יום האישה הבינלאומי: זרקור על נשים שלקחו על עצמן תפקידי ביטחון בקיבוצן

בריאיון המקיף הן סיפרו לישראל מושקוביץ על התפקיד והמשימות הנגזרות ממנו, ועל האינטנסיביות המלווה את חייהן מאז השבעה באוקטובר.

"חשבתי שצריך אישה שתתרום מיכולותיה לביטחון הקיבוץ, ומיד נשאבתי לתפקיד", סיפרה מיטל לוי-פלד. "האתגרים שלנו נובעים מכך שאנו יישוב צמוד גבול, מהחנייה של הרכב שלי אני רואה את הכפר הירדני הקרוב. אני אמא לשתי בנות צעירות, ובמקרה של הקפצה אבא של הבנות שלי שומר עליהן, כי גם בן זוגי דרור בכיתת הכוננות". פזית סגל נבחרה לתפקיד הרב"שית לאחר שחרורה מהצבא. "הייתי הרב"שית הראשונה בגליל העליון ומהראשונות בארץ", היא סיפרה. "זה היה אתגר גדול. לא הבנתי את גודל התפקיד, הייתי חיילת משוחררת וצעירה ללא ניסיון, ונכנסתי לתפקיד כי הוא מאוד סיקרן אותי". מאז היא מכהנת בו כבר שנים רבות, ומאז תחילת המלחמה היא 'מוקפצת' מספר פעמים ביום, ובמידת הצורך מקפיצה את כיתת הכוננות של הקיבוץ. ב-7 באוקטובר ניסו עשרות מחבלים לחדור לקיבוץ ארז, הנמצא במרחק של כק"מ בלבד מרצועת עזה, ושגית לוי-גלפרב, שנבחרה לפני כשנתיים וחצי להיות יו"ר צח"י, קפצה מייד לחמ"ל הקיבוץ. "פעלתי בהתאם לאינטואיציות שלי וללא כל הודעה מגבוה. כיתת הכוננות הוקפצה ויצאה לעמדות הגנה על הקיבוץ, ובמשך שעות ניהלה קרב ארוך במהלכו נהרג חבר כיתת הכוננות אמיר נעים ז"ל וארבעה נפצעו. החמ"ל בראשותי תפקד כנקודת הקשר בין החברים, ובזכות אומץ ליבם של חברי כיתת הכוננות, צוות החירום וחברים נוספים, הצלחנו לבלום את חדירת המחבלים". לחצו כאן לקריאת הכתבה באתר YNET

בהזדמנות זו נגיד תודה רבה למאות חברי וחברות כיתות הכוננות בקיבוצים בכל רחבי הארץ, הנושאים בנטל כבר חמישה חודשים ארוכים ואינטנסיביים. כולנו מקווים שבקרוב תוכלו לחזור לשגרת החיים המיוחלת, שיושגו יעדי המלחמה ובראשם החזרת כל החטופים הביתה.