נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, דיברה השבוע בכנס של העיתון TheMarker וסיפרה לנוכחים סיפור מדהים על המכשולים הבירוקרטיים והרגולטוריים שעובר קיבוץ על מנת להכשיר את המפעל המקומי לעבודה.
מה צריך הקיבוץ לעשות כדי להשיג לשוכר את רישיון העסק המיוחל? שאלה פלוג, ומייד פירטה את "רשימת הדרישות: בתחום הכיבוי, נדרש להקים מערכת ספרינקלרים בכל המבנה, בעלות של 700 אלף . המערכת דורשת הזנה ממיכל מים עצום, בגודל של 1000 מטר מעוקב, שמנותק מהצנרת של מקורות, ועלות הקמתו 450 אלף (בריכה קיימת של הקיבוץ, בנפח של 450 מטר מעוקב, אינה עומדת בדרישות התקן). בצמוד למיכל, נדרש להציב שתי משאבות ליצירת לחץ. למה שתיים? כדי להיות ערוכים למצב שבו, דווקא בעת שתפרוץ השריפה, אחת המשאבות תהיה מקולקלת. כל משאבה צריכה להיות מגובה בגנרטור עצמאי, למקרה שבדיוק כשתפרוץ השריפה תהיה גם הפסקת חשמל. שתי המשאבות עולות ביחד 500 אלף . בזאת לא סיימנו – את המיכל העצום, שמשקלו 1500 טון, צריך להעמיד על משטח בטון בגודל ובחוזק המתאימים. אלא מה, משטח שכזה דורש היתר בנייה. וכידוע, כדי לקבל היתר בנייה צריך לקבל אישורים מרשות העתיקות, מהמשרד לאיכות הסביבה, וגם ממשרד הבריאות (היות ומדובר במיכל מים, ולמרות שהם לא מיועדים לשתיה, יש להכין למיכל תכנית סניטרית)". ובזאת לא סיימה נגידת בנק ישראל. "כדי להשלים את מערך הכיבוי, נדרשת מערכת גילוי אש והתרעה (לא זו שתפעיל את הספרינקלירים, אלא אחת אחרת, שתפעיל את הכריזה ותזעיק את מכבי האש), בעלות של 120 אלף שקל, עמדות כיבוי (150 אלף שקל) בהזנת מים נפרדת מזו של רשת הספרינקלרים (30 אלף שקל) ופתחי שחרור עשן (כ-100 אלף שקל)." צילום: לע"מ
|
הוספת תגובה חדשה