כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

מוקד החירום שהפעילה התנועה הקיבוצית ביחד עם שותפיה במרחב הכפרי פעל כל הזמן מהמועצה האזורית מנשה, וכאן המקום להודות לראש המועצה, אילן שדה, ולצוותו על האירוח.

בעקבות איסוף הצרכים במוקד, והתנדבותם של קיבוצים רבים שאינם בקו האש, התארחו מתחילת ה"סבב" ולאורך כל הסופ"ש, החג והמשך השבוע קהילות קיבוציות שלמות, מאות רבות של משפחות וקבוצות נעורים מקיבוצים ויישובים הנמצאים באזורים המותקפים תדיר בטילי החמאס, בקיבוצים הנמצאים "בטווח הבטוח". הקיבוצים המארחים דואגים לכל צרכיהם של המתארחים, החל מדירות אירוח ושימוש במתקני הקיבוץ, וכלה בכביסה, בישול ארוחות ופעולות חברתיות לילדים. במקביל, פעלו במטה התרבות של התנועה הקיבוצית "לשדך" בין הקיבוצים המעוניינים בכך לחגיגות שבועות בקיבוצי המרכז והצפון. 

הדס דניאלי ילין, מנכ"לית התנועה הקיבוצית, מספרת: "מרגש מאד לראות את ההתגייסות של כל הקיבוצים שנמצאים מחוץ לטווח האש, לטובת הקיבוצים בדרום. ההתגייסות היא גם של הקיבוצים עצמם וגם של חברים וחברות בקיבוצים הקולטים, אשר נרתמים לדאוג לכל צרכי המשפחות, בכדי להקל ולו במעט על תחושת הפליטות והחרדה המלוות את המצב. הערבות ההדדית בינינו באה לידי ביטוי בצורה מופלאה, זה מוכיח את עצמו פעם אחר פעם. כאשר המדינה לא נותנת פתרונות ולא עובדת באופן שיטתי ועל פי תכניותיה, הקיבוצים יודעים לתת את הפתרון בזכות המאפיינים המיוחדים שלהם. אנחנו נמצאים בתקופה קשה ביותר ואני חושבת שכולנו יכולים למצוא בהתגייסות הזו נחמה".

אסתר טרנטו, חברת קיבוץ נחל עוז, אמרה בנושא: "אני מרגישה כי התנועה הקיבוצית היום ובשנים האחרונות, היא בועה בתוך החברה הישראלית, בועה חיובית שנותנת הרבה גאווה לכל שותפיה, יש ערבות הדדית, יש עזרה מהרבה קיבוצים, פותחים את הלב, מארחים מכל הלב ומגיעה לכם התודה והברכה על כל העשייה ועל היכולת לחבר את כולם לגוף אחיד".

מירב כהן, חברת עין השלושה שמתארחת במעגן מיכאל, אמרה בראיונות לכאן ב' וגלי צה"ל: "התנועה הקיבוצית מתארגנת באופן מעורר הערצה, אחווה וערבות הדדית. כשממשלת ישראל תלמד רבע מזה - אני אהיה מרוצה. המדינה עדיין לא חושבת שמגיע לנו להתפנות כמו בני אדם בצורה מסודרת. עם ישראל שוב מתגלה בגדולתו ותפארתו והמדינה שוב מתגלה במערומיה".

כאשר החלה ההסלמה בדרום, שהפכה מאוחר יותר למבצע "שומר החומות" הזמינו אליהן עשרות מערכות חינוך מהצפון והמרכז את תושבי הדרום להתארח אצלן בקיבוצים, לנוח להתרענן בפעילות הפגתית ושקט. מערכות חינוך אימצו אחת את השנייה ואירחו. בחלק מהמקומות בהן הקהילות לא התפנו, יצאו קבוצות של נערים ונערים ביחד עם מדריך הנעורים המקומי להתארח ולהתאוורר. בני הנוער המקומיים התגייסו להכין את מועדון הנעורים או המקום שבו יוכלו ללון, לגייס אוכל מהקיבוץ ופעילות שאפשר לעשות יחדיו. החיבור נעשה באמצעות מוקד החירום שנפתח על ידי התנועה הקיבוצית ושותפיה במרחב הכפרי, או באופן ישיר ועצמאי.

אגף חינוך של התנועה עסק גם הוא בשידוכים לאירוח בין קבוצות בני נוער ומנהלי חינוך, ליווה את מנהלי ומנהלות החינוך, אם בקיבוצם או במקומות האירוח, ורתם את מנהלי החינוך המארחים לחבק את ילדי המתארחים אל מערכות החינוך. כך התארחו ומתארחים נערים מקיבוץ חצור בשניר, שדה יואב וניצנים בשער הגולן ומסדה, צאלים בגינוסר ועוד ועוד. גם מושב תקומה מהזרם הדתי שפנה אל התנועה הקיבוצית בבקשה למצוא קיבוץ דתי שיארח את נעריו וזכה בקיבוץ מירב שקלט אותו. ערבות הדדית במיטבה.

קרלה ניימרקס, מנהלת חינוך חברתי בשער הגולן, וענבר אזרזר, מדריכת הנעורים, מספרות כי עם התפתחות סבב הלחימה בדרום, הנעורים של שער הגולן ומסדה ביקשו מהן להזמין להתארח בני נוער שנמצאים בקו הלחימה. "מהרגע הראשון שהנעורים שלנו שמעו שהקבוצה מגיעה, הם נרתמו לארגן, לסדר ולנקות את בית הילדים בהתרגשות רבה. אותנו מאוד ריגש לראות את הרצון של הנוער שלנו לעזור ולפתוח את הבית שלהם לילדים כמוהם שחיים במציאות לא פשוטה. כיף היה לראות שנוצר חיבור מצויין בין הקבוצות. בתקווה שהמפגשים האלה עם נעורים מקיבוצי הדרום יהיו בנסיבות אחרות ובתדירות גבוהה". 

מיכל כהן, בת ה-12 מקיבוץ מפלסים, היתה אמורה לחגוג בסוף השבוע שעבר את בת המצווה שלה במועדון בקיבוצה. בעקבות האירועים מיכל ומשפחתה, ההורים נווית וצחי, והאחיות – הדס ושירה, נסעו להפוגה בקיבוץ קלי"ה שבצפון ים המלח. אמה של מיכל, נווית, פרסמה הודעה בה סיפרה בה כתבה לאנשי הקיבוץ: "היום הילדה שלי חוגגת 12. עוד 3 שעות הייתה צריכה להיות בת המצווה שלה במועדון בקיבוץ, שהתבטלה כמובן. אם יש איזו פעילות נחמדה שתואמת לגילה אשמח לשמוע, שנעשה לה קצת שמח".

מובן שחברות וחברי הקיבוץ לא נותרו אדישים לשאלה והפיצו בקרב כולם  את הכוונה לשמח את מיכל. תוך שעות ספורות ארגנו למיכל בת מצווה בבריכה המקומית עם בלונים, ממתקים ועוגות. למרות תחושת התסכול על ביטול האירוע המקורי, ההתרגשות במקום היתה גדולה מאוד.

נווית אמרה באירוע: "ממש עכשיו היתה צריכה להסתיים מסיבת בת המצווה המקורית בקיבוץ שלנו. כיף לראות איך אנחנו מאוחדים וחזקים, במיוחד בזמנים קשים, וכיף לעבור מהמלחמה שיש אצלנו בבית לאהבה הגדולה שאנחנו מקבלים כאן". אביטל סוארי, חברת קלי"ה וממארגנות המסיבה, אמרה: " מיכל יקרה, אנחנו כאן בקלי"ה שמחים לארח אותך ולחגוג איתך את היום הזה, אבל מאחלים לך שבקרוב תחגגי בביתך, במפלסים, עם כל החברים שלך, עם המשפחה שלך ועם כל האהובים והאוהבים שלך. עצרנו הכל רק בשבילך ובאהבה גדולה".

לא רחוק משם, בקיבוץ אלמוג, שמעו כי מאיה מקיבוץ סופה, שמתארחת אצלם עם משפחתה, חוגגת יום הולדת עשר, וגם שם לא נותרו אדישים והרימו לה מסיבה מקסימה ומרגשת במועדון בקיבוץ.

ביכורי פרי הבטן, קרי התינוקות שנולדו מאז חג שבועות שעבר ועד הימים האחרונים, הם הביכורים המרגשים מכולם. למרות שנה חסרת ודאות בעקבות מגיפת הקורונה, משמח לגלות כי הילודה בקיבוצים נשמרה במספרים גבוהים. לאחר שנתיים רצופות בהן נען החזירו לעצמם את השליטה, מעגן מיכאל שוב הדיחו אותם מראשות הטבלה עם ארבעה תינוקות יותר. ההפתעה השנה מגיעה בדמות נציגי הקיבוץ הדתי מבית רימון שכבשו בסערה את המקום השני, ורשפים ובית השיטה עם זינוק מרשים מאוד קדימה אל מקומות 5 ו-6 בהתאמה. 

יש לציין כי מספר הלידות כולל את כלל התינוקות שנולדו בקיבוצים השנה. גם השנה נאספו הנתונים באמצעות טופס אלקטרוני מקוון שנשלח למנהלי ומנהלות הקהילה והגיל הרך בכל הקיבוצים מדן ועד אילות דרך מערכת 'קיבוץ נתונים'. אנו מודים מקרב לב לאודי בורוביץ' (שדה יואב), ראש מטה התשתיות של אינטל באירופה, יו"ר קיבוץ חולית וממובילי פרויקט מערכות הידע המקוונות של התנועה, ששוב התנדב לנצח על מלאכת איסוף הנתונים. השנה ענו לסקר 258 קיבוצים מתוך 280 אליהם פנינו (כולל הקיבוץ הדתי)  – 92.1% היענות! בסך הכל ספרנו השנה ילודה של 2403 תינוקות.

דפנה אלבלה-רונן ממעגן מיכאל, שילדה תאומים לפני שלושה חודשים, אמרה לעיתון 'ידיעות אחרונות': "במעגן מיכאל לא עוצרים! לא נתנו גם לקורונה לפגוע בדמוגרפיה שלנו. קיבוצים אחרים נרדמו בזמן המגיפה, אבל אנחנו עבדנו למען העתיד". ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, מסר: "גם בימים כאלו, ואף במיוחד, כולנו מתגאים בתוצרת האדמה, בביכורים החקלאים והתעשייתים וכמובן - בתינוקות החדשים שנולדו השנה. הסיפור הקיבוצי, ממש כמו הסיפור הציוני, הוא סיפור של גידול וצמיחה אל מול התנגדות לאומנית. זה לא השתנה. אנחנו נמשיך לגדול ולצמוח על אפם וחמתם".

העשירייה הפותחת בילודה: מעגן מיכאל (34), נען ובית רימון (30), יגור (27), גבעת ברנר (26),  רשפים ולוחמי הגטאות (24), בית השיטה (23), גן שמואל ושפיים (22), גבעת חיים איחוד ודורות (20), רוחמה (19), בארי, געש, הגושרים, משמר הנגב, ניר דוד, עין דור, רמת יוחנן, רתמים ושדות ים (18).