"הצטרפו אלינו למחאה לחיים נורמליים, שילדינו יוכלו להיוולד ולגדול למציאות בטוחה, אלו כל דרישותינו"

במוצאי השבת התקיימה הפגנת מחאה על המצב בדרום. ההפגנה אורגנה על-ידי "דור הקסאמים" בהשתתפות "התנועה לעתיד הנגב המערבי" ותושבים שהחליטו שדי, אי אפשר ככה יותר. אני כמובן מתכוונת ל-17 השנה האחרונות בהן תושבי העוטף, וכך גם אני ביניהם, חיים בחרדה קיומית מהקסאמים, המנהרות ועפיפוני/בלוני התבערה.

אני, כשביקרתי את הוריי ביום רביעי של השבוע שעבר בקיבוצנו –כפר עזה, בקושי הצלחתי לעצום עין מקולות הנפץ החזקים מירי הטילים ומכריזת ה"צבע אדום" באותו לילה. לא אלאה אתכם בתנוחת השינה הלא נוחה של 3 אנשים במיטה בממ"ד וכלבתי הרועדת מפחד לצידנו.

למחרת, אפופת שינה, הבנתי שדי. הדבר הזה לא יכול להמשך. אם 17 שנה חיינו ככה, לממשלה היקרה שלנו אין כל כוונה למצוא את הדרך הנכונה לשים לזה סוף.

לשמחתי הרבה, הקדימו אותי חברי "דור הקסאמים" שארגנו את ההפגנה בתל אביב במרץ רב, זאת לאחר שסורבו על-ידי משטרת אופקים לקיימה בדרום הלא שקט. מייד הכנתי שני שלטים ודאגתי למגאפון. החלטתי שלא אשתוק יותר. החלטתי שהפעם הממשלה תשמע אותי. החלטתי לשים לזה סוף.

ידעתי, וכך אמרתי גם לאחרים, שאם אנחנו רוצים לשנות את המצב צריך לזעזע את המדינה. כי תכלס, לאף אחד לא באמת אכפת מאיתנו, הרי "התרגלנו" ל"שגרה". וגם אם טוענים שאכפת, פונים אלינו בשאלה של "נו, אז מה את מצפה שיעשו?". ואני עונה להם: לא מתפקידי להציע הצעות להבאת בטחון לנו תושבי המדינה. אני כן יודעת שזו זכותנו הבלעדית לביטחון. זכות בסיסית, זכות קיומית שעליה אעמוד. יותר מזה, יושבים שר בטחון וראש ממשלה שזוהי מהות תפקידם, זה הטיקט שלהם שבזכותו נבחרו לכהן בתפקיד. הם מחויבים לנו לבטחון.

עוד בעבודתי בכנסת, צפיתי בהתפתחות מחאת הנכים. הצפה של מיילים אל כל חברי הכנסת, חסימת כבישי המדינה. למדתי מהם בדיוק איך ואיפה לעשות זאת. עוד בהגיעי חצי שעה לפני המחאה הודעתי למארגנים שלי לא אכפת, אם צריך אחסום את הכביש, אם צריך איעצר. הממשלה צריכה לדעת שמבחינתנו – עבר הזמן.

אני קוראת לכם להצטרף אלינו למחאה לחיים נורמליים, שילדינו יוכלו להיוולד ולגדול למציאות בטוחה, אלו כל דרישותינו.

לפרטים נוספים כנסו לאיוונט בפייסבוק