כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

עם קבלת טיוטת ההצעות שהכינו במשרד האוצר לקראת הדיון על התכנית הכלכלית השנתית, זיהו בתנועה הקיבוצית ארבע תכניות המאיימות באופן ישיר ומהותי על המשך קיומם של הקיבוצים והמושבים. החמורה והמאיימת ביותר שבהן הייתה הכוונה להגדיר את הקיבוצים כ"שותפים מוגבלים". שינוי כזה היה מביא לחיסול רעיון הקיבוץ דה פקטו. התוכנית השנייה הייתה להעלות את דמי ההיוון לבניה בקיבוצים באופן אבסורדי מ- 91% ל- 98% ואף ל 100%. הגזרה השלישית הייתה הארכת חוק הוותמ"ל לארבע שנים נוספות והרביעית היא הרפורמה החד צדדית בחקלאות והורדת המכסים.

במהלך השבועיים האחרונים קיימו ראשי התנועה הקיבוצית שיחות ופגישות עם גורמים פוליטיים רבים ממרבית סיעות הקואליציה, בממשלה ועם מרבית ראשי מפלגות הקואליציה במטרה להוריד את הנושאים מסדר היום. ביום ראשון שעבר התקיימה פגישת חירום של ראשי התנועה עם חברי הכנסת הקיבוציים, על מנת לרתום אותם למאמץ לביטול המהלכים החד צדדיים הללו. מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, היה בקשר רציף ויומיומי עם ראשי מפלגות הקואליציה ומנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, נעמה שולץ, והסתייע במזכ"ל הקיבוץ הדתי היוצא, אמיתי פורת, מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, מנכ"ל ברית פיקוח, רו"ח ירון רייכמן ועו"ד דוד ויינשטיין (עלומים) ממשרד ליפא-מאיר ועו"ד שלומית שיחור-רייכמן, רשמת האגודות השיתופיות. גם יעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, לקח חלק במאמץ המרוכז הזה.

המחלקה הפוליטית המתחדשת עברה את טבילת האש הראשונה בהצלחה: ההחלטה לשנות את מבנה המחלקה הפוליטית בתנועה התבררה כמשמעותית ובעלת השפעה רבה על המהלכים ועל שיפור הקשרים במרחב הפוליטי. פעילי המחלקה - איילת סלע-יונגרמן האחראית על קשרי הממשל, נרי שוטן ויורי קנדל שאמונים על הקשר מול המפלגות עצמן  - סייעו רבות ביצירת הקשרים ודרכי התקשורת מול כל סיעות הקואליציה לרבות מעקב אחר דיונים בוועדות הכנסת ובמשרדי הממשלה ויצירת מהלך משותף ומתואם מול חברי כנסת רבים מסיעות שונות.

ביום שני אישרה הממשלה את התקציב וחוק ההסדרים. סעיף מיסוי השותפויות הוצא מהתוכנית הכלכלית שהוצמדה לתקציב המדינה, סעיף ההיוון המוגדל הועבר לטיפול מועצת מקרקעי ישראל, שבראשה עומד שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין (תקווה חדשה), שהוא ומנכ"ל המשרד, אביעד פרידמן, מתנגדים לשינוי הזה.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, סיכם: "פעמים רבות שואלים חברי הקיבוצים, בעת ביקורי המטה או מעל גבי עיתון זה מה תפקידו של מטה התנועה ולמה צריך אותו. ובכן... השבועות האחרונים הוכיחו שוב מדוע התנועה הקיבוצית רלוונטית, חשובה והכרחית. כאשר אנו פועלים ככוח אחד יש ביכולתנו להיאבק ולשנות את רוע הגזרות שמכינים במשרד האוצר במטרה לפרק אותנו. אם יאבק כל קיבוץ לבד בעצמו, אין לו שום סיכוי. אנו מודים ליאיר לפיד, נעמה שולץ, אנשי משרדה וחברי יש עתיד, כמו גם לחברי הכנסת הקיבוצניקים וחברינו מסיעת העבודה, שלא הרפו עד שהסעיף הרע הזה הוצא מהתוכנית".

החקלאים מחו על הרפורמה ההרסנית ששרי האוצר והחקלאות מנסים לקדם במסגרת חוק ההסדרים ולא בהסכם מולם. כמו כן, קראו החקלאים לשרי האוצר והחקלאות לטפל ברשתות השיווק שעושקות את הציבור, ולא לפגוע בחקלאים הישראלים שנאבקים על פרנסתם. על הצד הלוגיסטי של ארגון הפגנות החקלאים אמון חיים חבלין, רכז מחלקת החקלאות בתנועה הקיבוצית. את ההפגנה הנחה מזכ"ל התאחדות ישראל אבשלום (אבו) וילן ולצדו עמדו על הבמה ונשאו דברים שותפיו להנהגה החקלאית, ראשי וראשות מועצות אזוריות, חברי כנסת בהווה ובעבר ממפלגת ש"ס, חקלאים וחקלאיות מכל חבלי הארץ והענפים ונציגי הנוער במרחב הכפרי ודור ההמשך הצעיר של החקלאות. בתום ההפגנה עברו החקלאים למחות מול משרד רוה"מ, שם התקיימה לבסוף ישיבת הממשלה שדנה בתקציב המדינה ואף אישרה אותו.

אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל פתח את ההפגנה ואמר: "עלינו לירושלים, אלפי חקלאים מכל רחבי הארץ, כדי להפגין מול ישיבת הממשלה, כדי לומר בקול רם וברור: מי שקובע את המחיר בסופר הוא לא החקלאי שמקבל שקלים בודדים על התוצרת - אלא רשתות השיווק שמוכרות במחיר של פי כמה וכמה וגורפות מיליארדי שקלים על גב הצרכנים ועל גב החקלאים. יש להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים, אחרת – זה עלול להיות סופה של החקלאות הישראלית. בלי הידברות - לא יקרה דבר. לא נשתף פעולה עם רפורמה שתפגע במדינה, באזרחים, בחקלאים, בביטחון הפיזי והתזונתי של כולנו”.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "באנו לכאן כולם ביחד - קיבוצים, מושבים ואיכרים, מכל חבלי הארץ - מגבול הלבנון ומדרום הערבה, מעוטף עזה ובקעת הירדן, מהגולן ומעמק יזרעאל, ומכל הענפים החקלאים - הרפתנים והלולנים, מגדלי הפירות, הירקות והדגים, כדי לומר לשרים שאנחנו שלחנו לממשלה - עד כאן. לא ניתן לכם להוביל צעד כל כך דרסטי, ובעל משמעויות מרחיקות לכת על החקלאות הישראלית באופן חד צדדי וללא הידברות עם החקלאים. חקלאות ישראל היא נכס אסטרטגי של העם היהודי ושורש הציונות. אל תלכו לנו על הראש - זה יעלה לכם בראש. אנחנו שותפים, לא אויבים. דברו איתנו ונגיע להבנות".

בתיקון הוצע להאריך עד ל-31.12.23 את תוקפה של הוראת המעבר הקבועה בחוק תכנון משק החלב, שלפיה המחירים המזעריים שעל מחלבה לשלם ליצרן (רפתן) בעד חלב בקר במכסה ("מחיר המטרה") יהיו המחירים שנקבעו בזמנו, לפני שנת 2011, כשהם מעודכנים בהתאם לתקנות שהתקינו שרי האוצר והחקלאות ופיתוח הכפר.

כמו כן, מוצע להסמיך את השרים כאמור, באישור ועדת הכלכלה, להאריך את התקופה האמורה בתקופת אחת נוספת, עד ל-31.12.2025. עוד מוצע להסמיך את השרים לקבוע באותן תקנות מנגנון עדכון שונה מזה שקיים היום, כדי לאפשר להפחית את מחיר המטרה. מועד תחילת החוק המוצע הוא ב-1.7.2021, ומתאריך זה ואילך, המחיר הרבעוני לליטר חלב ייקבע לפי התקנות כאמור, ובלבד שאלה יותקנו עד ל-30.9.21.

החוק אושר סופית לאחר שבחודש ינואר השנה נחתם ההסכם בין יצרני החלב למשרדי האוצר והחקלאות ופיתוח הכפר בתום משא ומתן שארך חצי שנה ודיונים שנמשכים כבר למעלה משנתיים בין האוצר לענף החלב. על ההסכם חתמו שר החקלאות ופיתוח הכפר הקודם, ח"כ אלון שוסטר, ושר האוצר לשעבר, ח"כ ישראל כ"ץ, הוא לא קודם כיוון שמדובר היה בתקופת בחירות. שר החקלאות הנוכחי, עודד פורר, הבטיח להעבירו כלשונו, וקיים. על מתווה זה עמלו רבות ליאור שמחה (נצר סרני), מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, אבשלום וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ויעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים.

ישיבת הוועדה התקיימה ביום שלישי השבוע, בעקבות בקשה לדיון מהיר של ח"כ שפק (החברה בוועדה), והשתתפה בה גם המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין, אך הדיון נעצר בטרם הספיקה לדבר.  בפתח הדיון התברר כי אף נציג ממשרדי הממשלה שהוזמנו לא הגיע פיזית לדיון, וכי נציגי משרד האוצר הודיעו הבוקר כי לא ישתתפו בדיון, בנימוק שהסוגיה נוגעת למשרד הביטחון בלבד.

נוכח המצב, עצר יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), את הדיון וקבע כי הוא יתקיים בהמשך עם השתתפות פיזית של נציגים ברמת ראשי אגף ומעלה. "את המגמה שאני רואה פה, אני כלל לא אוהב. אנשי המקצוע במשרדים צריכים לקבל את הכבוד הראוי להם, אבל הם צריכים לבוא ולכבד את האזרחים. לכן לא מקובל עלי שאין אף נציג של הממשלה, כולם בזום, לכן הדיון הזה לא ימשיך. לשבת במשרדים זה מאוד נוח, אבל אתם צריכים להגיע ולתת פה תשובות לתושבים, להתמודד עם השאלות ולתת תשובות. נקיים דיונים עם תוצאה בסוף, לא דיוני סרק. לשבת במשרדים זה מאוד נוח, אבל אתם צריכים להגיע ולתת פה תשובות לתושבים. להטיח את הדברים ובסוף לא לקבל תשובות, זה לבזות את התושבים שמבוזים מספיק", אמר ח"כ קושניר. צפו בח"כ אלכס קושניר עוצר את הישיבה.

לאור מגפת הקורונה, במהלך חגי תשרי אשתקד נולד מיזם "מבשלים באהבה" בהובלת התנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי שמשמעותו בישול לנזקקים בחברה הישראלית. במסגרת המיזם, בושל מזון בבתיהם של חברי הקיבוצים ובחדרי האוכל, תוך שיתוף כלל הקהילה הקיבוצית, מילדי החינוך הבלתי פורמלי והנוער ועד אחרון החברים שבישל את מטעמי ביתו לאחר. המזון שנתרם, נארז ושונע על ידי הקיבוצים למקלטי נשים מוכות, בתי תמחוי, ניצולי שואה, פנימיות, בודדים, משפחות ומסגרות נוספות אשר זקוקות לסיוע.

בין חלק מהקיבוצים התורמים נוצר קשר מתמשך והדוק בעקבות הקשר הראשוני שנרקם במהלך המיזם בחגי תשרי 2020 לאותן מסגרות נזקקות. בקיבוצים: נען, מבוא חמה, מעגן מיכאל וגן שמואל מיזם זה הפך לשגרה של התנדבות ותרומה. "במבוא חמה התחלנו עם המיזם לפני שנה ובכל שבוע מאז אנחנו מבשלים באהבה ומעבירים את מנות המזון לעמותת "מאיר פנים" בטבריה. מומלץ בחום למי שרוצה להרחיב את הלב" אומרת איילת הריס, חברת קיבוץ מבוא חמה.

הקורונה לא חלפה מהעולם כפי שקיווינו וגם השנה נראה כי פנינו לסגר בחגים ולביטול האירוח הקיבוצי בערבי החג עבור משפחות מעוטות יכולת, שהיה נהוג בשנים קודמות. כתוצאה ממצב זה, שוב חוזר החשש כי אלפי נזקקים יוותרו ללא מזון בערב החג. מתוך החשש, אגף צעירים של התנועה הקיבוצית החליט להמשיך את מסורת הנתינה בשיתוף פעולה עם אגף מעורבות חברתית בתנועת הקיבוץ הדתי ולמנף את מיזם הבישולים גם השנה, כהמשכיות למסורת של התנדבות ותרומה לזולת.

איך חוגגים אצלכם את שנת המצוות? איך קוברים את האהובות והאהובים בקהילה? האם צריך לשים מזוזות בבתי הילדים? ויום כיפור – מציינים אותו בקיבוץ? השאלות הללו חוזרות ועולות בקיבוצים רבים, גם בשנים האחרונות, ואלו הן לא רק שאלות טכניות עם פתרונות ברורים. הן מכוונות לשאלות זהות אישיות וקהילתיות עמוקות, ביחס לזירה הקיבוצית, הישראלית והיהודית. מי אנחנו, מהי הזכות שלנו בתוך העולם היהודי? ואולי אפילו חובה של ממש? מה מקומה של המסורת היהודית ומה בינה לבין המסורת הקיבוצית, ועד כמה יש לנו החירות לחדש בתוכה?

הקהילות הקיבוציות היום נושאות באחריות עמוקה לעיצוב ויצירה תרבותית, לא רק בתוך הקיבוצים פנימה, אלא יכולים להיות בשורה של ממש למרבית החברה הישראלית: קהילות שמחוברות לשורשיהן, מכירות את המגוון והעושר החברתי, ומחדשות כך שהתרבות תחזק את זהותן. תנועה מתמשכת בין יהדות לעבריות וקהילתיות והמקום החברתי המשותף שלנו בתוך הנתיבים הללו.

עיצוב ויצירה תרבותית אינן נולדות יש מאין, הן מבוססות על הרבה עבר ועם זאת צריך להשקיע מאמץ בהווה: להעמיק את הידע, לגבש ולעצב תפיסת עולם ברורה שאינה מתנצלת, ולקבל כלים ליישום. את כל אלו עושה תכנית "כרם". התוכנית מיועדת לחברות וחברי קיבוצים, בעמדות הובלה והשפעה בקיבוצים - בהווה או בהתהוות.

בימים אלו בערוץ TeenNick סדרת הנוער פלמ"ח, חזרה לעונה שנייה, הסדרה המצליחה מגוללת את סיפורי הגבורה והפעילות של הפלמ"ח החל משנת 1946. בסיס העלילה מתמקד בחוות הכשרה לגיוס נוער לשורות הפלמ"ח כמוקד ליציאה לפעולות נגד הצבא הבריטי ששלט בארץ באותה תקופה.
 

אחד מכוכבי הסדרה, הוא מייק הריס חבר קיבוץ קטורה. מייק עלה לארץ מאנגליה בשנת 1978 בגיל 21, לאחר שסיים "אולפן"  בקיבוץ העוגן הגיע לערבה, לקטורה. מייק עבד בקיבוץ במגוון תחומים, מטבח, בניה, ניהל את תחנת הדלק, מזכיר קיבוץ וב 15 השנים האחרונות עובד במפעל אלגאטק שמייצר אסטאקסנטין, או במילים פשוטות, הצבע האדום שמופרש ממיקרו אצות.

בעבודותיה יוצאת הראל מתוך תופעות מהטבע ומפשטת אותן לכדי צורניות אסתטית. התנועה ומערכת היחסים בין החומר האורגני, למלאכותי-תעשייתי היא בלב עבודתה. עבודותיה כולן ארעיות, מקריות, חד פעמיות, בעלות אלמנט של זמן. היא עובדת בחומרים גסים מתעשיית הבניין והחקלאות, ושיטת הפעולה שלה תלויה למדי בהנעת הגוף ובפעולות גופניות אגרסיביות. יחד עם זאת, מתקבלת בעבודותיה, עדינות רבה ופואטית, בדמות סדקים, שכבות עדינות ומתקפלות, טפטוף טיפות מים והאדוות המתהוות סביבן, אורות מרצדים, התגבשות של מלח ומודעות לקווי נוף מתפתלים.

תופעות טבע משמשות לה לעתים השראה ולעתים חומר גלם, בניסיון להתחקות אחר תופעות שמסקרנות אותה. בעבודת אור לבנה, עגולה וגדולה, צבע לבן מתייבש ונסדק נתון ללחציהם של אור השמש, החום, הלחות, ושאר כוחות שמופעלים על החומר. באחרות, הקפלים בכובעו של פטרייה הוטבעו בדיו שחור והוחתמו כנגד הדף עד להתפרקות של הפטרייה וגם של הדימוי. היא נעה בין האמנות לתחומי המדע וחוקרת את האובייקטים וחומריותם, מייצרת דימויים חדשים שנותקו מהמקור הטבעי שלהם אך הצורות עדיין בעלת מהות טבעית ואורגנית. השליטה המוגבלת בדמוי שנוצר, אלמנטים ארעיים כמו מזג אויר, רוח ותנודות קרקע וכן, החוקיות והתבניות של חומרים אורגניים ואורגניזמים,  מנחים אותה כאשר היא מחלצת צורה מהטבע.

פתיחה: יום שישי, 6.8, בשעה 10:00
שיח גלריה והשקת ספר אמנית: יום שישי, 20.8, בשעה 10:00
נעילה: 4.9