רפסודיית התנועה הקיבוצית - אין לנו ארץ אחרת
רפסודיית התנועה הקיבוצית נערכת השנה תחת הנושא המרכזי - "אין לי ארץ אחרת". מלבד בניית הרפסודה ישבו הנערות והנערים במעגלי שיח שעסקו בנושא זה בהשתתפות שלל דוברים מהציבוריות הישראלית.
כמעט מאה רפסודות שטו על מי הכנרת בשלושה מחזורים שונים. מספר רפסודות ביקשו לשדר מסר משלהן לנושא המרכזי. אחת מהרפסודות כללה את נערי קיבוץ גזר שבנו רפסודה ושטו ביחד עם בני ובנות גילם מהכפר הערבי דיר אל-אסאד.
חנאן דאבח, בת 18 מהכפר הסמוך לכרמיאל, השתתפה בשנה שעברה ברפסודיה היהודית-ערבית, מספרת על החוויה השנה בה הם היו הקבוצה היחידה מהמגזר הערבי שהשתתפו ברפסודיה: "בשנה שעברה זו הייתה חוויה ראשונה וגדולה ואחריה שמתי לי למטרה להשתתף כל שנה בפרויקטים כמו זה. כשהתחלנו לצייר את המפרש שלנו, ראיתי מפרש אחר שכתבו עליו את משפטו של הרצל: "אם תרצו אין זו אגדה", ואני מסכימה עם זה וזה בדיוק מה שיישמנו בשטח - אנחנו בעבודה קבוצתית, יהודים וערבים, עשינו משהו שהוא לא אגדה ולא חלום: כולנו עבדנו יחד וכל אחד לקח חלק בדרך שלו. זה צעד ראשון לדו קיום, לחיים משותפים ולהבנה של אחד את השני. חברות שלי אמרו לי שזאת פעם ראשונה שהן פוגשות יהודים וזו הפעם הן הראשונה שהן נמצאות בפעילות אחת עם יהודים. חשוב לי לציין, שהכפר שלנו, ובמיוחד מרכז הנוער שבו, דוחפים כל הזמן לפעילויות של דו קיום. זאת המדינה של כולנו ועל כולנו לדעת איך לחיות יחד. אם כל אחד ואחת יאמינו בדו קיום ושלום- נגיע לזה".
מפרש אחד תפס במיוחד את עיני המשתתפים, בעיקר בתקופה זו, והוא המפרש, אותו ציירו נערות ונערי קיבוץ עין-חרוד איחוד. על המפרש נראות שתי נשים וביניהן כתוב במשחק מילים על המשפט מהשיר המפורסם – "ארץ שנאהב כי לנו אם ואם".
אילת אמיר בת 15 מעין חרוד איחוד מספרת על הרעיון: "ניסינו יחד לחשוב על נושא שבוער כרגע בבמה הדמוקרטית כפי שעשינו בשנים בקודמות כמו מחאת הדייגים ושחרור גלעד שליט. עלו לנו רעיונות ומשפטים רבים לכתיבה על המפרש, רצינו משהו עמוק ומשמעותי. נושא שדובר בינינו היה החוק שאוסר על זוגות חד-מיניים לאמץ ילדים ועל המחאה שנוצרה מצד קהילת הלהטבי"ם ותומכי הקהילה הגאה. לכן, רצינו שהמפרש שלנו יציג מחאה זו. השיר "ארץ שנאהב", המדבר על כך שהארץ הזו היא שלנו בטוב וברע וגם כשקשה - התאים לנו מאד. בשינוי קטן יצרו לנו המילים את המסר שרצינו להעביר, שכולם שווים במדינה הזאת, שכולם אזרחים סוג א', שזו צרה שיש אנשים שחשים בלתי מקובלים ומקופחים במדינה שקמה בכדי ליצור מקום בטוח לעם שלנו, מדינה שאנחנו כל כך אוהבים".
קבוצה מיוחדת נוספת הייתה זו המשותפת לנערי המועצה האזורית רמת-נגב ולכבדי ראייה מעמותת "אתגרים" בבאר שבע שכללה בעיקר אנשים מבוגרים. הקבוצות שהגיעו יחד מהדרום עבדו יחד לבניית הרפסודה ועברו כמובן את הפעילויות החינוכיות.
דורית חג'ג' החברה בעמותת אתגרים מספרת: "אנחנו יכולים לעשות הכל, עם קצת הנחיה וקצת הסבר אין כמעט פעולה שהיא מחוץ ליכולותינו. כאן ברפסודיה עם ילדי רמת הנגב אנחנו מקבלים שני דברים: הכנסת אורחים ושוויון מוחלט במשימות, אנחנו עושים ביחד הכל ולנו אין בעיה לחתוך סלט לארוחת ערב גם בלי תאורה".
הוספת תגובה חדשה