שבועות בקיבוץ. צילום: יעל בריל
ימי החג, חול המועד ואירועי התרבות הרבים מסביבנו - הן בציבור הכללי והן בקיבוצים - מזכירים לנו בקהילות הקיבוציות כי אנחנו נהנים מחיי תרבות עשירים בכל ימות השנה. 'מטה התרבות' בתנועה הקיבוצית מתווה דרך ועושה כמיטב יכולתו להיות הכתובת המקצועית והרלוונטית לרכזי התרבות ולקיבוצים. מי שעומדת בראש המטה בשמונה השנים האחרונות היא ריקי רז (יפעת), ויחד איתה במטה עובדת רינה בן-סימון (חצרים) האמונה על הקשר עם השטח.
ריקי, למה בעצם התנועה צריכה 'מטה תרבות'?
"הקהילה הקיבוצית, באורחות חייה המיוחדים וביצירתה התרבותית, הינה חוליה נוספת וייחודית בשושלת הדורות היהודים. הקהילה מבטאת את ייחודה זה בחגים ובמועדים וכן בפעילותה התרבותית- חברתית לאורך השנה. אני מאמינה בכוחה של התרבות ובמיצוב התרבות ככלי עיקרי לבינוי קהילה ומשום כך, שמנו לנו למטרה להוות מטה יוזם, מוביל ומסייע, ביצירת התנאים לקיום פעילות תרבותית - חברתית בקהילה הקיבוצית וכל זאת בדגש על העצמה ופיתוח המודעות לחשיבות הפעילות התרבותית חברתית בקהילה הקיבוצית בעיקר בקרב הנהגת הקיבוץ. המטה עוסק בהנחיה, ליווי, הפצת ידע ומידע, הכשרה, העשרה, העצמה והקניית כלי עבודה עדכניים לרכזי התרבות או החג ובנוסף הפקה בפועל של כלל האירועים התנועתיים".
האם לדעתך בשנים האחרונות ניתן להבחין בתנועה הקיבוצית בתפיסה שונה בכל הנוגע לנושא התרבות?
"לאור תהליכי השינוי וההתחדשות אשר עברו על הקיבוצים והעיסוק למעלה מ- 20 שנה ב'הישרדות כלכלית'- נזנחו ונשכחו נושאים העוסקים ברוח. תחומים שונים עברו שינויים רבים והייתה נטייה ליחס חשיבות רבה לתחום הכלכלי- עסקי ומנגד התעלמות כמעט מוחלטת מהצורך לתת את הדעת לצרכים נוספים של הקהילה ולהקצאת משאבים לתחום התרבותי - חברתי. התא המשפחתי תפס מקום מרכזי במקום ה'יחד' של הקהילה. בקיבוצים מעין אלה, ניתן היה להבחין שנוצרו סדקים במרקם החברתי, לעיתים התפתחו ניכור, חוסר תקשורת בתוך הקהילה, כעסים ועוד.
מתוך הניסיון הרב שאנחנו מביאות לתפקיד, אנחנו מזהות בשבע השנים האחרונות שינוי מגמה ברור בתפיסה של רוב הנהגות הקיבוצים וגם של חברי הקיבוץ המכירים בחשיבות שיש לייחס לנושא התרבותי – חברתי. כמו כן, מתחזקת אצלם ההבנה - כי הפעילות התרבותית, תרבות ה'יחד' - יש לה תפקיד מרכזי בחיבור בין האוכלוסיות השונות וביצירת אקלים חברתי חיובי, זאת על-ידי פעילויות בעלות תכנים ייחודיים, שחלקן פרי מסורת יהודית ומסורת מקומית וחלקם תוצאה של רענון והתחדשות. במרבית הקיבוצים מובנים יותר מתמיד הצורך והחשיבות במינוי רכז תרבות מחויב ומקצועי (כולל הגדרת תפקידו והיקף מישרתו) והקצאת משאבים מתאימים לכך (שכר הולם ותקציב שיש בו מִתְאָם להיקף הפעילות ולגודל הקהילה).
מזכיר או מנהל קהילה חכם הרוצה להצליח בתפקידו - מבין היום יותר מתמיד כי הפעילות התרבותית מהווה כלי בידיו לקידום, שיפור וחיזוק הלכידות החברתית, הסולידאריות והערבות ההדדית ובכלל את האקלים החברתי, החשוב כאמור, לא פחות מזה הכלכלי".
את רואה בפעילות התרבותית השפעה גם על תחומים אחרים של חיי הקהילה?
"מהיכרות הקרובה עם השטח אנו מזהים כי בקיבוצים בהם מטפחים ומפתחים את הפעילות התרבותית - חברתית, מתפתחת קהילה חזקה יותר, קהילה בה נעים יותר וטוב יותר לחברים לחיות ביחד ולכן אף מצליחה להתמודד עם משברים וקשיים חברתיים וכלכליים - ביתר קלות ובדרכי נועם. בסופו של דבר, קהילה כזו גם מגיעה להישגים גבוהים יותר בכל התחומים. חברה שיש בה חיבורים וקשרים בין החברים, היא חברה חזקה, מתמודדת עם משברים, מסייעת לפרטים, פועלת בתחושת שיתוף, בונה עתיד טוב יותר ויוצרת קהילה איכותית וחזקה. התרבות מהווה מנוף להעצמת קהילה, לגיבוש ולכידות חברתית, ליצירת חוויה ושפה משותפת, לטיפוח יצירה ועשייה, ליצירת העשרה והנאה, לחידוש תכנים ולשימור המסורת, לאיכות חיים ייחודית, שייכות וקשר למקום. אין ספק כי - בינוי הקהילה מתרחש באמצעות התרבות! תרבות בונה קהילה!"
הוספת תגובה חדשה