השבוע בתנועה הקיבוצית - שר האוצר נפגש עם ראשי התנועות וראשי המועצות

מהתאחדות חקלאי ישראל נמסר: "בהחלטת הוועדה סוכל הניסיון הציני של נשיא התאחדות התעשיינים, נשיא התאחדות האיכרים וגורמים נוספים לגבות עשרות מיליוני שקלים מהמגזר החקלאי, ההתיישבותי והתעשייתי למימון ארגוניהם השונים. משרד העבודה הבין כי ההצעות שהביא אינן ענייניות ומחטיאות את המטרה שלשמן נועדו ולאחר שורת מפגשים שקיימנו עם היועצים המשפטיים של המשרד, הם הודיעו בתחילת הישיבה כי הם מסירים את כל התקנות של המגזר החקלאי וההתיישבותי".

בהתאחדות הודו לכל מי שהתגייס לעזור ובמיוחד לשר האוצר משה כחלון, ליו"ר הועדה אלי אלאלוף וחברי הכנסת- רועי פולקמן, מירב בן ארי, איתן ברושי, מיכל בירן, מיכאל מלכיאלי, חג' יחיא ושרן השכל.

יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) אמר בדיון כי הוא מתנגד להצעות שחוסמות התארגנויות מעסיקים חדשות והביע הסתייגות משימור כוח רב בידי ארגוני מעסיקים גדולים: "התקנות האלה לא רלוונטיות, אם הן אינן שקופות ומיטיבות בעיקר עם עמותות עותמאניות שאינן שקופות. אוי ואבוי למי שיעז לבטל התארגנות חדשה. זה הבסיס של הדמוקרטיה. מה אנחנו, מדינה טוטליטרית שרוצה להבטיח ארגון שייוולד כשכבר מיליון חברים באמתחתו?"

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "כאשר מוסר איום כזה מן השולחן. הרוב המוחלט של הקיבוצים וחבריהם כלל אינם מודעים לקיומו. אילו היה האיום הזה מתממש, עלותו הייתה גבוהה יותר מעלות המס התנועתי. מוגש כחומר למחשבה"...

בשבוע שעבר קיים שר האוצר משה כחלון מפגש עם למעלה מ-20 ראשי רשויות אזוריות מרחבי הארץ בנושא ההתיישבות הכפרית, חקלאות, קרקעות וסוגיות נוספות על סדר היום. המפגש התקיים בבית תנועת המושבים ביוזמה משותפת של מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, עמיר ריטוב.

לפגישה הגיעו ראשי המועצות האזוריות מכל רחבי הארץ, ובמהלך השעתיים בה התקיימה, ניתנה הזדמנות לכל אחד מן המשתתפים לשטוח את הבעיות המעיקות על הרשות בראשה הוא עומד. עלו נושאים רבים, שונים ומגוונים. שר האוצר גילה בקיאות רבה והכיר חלק מן הבעיות שהוצגו לעומקן ממש, אך מחוסר זמן ועקב מספר המשתתפים הרב, לא ניתן היה לפתח דיון מעמיק. הדברים נכתבו, ותשובות תימסרנה בהקדם.

חלק משמעותי מן הפגישה הוקדש לאתגרים החמורים הניצבים בפני המגזר החקלאי, בדגש על ענפי בעלי החיים, רפת החלב הממתינה להסדרה רגולטורית מעודכנת, וענף הפטם המשווע לארגון מחדש, בכדי למנוע את קריסתו. היה עיסוק נרחב גם בסוגיית המים לחקלאות, זמינותם, מחירם ודרך ההתנהלות כאשר משק המים הלאומי מצוי במשבר קשה. המשתתפים ציינו לשבח את התנהלות השר והמשרד בסוגיית לולי ההטלה בגליל וביקשו יחס דומה גם לענפים אחרים המתקשים להתאזן במשטר הקיים.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, התרכז בדבריו בארבעה נושאים עיקריים: עובדת היותה של החקלאות העברית – נכס אסטרטגי למדינת ישראל, לצד היותה פעילות כלכלית, הצורך הקריטי בקיום ערוץ הידברות ישיר למניעת פגיעות בלתי מידתיות בענפי חקלאות, כתוצאה ממדיניות משרד האוצר, שאלת הבניה בקיבוצים המתעכבת שלא לצורך עקב גישה עוינת ולא עניינית אצל חלק ממקבלי ההחלטות ברמ"י, בסוגיה זאת הביע מאיר את ביטחונו כי המהלכים עליהם סוכם עם שר האוצר בדיונים שקיים עם התנועה הקיבוצית, יצאו אל הפועל ויקלו על המצוקה. בנוסף הדגיש מזכ"ל התנועה את הצורך האקוטי לקיים הידברות מוקדמת, ככל הניתן, עם ראשי המועצות בעת הכנת תכניות במסגרת הותמ"ל.

זינשטיין עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1990 במסגרת "בית ראשון במולדת", אמה מנהלת כיום את האולפן למחול של המועצה האזורית הגלבוע ואביה עובד במפעל החמוצים המקומי.

כזכור, הסרט עוקב אחר קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, שמעולם לא קיבלה שחקן ערבי או מוסלמי לשחק במדיה. בעונת הכדורגל 2012/2013 הודיע מי שהיה בעלי הקבוצה באותם ימים, האוליגרך הרוסי־ישראלי ארקדי גאידמק, על צירופם של שני שחקנים מוסלמים מצ'צ'ניה. הודעת גאידמק גרמה לפתיחת קמפיין גזעני בקרב האוהדים המשתייכים לארגון "לה פמיליה". הקמפיין כלל קריאות גזעניות ואלימות , וכן החרמת משחקי הקבוצה. יש הטוענים כי הקמפיין גרם להתרסקותה של הקבוצה.

התיעוד של זינשטיין החל לכתבה לתוכנית הטלויזיה "עובדה" ורק לאחר מכן הפך לסרט קולנוע תיעודי. הסרט הוקרן לראשונה " בפסטיבל ירושלים בשנת 2016 וזכה שם בשלושה פרסים, בהם פרסי הבימוי והעריכה. לאחר מכן הוקרן הסרט בעשרות פסטיבלי קולנוע בעולם, בהם פסטיבלים יוקרתיים כמו IDFA ההולנדי ופסטיבל טורונטו. הסרט, שהופק בשביל "יס דוקו", נרכש לשידור בשנה שעברה בידי נטפליקס.

אתר הארץ מדווח כי זינשטיין, שבזמן העבודה על הסרט ספגה איומים על חייה, קיבלה את ההודעה על הזכייה בפרס בציריך, שם היא משמשת כשופטת בפסטיבל סרטים.

"המסע המשוגע של הסרט הזה התחיל מכלום, ממני ומהצלם שלי ישראל פרידמן רצים לבד, בלי תקציב, אחרי ביתר ירושלים, הגיע עד לפרס הזה ועדיין נמשך, אני עדיין מוזמנת להקרין אותו בבתי ספר במדינות שונות", אמרה היום זינשטיין ל"הארץ". "אבל הדבר הכי גדול שהסרט עשה מבחינתי זה השינוי שהוא הצליח להביא בשטח. 'טהורה לעד' נהפך היום למונח שמשתמשים בו כשמתייחסים לגזענות, ובבית"ר ירושלים עצמה קורה היום דבר מדהים. יש בעלים חדש שקנה את הקבוצה, משה חוגג, וסימן את הגזענות כנושא המרכזי שהוא בא לתקן.

שני טרקטורים כבדים בשווי 300 אלף ש"ח כל אחד, שנגנבו מקיבוצי הגליל לפני מספר חודשים, כל אחד בעיתוי אחר, התגלו שקועים בבריכת דגים לאחר שמי הבריכה הועברו לטובת השקייה חקלאית וחולצו השבוע מהמים במצב לא שמיש.

הגניבות הינן חלק מפעילות פשיעה חקלאית, "פרוטקשיין", נסיונות סחיטה מתמשכים מחברת ג"ג וחקלאים נוספים בגליל ובכל הארץ, הצתות, השחתת רכוש, גניבות ואיומים. כזכור סבלה חברת ג"ג ממספר הצתות, כתוצאה מהסירוב לשלם דמי חסות למשפחות הפשע- בהצתות ניזקו כלי עבודה כבדים (קומביין וכד)  מבנים ורכוש בשווי מאות מליוני שקלים. גם חקלאי יסוד המעלה ראש פינה ועוד סבלו נזקים כבדים כתוצאה מהצתות של בתי קירור ורכוש. ורק השבוע הוצת מבנה מועצה אזורית מבואות החרמון כנראה מאותה סיבה.

יש לציין כי הממשלה עדיין לא מצאה פתרון להענקת דמי הביטוח לכלים חקלאיים שהוצתו- אלא רק לגנבות חקלאיות, המותירה את החקלאים חסרי אונים מול מצב הפשיעה החקלאית הגואה וחוסר יכולת לבטח את רכושם.

המלחמה לקיום החקלאות  אינה רק בגבולות המדינה אלא נמצאת גם בתוך הקו הירוק יום יום. 
חלק מהכלים הכבדים שהוצתו מוצגים כמחאה לקהל הרחב בצומת האגמון סמוך לכביש 90.

"אתה מנסה לחפש את עצמך, במיוחד בתור צעיר אתיופי שמנסה להשתלב בסביבה. הרגשתי קצת חסר כיוון". משה דרס עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1990. "התחלנו במרכז קליטה בצפת, עברנו לכרמיאל ולאחר מכן עברתי לפנימייה בכפר הנוער מאיר שפייה ליד זיכרון יעקב".

אחרי הצבא מצא את עצמו על פרשת דרכים, ניסה "למצוא את עצמו", ואז שמע על פרויקט תל"מ של התנועה הקיבוצית. "הבנתי שמדובר בפרויקט שנותן הכוונה, כיוון ובעיקר מקום שקט לגור בו", מספר דרס שהגיע לקיבוץ ברעם ב-2011.

"בהתחלה חשבתי שקיבוץ זה רק רפת ולולים, אבל גיליתי ממש עיר קטנה, הווי משפחתי וערך של שוויון. זה התאים לי, אהבתי את הרעיון של הקיבוץ, את מה שזה מייצג. מרגישים את השוויון כאן ביום-יום. במהלך התקופה שלי בקיבוץ למדתי ניהול מחסן ולוגיסטיקה, ואחרי שנה ביקשתי להישאר עוד – הבנתי שזה המקום עבורי".

אם אתה שף, טבח או מנהל מטבח קיבוצי  – אנו מחפשים אותך

לקחת חלק, ולהיות שופט מקצועי בפעילות מאסטר שף בכנס י"א ארצי של התנועה הקיבוצית

לפרטים נוספים צרו קשר בהודעת וואטסאפ עם דבי ברא"ס 052-2755323

בואו להיות חלק פעיל מחוויה חינוכית מעצימה וטעימה

אז גם מסביבכם כולם מתלוננים על הדתה? קבוצת תלמידי ישיבה באה לעשות יום כיפור כהלכתו בבית הכנסת? מחיצה מופיעה פתאום באמצע מגרש הכדורסל והנשים נשלחות לרקוד מאחוריה בהקפות שניות? נמאס לכם לשמוע שאתם עגלה ריקה?

תכנית "כזה ראה וחדש" של התנועה הקיבוצית עוסקת ביצירת תוכן יהודי חילוני משמעותי בקהילות הקיבוציות העכשוויות. במסגרתה עוסקות קבוצות בכל רחבי הארץ בלימוד, שיח, כתיבה ועיצוב מחודש של טקסים, אורחות חיים, מנהגים ומסורות, עם המון כבוד לישן- ודלת פתוחה אל החדש.

ב-23 באוקטובר נקיים במסגרת התכנית כנס שיעסוק בשאלות הזהות החשובות שכולנו מתמודדים איתם היום: מה משמעות הזהות היהודית-קיבוצית-חילונית היום? מה התשובה החילונית להדתה? כיצד אנחנו מייצרים תרבות יהודית-קיבוצית משמעותית שמדברת אל כל חלקי הקהילה שלנו, על כל השינויים שחלו בה בשנים האחרונות?

בכנס, הפתוח לציבור הרחב, ישתתפו כל תכניות יהדות ישראלית באגף החינוך והחברה של התנועה הקיבוצית: מלווי קומונות שנת השירות המנחים את תכנית "מפגש"שים" העוסקת בזהות יהודית, יועצי מערך הייעוץ של "שבילים", מדריכות הגיל הרך של רשת הגן הקיבוצי ומנהלי הקהילה, החינוך והתרבות של כל הקיבוצים המשתתפים בתכנית "כזה ראה וחדש".

בתכנית: אסף ענברי בשיחה על מקומה של היהדות היום בקיבוצים- ובחברה הישראלית בכלל, נעם דן מציגה זהות חילונית בטוחה בעצמה ובלתי מתפשרת, סדנאות לימוד ושיח, הצגת סיפורי הצלחה של קיבוצים המשתתפים בתכנית ומופע חגיגי של עלמה זהר.

חברי קיבוצים המוצאים עניין בשאלות של זהות קיבוצית עכשווית, בינוי קהילה, חילוניות וזהות יהודית חילונית- מוזמנים להצטרף אלינו למסע של מסורת וחידוש, ובין הקיבוץ הישן לחדש- להתחיל ולבנות יחד משמעות קהילתית חדשה.
ההרשמה כאן

בואו ליהנות משלל פעילויות, סדנאות, אירועים ותמרים משובחים!