השבוע בתנועה הקיבוצית - הסדר הביניים נחתם ואושר סופית

את הכנס פתחה מ"מ ראש אגף החינוך דבי ברא"ס, שאמרה בין היתר: "כנס החינוך הרביעי הוא הזדמנות חגיגית לומר לעצמינו שיש משמעות ליחד עליו אנו עמלים בשנים האחרונות. מטרת הכנס היא לקדם את היותנו רשת ארצית שהחינוך הקיבוצי הוא על סדר יומה, ובכולנו טמונה המחויבות ותחושת השליחות. במהלך היומיים הבאים נפגוש אנשים שבוחרים לא להוביל לבד, בוחרים לרתום יחד ולקדם עבודת צוות ולקבל מהם השראה לטובת מחויבותנו לחינוך הקיבוצי ולבית הקיבוצי.

זו גם הזדמנות לומר תודה לראשת האגף היוצאת ד"ר גבי אסם, תודה גבי!"

אירוע הפתיחה נוצל גם לפרידה מד"ר גבי אסם (אפיקים) שסיימה את תפקידה כראש אגף החינוך בתנועה לאחר שש שנים והחלה לכהן כראש אגף החינוך במועצה האזורית חוף הכרמל. עופר רימון ממחלקת שנת השירות באגף החינוך של התנועה, הקריא דברי פרידה, ולאחריו אמרה גם גבי מילות סיכום לתקופת עבודתה כראשת האגף: "שש השנים האלו היו מערכת חינוך אמיתית שעברתי בעצמי, והיו בהן שיעורים שחשוב לי לציין. הראשון הוא שיעור מולדת - ההגעה לקיבוצים והכרת המדינה מצפון לדרום ממזרח למערב. היה שיעור בניהול סכסוכים שנדמה לי שבו קיבלתי ציון "בלתי מספיק' ואולי עכשיו בחוף הכרמל ניתן יהיה לעשות תיקון.  ומכאן אני קוראת לאנשי ונשות "חווית הילדות' למצוא דרך לעבוד יחד. היה גם שיעור במתמטיקה – לא רק ניהול תקציב, אלא איך מסך משאבים עושים יותר. היה שיעור תנ"ך עם "כזה ראה וחדש" ותכנית 'המפגששים" בקומונות השש כשבמרכזו שיתוף הפעולה עם קרן אביחי.

קיבלתי שיעור במנהיגות  מניר מאיר – אסטרטג וטקטיקן ואני מאד מודה לך ניר על השיעור החשוב הזה.

 היה גם שיעור במדיניות ציבורית – העובדה שארנה פז, מנהלת האגף הקדם-יסודי במשרד החינוך, מגיעה לכאן ומדברת על הכרה בחינוך הקיבוצי - זו הצלחה. יש לנו דברים שהמדינה זקוקה להם, רק צריך להיות צנועים ולדעת לנהל משא ומתן עם המדינה. עברתי גם שיעור ספרות – הכנסים, התכנים, העיסוק ברוח. גם שיעור באוריינות בעבודה עם האקדמיה שהיא חיונית לעוסקים בחינוך.

ולבסוף, הכי חשוב, קיבלתי שיעור באהבה! הצוות שלי הוא משהו שבן אדם לא זוכה לו כל יום. כי מי שבא לחינוך אם הוא לא אוהב אנשים וילדים מוטב לו למצוא תחומים אחרים לעסוק בהם"

עכשיו זה רשמי וגמור - שר האוצר משה כחלון, הממונה על מועצת מקרקעי ישראל, חתם היום על החלטת המועצה לגבי הארכת הסדר הביניים לפני ההחלטה על איזו חלופת בניה מקבל הקיבוץ, משנה אחת לשלוש שנים. עד כה, הוארך הסדר הביניים בשנה אחת  בכל פעם, וכעת יש לקיבוצים זמן ארוך יותר להתארגן לקראת החלטה. בנוסף, במידה שהוגשה בקשה מלאה לביצוע שיוך, ולא הושלם השיוך עד למועד הקובע, ישלם החבר אשר חתם על תצהיר בהתאם להחלטה זו בהתייחס למגרש בחלקת המגורים, דמי חכירה מהוונים בשיעור של 33% מערך המגרש ובלבד שהאגודה תחויב בשיעור של 3.75% על כלל מגרשי חלקת המגורים וכן שהאגודה הפקידה ערבות בנקאית עד לגובה של 1 מיליון שקלים חדשים, להסדרת השימושים הלא מוסדרים הידועים כיום במשבצת הקיבוץ, ככל שישנם. זאת במקום 91% לפני קבלת ההחלטה. 

בהמשך לכך, נשארה בתוקפה הוראה המאפשרת לקיבוצים שאינם משייכים לקבל היתרי בניה ללא צורך בהסדר הביניים ובלבד שהבניה היא במימונו המלא של הקיבוץ.

הסיבה לכך שרק כעת השינוי נכנס לתוקף היא שמועצת מקרקעי ישראל מאשרת הצעת החלטה, שעוברת לחתימת השר הממונה משה כחלון, ולאחר חתימת השר ההחלטה מקבלת תוקף רשמי ומפורסמת באתר רשות מקרקעי ישראל. 

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "מדובר בהחלטות דרמטיות - יש פה היפוך בנקודת המוצא: עד היום הואשמו הקיבוצים בכך שאנחנו "גוררים רגליים" ביישום החלטות השיוך, מכיוון שאנחנו מנסים להתחמק מתשלום למדינה. כעת מודים אנשי רמ"י לראשונה כי פשוט "אינם מסוגלים" להתמודד עם נטל השיוך ועל כן הוצאו מן ההחלטה האלמנטים "המענישים". החל מהיום יכולים חברי הקיבוצים שבחרו בשיוך לבנות מבלי לחוש שהם מהמרים הימור לא מחושב. הסדר הביניים שנגמר עכשיו, קיבל הארכה אבל בפרמטרים טובים בהרבה משהיו קודם, יש מי שכל מה שהוא רואה לנגד עיניו הוא שיוך, אני שם דגש בנושא אחר. אני מאמין בזכותנו לבנות, מבלי להיחשד כ"גזלנים". שינוי הפרמטרים של הסדר הביניים מביא אותנו בדיוק לכך".

כחודש לאחר החלטת מזכירות התנועה הקיבוצית פה אחד, על השעיית התקצוב לתנועת הנוער העובד והלומד, ולאחר שבוע סוער בו הוחלפו מהלומות בין התנועות ומכתב הבהרה מטעם מטה התנועה הקיבוצית, נראה שהעימות עומד להסתיים בפשרה מוסכמת .

כזכור, לאחר הפרות חוזרות ונשנות של החלטות מזכירות התנועה מצד תנועת הנוער העובד וראשיה, ולאחר שורה של התרעות מהן התעלמו בנוער העובד והלומד בתום שלוש שנות הידברות, הוחלט כי בשלב זה לא יועברו תקציבי התמיכה של התנועה הקיבוצית לנוער העובד והלומד. בנוסף, כל עוד לא תוסדר מערכת היחסים העכורה לא יוכל מזכ"ל הנוער העובד והלומד, לשמש כנציג תנועות הנוער במזכירות התנועה ויש לבחור נציג אחר למזכירות התנועה הקיבוצית מקרב תנועות הנוער האחרות הקשורות לתנועה הקיבוצית.

במסמך החתום מתחייבים בדרור ישראל ובנוער העובד והלומד לא לפעול במקומות בהם פועלת הבונים דרור העולמי, ולהפסיק לאתר את הקשר עם מזכירויות הבונים דרור ברחבי העולם. כמו כן, יופסק לאלתר כל ניסיון של הנוע"ל/דרור ישראל, או מי מטעמם, לפנות למדינות ולשלוח שליחים לתקופות ארוכות או קצרות שלא באמצעות התנועה העולמית, או להפעיל תכניות בארץ עבור המדינות. 

בישיבתה הקרובה ביום א' תבחן המזכירות את המסמך, ונראה כי נסללה הדרך לפשרה.

ביום שישי בשבוע הקודם התקיים יום ביקור של רכזי מסלול הנח"ל ומדריכי הגרעין מהתנועות המשלחות לנח"ל שחניכיהם נמצאים בבסיס ההכשרות החטיבתי של חטיבת הנח"ל שנמצאים במהלכה של הטירונות שתכשיר אותם להיות לוחמים מן המניין בגדוד 50 של החטיבה.

החיילים שייכים לגרעיני התנועה הקיבוצית סנסן, ואדי, יפו ושרי, ממחזור ת"ד בנח"ל. 

רון ויצנר מרכז תוכנית הנח"ל בתנועה הקיבוצית, מספר: "מדריכי הגרעין הגיעו כדי לבקר את החיילים, לדרוש בשלומם ולהתעניין איך הם מסכמים את חוויותיהם חודשיים מאז שהתגייסו לצה"ל. בנוסף לכך הם שיתפו את חניכהם בנעשה במסלול הנח"ל של התנועה הקיבוצית בחודשים האחרונים מאז שהתגייסו ובשלומם של בני ובנות הגרעין הנוספים שמשרתים בתפקידים נוספים בצה"ל. בתקופה הקרובה יערכו סמינרי הגרעין הראשונים במהלך תקופת השירות והמדריכים שיתפו במה שמתוכנן לסמינרים והכינו את החניכים לכך".

ויצנר מדגיש: "מדריכי הגרעין פגשו חבורה מגובשת מאוד בעלת מורל גבוהה מלאי חוויות וסיפורים מחודשיים של טירונות ועל המעבר של להיות ממשרתי שנת שרות בתנועה הקיבוצית לחיילים בצה"ל בתחילת דרכם.

בחודשים הקרובים ימשיכו בני הגרעין את הטירונות הקרבית ולאחריה יעברו לאימון המתקדם עד שיעלו לגדוד. בנוסף לכך בתקופה הקרובה הם יגבשו את החלטתם מי מהם מעוניין לצאת לקורס פיקוד ולקחת חלק בחבורה שבוחרת לקחת אחריות פיקודית בגדוד 50 בנח"ל ובכלל בצה"ל".

אז מה אתם/ן עושים/ות בד"כ בפורים? ידוע שחייבים לשתות (באמת?) להשתכר ממש (למה?) וכמובן להתחפש בתחפושת הכי מושקעת ושווה (אבל איפה זה כתוב?)

השנה, צוות "כזה ראה וחדש", מזמינות אתכם/ן לחשב מסלול מחדש לקראת פורים והפיקו חוברת מיוחדת לשימושכם/ן.

בחוברת  "משלוח מנות" של מסורות ומנהגים, חדשים וישנים לפורים, שהצוות בחר לשים עליהם זרקור: משלוח מנות, מתנות לאביונים, מסכה (תחפושת), משתה ומצעד, קריאת המגילה, ומלכה - שהיא בעצם שתיים, המלכות אסתר וּושתי, גיבורות המגילה.

לכל אחד מהמנהגים הוסף הסבר קצר, והצעות כיצד ניתן לחדש אותו היום במשפחות שלכםן, בגני הילדים, במערכות החינוך החברתי-קהילתי, בקהילות, ואפילו בבתי הספר!

1. עדכון סכום גמלת הפנסיה המינימאלית:

סעיף 1 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש,תשס"ו-2005  קובע כי "סכום הגמלה הפנסיונית" הוא – 40% מהשכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995.

כמדי שנה מעדכן הביטוח הלאומי את השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר על פי חוק הביטוח הלאומי  (סעיף 1), השכר הממוצע  המעודכן החל מ - 1.1.2019 הוא 10,139 ₪.

בהתאם לכך:

סכום הגמלה הפנסיונית המינימאלית ("פנסיית הבסיס") לחברי קיבוץ החל מ-1.1.2019 הוא 4056 ₪ בחודש.

2. ריענון הכללים העיקריים של פנסיית הבסיס בקיבוץ:

• מהזכות לפנסיית הבסיס אין להפחית אלא הכנסות בעלות אופי פנסיוני, על כן אין להתחשב בהכנסות החבר מעבודה או מרכוש או מקצבאות הביטוח הלאומי בקביעת הזכאות לקצבה הפנסיונית (הקצבה מהמוסד לביטוח לאומי מצטרפת לפנסיית הבסיס).

• פנסיית הבסיס ניתנת לכל אחד מבני הזוג בנפרד ואינה מותנית בהכנסות בן/בת הזוג.

• התנועה ממליצה כי לחבר יחיד במשק בית תינתן תוספת לפנסיה בגובה של 25% מפנסיית הבסיס (גובה פנסיית הבסיס המומלצת לחבר יחיד במשק בית 5070 ₪).

המחלקה המשפטית ואגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית

שמעון, חבר קיבוץ בשנות ה-40 לחייו, עבד בתפקיד סמנכ"ל חברה כאשר מנכ"ל החברה נעצר עקב טענות לביצוע עבירות פליליות במסגרת ניהול החברה. מיד לאחר מעצרו של המנכ"ל , נדרש שמעון, למלא את מקומו של המנכ"ל ובשל כך עברה עליו תקופה קשה וארוכה רבת לחצים וחששות. בסופו של דבר, הסטרס שחווה שמעון הגיע לשיאו, כאשר קיבל מכתב פיטורין לאור סגירת החברה. בסמוך להודעה הפיטורים, החל שמעון לחוש בחולשה כללית  ואף ירד במשקל, וכ-4 חודשים לאחר מכן אובחן כחולה בסוכרת סוג 1, אשר כלל לא היתה אופיינית לגילו.

בשלב זה פנה שמעון לקבלת ייעוץ משפטי במשרדנו ובעקבותיו הגשנו בעבורו תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת להכיר בו כנפגע עבודה, זאת מאחר והסוכרת התפתחה על רקע המצב הנפשי הקשה שחווה כתוצאה מעבודתו בחברה. בסופו של דבר, תביעתו של שמעון הוכרה והוא הוכר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

במהלך הזמן, ולאחר כשנתיים, התדרדר מצבו הרפואי של שמעון, והוא החל לפתח נוירופטיה, אשר הינה מצב נוירולוגי אופייני לחולי סוכרת בדרגת חומרה גבוהה וגורמת, בין היתר, לכאב וצריבה קשים בכפות הרגליים. 

בהתאם לכך, הוגשה על-ידי משרדנו תביעה למוסד לביטוח לאומי לנפגעי עבודה להחמרת מצב.

בסופו של דבר קבל המוסד לביטוח לאומי את תביעתו של שמעון, נכותו הרפואית עודכנה בגין צירוף סעיף נוסף בשל הנוירופטיה ואושרה זכאותו לקבלת קצבה חודשית משך כל ימי חייו.

**המאמר הינו מטעם משרד עוה"ד זילברג פישר, ואיננו מטעם התנועה הקיבוצית