כואבים את האסון בנחל צפית. כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה

התנועה הקיבוצית מביעה זעזוע מן האסון שאירע היום בנחל צפית ומשתתפת בצער המשפחות והחברים עם אובדן הנערות והנערים.
מזכ"ל התנועה ביקש למסור תנחומים ל"עולם המכינות" ואמר: "אין ספק שמדובר באירוע טרגי וחמור. יש להפיק לקחים ולשפר נהלים אך אסור לפגוע במכינות הקדם צבאיות וחובה להמשיך ולטייל בארץ, בהתאם להנחיות ולנהלים שיעודכנו ויאכפו.
כולנו תקווה לשלומם של הנפגעים והנפגעות שחולצו, ומודים לצוותי החילוץ שתחת סיכון אדיר, פעלו בתנאי טבע קיצוניים, לחלץ את הצעירים".
מזכ"ל התנועה פנה הערב למנכ"ל מועצת המכינות, דני זמיר, חיזק את ידיו והציע כל עזרה שתדרש.

תנועת ההתיישבות יוצאות כנגד הותמ״ל. התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, תנועת הקיבוץ הדתי ו"אדמתי" הגישו השבוע עתירה כנגד הארכת חוק הותמ״ל וזאת כתוצאה מהחלטת ועדת הפנים להאריך את הוראת השעה ולהמשיך להשתמש בכלי הוותמ״ל לצורך פתרון מצוקת הדיור.

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: "הותמ"ל הוא חוק אלים ולא ראוי ומהווה כלי דורסני אשר פוגע בשטחים החקלאיים ובשטחים הפתוחים המהווים ריאה ירוקה. אנו נאבקים על הזכות שלנו להגן על השטחים החקלאיים - אבל לא רק. אנחנו נלחמים גם עבור שמירת הצביון של מדינת ישראל. הצענו למדינה לא פעם ולא פעמיים פתרונות ריאליים למצוקת הדיור גם תוך כדי היעזרות בשטחים שלנו. נמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו עד שנעצור את ההליך הלא ראוי הזה".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "במירוץ המבוהל להישגים פוליטיים לכאורה, מחריבים את כל תכנון המדינה לטווח הארוך. המהלך הזה חייב להיעצר. אני מקווה שבג"צ יעצור את ההתנהלות הלא רציונליות הזו".

עו"ד מיכי דרורי מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית: "העיסוק במאבק בוותמ"ל הוא משותף להרבה גורמים. הנזק שהוותמ"ל גורם הוא רחב וחמור, לא רק לישובים שלנו ולשטחים החקלאיים, אלא גם לערים עצמן ולאותם אזרחים שיאלצו לגור במתחמים הבעייתיים שיוצר הותמ"ל. עד כה השקענו מאמץ רב ביצירת קואליציות ופעילות משותפת עם גורמי תכנון, סביבה, מועצות אזוריות והערים עצמן. כמו כן, עשינו מאמצים רבים לסייע לישובים שלנו ולמועצות האזורית בכל מקום בו הונפה חרב הותמ"ל. בשלב זה אנו רוצים לשים על השולחן גם את התופעה של הפגיעה הרוחבית בישובים שלנו ובחבריהם, בזכויותיהם ארוכות השנים ובקניין שלהם. במסגרת זו מוגשת העתירה. אנו מרגישים שאנחנו חייבים להשמיע את קולנו ואנו מצטרפים ומעודדים את המאבק של הישובים והחברים בשטח כי ההליכים המשפטיים לבדם אין בהם די".

השר אורי אריאל כממונה על החטיבה להתיישבות השתתף השבוע יחד עם יו"ר החטיבה להתיישבות גאל גרינוולד, ראש מועצה אזורית אשכול גדי ירקוני ומזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, בחנוכת בית כנסת ביישוב כרם שלום שבעוטף עזה ותרם ספר תורה שהיה שייך לקהילת אמו בזמן השואה. היישוב כרם שלום ספג מכות קשות בשנים האחרונות ביניהן, בירידה תושבים, שספג ירידה גדולה בילודה בעקבות פיגועים רבים. בשנים האחרונות, בעזרת משרד החקלאות, החטיבה להתיישבות, התנועה הקיבוצית יחד עם מ.א אזורית אשכול הקיבוץ מתחזק וקולט משפחות רבות אל חיקו. הקיבוץ מוגדר כיישוב מעורב. לאחרונה נוצר קשר עם הקיבוץ הדתי, שפעלו להקים גרעין של משפחות בכרם שלום. 

שר החקלאות ופיתוח הכפר ח"כ אורי אריאל: "נמשיך לפעול, למען חיזוק יישובים ולעודד התיישבות. קיבוץ כרם שלום מהווה את החלוציות של 2018. יישוב ישראל שקול לכל המצוות. אני מוקיר את השותפים ואת תושבי הקיבוץ על עשיית חלוצית ועל חיזוק הקיבוץ.  התרגשתי לתת תרומה ספר תורה שהיה שייך לקהילת אמי בפולין בזמן בשואה".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "ברכתי לחברי הועד הממונה בראשות אודי אורנשטיין, הנושאים במלאכת הצמחת וחיזוק כרם שלום. חברי הקיבוץ ותושביו - הפסיקו להתעסק במבדיל התעסקו במחבר. האתגר העומד בפניכם הוא שיהיה מניין בכל יום שישי ושבת החל ממחר".

גאל גרינוולד, ראש החטיבה להתיישבות: "אירוע כל כך מרגש בו קיבוץ של השומר הצעיר מקבל החלטה להתחדש ולהתרחב, מגיעות משפחות חדשות דתיות ושאינן דתיות, ויחד הופכים ליישוב רב גווני ומיוחד. החטיבה להתיישבות משקיעה ומפתחת את עוטף עזה בכלל ואת כרם שלום בפרט, מתוך תחושה אמיתית של תקווה והבנה כי המשך ההיאחזות בחבל ארץ יפהפה זה תוך שילוב כוחות משותפים יביא להמשך פיתוח וצמיחה".

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול: "לא צריך להיות דתי שומר מצוות כדי להתרגש עד כלות בטקס הכנסת ספר תורה. אני מודה לשר אורי אריאל שתרם ספר תורה היסטורי ויקר ערך סנטימנטלי לקיבוץ כרם שלום ומסייע לחיזוק ההתיישבות באזורנו בעת הזו. ולרב שלמה רענן שתרם את מבנה בית הכנסת. קיבוץ כרם שלום מתחדד, מחדש את פניו והופך לקיבוץ מעורב של חילוניים ודתיים החיים יחד במרקם חיים משותף במשולש הגבולות. זוהי הציונות של 2018".

החינוך הבלתי פורמלי, הוא החינוך החברתי-קהילתי, פועל ומהווה מסגרת קיבוצית-קהילתית מזה שנים רבות, מה שנקרא "חינוך קיבוצי" – על כל חוזקותיו הידועות ובהן היותו חלק מתפיסת רצף חינוכי המתחיל כבר בינקות. החינוך הוא של הקהילה וככזה היא האחראית להעניק לילדים ולנוער מסגרת השתייכות חברתית, כזו המחזקת את תחושת השייכות וגאוות היחידה לקיבוץ - הבית. אנו, ב"שבילים" פועלים מזה חמש שנים לקידום ההכרה בחינוך החברתי בקיבוצים. מערכת חינוכית שאינה מוכרת או מתוקצבת על ידי המדינה, אך חלים עליה חוקי המדינה. גם אם לעיתים נדמה לנו שיצרנו לעצמנו עולם ומלואו, והיה לנו נעים ובטוח, שהעולם סביבנו ולעיתים גם בתוכנו השתנה ומשתנה אך החינוך ימשיך כשהיה... לא עוד.

על מנת שנוכל להמשיך ולקדם את החינוך החברתי-קהילתי שאינו פועל "רק" מתוך מסורת, חינוך הנתמך בבחירה קהילתית ובמשאביה או במשאבי ההורים, יוכל להתקיים רק מתוך בחירה וידיעה שאנו מעניקים לילדינו את הסביבה המיטבית להפיכתם לבוגרים אכפתיים, יוזמים ופועלים למען חברה טובה יותר, בקיבוץ ובחברה הישראלית. אנחנו נדרשים למחשבה, פעולה ויוזמה שתוביל בחירה אמיתית – וזהו מקומה של ועידת "שבילים" – המפגש שנתי המזמן למנהלי החינוך החברתי במה לחיבורים ושותפויות, שמקדמות ויוצרות מציאות מיטיבה לחינוך החברתי-קהילתי.

ועידת "שבילים" השנייה שתתקיים ביום שני הקרוב בקיבוץ מצר, הופכת את גישת היוזמה המניעה לפעולה - למודל עבודה הלכה למעשה. לכל מנהל/ת חינוך תפקיד, משמעות ואחריות לבחור להיות חלק ב"יחד" הנדרש לכולנו, "להרים את הראש" משגרת היומיום ולהירתם לפעולה משותפת למען מטרות ואינטרסים משותפים.

במקום לקבל מתנת יום עצמאות ממדינת ישראל, הופתעו במהלך החג בקיבוצים הדרומיים ברור חיל, רוחמה ודורות לגלות כי הם הוסרו מרשימת היישובים המוגדרים כ"בעלי עדיפות לאומית". הידיעה על כך הגיעה לראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר, מבלי שקיבל כל הסבר או פנייה מטעם נציגי הממשלה.

בשטח המועצה האזורית שער הנגב כלולים גם הקיבוצים אור הנר, ארז, גבים, כפר עזה, מפלסים, נחל עוז וניר עם והמושב יכיני, וכן חוות שקמים של משפחת שרון, כפרי הסטודנטים אילים ואיבים, המכללה האקדמית ספיר ואשכול בתי הספר של מועצת שער הנגב הסמוכים לקיבוץ גבים. ילדי המועצה האזורית, החל מרוחמה המרוחקת קצת יותר וגם ילדי ברור חיל ודורות, נוסעים מדי יום עשרות קילומטרים עד לגבים, בתוך האזור הנחשב סמוך לגדר הרצועה. ההורים, המשפחות והתושבים בכל שטח המועצה האזורית מתחככים בגדר הרצועה, הן מטעמי תעסוקה, השכלה, מסחר, הסעות ילדים ועוד - ולטענת המועצה ושלושת הקיבוצים, למרות זאת החליטה הממשלה להוציא אותם מטבלאות העדיפות.

הסיבה לכך היא שבדרג הראשון, יישוב המוגדר כ"צמוד גדר" הנמצא במרחק של עד 2 ק"מ מעזה כלול בטבלאות. בדרג השני, יישובים המוגדרים "סמוך גדר" הנמצאים במרחק של עד 7 ק"מ מעזה, כלולים אף הם. שדותיהם של דורות וברור חיל ושבילי הנסיעה לתוך הקיבוצים נמצאים על קו ה-7 ק"מ והלאה מהגדר, ולכן הם הוצאו מהטבלה. קיבוץ רוחמה נמצא במרחק של 14 ק"מ, וגם הוא בחוץ.

בקיבוצים קיבלו את ההחלטה בהפתעה גמורה. לדבריהם, הם לא העלו על דעתם שכל תושבי אזור שער הנגב יזכו למעמד עדיפות ורק הם יידחקו החוצה. המשמעות הכלכלית של ההטבה משוערכת בסכום של כעשרות מיליוני שקלים, אם כי יצוין שבמועצה האזורית טרם הספיקו לקחת בחשבון את כל המשמעויות ואת האופן בו ייפול התקצוב העודף הזה על המועצה.

הרצאות מרכזיות:

אור ברנט, "משחק החיים" - בין ניהול תוצאות לניהול רגשות, הרצאה פעילה
עמרי גפן, קבוצת גבים - שיתופי פעולה במציאות של מורכבות
ניב פרן, "לדעת" - מצוינות אישית בעולם דיגיטלי

סדנאות לבחירה: עיצוב תרבות ארגונית, זיהוי המבקר הפנימי שבי וניהולו, על הנעת עובדים בחברה משפחתית-קיבוצית, איך בונים "ביחד" כשכל אחד שייך לכל כך הרבה קהילות ולקינוח משחקי תיאטרון.   

עלות הכנס (הכולל ארוחות בוקר וצהריים וחניה במקום):
למשלמים מראש בכרטיס האשראי באתר: 250 ש"ח 
למשלמים ביום המפגש בצ'ק או במזומן: 300 ש"ח

להרשמה ותשלום באשראי: לחצו כאן
להרשמה בלבד ותשלום ביום הכנס: לחצו כאן

אז מה זה בכלל האקתון?
מדובר בתחרות יזמים ויזמיות הנמשכת יממה שלמה (24 שעות!) ברצף. במהלכה, כל יזם נפגש עם מנטורים רבים מתחומים שונים, המאפשרים לו לקבל "ארגז כלים" לפיתוח הרעיון למוצר ממשי, זאת על-ידי מפגש עם טובי המנהלים, המנהלות והיזמים שכבר הצליחו במגוון תחומים. אלו יעמידו את ניסיונם הרב לטובת היזמים המתחילים.

ומה הולך להיות בהאקתון הקיבוצי?
המטרה של אגף הצעירים הינה לקדם רעיונות מחוללי שינוי בתחום החברתי-חינוכי ובקשר בין הקיבוץ לחברה הישראלית, בחינוך הקיבוצי ובקהילה. את זאת יעשו על-ידי התמקדות בשלושה אתגרים מרכזיים "לפיצוח" במהלך היממה –

WE LIVE

עיצוב האופן והדרך לקיום הערכים החשובים של הקיבוץ במרחב העירוני.
איך יראה הקיבוץ העירוני עוד 50 שנה? על איזה צורך הוא יענה?
מה המודל הכלכלי? מה יחסי הגומלין עם המרחב העירוני שבו הוא פועל?

WE EDUCATE

תפיסת החינוך הקיבוצית, איך היא מתחברת לחדשנות בחינוך? האם למרחב הקיבוצי יש מה לתרום לחינוך במאה ה-21?

WE WORK

ברחבי הערים הגדולות בארץ ובעולם מתרבים מרחבי העבודה המשותפים, האם וכיצד יראו מרחבים אלו בקיבוצים בעשור הקרוב?
מה הייחודיות שלהם במרחב הקיבוצי? המבנה? קהל היעד? המודל העסקי? "הפילים הלבנים" בלב הקיבוצים האם הם חלק מהפתרון?

נעים מאוד אני רננה, בוגרת מכללת רידמן לרפואה משלימה. מאבחנת ומטפלת ברפלקסולוגיה בקליניקה שלווה ומקסימה בקיבוץ מענית.
רוצה לספר לכם שהעסק שלי הוא בעצם מתנה שקבלתי לחיי. אני עדיין חיה ומתגלגלת בתוך המתנה הזו וחווה אותה כל יום מחדש.
אני באה מתחום של עבודה עם אוכלוסיות מיוחדות, נוער ומבוגרים בעלי מחלות נפש, שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך רגיל ועוד.

בקליניקה:
הרפלקסולוגיה היא עולם ומלואו, כל כך עמוק, מפתיע, אפקטיבי, משמח. אני חווה מפגשים על בסיס יום יומי עם אנשים מקסימים.
התחושה היא תחושה חזקה של סיפוק, רוגע, של מקום טוב שיצרתי עבורי ועבור משפחתי, ואני מאושרת מכך.
הטיפול הרפלקסולוגי נותן מענה למגוון התמודדויות פיזיות ונפשיות, ובנוסף מרגיע ומהנה. 
אני משתמשת בתיאורית האלמנטים ומערכות בכף הרגל, מאבחנת על פי כף הרגל ובונה טיפול על פי מפת כף הרגל והקושי אתו בא המטופל.
הרפלקסולוגיה עוזרת בתחום הפיזי והן בנפשי, משחררת לחצים ומתח, משפרת את זרימת הדם, מנקה ומזינה את הגוף, מזרזת תהליכי שיקום וריפוי, משפרת תהליכי עיכול ועצירות ועוד ועוד.

מוזמנים לפנות אלי: רננה - 054-2666212