השבוע בתנועה הקיבוצית: האג'נדה של מנהל המנהל על חלופת האגודה נחשפת

בשבועות האחרונים שומעים על קיבוץ ניר-עם בהקשר לטרור העפיפונים אשר כילה שטחים עצומים בסמוך לקיבוץ. ביום שישי, בזמן שמעברה השני של הגדר יתכוננו ליום הנכסה, יחגגו בקיבוץ 75 שנים לעלייה לקרקע, עלייה שהיוותה את השער הלכה למעשה להקמת 11 הנקודות ומשם אל כל הנגב. 
דובר הקיבוץ והאחראי על החקלאות, עופר ליברמן: "נכון הדבר הוא שאנחנו עוברים תקופה לא פשוטה, יחד עם זה ועם כל הכבוד לחמאס, הם צריכים קצת יותר מעפיפונים וקאסמים כדי לשבור אותנו. אנחנו נחגוג בשמחה גדולה ביום שישי 75 שנה לעליית ניר עם אל הקרקע על אפם וחמתם של אנשי הטרור. אני אצטט קצין בכיר בצבא שאומר שאת החמאס הרבה יותר מעצבן לראות עוד בית בעוטף מאשר לראות עוד טנק בעוטף, ובזה אנחנו עסוקים – בצמיחת הקיבוץ ובצמיחת העוטף". 

ניר עם עלו לקרקע בעקבות המלצות ועדת פיל בשנות ה- 30, אז הבינו בתנועה הציונית שישראל לא תכלול את הנגב, לפיכך בוצע מאמץ לאומי לתקוע יתדות באזור זה. 
ראשוני העולים לקרקע היו חברי גרעין "ניר חיים", אשר חיו עד אז בקריית חיים ואמורים היו לעלות להתיישבות בגליל. השינוי הגיע בעקבות המלצה של נציג הסוכנות, אשר לקח ברכב את מנהיג הקבוצה לחולות בית חנון וסיפר לו שזה אחד המקומות הבודדים באזור בהם אפשר למצוא בארות של מים ולהקים יישוב. חברי הגרעין השתכנעו ובשנת 1943 עלתה ניר עם על הקרקע. מקור המים המדובר, הוא ששימש ראש הצינור הכפול שלאורכו נבנו יישובי וקיבוצי "11 הנקודות". 

מים כאמור היו, אך גם האויב הקרוב בעזה – ביום הקמת המדינה טס מטוס קל מצרי והשליך כרוזים, השמורים עד היום בארכיון הקיבוץ, בהם קרא להם להיכנע ולעזוב.
ליברמן מסכם: "ניר-עם סבלה כל השנים מחדירות פדאיון, הייתה השיאנית הלאומית בספיגת קסאמים, והיום שיאנית העוטף בשרפת השדות. יחד עם זאת, הקיבוץ צומח, אופטימי ומתפתח יפה. נראה לי שאפשר בהחלט לציין בתקופה זו את חג המשק המרגש של הקיבוץ".

נולדתי בקיבוץ זיקים, לפני 12 שנים נולדה בתי הראשונה וכבר אז התחלנו לחיות במציאות בלתי אפשרית. אני לא חברת קבינט לא שרה ולא חברת כנסת, אני תושבת עוטף עזה!

אחרי טיפולים אין סופיים לילדים שיחות עם חוסן עם פסיכולוגים עם עובדים סוציאליים ועם כל מי שמוכן לשמוע. אתמול ישבתי מול הטלוויזיה וראיתי איך נוף ילדותי נשרף לי מול העיניים והריח החזק נכנס הביתה, שמעתי את רעש מטוסי הכיבוי שחגים מעלינו וכן אני יכולה להגיד בעצב שאני מבדילה בין מטוס ריסוס למטוס קרב שהולך לפעילות בעזה , אני יכולה להגיד שהבנות שלי יודעות להבדיל בין בום של נפילת טיל לבום של שיגור של כיפת ברזל.

והתחושה קשה התחושה שלא מספיק עושים, שלא מספיק אכפת, שאנחנו כאן מופקרים ע"י האנשים שישנים בשקט במקומות הגבוהים.

לפני 5 חודשים נולד בני השלישי ושוב עובר בראש איך זה יתכן שעדיין אנחנו חיים במציאות כזאת שאני לחשב את זמן האמבטיה ושיש מספיק מבוגרים סביבי לסייע לי במקרה שאצטרך לרוץ לממד, איך ייתכן שעדיין אנחנו מטיילים בין ממדים ומחשבים כל צעד שאנחנו עושים.

אז רבים מדברים על חוסן בתקשורת על שמירה על שגרה, אבל בואו זאת לא שגרה!!! זה לא נורמלי לחיות ככה. ויחד עם זה - זה הבית!! עליו מעולם לא עלתה המחשבה לרגע לוותר לעזוב או לברוח.

אני אוהבת את המדינה הזאת את הקיבוץ שלי את הקהילה. אוהבת את צה"ל שעושים הכול בשבילנו. 
לא אוהבת את התחושה הבלתי נשלטת של ההפקרה הזאת וקוראת מכאן לכל העוסקים במלאכה  - תתייחסו לכל בלון ועפיפון כאילו זה טיל תתייחסו לכל ילד בדרום כאילו זה ילדכם שלכם הפרטי.
ואני יכולה רק להמשיך ולקוות שמתישהו מישהו יעשה לזה סוף.
שנדע ימים שקטים ושתושבי העוטף יזכו לחיות חיים נורמליים כמו כל אזרח במדינה הקטנטונת שלנו.

ביום רביעי השבוע התכנסו כמאה נציגים של קיבוצים ברחבי הארץ לדיון בנושא חלופת האגודה ומציאת פתרונות לקידומה בפועל.

דגן יראל, הממונה על ענייני הקרקעות והבניה בתנועה הקיבוצית: "בתנועה רואים חשיבות רבה ליישום החלטת הממשלה ומנהל מקרקעי ישראל שקיבלה אישור של בג"צ. מטרות המפגש השבוע היו לרכז יחד את נציגי 62 הקיבוצים שכבר קיבלו החלטה על אימוץ חלופת האגודה וכן את נציגי הקיבוצים הנמצאים בתהליך בחירת חלופת שיוך, להציג את תמונת המצב הנוכחית במאבק על יישום חלופת האגודה, לשמוע מהקיבוצים על הקשיים והאתגרים בניסיונם ליישום החלופה, וכמובן ללכד שורות ולרכז מאמץ למאבק משותף, משולב ומתואם".

במפגש הציגו נציגי התנועה הקיבוצית את תמונת המצב במאבק ליישום חלופת האגודה, וכן הוצגו נתונים מהשטח הקובעים כי 62 קיבוצים קיבלו החלטה על אימוץ חלופת האגודה ברוב הנדרש והחלו בפעילות מול הרשויות, שמעל 30 מתוכם נמצאים בתהליכים ישירים מול רשות מקרקעי ישראל.

מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית, עו"ד מיכי דרורי, הציג את השתלשלות הדברים החל מאוגוסט 2014 עת אושרה ההחלטה על ידי מועצת מקרקעי ישראל ועד היום תוך מתן דגש על ניסיונות ה"סירוס", הסחבת ועצירת יישום החלופה.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הציג את פעילות התנועה הקיבוצית בתחום הבניה והשיוך בכלל והמאבק ליישום חלופת האגודה בפרט, ופירט את שלל הפעילות שעושים אנשי התנועה הקיבוצית בשבועות האחרונים על מנת לפתור את משבר חלופת האגודה, ובתוך כך הדיונים בוועדת הפנים של הכנסת לפני כשבועיים שעבר ובוועדה לביקורת המדינה השבוע.

מאיר הדגיש הבטחותיו של מנהל מנהל מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון לוועדה לביקורת המדינה - לאשר סופית לקיבוץ מעלה גלבוע לרכוש את הקרקע על פי חלופת האגודה ולזרז את ההליכים בכל קיבוצי עוטף עזה אשר ביקשו להצטרף לחלופה. 
עוד סיפר על פגישה שערך ביחד עם דגן יראל עם ראש מטה הדיור החדש זאב ביילסקי, וכן הפגישות הצפויות עם שרת המשפטים אילת שקד ועם שר החקלאות אורי אריאל בעניין בעיית ביצוע החלופה.

לאחר 3 שעות משותפות ומועילות סיכמו המשתתפים על פעילות מתואמת ומשולבת כנגד התעמרות רמ"י בקיבוצים המבקשים ליישם שיוך בכלל וחלופת האגודה בפרט.

לדיון הוועדה הגיעו מספר ראשי קיבוצים אשר ביקשו לספר לחברי הכנסת את מסע התלאות שמעבירים אותם במנהל מקרקעי ישראל על מנת לקבל את כלל האישורים לבנות בקיבוצם על-פי חלופת האגודה, מסע שעד היום לא הגיע לסיומו באף קיבוץ, למרות הבטחת מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל לפני שנה וחצי כי בתוך חצי שנה יקבלו שלושים קיבוצים אישור שכזה.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר פתח ואמר: "אנחנו כאן לא בכדי לבקש נדבה או צדקה, אנחנו כאן על מנת שהוועדה המכובדת הזו תנער את שלטון הפקידים שהחליטו לעשות דין לעצמם בניגוד להחלטת הממשלה ושריה, החלטת מועצת מקרקעי ישראל ואישור בג"צ. אם יש משהו שהוועדה לביקורת המדינה ושמבקר המדינה צריכים לבדוק זה האם יש רשות חדשה בישראל שעושה מה שהיא רוצה ושמה ללעג כל החלטה אחרת".

ח"כ איתן ברושי: "ההתנהלות של מנהל מקרקעי ישראל אל מול הקיבוצים היא חבלה,  התעללות, התחשבנות ונקמנות. לאחר שנים של התעסקות עם נושאי הבנייה בקיבוצים, ניתן לקבוע שהצוות הבכיר שמטפל בנושא נכשל וצריך לסיים את תפקידו.
הנהלת המנהל, שתי ממשלות, שני שרי אוצר שונים ובג"צ אחד אישרו את חלופת האגודה, עד שבאו בכירי המנהל, רמסו את ההחלטה והשפילו את אנשי ההתיישבות. אני קורא למשרד מבקר המדינה לבחון את התנהלות המנהל בכלל, ובסוגיה של חלופת האגודה אל מול הקיבוצים בפרט". 

חבר הכנסת לשעבר, זבולון כלפה, המשמש כיום כיו"ר קיבוץ סעד שבעוטף עזה: "אצלנו עוסקים בנושא שלוש שנים – הגשנו את כל החומרים וביצענו את כל התיקונים על-פי דרישת המנהל. לפני שנתיים אפילו קיבלנו מכתב מהמנהל כי אנחנו במצב הכי מתקדם, שנתיים עברו וכלום לא קרה, עוד ועוד דרישות מדרישות שונות שמגיעות אלינו. אנחנו נמצאים 4 ק"מ מרצועת עזה וכל מה שאנחנו רוצים זה להביא עוד תושבים לעוטף עזה – תעזרו לנו לעשות את זה!"

את הדיון חתם מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון, הגיב לטענות ואמר: "אין שום מדיניות סמויה ואין אג'נדה עצמאית של הרשות לעצירת האישורים, אנחנו גוף של ממשלת ישראל שמבצע את החלטות הממשלה ואת החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונתונים לביקורת של מבקר המדינה", והודה: "לפעמים אנחנו מתקשים לעמוד בקצב העשייה היישום של ההחלטה מאד מורכב, גם אם זה נשמע תירוצים. אנחנו צריכים לוודא את חלוקת המגרשים שתיתן לחברים חכירת משנה". 

לשאלת יו"ר הוועדה על תפיסתו האישית את חלופת האגודה, אמר שמרון: "אני חושב באופן אישי שחלופת האגודה היא חלופה שהרחיקה לכת ולא צריכה לחול על קרקעות לא מתוכננות. כולנו רוצים לקדם את ההתישבות בעוטף עזה וערך הקרקע הוא אפס, אם אנחנו לוקחים קיבוץ ממוצע באזור ומספר יחידות הדיור הוא 400 שרק 200 מתוכננות. חלופת האגודה נותנת שליטה מלאה על כל היחידות הלא מתוכננות. כל משפחה שמגיעה לגור בקיבוץ צריכה לקבל, אבל לא ליישם על הכל".

שמרון התייחס לבעיית הבניה בעוטף עזה: "אני מוכן להרים את הכפפה שעד סוף השנה ניישם את החלופה בקיבוצי עוטף עזה שערך הקרקע הוא אפס. לא נחכה לשומות. לגבי קיבוצים המתקדמים בחלופה כמו מעלה גלבוע, אני מקבל את הביקורת ביחס לקצב היישום ונעשה את המאמצים. אנחנו עושים ככל הניתן שלא יתעכבו קליטה ובניה בעוטף עזה".

למשמע הדברים אמרה ח"כ יחימוביץ: "נשמע שיש לך אג'נדה ושאתה לא אוהב את החלופה".
וח"כ סמוטריץ הוסיף: "אתה מחויב להחלטת המועצה שחתמו עליה שני שרי אוצר, עם כל הכבוד לדעותייך. יש בחברה הזו ערך גדול והכי טוב שהקיבוץ ינהל את הקרקע שלו הכי טוב".
מנהל מנהל מקרקעי ישראל סיכם: "עמדתנו לא רלוונטית, אני אשמח לעדכן בקרוב על השלמת העסקה הראשונה ונראה לי שזה יקרה בקרוב".

רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, נולדה כחלק מהחלטת וועידת התנועה הקיבוצית, בדבר הקמת אגף הצעירים. זאת מתוך הבנה בצורך לחדש את הקשרים עם הקיבוצניקים הצעירים בקיבוצים, צעירים וצעירות שבמשך שנים רבות לא היו מספיק מחוברים לתנועה הקיבוצית, לא חשו חלק ממנה וגם היא מצידה לא היוותה עבורם כתובת לנושאים המעסיקים אותם ולצרכים המאפיינים את הגילאים הללו (החל מהגיוס לצבא ועד לבניית משפחה בקיבוץ).

אירוע ההאקתון ביקש לפנות לאותם צעירים בנושאים החשובים להם ולתת להם במה ליזמויות הנוגעות בחייהם ומתוך כך היווה את "יריית הפתיחה" לרשת הצעירים.
האירוע נפתח בברכות של ראש המועצה מנשה, המועצה המארחת, אילן שדה, גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה, אסיף איזק, ראש אגף הצעירים בתנועה ושל רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים. מיד לאחר מכן, נהנו הצעירים מהרצאתו של דן ולנסי (משמר השרון) "הסוד מאחורי אלופי עולם" .

בהמשך, החלו קבוצות היזמים התכנסו והחלו לעבוד על פיתוח היוזמות בעזרת 30 מנטורים ומנטוריות מוכשרים ממגוון התחומים העסקיים, משפטיים, רגולטוריים, שיווקיים, חינוכיים, כלכליים ועוד ועוד. לכל אחת מהקבוצות צוותו מנטורים בסבבים שונים, כך שכולם נהנו ממגוון כלים לפיתוח היוזמות שלהם. לאחר הופעת אורח של המוזיקאי המוכשר נדב דגון (בית אורן), המשיכו הקבוצות בפיתוח היוזמות לתוך הלילה ועבדו על הפרזנטציות איתן הופיעו ביום למחרת.

ביום השני, נפגשו קבוצות היוזמים עם השופטים לפי שלוש קטגוריות והציגו את היוזמות אותן פיתחו: בתחום החינוך- רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, זאביק שפריר יו"ר עמותת החממה ונשיא חברת IsraelExperts, הדס ילין-דניאלי מנכ"לית התנועה הקיבוצית ואביטל גבע מייסד החממה בעין שמר. בתחום העבודה- איציק צאיג מנכ"ל תשלובת אסם, אופיר ליבשטיין מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אסף הראל מנכ"ל "גלים פיתוח עסקי" ותקווה טננבוים מנהלת המוסד לבוררות וגישור בתנועה הקיבוצית. בתחום הדיור- טובה פוזנר יו"ר פלסאון, מיכל קראוס מנכ"לית מועצת החלב, עו"ד צפריר בן אור ומזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר.
הזוכה בקטגוריית החינוך: "יזמבה" – אלעד שיפוני מקיבוץ מגל, הזוכה בקטגוריית העבודה: "פילים שמחים" - ניתאי חבשוש מקבוצת כנרת והזוכה בקטגוריית הדיור: "מסה קריטית לצרכנות בריאה – יעלי אטשטיין ממכמורת.

רותם שניצקי (נצר סרני), מנהלת רשת הצעירים סיכמה את האירוע: "מטרת האירוע הייתה לחבר בין היזמים לתנועה הקיבוצית שנמצאת היום בתהליך התחדשות, במסגרתו השקנו את רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, שהוקמה במטרה לאגד את הצעירים בקיבוצים, במרחב הכפרי וצעירים בכלל שרוצים להשפיע על דמותה של החברה הישראלית.
חשוב להבין שמדובר בפער של 25 שנים, של נתק בין הצעירים לתנועה ואנו נמצאים בתחילת הדרך. בשנים האחרונות ישנה חזרה גדולה של בנים ובנות לקיבוצים, שרואים את עתידם ועתיד ילדיהם בקיבוץ ומעוניינים לקחת אחריות, להיות מעורבים ולהשתלב בעמדות מנהיגות.

הרשת תאפשר לצעירים להרחיב את מעגלי המכרים וההשפעה שלהם. תציע הזדמנויות לעשייה חברתית, מסלולי אקדמיה ומלגות, לוח קריירה אינטגרטיבי, תוכניות מנהיגות, מועדון משקארד עם הטבות, אירועים ועוד.
ומה הלאה? אני מזמינה את הצעירים לקחת חלק בשינוי ולהצטרף לרשת הצעירים, לחבק בשתי ידיים את ההזדמנויות שמציעה הרשת ולהתחיל להרחיב את מעגלי המכרים וההשפעה.
להצטרפות: https://hareshet-tkz.co.il/  
מי שפספס ולא הצליח להגיע להאקתון, מוזמן להצטרף לעשייה ברפסודיית הצעירים ב9-10.8 בכנרת".

לתמונות מאירוע ההאקתון: לחצו כאן

עשרות רכזי תרבות, פעילים וממלאי תפקידים מהתנועה הקיבוצית ומגופים נוספים הקשורים לעשייה תרבותית הגיעו ליום שלם של הרצאות, תערוכות ומפגש עמיתים.
בכנס ביקשו ריקי רז מנהלת המטה ורינה בן סימון, האחראית לקשר עם רכזי התרבות בקיבוצים, לחדד עבור העוסקים בתרבות במהלך השנה בקיבוצים, את החיבור בין תרבות לקהילה, את חשיבות היצירה המשותפת והדיאלוג שבה, את הדרכים "לעורר" את החברים לפעילות תרבותית ודרכים מעניינות לשווק פעילויות אלו ובכלל ליצור השראה ומוטיבציה בעוסקים במלאכה לקראת בניית התכניות עבודה לשנה הבאה.

בכנס דיבר מוקי צור על תרבות קיבוצית ותרבות ישראלית - יצירה משותפת ודיאלוג  - כיצד והאם השפיעה התרבות הקיבוצית על 70 שנות תרבות ישראלית.
ערן ירקוני, מנכ"ל מכון שיטים, דבר על החג כהשראה ואתגר קהילתי, משפחתי ואישי, סיפר על פעילות המכון, הזמין את העוסקים בתרבות לבקר באתר החדש והמושקע של מכון החגים ולהיעזר בשפע התכנים המוצעים באתר בנושא מקורות החג .
אסנת בכר-כהן, מקיבוץ עין החורש ורעיה בן אברהם מקיבוץ נען רכזות תרבות ותיקות, התבקשו לשתף ולספר על העשייה התרבותית בקיבוצן ועל תפיסתן התרבותית תחת המשבצת ככה אני "עושה" תרבות. הציגו סרטונים וחומרים שהמחישו את הפעילויות והעשייה המבורכת בקיבוצן.
כלים נוספים ורעיונות מפתיעים ויצירתיים קבלו המשתתפים בהרצאתו של אמיר כספי, בעל משרד פרסום, קופירייטר שבחלקיות משרה משמש גם רכז תרבות בקיבוצו - מעלה החמישה. כספי ריתק את ה"תרבותניקים" בהרצאה שנונה ומלאת הומור שנושאה היה "לעורר את החבר" - פרסום ושיווק אירועי תרבות, הציע לקולגות שפע של כלים ורעיונות יצירתיים בנושא.
המשתתפים ביקרו בתערוכת "המפה - לקרוא בין הקווים" במוזיאון שעוסקת ביחסי הגומלין בין נופי המולדת, המפה הישראלית ויוצריה, כפי שהם באים לידי ביטוי בייצוגיה בתרבות ובאומנות.
את היום חתם המופע של ד"ר רפי  קישון, בנו של אפרים קישון, על פועלו וחייו של אביו - גדול יוצרי ההומור בישראל . מופע בהגשה אינטליגנטית, "קישונית", חדת לשון ומלאת הומור.

ריקי רז, מנהלת מטה התרבות בתנועה הקיבוצית הדגישה בפתיחת הכנס כי: "התנועה הקיבוצית ובכללה מטה התרבות, מייחסים חשיבות רבה לעשייה התרבותית - לפעילות התרבותית בקהילה הקיבוצית המתחדשת ומבינים את החשיבות שיש לה כמרכיב בונה קהילה וחברה, ובנוסף, מעריכים את משקלה הגדול ביכולת, לא רק לשמור על החברה הקיימת - אלא גם להיות "אבן שואבת" להצטרפותם של הבנים ואחרים".
לדברי ריקי ורינה בן סימון, שותפתה לעשייה – "להתכנסות המשותפת הזאת פעם בשנה מכל אזורי הארץ, יש ערך מוסף - מעבר לתכנים החשובים בהם עוסק הכנס. כאן כל העוסקים בעשייה התרבותית חשים לא לבד, שומעים על התמודדויות דומות לשלהם ויש להם הזדמנות לרקום 'ניצנים ראשונים' של שיתופי פעולה וכמובן זוהי גם הפוגה קצרה מהיום יום העמוס והשוחק של רכזי התרבות".

אנו רואים מערכות חינוך רבות שהצליחו לשמר חינוך קיבוצי- קהילתי מקצועי ומאוזן כלכלית גם כאשר פועלים על פי חוקי המדינה. הידע וניסיון הרב נמצא אצלכם, כאשר לכל קיבוץ ומועצה הדרך היצירתית ליצר את החינוך המקומי הייחודי לה, באיכות טובה ומחיר השווה לכל נפש. בכדי להוביל את מערכות החינוך שלנו בגיל הרך ובחינוך החברתי להיות האינסטנציה החינוכית במדינה, מתוך אמונה שזו תפיסה חינוכית מתקדמת ורלוונטית מתמיד, עלינו להוביל שיח ודיאלוג מתמיד עם משרדי הממשלה, המועצות האזוריות והאקדמיה ופנימה בתוך הקהילות שלנו.  יש לנו אחריות חברתית כלפי כל ילדי ישראל ושאיפה לחזון ליצור חברה טובה יותר עבור ילדינו. אין לנו את הפריווילגיה להביט רק על עצמנו במראה באופן מנותק ממה שקורה סביבנו ולצפות שאחרים יעשו את העבודה וישמרו על האינטרסים של החינוך הקיבוצי. השינוי האמיתי נוצר תוך כדי שיתופי הפעולה, יצירת קשרים, חידוד הזהות שלנו, גמישות מחשבתית ויצירתיות התואמת את החברה הקיבוצית המשתנה גם היא.

אנו מאמינים בתפיסה, ערכים ורלוונטיות של החינוך הקיבוצי היום יותר מתמיד. אחריות קהילתית על חינוך הילדים, ערבות הדדית, שוויון הזדמנויות, המוניזם ופלורליזם. חינוך הוא מקצוע, מערכות חינוך הן דינמיות וצריכות לפעול כארגון לומד המתאים את עצמו לתפיסת העולם ההולכת ומשתנה. הדרכה וליווי מקצועי אינטרדיסציפלינרי עם יכולת להתאים עצמו לזהות הישוב, דרישות פדגוגיות ורגולטיביות הוא משמעותי להצלחה ועמידה ביעדים.

לאגף החינוך בתנועה הקיבוצית יש את היכולת ללוות, להדריך ולייעץ לכל קהילה, מערכת חינוך, מנהלות ומנהלים השותפים לעשייה החינוכית וכמובן לצוותים המטפלים בילדינו במסירות רבה. חיי הקהילה והחינוך הקיבוצי אינם מובנים מאליהם ואנו עדים לתהליכים היוצרים שינוי אמיתי בקיבוצים שהבינו זאת.

שקיפות מלאה היא קו המוביל היום משרד החינוך, כך אנו מצפים מהמדינה וכך אנו צריכים לפעול גם בעצמנו כלפי מוסדות הקיבוץ ועם ההורים.

המשנה למזכ"ל התנועה – גיל לין, פתח את האירוע בדברי ברכה ולאחריו בירכה גם רו"ח שרון ויטקובסקי-טביב, שותפה בכירה וראש מגזר ביקורת פנימית וניהול סיכונים במשרד BDO, בדבריה ציינה את הצורך לחשוב מחוץ לקופסא ולהתקדם לעריכת "ביקורת אקטיבית".

בהמשך הרצה לין למשתתפים, על האתגרים החדשים הניצבים בפני הנהגות הקיבוצים בכלל ובפני מערכי הביקורת בפרט, בהרצאה שנשאה את השם "אתגרי הניהול הקיבוצי בעולם של רשתות חברתיות והתפוצצות מידע". לין אשר שימש בעברו כמנכ"ל של חברת תוכנה גדולה, הציג בפני המשתתפים תמונת עולם מורכבת, המחייבת את הנהגות הקיבוצים ומערכי הביקורת להתייחס אליה, תהליכים כגון: איבוד הפרטיות, הצפת מידע, חיים בבועה, מקורות מידע אלטרנטיביים, Fake News ועוד אשר מחייבים לפתרונות חדשים, הדורשים הבנה מעמיקה של המציאות החדשה ושינוי התנהגות.

רו"ח דורון שטיין הרצה על השקעות חדשניות ומבחנים לקבלת החלטה מושכלת, להקשיב לסיכונים ולהבין במה אנחנו לא מבינים. עו"ד גילי עוז דיבר על חובות ואחריות הועד המנהל ועל תקנון רשם האגודות השיתופיות שמרחיב את הגדרת "נושא משרה" וכולל את ועדת הביקורת, וסקר סעיפים מהנחיות הרשם לוועדת הביקורת שפורסמו לאחרונה. רו"ח זהר בר דוד טויזר הרחיבה לנוכחים את הידע בנושא איתור ומניעת מעילות בקיבוץ, נושא אקטואלי תמיד לצערנו.

המשתתפים פגשו עמיתים משלל הקיבוצים וחלקו ביניהם מניסיונם בהפסקות והיה נראה שלכולם כבר ברור שזהו נושא שיש להתייחס אליו ברצינות ולתת לו את המקום הראוי לו בכל קיבוץ וקיבוץ.
אלי גולדמן, מבקר התנועה, סיכם והודה למשתתפים ולמרצים על תרומתם לכנס המוצלח.

חברי ועדות הביקורת והנהלות הקיבוצים מוזמנים לפנות למבקר התנועה בשאלות או הבהרות בנושא ביקורת פנימית בקיבוץ בכתובת דוא"ל: BIKORET@TKZ.CO.IL או בנייד 050-5769194.

אלו דברים שנאמרו ע"י הראל סטנטון, פוטוטרפיסט, בהרצאה מאלפת על התבוננות פנימית וחיצונית בחיי היום יום המאפשרת שחרור מדפוסי חשיבה מקובעים וחיבורים חדשים לחיינו המקצועיים והאישיים, ביום שלישי, במהלך האספה השנתית של אהדה שהתקיימה בתנועה הקיבוצית.
במהלך האספה צוינו לטובה שיתופי הפעולה בין התנועה ואהדה שהובילו ומובילים לתוצרים מרשימים.
הכנס נפתח בברכה של אילת גלס - ראש אגף חברה בתנועה, שסיפרה סיפור מרגש על התאמת גן משחקים לילד עם מוגבלות בנחל עוז. אילת הדגישה את שיתופי הפעולה לאורך השנה האחרונה בין אהדה והתנועה.
עו"ד תמר שי - יו"ר אהדה, סיכמה את פעילות 2017 של אהדה ואת התוכנית של 2018. בין היתר דיברה תמר על שלושה קורסים משותפים לאהדה והתנועה שקוימו בשנה האחרונה, על מסמך הסכמות משותף שנכתב ועל המשך העמקת הקשר עם קיבוצים ומשפחות. תמר ציינה כי יותר ויותר קיבוצים מבקשים שאהדה ינסחו את ההסכמים עם המשפחות דבר מבורך.
חברי מזכירות אהדה והתכנית הכלכלית של אהדה אושרו במהלך האספה.
בהמשך סקר גדעון פלס (מחניים) מסמך עקרונות והבנות, שנכתב ונערך על ידי צוות משותף של הארגון ושל התנועה ומגדיר את המחויבות ההדדית של הקיבוץ והמשפחה לדאוג לבנים הנסמכים.

עו"ד תמר שי: "אנו קוראים לכל המשפחות והקיבוצים להיעזר בארגון להבנת השינויים ששל מסמך העקרונות לעומק ולבחון אפשרויות באשר להסכמים חדשים או ישנים.
מחכים לכולם בכנס הבא". 

מפאת חוסר הבהירות בנושא הנחות אזורי עדיפות בהקצאת קרקע להלן הבהרות:
ביום 15.04.2018 התקבלה החלטת הממשלה 3738 בעניין הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית.
החלטה זו החליפה את החלטת ממשלה 667 מיום 4.8.2013.
החלטה 3738 הינה "החלטת על" שעל בסיסה משרדי הממשלה רשאים להעניק הטבות ותמריצים.

ההנחות בהקצאת קרקע ניתנות כיום על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1537" מדיניות אחידה למתן הנחות קרקע" החלטה זו מבוססת עדיין על החלטת ממשלה 667 והחלטת ממשלה 1527 "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון".
תוקף החלטת הממשלה מספר 1527 יהיה עד ליום 30.6.2018 (הוארך ע"י החלטת ממשלה 3727)

בעקבות החלטת הממשלה החדשה (3738) צפויה החלטת ממשלה חדשה בתחום הבינוי והשיכון שתעדכן את החלטה הקיימת (1527) ובהתאם תעודכן החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1537.
יודגש כי לא צפויים שינויים מהותיים בעקבות ההחלטות החדשות, ראו חוזרנו 32/2018"הגדרת ישובים כבעלי עדיפות לאומית - החלטת ממשלה" , למעט כניסתם של ישובי המועצה האיזורית עמק יזרעאל למגבלת ההטבה של 50,000 ש"ח ליחידת דיור ( לפני מע"מ).

בנושא זה פנה ראש המועצה האיזורית עמק יזרעאל אייל בצר למועצת מקרקעי ישראל לביטול הגזרה הפוגעת אך ורק ביישובי עמק יזרעאל ועומדת בסתירה למטרת עידוד ההתיישבות באיזורי העדיפות הלאומית.

**המאמר הינו מטעם בועז מקלר ושות', ואיננו מטעם התנועה הקיבוצית.