כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ב-15 בנובמבר תתכנס במלון 'גליליון' הסמוך לאגמון החולה ועידת התנועה הקיבוצית השישית, שלפתחה מספר החלטות על סדר היום של התנועה הקיבוצית, הקיבוצים והחברה בישראל. ועידת התנועה הינה הגוף העליון לקבלת ההחלטות בתנועה הקיבוצית, והיא מתכנסת מידי ארבע שנים. אחת מהצעות ההחלטה שיוצגו בוועידה מבקשת לאשר הקמת גוף משותף שיאחד את פעילויות התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית ("חבצלת החדשה") כמהלך משלים למיזוג התנועות. בדומה לוועידות קודמות ולישיבות מועצת התנועה על כל קיבוץ לשלוח מספר צירים (על פי מספר החברים בקיבוץ), שהם נציגיו לקבלת ההחלטות.  

בפתיחת היום יוצגו נושאי הדיון, שנשלחו לקיבוצים מבעוד מועד, על מנת שהצירים יגיעו ערוכים ומוכנים לדיונים בנושאים השונים. לאחר דברי הפתיחה של מזכ"ל התנועה, יעברו הצירות והצירים לקבוצות דיון על פי הנושאים השונים לקבלת ההחלטות. עם סיום ארוחת צהריים עשירה "יתאווררו" הצירים בהופעה של חמי רודנר (בן גבעת ברנר, כידוע) ולקראת סיום היום יגיעו ההחלטות לכלל הצבעה.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "ההשתתפות של נציגי כל הקיבוצים – מאילות ועד שניר - בוועידת התנועה חשובה למנגנון קבלת ההחלטות בגוף העליון של התנועה. אני גאה שביחד עם כל הנהגת התנועה ופעיליה הובלנו וביצענו את ההחלטות החשובות שהתקבלו בוועידה הקודמת. אין לי ספק כי כל מי שהשתתפו וקיבלו החלטות משמעותיות שהתוו לנו כתנועה ולקיבוצים את הדרך בארבע השנים האחרונות, ראו בנו שליחים נאמנים של החלטותיהם וכך יהיה גם הפעם. השתתפות כל הצירים חשובה, אך אני קורא לכל ממלאי התפקידים שהינם חברי קיבוצים לקחת חלק כצירי ועידה, וכמובן להישאר לכנס ההנהגות שיתחיל מייד בסיומה".

כארבע שנים לאחר הקמתו של אגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית, התקיים כבר בפעם השנייה ערב עוצמתי במסגרת פסגת הצעירים של התנועה הקיבוצית שהופכת למסורת מרשימה. את הפסגה, שהתקיימה הפעם במרכז התרבות והכנסים של בית המלון בשפיים, ארגנה רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית ולקחו בה חלק צעירות וצעירים מכל רחבי הארץ, מתחומי עניין ועיסוק שונים - אנשי חינוך, מנהלי ומנהלות קהילה, מובילי תחום צעירים, מגזר שלישי, מגזר ציבורי, בוגרי תכניות המנהיגות של רשת הצעירים, סטודנטים, חיילים, חניכי מכינת רעות ועוד משתתפים רבים.

בתחילת הערב, נפגשו המשתתפים והמשתתפות על רחבת הדשא לזמן נטוורקינג והיכרות הדדית. בכניסה למתחם הוצב "קירשת" ובו סימנו המשתתפים מהיכן הגיעו, מהו תחום העניין שלהם ועל כמה אנשים הם משפיעים. כל זאת, כמובן, לצד אוכל טוב, בירה ויין. לאחר הברכות ודברי הפתיחה הקשיבו הנוכחים לשלוש הרצאות”TED”  של צעירות וצעירים המשפיעים בקהילה, בחברה ובפוליטיקה וכיצד הצליחו להתקדם ולהגיע לעמדות השפעה. ראשון, דיבר יואב מעוז מגניגר, מנכ״ל עמותת עתידים, על ילדותו בקיבוץ ודרכו עד להגעתו לתפקיד הנוכחי. אחריו, דיברה חברת הכנסת ענבר בזק (יש עתיד), בת קיבוץ דן הנשואה לבן איילת השחר ומתגוררת בשנים האחרונות ביובלים. ח"כ בזק סיפרה כיצד הגיעה להובלת מחאת העצמאים בישראל ולקידום הצעות חוק שיטיבו עמם, והחלטתה לקחת זאת צעד קדימה ולהצטרף לפוליטיקה כדי להשפיע. אחרונה, דיברה שחר יערי, מנהלת הקהילה בבית אלפא, שסיפרה על הדרך שעשתה עד להיבחרה לתפקידה הנוכחי, אילו אתגרים חוותה בדרך וכיצד התגברה עליהם.

בהמשך הערב התקיימו מעגלי שיח בסגנון "מרחב פתוח" בהם שוחחו על הנושאים הבוערים שאותם העלו משתתפי הפסגה. חלק מהתוצרים יכנסו בכתיבת תכנית העבודה האגפית לשנת 2022 ואת חלקם המשתתפים יובילו בעצמם עם חיבורים שנוצרו בפסגה. בסוף הערב זכו כולם להופעת "ספוקן וורד" ללא מעצורים של השחקן והסטנדאפיסט יוסי צברי שהיתה חברתית, פוליטית ומצחיקה.

מזכירות התנועה הקיבוצית דנה בישיבתה ביום ראשון בבקשת מארגני עצרת הזיכרון במלאת 26 שנים לרצח יצחק רבין, לקחת חלק גם השנה ולהשתתף בארגון העצרת. כזכור, גם לפני שנתיים החליטה מזכירות התנועה להצטרף לעצרת ולהשתתף במימונה, לבקשת המארגנים. את העצרת, שתהיה בסימן "מחזירים את התקווה", מפיק (גם השנה) חמי סל מעין שמר בשיתוף עם ארגון "הברית הישראלית", והיא צפויה להיות האחרונה בכיכר רבין בשנים הקרובות מאחר ויתחילו עבודות תשתית באיזור הכיכר לטובת הרכבת הקלה. בפנייתם למזכירות התנועה כתבו המארגנים "נודה לסיוע כספי מהתנועה ע"ס 50 אלף ש"ח באם מתאפשר, כמו כן נשמח להשתתפותה של התנועה הקיבוצית בארגון והפקת האירוע". לבקשתם הצטרפה גם חברת המזכירות דניאלה לבנסארט מכרמים.

מנכ"ל הברית הישראלית, שי כהן, הגיע לישיבת המזכירות כדי לספר על חשיבות העצרת השנה ומה שצפוי להיות בה. כהן, בן ליוצאי אשדות יעקב מאוחד, אמר לחברי וחברות המזכירות כי נראה לו טבעי שהתנועה הקיבוצית תהיה מעורבת בעצרת הזיכרון לרבין והוא מעוניין גם שתהיה מעורבות בארגון העצרת ותוכנה ולא רק בהשתתפות כספית. מזכירות התנועה אישרה את הבקשה.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "זו זכות גדולה עבורנו לקחת חלק ולהיות שותפים בעצרת הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. גם השנה, נתייצב בכיכר, נזכור את יצחק ואת מורשתו בה אנו מאמינים גם היום ונצא כולנו בקריאה – זוכרים את רבין. זוכרים את התקווה, זוכרים את ההסתה, כואבים את התוצאה. אני קורא לחברות וחברי הקיבוצים, בנותינו ובנינו, חניכות וחניכי תנועות הנוער וכלל הציבור להצטרף אלינו ולבוא במוצאי שבת הקרובה לעצרת השנתית בכיכר רבין".

צ'לטון, כלת פרס ישראל לאמנות הבמה לשנת 2013 וכלת פרס כינור דוד, לימדה דור שלם של שחקנים ושחקניות, בהם מוני מושונוב, סנדרה שדה, שלמה בראבא, דליק ווליניץ, דביר בנדק, איציק ועופרה ויינגרטן, ארנון צדוק, חוה אורטמן ועוד. 

צ'לטון נולדה בניו־יורק בשנת 1922 בשם סילביה טרוגר להורים שהיגרו מרוסיה. היא למדה משחק בסטודיו של לי שטרסברג בניו יורק והופיעה בהצגות רבות בברודוויי, בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה. ב–1953 הקימה עם הבמאי לי נמץ בית ספר למשחק, ובין תלמידיה היו מייקל קיין ודסטין הופמן. ב–1963, לאחר ביקור בישראל כתיירת, החליטה לעלות לארץ. מתחילת שנות ה-70 החלה ללמד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, שימשה בה פרופסור מן המניין ולימדה ברציפות עד פרישתה מהוראה בשנת 2017 בגיל 95. 

בעבודתה תמכה במחזאות מקורית, ובקידומם של מחזאים בראשית דרכם, בהם יהושע סובול, הלל מיטלפונקט, איציק ויינגרטן ועדנה מזי"א, מחזאים ששינו את פני התיאטרון העירוני בחיפה והמשיכו לכתוב ולביים בתיאטראות המרכזיים בארץ. בדרכה הפדגוגית שילבה תמיד בין השאלות החברתיות לבין העשייה התיאטרונית תוך דגש על מוסר, מודעות חברתית ופעילות קהילתית. היא פיתחה שיטות עבודה ייחודיות לבניית ההצגות שכוללות יציאת השחקנים לאזורים מרוחקים ממרכז הארץ והתמקדות בבעיות חברתיות שתוך כדי עבודת מעבדה הופכות לעלילת ההצגה. עבודתה הניסיונית באה לידי ביטוי במקביל ליצירותיה בתיאטרון החברתי והדוקומנטרי גם ביצירות מופת מהרפרטואר העולמי והישראלי.

בתערוכה שהתקיימה ברביעי-חמישי (13-14.10) במעיין חרוד, בלב האזור החקלאי של עמק המעיינות, השתתפו 130 חברות העוסקות בחקלאות ובתשומות חקלאיות: השקיה, הדברה, דישון, אנרגיה מתחדשת, גינון, מיכון חקלאי, רכבים ועוד. מעל 10 אלפים מבקרים הגיעו לתערוכה שביטאה את הפער בין היכולות החקלאיות המרשימות שהחקלאות הישראלית יכולה להציע לבין התסכול ממצב החקלאות ובעיקר מההתנהלות הפוליטית סביבה.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר דיבר בפתח היום השני של התערוכה: "אגף התקציבים כבר עשרים שנה חושב שזמנה של החקלאות עבר – כלכלית ועניינית - ואסור להשקיע בה. לפני שמכינים את הכלים להיות עתידי חייבים לחצות את ההווה, ואי אפשר לחצות את ההווה בלי דלק וגם לא בלי חקלאות. אי אפשר לרסק את החקלאות ביום אחד. אם משבר האקלים יביא למשבר מזון, מאיפה בדיוק נאכל?
אנשי האוצר לא יעשו שום דבר מהר והם לא יעשו שום דבר בלי הסכמה רחבה של הקואליציה. אגף התקציבים לא מכיר דרך אחרת והוא לא משלים עם מה שקורה עכשיו. תהיה רפורמה בהסכמה שהיא חשובה מאוד לחקלאות הישראלית, אבל היא תעשה במידה והיא לא תקפוץ אל עתיד עם דילוג על ההווה. אנחנו נדאג שיהיה אפשר לחצות גם את ההווה".

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין דיברה גם היא ואמרה בין היתר: "החקלאות הישראלית הייתה מאז ומעולם חוד החנית בעולם. מהקמת המודל הקיבוצי השיתופי שאפשר את הרחבתה ורווחיותה עם קום המדינה, דרך תהליכי הטמעה וסיוע למדינות עולם שלישי בייצור מזון ומערכות השקייה ועד החדשנות הבלתי רגילה שמסייעת היום לחקלאות יעילה ורווחית וידידותית לסביבה שחלקים ממנה הוצגו לפנינו כאן היום. אנחנו , אנשי המרחב הכפרי וההנהגה החקלאית נמשיך לעשות הכל כדי לשמור עליה. כי אנחנו מאמינים בה ומאמינים בכם".

מאגר הבונים הוא מאגר חדש למים מושבים לייעוד חקלאי בשטח כולל של כ-450 דונם. המאגר הוא בעל קיבולת של כ-3.3 מיליון מ"ק ומכיל מים מושבים שלישוניים הטובים להשקיית כלל הגידולים החקלאיים השונים. המתקן הפוטו-וולטאי הצף על מאגר הבונים הוא בהספק של 23 מגה וואט, וצפוי לספק את צריכת החשמל לכ-3,000 בתי אב. הפרויקט יחובר לרשת החשמל במסגרת האסדרה לקביעת תעריף למתקנים פוטו-וולטאים על גבי גגות ומאגרים אשר אינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים התחרותיים.

עלות ההקמה של הפרויקט נעה סביב 77-80 מיליון ש"ח סך הכל, כאשר הצפי הוא להכנסות שנתיות כוללות (של שתי השותפות) של 8-9 מיליון שקל, כך שלאורך כל התקופה, קרי 25 שנה מדובר בהכנסות צפויות של 225 מיליון שקל. על מורדות המאגר יינטעו 100 דונם מטעים.

אסיף איזק, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל: "זהו ניצחון ושינוי כיוון בכמה תחומים משמעותיים: הדבר הראשון זה חקלאות – מדובר במאגר של מים מושבים המשמשים להשקיית כלל החקלאות בחוף הכרמל. הדבר השני הוא אנרגיה מתחדשת, משבר האקלים כבר פה והמאגר יספק חשמל ל-3000 משפחות על ידי אנרגיית שמש ירוקה. הדבר האחרון זה שהצלחנו לייצר פה מודל של קיימות – גם חקלאות, גם מים מושבים וגם אנרגיה מחדשת. זה ניצחון אדיר לחקלאות הישראלית, בטח בימים כאלה".  

זו פעם שניה שמשלחת כזו מאורגנת ביוזמת הילית בן-צבי, מנהלת היחידה לקידום שיוויון מגדרי במרכז השלטון האזורי, התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים. המשלחת, שהורכבה מ - 19 נשים וגברים מובילים בקהילותיהם, ובהם נציגים של מועצות אזוריות, התנועה הקיבוצית, קיבוצים, מושבים וארגונים נוספים, נפגשה בהלסינקי עם גורמים פוליטיים, אקדמיים ומקצועיים בכירים. בין השאר, נפגשו חברות וחברי המשלחת עם חגית בן-יעקב שגרירת ישראל בהלסינקי, עם חברת הפרלמט הפיני Eva Biaudet, ועם הנשיאה לשעבר של פינלנד, Tarja Kaarina Halonen.

המשלחת נפגשה גם עם ארגונים חברתיים וחינוכיים בתחום השיוויון המגדרי והחברתי דוגמת Nicehearts Ry, וכן עם הגב' Marjaana Saarikoski, בכירה בקואופרציה הפינית והעולמית. מחוץ לעיר, ערכה המשלחת יום של סיור במרחב הכפרי ליד הלסינקי, וחבריה התרשמו מהתמיכה וגיוון התעסוקות במשקים החקלאיים הנאבקים על קיומם, באופן המעורר השראה אך גם מעט קנאה לעומת המצב אצלנו. עם חזרתם לארץ, יפגשו חברי המשלחת עם שגרירת פינלנד בישראל, Kirsikka Lehto-Asikainen.

"אנו רואים בקיום המשלחת כלי חשוב ללימוד וליצירה של קבוצה משמעותית ומשפיעה על קידום ערכי השיוויון במרחב הכפרי והמוניציפלי", אומרת הילית בן-צבי, יוזמת המשלחת. "סיור זה הינו המשכו של תהליך לימוד ומפגש עם מוקדים ואנשי מפתח בתחומי ההנהגה והקהילה שניתן ללמוד מניסיונם וחזונם, הן בארץ והן בעולם".

אנו מחפשים יזמים, משלב הרעיון ועד ליזמים שיש להם מוצר מבריק ובדרך לגייס השקעות. המיזמים שנקדם יחד יהיו מבוססים על רעיונותיכם פורצי דרך בתחומים הטכנולוגים או העסקיים הרלבנטיים לתעשייה ולחקלאות הקיבוציים. התכנית מופעלת ע"י קרן "משתלת הקיבוצים" של קרן קמ"ע, מבית התנועה הקיבוצית, בשיתוף מרכזי חדשנות מרחביים, חממות טכנולוגיות מקומיות, מועצות אזוריות, מכללות ושורת ארגונים כלכליים וטכנולוגים מובילים.

בין אם אתם יזמים בצפון - בעמק הירדן, בעמקים, בגליל או ברמת הגולן, בין אם אתם בדרום - בנגב המערבי, הר הנגב או הערבה ובין אם אתם במרכז - בעמק חפר, בשרון או בשומרון, תכנית "זרעים" היא הזדמנות ראשונה במעלה לפתח רעיונות, להקים סטרט-אפים ולשלב מוצרים חדשים בכל תעשייה, ענף חקלאות, אנרגיה, תקשורת, ומזון.

התכנית מסייעת ליזמים טכנולוגים מתחילים מקיבוצים או בעלי רעיונות ופתרונות טכנולוגים המתאימים לקיבוצים (חקלאות, תעשייה, חברה וקהילה) במימוש צעדי היזמות הראשונים שלהם  בדרך לבניית חברה עסקית, לפיתוח המוצר, לביצוע "פיילוט" ולהגעה למשקיעים וללקוחות ראשונים, כל זאת במשך 6 חודשים. "המשתלה" תסייע לחברות סטארט-אפ להתחבר ולהכניס חדשנות גם במפעלים. תמיכה משמעותית ניתנת גם מצד איגוד התעשייה הקיבוצית באמצעות שירותיו למפעלים.

תוכנית הסמינרים בקשת אילון נוסדה בשנת 2002 במטרה לקדם את הנגינה בכלי קשת בישראל. הסמינרים מתקיימים פעמיים בשנה, ומגיעים אליהם כ-60-80 כנרים ויולנים וצ'לנים, שמאחוריהם ארבע שנות לימוד לפחות ושקיבלו המלצה ממוריהם להשתתף בסמינר. הם מגיעים לשלושה ימים של לימודים אינטנסיביים, מכל רחבי הארץ ומכל מגזריה, כולל גם מהחברה הערבית.

הסמינר יכלול את הפעילויות: שיעורים אישיים, כיתת אמן, אירוע מחווה למלחין הישראלי אבל ארליך, זוכה פרס ישראל, וקונצרט סיום הסמינר הכולל נגינה באנסמבל גדול בניצוח מיכאל גלוזמן. כל משתתפי הסמינר יציגו תו ירוק ובנוסף יציגו בדיקת קורונה (PCR) שלילית שנעשתה בסמיכות לתחילת הסמינר (יום שלישי). תלמידים לא מחוסנים יצטרכו להראות בנוסף בדיקת קורונה נוספת (מהירה) שלילית ביום השני של הסמינר (יום שישי). הכניסה לקונצרט הסיום תהיה בהתאם להנחיות התו הירוק.

עלות הסמינר: 700 ₪ לתלמיד (תינתן הנחה של 50 ₪ לנרשמים עד ה-21 באוקטובר). לפרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן.