הלך לעולמו מוטקה בן פורת, מגדולי לוחמי הפלמ"ח וצה"ל, שהיה בין יוזמי האנדרטה לזכר חללי הקיבוצים

מוטקה בן פורת נולד בירושלים בשנת 1927, והתחנך בכפר הנוער בן שמן. לאחר סיום לימודיו התגייס לפלמ"ח ובהמשך שירת בזרוע הימית שלו, הפלי"ם. הוא השתתף בשחרור מעפילי מחנה המעצר בעתלית, בחילוץ מעפילים מאוניות מעפילים, בפיצוץ מסילות רכבת ובפיצוץ בניין משטרת משמר החופים בסידנא עלי, ובמלחמת העצמאות מונה למפקד פלוגה בחטיבת הראל, והשתתף בכיבוש קטמון ובית איכסא בירושלים. בשנת 1952 השתחרר מוטקה מצה"ל והצטרף לקיבוץ כברי. במלחמת ששת הימים גויס ושירת כסגן מפקד חטיבה 8 בקרבות בסיני, ובמלחמת יום הכיפורים פיקד על חטיבת המילואים 9 הממוכנת, שגדודיה השתתפו בקרבות הבלימה ברמת הגולן ובכיבוש המובלעת הסורית. לאחר המלחמה מונה למפקד גיס, ובשנת 1975 השתחרר בדרגת תת אלוף. לאחר שחרורו כיהן בן פורת כראש אגף הייעור בקק"ל ולאחר מכן היה מנכ"ל ויו"ר רשות הגנים הלאומיים שאוחדה ב-1998 יחד עם רשות שמורות הטבע לרשות הטבע והגנים, במשך 18 שנים בין 2002-1984.

מוטקה היה חבר פעיל ומסור בצוות ההקמה של אנדרטת ההנצחה לחללי הקיבוצים שהוקמה לפני כ-15 שנים. בטקס הזיכרון השנתי שנערך באנדרטה בשנת 2018, תיאר מוטקה בפני שומעיו את הקרבתם ותרומתם האדירה של הקיבוצים בלחימה במלחמת העצמאות, ובאירוח הלוחמים, למשל בקריית ענבים ובמעלה החמישה, במשך כל זמן הקרבות בדרך לירושלים. הוא ציין את העובדה כי חברי קיבוצים היו שישה מתוך שניים עשר מפקדי החטיבות, ושניים מתוך שלושת מפקדי החזיתות במלחמה. הוא ציין עוד כי במלחמת העצמאות נפלו כ-6,000 לוחמים, מתוכם כ-1,000 מהקיבוצים, שהיוו 4% מהאוכלוסייה אך הקריבו יותר מ-16% מהנופלים במלחמה. מוטקה הזכיר את דבריו של דוד בן גוריון, שאמר כי אילולא עמידת הקיבוצים בחזית, כמבצר הגנתי בכל מקום ומקום, ספק אם מדינת ישראל בראשית ימיה הייתה עומדת על רגליה".

בן פורת היה נשוי ואב לשלושה ילדים ששניים מהם מתו בטרם עת. אחיו, סא"ל פנחס בן פורת ז"ל, חבר קיבוץ נען, היה במחלקת הטיס של הפלמ"ח ולאחר מכן טייס בחיל האוויר שהשתתף בכל המערכות במלחמת העצמאות עד לסיומה בשנת 1949. בצה"ל היה מפקד טייסת מפציצים B-17, טייסת 69. לאחר שחרורו בשנת 1951 הצטרף כטייס לחברת "אל-על" ובטיסה מלונדון לישראל, בה שימש כקברניט המטוס הגדול "קונסטיליישן", הופל באורח אכזרי על ידי מטוסי קרב בולגריים וקיפד את חייו יחד עם 57 הנוסעים.

בתו, ורד, סיפרה לאתר YNET, כי תמיד קראה לו "עוף החול". "הוא עבר דברים קשים מאוד בחייו, התייתם מאמו בגיל ארבע, אחיו הגדול שהיה לו כאב נהרג, אמא שלי נפטרה ולאחר מכן גם שני בניו. הוא היה איש יקר וצנוע שאהוב על המון אנשים. העבר של הפלמ"ח נשאר איתו מאוד חזק והיה לחלק מאוד משמעותי בחייו".
 

לחצו כאן לצפייה בסרטון בו מספר מוטקה על חלקו בהקמת אנדרטת חללי הקיבוצים