כישלון כלכלי? מחקר חדש טוען שהמודל הקיבוצי ממשיך לשגשג - גם במאה ה-21

מתוך הכתבה:

אברמיצקי, כלכלן בכיר באוניברסיטת סטנפורד, עזב את ישראל וקיבוציה לטובת אמריקה כבר לפני 20 שנה, אבל נראה שהקיבוץ לא עזב אותו. לאחרונה פרסם בהוצאת פרינסטון את הספר The Mystery of the Kibbutz: Egalitarian Principles in a Capitalist World ("תעלומת הקיבוץ: ערכים שוויוניים בעולם קפיטליסטי"), שמהדורתו העברית צפויה לראות אור בשנה הקרובה. בספר, שהוא פרי מחקר כלכלי של יותר מעשור, בוחן אברמיצקי את המודל הכלכלי של התנועה הקיבוצית במשך 100 שנים, החל בעלייתה של דגניה ב־1910, עבור במשבר הקיבוצים בשנות ה־80, וכלה בהפרטה החדה והכואבת של חלק מהקיבוצים כיום.

לאברמיצקי קשר עמוק לקיבוץ, אף שהוא מעולם לא התגורר בו. סבתו היתה בין מקימי קיבוץ נגבה ומשפחתה של אמו גדלה שם. לאורך ילדותו, בשנות ה־70 וה־80, הוא הרבה לשהות בנגבה ובחפציבה בחופשות ובביקורים משפחתיים. הקיבוץ נהפך חלק מנוף ילדותו, אבל נקודת המבט שלו נותרה חיצונית, ואולי זה מה שאפשר לו לאבחן את יתרונותיו וחסרונותיו, בתחילה כמתבגר ולאחר מכן ככלכלן. הוא מתאר בספרו מה גרם להתרסקותם של קיבוצים מסוימים ולשגשוגם של אחרים, מהו המתכון להצלחה של הקיבוץ במאה ה־21, ואלו כלים מהמודל הכלכלי של הקיבוץ כדאי ליישם בעולם היפר־קפיטליסטי שבו פערי ההכנסות מתרחבים והולכים, וכשדמוקרטיות מערביות כמו ארצות הברית, בריטניה וגם ישראל מתמודדות עם משבר אי שוויון שמאיים על המרקם החברתי כולו.

האם לרעיון הקיבוצי יש עתיד של ממש בעידן היפר־קפיטליסטי?

"ברור שמדינות לא ייהפכו להיות קיבוצים, אבל הקיבוץ ממחיש את הדמיון האנושי. הקיבוץ הוא דוגמה לאנשים בעלי דמיון שניסו לממש מודל כלכלי חדשני מבוסס שוויון. עובדה היא שכשהיתה עלייה באי שוויון וביוקר המחיה, קמו תנועות מחאה בארצות הברית, בישראל, בספרד. זה מפריע לאנשים כשיש כאלה פערים".

לקריאת הריאיון המלא באתר דה מרקר - לחצו כאן