופית היא כלכלה בעלת ערך חינוכי וחברתי. יותר ויותר אנשים מבינים שאי אפשר שהכלכלה תעבוד בשביל טייקונים. אנחנו רוצים שהכלכלה תעבוד בשביל כולם. הכלכלה צריכה להיות הוגנת". 

גם בעולם הפיננסי "קואופרציה היא לא מילה גסה", אמר עו"ד יהודה טלמון. כשליש מהיקף הבנקאות העולמית היא בנקאות קואופרטיבית ובארה"ב עצמה - מעל 200 מיליון אמריקאים חברים באגודות אשראי, המביאות יתרונות ללקוחותיהן-בעליהם. עו"ד טלמון ציין כי הבנקאות עודנה התחום המונופוליסטי ביותר במדינת ישראל וכי משקי הבית והעסקים הקטנים במדינת ישראל מהווים את המקור העיקרי לשורת הרווח של התאגידים הבנקאיים הגדולים ואמר כי כאגודת אשראי, אופק מכוונת לצמצומו של הפער שבין הבעלים ללקוח.

לדברי בן עמי, הקואופרטיבים העסקיים והחברתיים שקמו וקמים בירושלים מהווים דוגמה ליזמות שיתופית חדשנית בתחומים רבים ומגוונים. בן עמי ציין כי הכלים הפרקטיים אותם מעניקה העירייה מכוונים בעיקר לצעירים המתגוררים ופועלים ברחבי העיר, אולם השפעתם מגיעה למעגלים רחבים הרבה יותר. בדבריו, קרא בן עמי לקיבוצים ולמועצות אזוריות למצוא את הדרך בה יוכלו להיות פלטפורמה ליזמים צעירים באמצעות יזמות שיתופית, שתוכל, בסיוע של "מנטורינג" מתאים, לעשות פלאים גם במרחב הכפרי ולא רק בירושלים.

המושב נפתח דווקא בסיפור אופטימי, והוא סיפורה של רשת 'עירמק' שהיא רשת של מנהיגות מקומית אזורית מבית שאן ועמק המעיינות. אלעד ערמון (שדה נחום) ואושרת בראל (בית שאן) הציגו את המיזם המשותף, שמייצר רשת של מובילות ומובילים שפועלים יחד בתחומי עשייה מגוונים ויוצרים יוזמות תרבותיות וקהילתיות. 

לאחר הצגת המיזם, שוחחה נטעלי שם טוב (חדשות 12) עם פאנל שכלל את ראש עיריית קרית גת, אבירם דהרי, ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום, ומנכ"לית אשכול רשויות גליל מזרחי, נורית צור רבינו. דהרי התייחס לתהליך הטעון של שינוי הגבולות בין קרית גת למועצות הסמוכות לה, שעורר מחלוקת רחבה. דהרי הסביר את הצורך של עירו להתרחב לא רק בשטחי המגורים שלה, על מנת שתוכל לאכלס את המשפחות הצעירות הנוהרות לשם, אלא גם באזורי תעשייה שיוכלו לאפשר לעיר להתפתח מבחינת התשתיות והשירותים לתושבים הללו. לדבריו, "האוצר יוצר את המתחים האלה כדי שהחבר'ה יסתדרו ביניהם, למה שהוא יוציא כסף מהכיס? כשאנחנו פורחים, כל הסביבה שלנו פורחת. מערכת היחסים בינינו, למרות כל המחלוקות, היא טובה, אנחנו חברים. אני תמיד אומר להם – בואו נכוון להגדיל את העוגה ולא לריב על העוגה הקיימת".

נורית צור רבינו: "האידאל שלנו, בתפיסת העבודה של האשכול האזורי, היא שכשראשי הרשויות נכנסים למשרדי האשכול, הם מורידים את הכובע של ראש רשות וחובשים את הכובע של מנהיג אזורי. כאן זה המקום לתכנון משותף אסטרטגי ולשיתופי פעולה. ואנחנו מוצאים את המקומות לשתף פעולה, למשל בנושא של תיירות, פינוי פסולת, בריאות ועוד. כן, יש פצעים כואבים בין רשויות באשכול, ותמיד עולה השאלה – האם לגעת בפצע הכואב, להביא אותו פה לבית, לאשכול ולפתור את המחלוקות ללא ועדות גאוגרפיות חיצוניות או ערכאות משפטיות. יש גישה אחרת שאומרת, בואו נשים את המחלוקות בצד ונקדם את מה שאפשר במסגרת האשכול. אנחנו מתמקדים בדברים שבהם יש יתרון לגודל".

ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום התייחס גם הוא: "השיח של העברת קרקעות הוא בעיניי לא השיח הנכון. הרבה מהצמיחה הדמוגרפית של המועצה שלנו בשנים האחרונות מגיעה מאנשים שעוזבים, לצערי, את טבריה בגלל תהליכים שמתרחשים שם, שהעיר מתחרדת ונחלשת. גם אם נסכים לתת להם שטחים, לא יקרה עם זה שום דבר. מבחינתי שיקחו – רק שיפרחו וישגשגו. כולנו רוצים את עיר המחוז שלנו חזקה. כולנו רוצים את טבריה חזקה". 

במושב בנושא אחריות חברתית אותו הוביל עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית, סקרה מנכ"לית משרד הרווחה, סיגל מורן (בית קמה), את האתגרים הגדולים הניצבים בפני מערכת הרווחה כיום. לצד זאת היא דיברה על ההזדמנויות הגדולות הטמונות בקידום שיתופי פעולה עם התנועה הקיבוצית. בסיכום דבריה ועל מנת לקדם את הנושא בצורה המיטבית קראה סיגל להקמת צוות משותף לתנועה הקיבוצית, המרכז לשלטון אזורי ומשרד הרווחה שיעסוק בפיתוח פתרונות משותפים לנושאים אלו.

לאורך המושב הדגישו נציגי הקיבוצים והתנועה את המחויבות המשמעותית וארוכת השנים של הקיבוצים למעורבות חברתית על מגוון סוגיה. במושב נערך פאנל בו השתתפו נציגי קיבוצים המקיימים בקיבוצם פרויקט מעורבות בחברה.

במושב "אדריכלות קהילתית חינוכית – בונים היום את הצוות החינוכי של המחר" הציגה דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה, את אתגר כוח האדם במערכות החינוך בקיבוצים כאתגר קהילתי גדול עבור הנהלות החינוך והקהילה ויצירת המענה הוא שונה מהמוכר והכרחי להמשך שגרת החינוך בקיבוצים. במרכזו של המושב הציג ד"ר אלי וינוקור, סגן נשיא לאסטרטגיה ולפיתוח אקדמי באקדמיית גורדון, את העקרונות התומכים בהבהרת משימתם ואחריותם של הנהגות הקיבוצים בתקופה החדשה והשונה לעסוק בהצמחת מנהיגות חינוכית מקומית כמענה ארוך טווח בעיגון מקומה של מערכת החינוך, המשרתת את הקהילה כמערכת חיברות המבוססת על DNA חינוכי יישובי ותנועתי של מעברים בין תקופות ואתגרים.

שיח העמיתים שהתקיים בהמשך הבהיר שהאתגר הוא של כולם ולכולם קשה לשנות את אופן ההתמודדות עם הצורך בהסתכלות שונה ובהמשך יצירת מענה הולם ורלוונטי.

במושב "לגדול ובגדול - צמיחה מואצת בקיבוץ העתידי" עסקו בגידול הדמוגרפי המהיר במדינת ישראל, והתהליכים התכנוניים והקנייניים שנועדו לתת לו מענה, אשר ישפיעו עמוקות על פני הקיבוצים בעשור הקרוב. במושב שארגנו אגף חברה וקהילה, אגף כלכלה ומחלקת הרכזים בתנועה, סומנו האתגרים המרכזיים, משמעויותיהם וכיצד ניתן להערך אליהם. את המושב פתח מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, שאמר שעל מנת לשמור על השפעה ורלוונטיות, הקיבוצים יהיו חייבים לצמוח בקצב שבו צומחת המדינה, כלומר – להכפיל את גודלם עד 2048.

שני מרצ'בסקי מ"הטריבונה למנהיגות השתתפותית" דיברה על האופן שבו ניתן לפעול בעולם שמתנהל ברמת אי ודאות ומורכבות גבוהה ושבו מערכות השייכות, יצירת ההסכמות והשיח דורשות מענה אחר: חיזוק הרשתיות, שימוש בחוכמת ההמונים, אימוץ מערכות דיגיטליות, אג'יליות ניהולית ועוד. אחריה, שיתף אבי בלין, מנהל הקהילה בקיבוץ גבעת ברנר, באתגרים היומיומיים בקיבוץ הניצב בפני גידול דמוגרפי אינטנסיבי ונדרש להסדיר מנגנוני קליטה, בנייה, הורשה ותשתיות, וכל זאת תוך שימור הזהות הקיבוצית. בהמשך נערך פאנל ובו שוחח ערן גליק, רכז אזור דרום רמת הגולן, עמק הירדן ועמק המעיינות בתנועה, עם שלושה דוברים שהתייחסו לשאלה איך ייראה הקיבוץ בעוד עשור וכיצד יש להיערך לכך. 

המושב שארגן אגף כלכלה עסק במספר נושאים אשר נמצאים בליבת העניין של כלל הקיבוצים. את החלק הראשון, פתח רו"ח רביב ישי, מברית פיקוח-מבט יועצים שתיאר את המחלוקות עם רשויות המס בחוק ההסדרים והתקציב שעברו זה עתה, המיסוי השוטף וסוגיות של שיוך, קליטה ועוד. ד"ר עו"ד מיכי דרורי, ראש המחלקה המשפטית בתנועה, סקר את ההתפתחויות האחרונות בתחומי הבנייה, שיוך הדירות וסוגיות מרכזיות נוספות שהבולטת בהן היא סוגיית ציפוף הבנייה שתהפוך למרכזית בשנים הבאות במסגרת הדיון הקהילתי-דמוגרפי. גברת שרון בן יהודה, מנהלת מחלקת נדל"ן ומגזרי משכנתאות בבנק מזרחי-טפחות, הציגה את הסיוע שמעניק הבנק לחברי קיבוץ המבקשים לבנות את בית חלומותיהם בקיבוצם. יעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, עסק בסוגיית האתגר הבלתי אפשרי של שיוך הדירות בקיבוצי המרכז.

במסגרת החלק שעסק ברפורמה בחקלאות התקיים פאנל בהנחיית חיים חבלין, רכז מחלקת החקלאות בתנועה, בו השתתפו נעמה קאופמן פס, מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, בועז סופר, סמנכ"ל בכיר לשעבר לכלכלה ותכנון ברשות המיסים, עמית בן צור, מנהל מכון המחקר 'יסודות', ואלעד מלכא מפורום "האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת", ארגון התומך בכלכלה חופשית, ביטול מכסי מגן ופתיחת המשק ליבוא חופשי. חברת הכנסת נירה שפק (כפר עזה), יו"ר השדולה החקלאית בכנסת נאלצה לבטל את השתתפותה בפאנל עקב אילוצי לו"ז.

המשתתפים התבקשו להציג מנקודת מבטם את המטרות והיעדים של חקלאות ישראל וכיצד הרפורמה המבנית בחקלאות אמורה לשרת אותם.

בכנס הנהגות הקיבוצים חשף רן רונן מנכ"ל קבוצת משקי הקיבוצים את כניסת משקי הקיבוצים לפעילות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית בקיבוצים. רונן הסביר כי מדובר במיזם משותף של עם ספקית הטכנולוגיה חברת מדיה גייט (mediagate) ליצירת מוקד שידורים אחד בקיבוץ, ממנו מופץ השידור לבתי החברים על בסיס תשתיות התקשורת של הקיבוץ.

"הזרז להחלטה הוא הצורך ההולך וגדל בקיבוצים במציאת פתרונות איכותיים ומותאמים על בסיס סיב אופטי, ורצון שלנו לעזור לקיבוצים - הן כבעלים במשקי הקיבוצים, והן כצרכני תקשורת דיגיטלית בעלת מאפייני צריכה ייחודיים" הסביר רונן. הוא הוסיף, "המודל שאנחנו מציעים לקיבוץ מותאם לקיבוץ וזול יותר מהמודל שמציעים כיום Hot ו- yes. כמו כן, הוא מאפשר ללקוח לבחור ולהוסיף תכנים לפי בחירה אישית", ציין מנכ"ל משקי הקיבוצים. בהמשך הרצאתו סקר רן רונן פעילויות חדשות נוספות של הקבוצה בתחומי דיור ונדל"ן בקיבוצים.

עוד לפני רן רונן, דיבר בפני באות ובאי הכנס חן מלמד, מנכ"ל משק אנרגיה. בהרצאה תחת השם "אנרגיה בקיבוצים - ההזדמנות הגדולה". מלמד אמר כי משק אנרגיה צפויה להיות קבוצת האנרגיה של הקיבוצים. 

מלמד הסביר כי "אנחנו כרגע במקום של כל הכוכבים מסתדרים" - לתנועה הקיבוצית נוצרה הזדמנות לאגד את כל פעילות האנרגיה שלה תחת פלטפורמה אחת - משק אנרגיה". מלמד אמר ליושבים בקהל כי הם הולכים להיות בעלים של חברה שתהיה מהמובילות בישראל בתחום האנרגיה. הדבר נעשה במשא ומתן וחיבור של הארגונים הכלכליים הקיבוציים האזוריים ומשקי הקיבוצים. "השלם יהיה הרבה יותר מסך חלקיו".