דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

מועצת התנועה הקיבוצית אישרה את מינויה של נטע קדם שוורץ למנכ"לית התנועה. נשיא המדינה נפגש עם ראשי ההתיישבות העובדת והביע תמיכה בחקלאות הישראלית ומי היו אושפיזין בסוכת שר הביטחון? כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
נטע קדם שוורץ
 01/10/2021
לחצו כאן לצפייה בעמוד זה בדפדפן

מועצת התנועה הקיבוצית אישרה את
מינויה של נטע קדם שוורץ לתפקיד
מנכ"לית התנועה

קדם שוורץ (עברון), מנהלת הקהילה בקיבוצה בשלוש השנים האחרונות, תחליף את הדס דניאלי ילין שנבחרה לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה לאחר ארבע שנים בתפקיד. המנכ"לית הנבחרת: "אני מביאה לתפקיד את הניסיון הניהולי אותו רכשתי, את העולם הערכי עליו גדלתי כבת קיבוץ ואת האמונה שלקיבוצים ולתנועה הקיבוצית יש ערך מוסף ותפקיד משמעותי בעיצוב פניה של החברה הישראלית גם היום"
נטע קדם שוורץ
נטע קדם שוורץ

מועצת התנועה הקיבוצית הרביעית לשנת 2021, התקיימה אתמול (חמישי, 30.9) באמצעות הזום בהשתתפות כ-150 צירים ומשתתפים נוספים. בתפקיד יו"ר הישיבה שימש הפעם אבי אובנטל (עברון). מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, פתח את הישיבה בסקירה הקבועה של "ממועצה למועצה", שהייתה עמוסה בדיווחים רבים על כל מה שהתרחש בפעילות התנועה, במרחב הקיבוצי ובפוליטיקה הארצית מאז המועצה הקודמת בעין חרוד. אחד הנושאים שאותו הזכיר מאיר בדיווחיו היה מספר הקצינים הבכירים הרב בצה"ל שהם בני או חברי קיבוץ. הוא אמר כי "אנחנו מרבים לשמוע נהי וקינות על כי "הקיבוצניקים כבר לא בצה"ל", וכמו הרבה "הספדים" על התנועה הקיבוצית גם זו אמירה חסרת בסיס עובדתי". 

גיל לין, המנכ"ל הנכנס של איגוד התעשייה הקיבוצית, סיכם את הקדנציה בת חמש השנים שלו בתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה. לין סיכם את העשייה הרבה והמורכבת והמאבקים הרבים שעמדו בפני התנועה במהלך שנותיו בתפקיד. גיל ציין את עבודת הצוות הטובה ושיתוף הפעולה בתוך מטה התנועה וההתמודדות המוצלחת אל מול האתגרים המורכבים שניצבו בדרך. לין בחר לציין בסיכומו גם את מה שכינה "מהלך גדול ומשמעותי מול הדור הצעיר בקיבוצים" – הקמת אגף צעירים ומעורבות בחברה והצערת התנועה, שינויים מבניים וגישות חדשות בעבודת המטה והשקעה גדולה בתקשורת ובמיצוב התנועה אל מול החברה הישראלית.

ד"ר שרה אדום, יו"ר ועדת הגיוס הרחבה, הציגה את תהליך האיתור וגיבוש ההמלצה על נטע קדם שוורץ לתפקיד המנכ"לית החדשה של התנועה הקיבוצית. וקראה לחברי המועצה לאשר את מינויה של נטע. נטע קדם שוורץ הציגה עצמה בפני המועצה ואמרה כי היא רואה במועמדותה המשך של העשייה המקצועית שלה למען ביתה הקיבוצי. לסיכום, אמרה: "אני מביאה לתפקיד את הניסיון הניהולי אותו רכשתי, את העולם הערכי עליו גדלתי כבת קיבוץ ואת האמונה, שלקיבוצים ולתנועה הקיבוצית יש ערך מוסף ותפקיד משמעותי בעיצוב פניה של החברה הישראלית גם היום" (לחצו כאן להרחבה על הרזומה המקצועי של נטע). צירי המועצה אישרו את מינויה של נטע קדם שוורץ למנכ"לית התנועה ברוב של 85.5%.


באנר חשבשבת

הלכה לעולמה אשת החינוך,
ד"ר רונית פלוטניק

ראשת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית: "ד"ר פלוטניק ראתה בחינוך הקיבוצי את ליבה של הקהילה קיבוצית וכל מי שזכה לפגוש בה חש את השליחות והדחיפות לשמרו ולחזקו בעתות משבר ובחוסן, כחלק ממערכת קהילתית שלמה – קהילה, הורים, צוות עבור הילדים"
אשת החינוך, ד"ר רונית פלוטניק, הלכה לעולמה
רונית ז"ל. תמונה באדיבות המשפחה

רונית, בת קיבוץ משמר השרון, גדלה והתחנכה בין שבילי הקיבוץ, ומכריה מילדות מספרים כי תמיד אהבה אמנות וציור והתעניינה ברחשי הנפש האנושי. את התואר הראשון בפסיכולוגיה עשתה באוניברסיטת תל אביב, לאחר מכן המשיכה ללימודי תואר שני באוניברסיטה העברית שם גם עשתה את לימודי הדוקטורט. רונית התמחתה בלימודיה במערכת היחסים המיוחדת בין תאומים, ליוותה הורים לתאומים ואף כתבה מספר ספרים. עבודתה על תאומים משמשת כדרך להורים רבים עד היום בכל העולם, רעיון גידול כל תאום כאינדיבידואל הפכה לנישה מלומדת בקורסים שונים בפסיכולוגיה ונחשבה ראשונה בתחום. במהלך הלימודים והסטאז', רונית ילדה את ברית, בתה הבכורה, ולאחר 3 וחצי שנים זוג תאומים - תאיר ויהל.

לאורך השנים, פיתחה רונית תפיסות חינוכיות שהוו פריצת דרך בעבודה עם ילדים עם לקויות למידה, פיתחה מודלים לחינוך במסגרת הקיבוצית שלאחר מכן הוו השראה לתוכניות לימוד שונות מגן חובה ועד תיכון. היא חינכה דורות של אנשי חינוך שונים במסגרות הקיבוציות, בחינוך החרדי והמגזר הערבי, וסייעה בהקמת מרכזים חינוכיים שמטרתם לעזור לילדים לפתח כישורים חברתיים וכישורי התמודדות עם לקויות הלמידה. במהלך עבודתה במערכת החינוך דאגה לשלב את התפיסות החינוכיות שלה ולשנות את המערכת מבפנים כך שתטיב עם כלל התלמידים.

ראשת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית דבי ברא"ס, כתבה בפייסבוק התנועתי: "התנועה הקיבוצית ואגף החינוך של התנועה הקיבוצית מביעים את צערם העמוק על פטירתה של  ד"ר רונית  פלוטניק. ד"ר פלוטניק הייתה היועצת החינוכית של מחלקת החינוך בתנועה הקיבוצית מעל 20 שנה,  עסקה שנים רבות בהכשרת מנהלי חינוך בסמינר הקיבוצים ובכנסים, הגתה את התפיסה האינטרגטיבית והמערכתית וקידמה את החיבור בין תיאוריות פסיכולוגיות מופשטות אל הפרקטיקה החינוכית והקהילתית".


באנר מרכז קליטה

נשיא המדינה אירח את נציגות ההתיישבות העובדת והביע תמיכה בחקלאות הישראלית

הנשיא הרצוג: "אני רואה עצמי כידיד של ההתיישבות, החקלאות, המועצות האזוריות, הקיבוצים, המושבים, המרחב הכפרי באשר הוא וכל הגורמים שעוסקים במונח המדהים הזה שנקרא "עד התלם האחרון". כל מי שלומד היסטוריה ומכיר את המורשת של העם יודע שללא חקלאות לא הייתה מדינת ישראל. בית הנשיא רואה עצמו כגורם ממלכתי חשוב שתומך בחקלאות"
הנשיא הרצוג עם הנהגת ההתיישבות העובדת והחקלאות. צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ
הנשיא הרצוג עם הנהגת ההתיישבות העובדת והחקלאות. צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ

נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח ביום רביעי (29.9) את נציגות ההתיישבות העובדת, המהווה את הנהגת החקלאים והחקלאות במדינת ישראל. במפגש השתתפו יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים עמית יפרח, יו״ר המרכז לשלטון אזורי שי חג׳ג׳, מזכ״ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, יעקב בכר, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, ירון בלחסן, מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ וסגן ראש המועצה האזורית מטה יהודה, בני אלירז. 

הנשיא הביע את הערכתו הרבה לחקלאי ישראל, ואמר: "אני רואה עצמי כידיד של ההתיישבות, החקלאות, המועצות האזוריות, הקיבוצים, המושבים, המרחב הכפרי באשר הוא וכל הגורמים שעוסקים במונח המדהים הזה שנקרא "עד התלם האחרון". זה לא מונח של מה בכך. כך באמת נבנתה מדינת ישראל, וכל מי שלומד היסטוריה ומכיר את המורשת של העם יודע שללא חקלאות לא הייתה מדינת ישראל. ואומר יותר מכך- הרי נאמר במקורות, "באין חזון יפרע העם" אז אני אומר: באין חקלאות תפרע מדינה. לכן, בית הנשיא רואה עצמו כגורם ממלכתי חשוב שתומך בחקלאות".

מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, סיפר על הקשר בין הנשיא לבין החקלאים: ״אדוני הנשיא, אתה ידיד ותיק שלי אישית ושל התנועה הקיבוצית. הידידות הזאת נשענת על שורה ארוכה של ערכים משותפים ובתוכם ההבנה כי החקלאות העברית היוותה את התשתית להקמת מדינת ישראל ומהווה את ביטחון המזון עבור אזרחי המדינה לשנים הבאות. אנחנו יודעים שהציבור בישראל איתן בתמיכתו בחקלאות העברית, ונשמח לקבל גיבוי גם מהיכל הממלכתיות של ישראל".    


באנר ביטוח חקלאי

ועדת הכלכלה סיירה במשקים חקלאיים בצפון ובדרום. יו"ר הוועדה, ח"כ ביטון: "החקלאות בישראל היא סיפור של עם ומדינה ואין בו מקום לפיצול זהויות"

מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "אנחנו משוכנעים שהאומץ של חברי הכנסת שמצא את ביטויו במאבק המקדים על הרפורמה בחקלאות, לקראת הקריאה הראשונה, יבוא לידי ביטוי גם בתהליך עיצוב הרפורמה במסגרת דיוני ועדת הכלכלה של הכנסת"
ועדת הכלכלה סיירה במשקים חקלאיים בצפון ובדרום. יו"ר הוועדה, ח"כ ביטון: "החקלאות בישראל היא סיפור של עם ומדינה ואין בו מקום לפיצול זהויות"

לאחר דיון ראשוני בחדר הוועדה בכנסת יצאו חברי וועדת הכלכלה לסיורים בגבול הצפון ובנגב המערבי. לסיור בצפון הגיעו חברות הכנסת ענבר בזק, יעל רון בן משה ולימור מגן תלם, עם חברי הכנסת אופיר סופר וניר ברקת לסיור בגבול הצפון. לסיור הצטרפו גם המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין, מזכ"לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון  וראשי רשויות וראשי ארגונים חקלאיים. לסיור בעוטף עזה הגיעו בנוסף ליו"ר, ח"כ נירה שפק, וח"כ רם שפע. אליהם הצטרפו מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר וראש המועצה האיזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין.

בסיור בצפון שיבח יו"ר הוועדה ביטון את חברי הכנסת שהצטרפו לסיור ואמר: "החלום החקלאי של ישראל לא שייך רק לקיבוצים או למושבים, כשבן גוריון הקים את כפר ירוחם הוא חשב על חקלאות. החקלאות זו הזדמנות לפרנסה, שמירת גבולות וביטחון תזונתי והשילוב בין תיירות לחקלאות יכול להביא פרנסה לא רק לחקלאים. סיפורה של החקלאות פרוס על פני כל הארץ, מדפנה שבצפון ועד ליישובי הערבה ועוטף עזה. זה הסיפור של עם ישראל, של עולים ממרוקו, פרס, אפגניסטן וקוצ'ין. זה סיפור של עם ומדינה שאין בו מקום לפיצול זהויות", עוד הוסיף היו"ר ביטון, כי החקלאים מוכנים לשינויים, הם רק רוצים שזה יהיה בהסכמה ויש התקדמות להסכמות, "הודעתי לשר האוצר שכל דבר שיהיה בהסכמה הוועדה תאשר".

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין אמרה בסיור בצפון: "אני מודה ליו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון על היוזמה ולחברי הכנסת שהגיעו לסיור. שמחתי לראות שחברי הכנסת הרבים שהצטרפו לסיור מבינים את חשיבות החקלאות הישראלית ורואים, כמוני, את החקלאות כערך ציוני ראשון במעלה. אני מקווה ובטוחה שהועדה הזו, אליה מגיעה לדיון הרפורמה בחקלאות, תפעל בצורה נכונה על מנת לשמור על החקלאות ועל החקלאים הנהדרים האלה שמעבדים את האדמה ממש עד לגדר הגבול".

בסיור בעוטף עזה, הוסיף ביטון: "חקלאי הדרום מתמודדים בשנים האחרונות גם עם אירועים ביטחוניים, בלוני תבערה וירי רקטות, נוסף על הקשיים איתם מתמודדים כלל החקלאים". מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר אמר בסיור זה: "לזכותם של חברי הכנסת יאמר כי לא השמיעו באזני המארחים את שציפו לשמוע ולא הבטיחו כי הרפורמה לא תצא אל הדרך. להיפך, כולם הדגישו את החשיבות בקידומה של רפורמה בחקלאות אולם התחייבו כי תקודם בתנאים שיושגו בהידברות ובתנאים שלא יסכנו את עתיד החקלאות העברית ואת יכולתם של חקלאים להתפרנס בכבוד".


באנר משקארד

העולים החדשים של גרעין צבר התארחו בסוכת שר הביטחון וציינו 30 שנה לגרעין

שר הביטחון, בני גנץ, בחר לפתוח בשבוע שעבר את אירועי "סוכת שר הביטחון" בקריה ביחד עם שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה ועוד עשרות עולים חדשים שהגיעו ארצה רק לאחרונה כדי להיות חיילים בודדים בקיבוצים במסגרת "צופים גרעין צבר". האירוע ציין בהוקרה 30 שנים לגרעין צבר המשותף לתנועת הצופים והתנועה הקיבוצית והצדעה למתנדבי חו"ל לדורותיהם
חניכי וחניכות צבר יחד עם שר הביטחון ושרת העלייה והקליטה. צילום: טל עוז, משרד הביטחון
חניכי וחניכות צבר יחד עם שר הביטחון ושרת העלייה והקליטה. צילום: טל עוז, משרד הביטחון

עשרות צעירות וצעירים נרגשים, עולים חדשים שהגיעו ארצה בחודש שעבר במסגרת "צופים גרעין צבר", היו אורחי שר הביטחון בסוכה המסורתית בקריה שעמדה השנה בסימן הנוער המתנדב והמתגייס. במפגש השתתפו חניכים מהגרעינים המתגוררים בכפר מסריק, מולדת וחצור. החיילים לעתיד נפגשו עם שר הביטחון, רא"ל (במיל') ח"כ בני גנץ, שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה ובכירי האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון בליווי יו"ר תנועת הצופים, רז פרל, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, מזכ"לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, מנהלת תוכנית החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית, יעל אייזנר ואלעד סנדרוביץ', מנכ"ל צופים צבר עולמי. האירוע ציין 30 שנה להיווסדותו של צופים גרעין צבר ופועלו לאורך השנים בקידום בית חם לחיילים וחיילות בודדים בעשרות קיבוצים בכל רחבי הארץ.

בנוסף, ציינו באירוע גם את ההצלחה האדירה בשילוב החיילים הבודדים בחברה בישראל לאחר סיום שירותם הצבאי. יחד עמם התארחו בסוכה גם אזרחים ותיקים שעלו לישראל כמתנדבים במלחמת העצמאות בשנת 1948 (מתנדבי מח"ל מדרום אפריקה). בין ותיקי מח"ל בלטו שלושה מתנדבים הנושקים לשנת ה-100 לחייהם, והשילוב של הדור הוותיק, אשר בנה את המדינה ונלחם על קיומה, לצד דור ההמשך, שעלה ארצה זה מכבר ובעוד שלושה חודשים כבר יהיו חיילים, היה מרגש ביותר.

שר הביטחון, בני גנץ, אמר בפתח דבריו: "עלינו להמשיך לבצר את ביטחוננו, להעמיק את הבריתות שלנו עם העם היהודי בתפוצות, ועם מדינות העולם ובראשן ידידתנו הטובה ביותר ארצות הברית. לצד היחסים האסטרטגים עם מדינות העולם ועם יהדות התפוצות, אנו חייבים לשמר את צה"ל כצבא החזק ביותר באזור עם האנשים הטובים ביותר שאפשר ובהם אתם, שהגעתם לכאן במטרה לשמור על כך". גנץ הדגיש בדבריו את הערכתו הרבה לתנועה הקיבוצית שבמשך 30 השנים האחרונות משמשת בית חם למאות עולים חדשים מדי שנה במסגרת תוכנית גרעיני צבר. הוא אמר כי זוהי התגלמותה של הציונות בת זמננו והתחייב להגיש כל עזרה שתידרש בכדי שהמפעל הציוני הזה ימשיך וישגשג.


באנר שנת שירות

תמונת השבוע:
סוכתי הסוכה מעוצבת בסגנון מדינה

הסוכה המנצחת. צילום: גילי אשל
הסוכה המנצחת בתחרות של כפר המכבי. צילום: גילי אשל

בחג הסוכות ערכו בכפר המכבי תחרות קישוט הסוכות, כמו בקיבוצים רבים אחרים, רק שהשנה כל סוכה הוחלט כי במסגרת התחרות כל סוכה תקושט בסגנון מדינה. 

היו מספר סוכות יפות ומקוריות, אבל זוכה, כאמור, יש רק אחת - המנצחת שהוכרזה היא הסוכה בסגנון בדואי (האם בהשראת מדינות המפרץ?)

תודה לגילי אשל, רכזת התרבות של כפר המכבי, על התמונות והמידע.


פייסבוק התנועה

"הנה בא עוד גל גדול" -
איך להתמודד עם השלכות אי-הוודאות
של התמשכות הקורונה?

מעל 180 ממלאות וממלאי תפקידים (צוותי קורונה, צח"י, מנהלות ומנהלי קהילה, חינוך, מש"א, בריאות ורווחה, צמיחה, תרבות ועוד) השתתפו בשבוע שעבר במפגש זום שעסק בההתמודדות עם המשך גלי הקורונה, אותו יזם צוות תנועתי שהורכב מפעילות ופעילי אגף חברה וקהילה, רכזי האזורים, מחלקת הביטחון ואגף חינוך
צילום מסך מתוך הרצאתה של לימור הולץ "שילוב ידיים, איך להתנהל ביחד כדי לשמור על כולנו בריאים"
צילום מסך מתוך הרצאתה של לימור הולץ "שילוב ידיים, איך להתנהל ביחד כדי לשמור על כולנו בריאים"

אי־ודאות היא פרימת הקשר שבין סיבה לתוצאה. האדם רגיל לתפוס את העולם כמורכב משרשראות ארוכות של סיבות או מעשים, ותוצאותיהם. אנחנו חיים עכשיו במציאות חדשה, הקשר בין סיבה לתוצאה התערער. בנוסף, לא ניתן להעריך את משכה - לא רק בגלל המגפה, גם בגלל שינויי האקלים, שעשויים להוביל לשינויים כלכליים וגיאו־פוליטיים. חוסר הוודאות, ברמה הגלובלית, רק ילך ויתעצם. פירוק המשוואה הזאת, של הסיבה והתוצאה, הוויתור על הידיעה שאנחנו שולטים במצב, מוביל, מטבע הדברים, לתחושות של קושי ושחיקה, הן במישור האישי והן במישור המקצועי. איך נוכל לצמצם תחושות אלו ולחזק עצמנו לבאות?

אירוע אי־הוודאות הזה הוא לא פרטי. הוא קולקטיבי. כולנו חולקים את החוויה הזאת, ואנו נאלצים לבוא איתה במגע ולהתמודד עם ההשלכות שלה כל הזמן. ההתכנסות אפשרה לנו לחלוק ולשתף, לשמוע הן ממומחים, הן משותפינו במועצות והן זה מזו על המשך ההתמודדות.

במפגש סקר פרופ' נמרוד מימון, מנהל תוכנית "מגן אבות ואימהות" ויו"ר החטיבה הפנימית בבית החולים 'סורוקה' בבאר שבע, את המצב וענה על שאלות המשתתפים. לאחר מכן התחלקו כולם לארבעה חדרי זום בהם דנו בנושאים שונים דרך דוגמאות מהשטח. בחדר הראשון קיבלו המשתתפים טיפים להתמודדות של מערכות החינוך בקיבוצים וכיצד להעביר מסרים והודעות לקהילה בצורה מדויקת. בחדר השני הוצגה דוגמא להתמודדות קיבוצית עם חילוקי דעות בקהילה באמצעות מעגלי שיח יזומים הפתוחים לציבור בהנחיית אובייקטיבית. בחדר השלישי שוחחו על התמודדות ניהולית עם אכיפת נהלי הקורונה בקהילה, ובחדר הרביעי דיברו על התמודדות עם שחיקה של מנהלים והנהלות.


באנר מרכז קליטה

סיום, התחלה ואושפיזין בבריכת מולדת

ביום שישי הקודם זכו כמאה חיילים וחיילות בודדים מקיבוצי הצפון והמרכז, להיות אושפיזין ליום אחד בבריכת המושב השיתופי מולדת. האירוע השנתי לסיום הקיץ היה גם האירוע הראשון של חניכי וחניכות גרעיני צבר החדשים שעלו ארצה ונקלטו בקיבוצים לפני כחודש וחצי
מפרגנים לחיילים הבודדים בבריכת מולדת
מפרגנים לחיילים הבודדים בבריכת מולדת

אירועי פרגון אלו לחיילים הבודדים הינם מסורת ארוכת שנים של התנדבות ועשייה מרגשת של עשרות אנשים מקיבוצים שונים, בהפקתו הבלתי נלאית של רון פרומרמן מכפר תבור, וצוות מתנדבים קבוע וגם מתחלף המלווה אותנו במסירות, אכפתיות, ובשותפות גדולה למעשה ציוני זה. אנו מוקירים ומכירים תודה גדולה לרון וצוות המתנדבים שבלעדיהם כל זה לא היה קורה. אל המסיבה הגיעו חניכי גרעינים מקרוב ומרחוק: מגשר הזיו, רגבה, גזית, בית זרע עין החורש וחצור, וכמובן המארחים - חברי הגרעין הוותיק והחדש של מולדת.

בדברי הברכה שנשאה יעל אייזנר ממחלקת חיילים בודדים, היא בירכה את העולים החדשים וסיפרה בגאווה על מורשתו של צביקה לוי ז"ל, אותה ממשיכים המעורבים בהפקת האירוע גם בדרך זו. יעל סיפרה על צביקה  שאהב לפנק את החיילים ולהאכילם, על מפעל חייו אשר זיכה אותו בפרס ישראל למפעל חיים של איש אחד שרתם אחריו תנועה שלמה. אייזנר הבטיחה לחיילים כי הקיבוצים יהוו להם בית חם, דואג ואוהב במהלך שירותם הצבאי: "בעוד כחודשיים, כאשר תעמדו נרגשים בבקו"ם, זכרו כי אינכם לבד - תנועה שלמה כאן עמכם כדי לעטוף אתכם ולדאוג לכל צרכיכם, ויחד עם תנועת הצופים נמשיך ללוותכם להצלחה גדולה בשירות ובאזרחות".

האירוע, אשר כלל ארוחת צהריים מפנקת על האש כמיטב המומחיות של רון והצוות, התחדש הפעם  בדוכן פלאפל מיוחד מבית היוצר של "הפלאפל של מנוחה" – העסק הקטן והראשון של זוג צעיר בשם אוהד ונטע מיקנעם מושבה שרצו לפנק חיילים בודדים. הם חברו ליעל אייזנר, והפליאו לטגן פלאפל ישראלי טעים, שאצל מרבית הצעירים עורר התרגשות עצומה. בסיום האירוע, קיבלו החיילים שי צנוע שכלל חולצה ועליה כיתוב מתוך שירו האלמותי של אהוד מנור: "טוב, טוב לי בקיבוץ", כשבליבנו המשאלה שכך יחושו בכל חזרה הביתה מהצבא.


באנר משקארד

יוסי צברי יגיע לפסגת הצעירים ה-2, ומה איתכם ואיתכן?

מוכנים ומוכנות לזה? אמן הספוקן וורד הבועט שכיכב במחאת בלפור מגיע לפסגת צעירי וצעירות הקיבוצים! בנוסף, נקיים גם מפגש נטוורקינג בין כל צעירי וצעירות הקיבוצים מכל רחבי הארץ ודיונים בנושאים העיקריים שמעסיקים אותנו בשנה האחרונה ובמקומנו כצעירות וצעירים בקהילה שלנו ובחברה הישראלית, הרצאות טד של צעירות וצעירים משפיעים, אלכוהול ואנשים טובים.
לא תבואו?
יוסי צברי יגיע לפסגת הצעירים ה-2 - ומה איתכם ואיתכן?

יוסי צברי, שחקן, רקדן, סטנדאפיסט ובעיקר אמן ספוקן וורד פוליטי ובועט, הפך למשורר מחאת בלפור בשנה החולפת ווגרם לה להיות יותר בועטת, נועזת ולא מתנצלת - כפי שהיא צריכה להיות. הוא מגיע אלינו להופעה אינטימית וחד פעמית, עם מסיכות (עדיין קורונה) אבל בלי פילטרים!

מי יהיה שם? צעירות וצעירים מכל רחבי הארץ מתחומי עניין שונים, יזמים, אנשי חינוך, תרבות, מנהלי קהילה, מובילי תחום צעירים, מגזר שלישי, מגזר ציבורי, בוגרי תוכניות מנהיגות של ׳הרשת׳ ועוד משתתפים רבים. האירוע יתקיים ב-7 באוקטובר בקיבוץ שפיים, בשעה 17:00. 

מה הולך להיות באירוע ועל מה נדבר? כיווני ההשפעה של צעירים וצעירות בקהילה הקיבוצית, האזורית ובחברה הישראלית בכלל. נקיים בין היתר גם הרצאות טד של צעירות וצעירים משפיעים בקיבוצים ומרחב פתוח בו אתם ואתן תעלו את הנושאים הבוערים ביותר שבהם תרצו לעסוק.

הכניסה ללא תשלום – אך מספר המקומות מוגבל.  הרשמה מראש בלינק >>> לחצו כאן

 

באנר ביטוח חקלאי

מקומות אחרונים נותרו במחזור ג' של בית הספר למנכ"ליות העתיד

התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית וסופרסונס גאות להשיק את המחזור השלישי בתוכנית "בית הספר למנכ"ליות העתיד", שייפתח בחודש דצמבר 2021. התוכנית פותחה עבור נשים שאפתניות המעוניינות להתפתח בעולם העסקי לתפקידי ניהול בכיר, במטרה להעלות את מספר הנשים בעמדות ניהול כלכלי ועסקי בכיר בקיבוצים ובתעשייה הקיבוצים בכלל
מחזור ג' בית הספר למנכ"ליות העתיד: כי כשהולכות יחד – מגיעות רחוק

"בית הספר למנכ"ליות העתיד" היא תוכנית לקידום שוויון מגדרי בנקודות השפעה והכרעה ולקידום נשים בישראל לכהונה כמנהלות בכירות בתעשייה. במפגש הנשי גלומות אפשרויות לתהליך עמוק, מחזק ומשמעותי אשר יוביל להגדלת מספר הנשים המכהנות כמנכ"ליות ומנהלות בעמדות מפתח ולידי צמצום הפערים המגדריים.

התוכנית מורכבת מ-8 מפגשים שיערכו אחת לשבועיים במשך 4 שעות, במהלכם יחזקו המשתתפות את תחושת המסוגלות האישית שלהן לצד רכישת כלים ניהוליים ייחודים ויצירת קהילת עמיתות שיאפשרו להן לצלוח את הדרך מעלה באופן מיטבי. תכנית הלימודים כוללת הכשרה מקצועית לצד הכשרה מנטלית ופיתוח מיומנויות אישיות במגוון נושאים.

המפגשים יתקיימו בימי רביעי בין השעות 18:00 – 14:00, באזור עמק חפר.

להרשמה ופרטים נוספים:
הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שיוויון מגדרי – 052-5859827, hilitb@tkz.co.il


באנר שנת שירות

ילקוט הכזבים של ההסתה נגד הקיבוצים

לעודד ליפשיץ, ממייסדי קיבוץ ניר עוז ועיתונאי בדימוס, נמאס מהשקרים והאשמות הכוזבות נגד הקיבוצים במאמריהם של הדוקטורים הני זובידה ובני נוריאלי ב"הארץ", והוא החליט לענות להם עם עובדות במאמר משלו: "הסיבה שהם לא מציגים עובדות ונתונים היא שאין כאלה, מפני שכל האישומים וההכפשות הם בדיות מוחלטות, "פייק ניוז" של זובידה ונוריאלי. אדרבה, שיוכיחו שהם אמת. זה לא קרה ולא יקרה גם הפעם"
עודד ליפשיץ. צילום: אלבום פרטי
עודד ליפשיץ. צילום: אלבום פרטי

"ב–28.7 פורסם בעמודים אלה מאמר של ד"ר הני זובידה וד"ר בני נוריאלי, מרצים במכללת עמק יזרעאל, תחת הכותרת: "מה משותף לקיבוצים ולמתנחלים? ביזה ברשות המדינה ובעידודה". הטיעון העיקרי שלהם היה ש"ישראל היא מדינה קטנה, והקרקע היא המשאב העיקרי שלה. בפועל, המדינה העבירה את רוב המרחב שבשליטתה לשתי קבוצות מיעוט חסרות סמכות חוקית: הקיבוצים והמתנחלים. שתיהן מנהלות מרחב שגרים בו בעיקר פלסטינים ויוצאי ארצות ערב והאיסלאם. שתיהן נוקטות שיטה די עתיקה, המשלבת גזענות ודחיקה מהמרחב של קבוצות 'אחרות' (...) הקיבוצים... פולשים לקרקעות חקלאיות בבנייה תעשייתית ופרטית ודוחקים את האוכלוסיות ה'לא רצויות' החוצה" (...) עד למלחמה (ב–1948, ע.ל.) היו רק 6% מהקרקע בידי התנועה הציונית. לאחר המלחמה — 93%. אולם בתוך זמן קצר הועברו כ-86% מקרקעות הלאום למועצות האזוריות שנשלטות בידי קיבוצים ומושבים שיתופיים".

במאמר זה אתייחס רק לקיבוצים, ולא למתנחלים. המאמר של זובידה ונוריאלי הוא חלק מקמפיין לדמוניזציה של הקיבוצים. מדובר בקמפיין אובססיבי, שקרי, מסית ורווי שנאת חינם, שחברי הקשת הדמוקרטית המזרחית ועסקני קיפוח מזרחים נוספים מנהלים זה שנים רבות. רוב חברי הקיבוצים הם ציבור ערכי, חרוץ ושומר חוק שמתגורר בסְפר ובפריפריה. עסקני הקיפוח מציגים אותם, בהכללה ובלי שום הוכחות עובדתיות, כחבורת אשכנזים גזענים, שודדי קרקעות ורודפי מזרחים, אף שבניגוד לתדמיתם האשכנזית למהדרין של הקיבוצים, בין רבע לשליש מחבריהם הם מזרחים.

מדהים שזובידה ונוריאלי מטיחים בקיבוצים האשמות מכלילות וקשות בשלל עוולות ופשעים, בלי להציג שום ראיות עובדתיות להוכחת טיעוניהם. הם לא נקבו אפילו באחד משמות הקיבוצים ש"פלשו לקרקעות חקלאיות בבנייה תעשייתית ופרטית", לא כתבו מתי, היכן ולכמה קרקעות הם פלשו, כמה מבנים תעשייתיים ופרטיים הם בנו בקרקעות שאליהן פלשו כביכול, ואילו חוקים הם הפרו."

קראו את מאמרו המלא של עודד ליפשיץ באתר הארץ או הורידו אותו בגרסת PDF.


באנר חשבשבת

למה לנו קואופרציה עכשיו?! (ובכלל?)

יום עיון שהתקיים ביד טבנקין, תחת הכותרת 'למה לנו קואופרציה בישראל במאה ה21?', הפגיש את חוקרי העבר עם העושים כיום, עם קובעי המדיניות ועם אלה החולמים לראות את הקואופרציה בישראל חוזרת לעמוד בקדמת הבמה הכלכלית והחברתית במדינה
למה לנו קואופרציה עכשיו?! (ובכלל?)
רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד שלומית שיחור-רייכמן

הכנס שהתקיים לרגל צאתו של הספר "הקואופרציה בישראל: עבר, הווה, עתיד" (הוצאת יד טבנקין ומוסד ביאליק, ובעריכתו של ד"ר מנחם (מנולו) טופל) הוקדש לזכרו של פרופ' יהודה פז ז''ל, חבר כיסופים, שהיה שותף פעיל ומאמין גדול בתפקידה המתמשך של הקואופרציה בישראל ובעולם. בכנס לקחו חלק בין היתר סגן שרת הכלכלה, ח"כ יאיר גולן, רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד שלומית שיחור-רייכמן, מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, עו"ד מרב ניב, מנהלת מחלקת הקואפרציה בתנועה הקיבוצית ועוד שותפות ושותפים לדרך. 

הקואופרציה היא צורת התארגנות המיועדת לתת מענה לצרכיהם של אנשים. בדומה לחברה בע"מ ולשותפות, הקואופרציה היא צורת התארגנות המיועדת להשגת מטרות כלכליות, ובדומה לעמותה ולחברה לתועלת הציבור – הקואופרציה היא צורת התארגנות המאפשרת השגת מטרות חברתיות. יתרונותיה של ההתארגנות הקואופרטיבית, התאמתה למרבית תחומי הפעילות הכלכלית והחברתית ורב גוניותה הפכו אותה, באופן טבעי, לשחקן מרכזי במהלכים ובתהליכים שקדמו, הביאו וליוו את הקמת מדינת ישראל ואף בעשורים הראשונים לקיומה. 

הקואופרציה במאה הקודמת היתה כלי מעשי להגשמת יעדיה של תנועת הפועלים: הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל על יסוד משק יהודי עצמאי ובסיס כלכלי סוציאליסטי, אולם במבחן הזמן, המשק הכלכלי הקואופרטיבי המפואר והמגוון הצטמצם עד מאד. חלקים ממנו – דוגמת אגד ודן – שינוי פניהם והפכו לחברות בע"מ, חלקים אחרים – דוגמת חברת העובדים - נסגרו, נמכרו או פורקו בשל העדר כדאיות כלכלית להמשיך ולקיימם.


 
 
 
 
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
 
2ab06947-5784-40e5-b5f5-5e70f4a846db.jpg
color-facebook-48.png
color-link-48.png
 

הוספת תגובה חדשה