הכלכלה בזמן משבר הקורונה בהווה ובעתיד - דעת המומחים

את הכנס הנחה פרופ' יורם קרול, כלכלן, ראש תחום התמחות מימון בקריה האקדמית אונו וחבר קיבוץ שפיים.

רו"ח ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח, פתח את הכנס והציג סקירה כללית:

"אנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת ועם הרבה מאוד סימני שאלה. ההשפעה על הכלכלה הקיבוצית היא שלילית, כמובן, אבל נסבלת בינתיים. הקיבוצים שנפגעו הכי הרבה הם קיבוצי התיירות. המשבר תפס את התנועה הקיבוצית במצב טוב. התנועה הקיבוצית היום היא מוטת ייצור, ואנחנו מוטרדים בעיקר משחיקת שער החליפין של הדולר הפוגעת  בייצור המקומי ובייצוא ושוחקת את רווחיות מפעלי התעשייה הקיבוציים. המפעלים הגלובליים יאלצו להתמודד עם המשבר באמצעות העברת  פסי ייצור מעבר לים והמדינה צריכה לנקוט מדינית כלכלית שתאפשר להם להימנע מכך." 

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, טען כי בעשור האחרון ישראל הקטינה את הפער ממדינות ה-OECD בפרמטר המרכזי של תוצר לנפש. הירידה בתוצר ברבעון השני של 2020 בישראל נמוכה משמעותית מול מרבית מדינות המערב. בהשוואה של ישראל לעומת העולם, גם עם הסגר השני שהוא מכה כלכלית, נפגענו הרבה פחות ממדינות מערב אירופה. פרופ' שמחון הוסיף כי "כשיתבררו הנתונים נראה שמצב הכלכלה שלנו טוב יותר ממדינות המערב וכך גם מצב התחלואה והתמותה. אנחנו צועדים קצת כמו "סומא באפילה", כל המדינות המפותחות  הכינו מספר תוכניות הבראה מאז פרוץ המשבר, והתוכניות דומות לתוכניות שלנו. מדינת ישראל מנפיקה אגרות חוב כדי לממן את משבר הקורונה. הריבית הנמוכה בישראל מאפשרת לנו המון גמישות שכן אינה מהווה נטל משמעותי על התוצר.

המשבר הזה הוא משבר זמני, אבל קשה מאוד לצפות איך הוא יתפתח ומתי ייגמר; הוא עמוק יותר ממה שהכרנו. הבשורות הטובות הן שיש לו תאריך פקיעה, והתאריך הזה הוא מציאת החיסון, שצפוי באביב הקרוב. המטרה היא שבתחילת השנה הבאה נוכל לחזור לנקודה שבה היינו ולשיעור אבטלה נמוך."

אחרי פרופ' שמחון דיבר ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו והחשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, שסיפק נתונים ודוגמאות שמפריכים, לטענתו, את תמונת המצב שהציג שמחון. פרופ' זליכה אמר שהדברים שאמר פרופ' שמחון לא מקובלים עליו לחלוטין וכי הוא לא הסכים עם אף מילה שאמר. לטענתו, "הפקידות מרצה את הדרג הפוליטי על חשבון כללים של מקצועיות ומנהל תקין.  התוצר לנפש במונחי שווי קניה הולך ויורד, יוקר המחיה עולה, כמות השעות שאנו משקיעים גבוה ביחס לכל מדינות ה- OECD.  כמו כן, הנתונים שהציג פרופ' שמחון מוטעים, שכן הם אינם משקללים את הצטרפותן של מדינות חדשות עם תוצר נמוך לאיחוד האירופי במהלך העשור האחרון."

לדבריו, "העשור האחרון הינו עוד עשור אבוד לכלכלה הישראלית, הסובלת משחיתות וממספר פרדוקסים, ובהם יוקר מחיה המאפיין מדינות עשירות, אף שישראל אינה כזאת, ותוצר בינוני למרות השכלה גבוהה." 

פרופ' זליכה הוסיף כי הוא אינו רואה כיום בישראל מדיניות כלכלית: "לא שגויה ולא טובה – פשוט אין מדיניות!". לטענתו, בזבזנו משאבים אדירים במהלך חצי השנה של תקופת הקורונה, ואם נמשיך כך הממשלה עלולה להגיע לפשיטת רגל ולהעלאת מיסים דרמטית שתיפול על האזרחים.

פרופ' מישל סטרבינצ'סקי, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל אמר כי "אנחנו נמצאים היום באחד המשברים הגדולים ביותר שהאנושות חוותה ועל כן אני ממליץ שלא לדבר בסיסמאות. המשבר הזה פוגע בעיקר בעצמאים ובשכירים. ההחלטה של ביטוח לאומי לאפשר את החל"ת התאימה למשבר קצר, וצריך לתקן אותה נוכח התארכות המשבר. חשוב להבין שהפתרון הבסיסי בכל העולם הינו הצפת השוק ותמיכה בביקושים המאלצים את הממשלה להגדיל את החוב ואת הגרעון התקציבי."

לאחר מכן, הוא פירט מעט על הצעדים שנקט בהם בנק ישראל מאז פרוץ המשבר, כמו הורדת הריבית, רכישת אג"ח ממשלתיות באופן נרחב ביותר, התערבות בשווקים, תוכנית ייחודית של מתן הלוואות לבנקים בריבית בנק ישראל (0.1%) בתנאי שיינתנו הלוואות לעסקים קטנים וזעירים ועוד.

"בכל המדינות בעולם רואים שהמשק התחיל לחזור לעצמו, אין ספק שהסגר השני שעומד להתחיל בישראל יפגע בהתאוששות המשק הישראלי", אמר. פרופ' סטרבינצ'קי הציג נתונים המראים כי מבחינת הגירעון התקציבי ישראל נמצאת "במקום טוב באמצע" והחוב אף נמוך בהשוואה בינלאומית.

בתשובה לשאלת המנחה, השיב סטרבינצ'קי כי "ההצדקה הכלכלית והמוסרית להשית את פתרון המשבר על הדורות הבאים באמצעות נטילת חובות, היא התפיסה של "חשבונאות בין דורית": גם הדור הצעיר מעדיף לחיות במדינה שמחלצת את אזרחיה ממשבר נורא."

במענה לשאלה נוספת מהמנחה, אמר כי חלק מהירידה בצמיחה נובעת מפחד של הציבור לצאת מהבית ולצרוך כמו בדרך כלל, וכי צריך לעשות תוכניות שיתמרצו את האנשים לצאת לעבוד ולצרוך.

את הפגישה סיכם רו"ח דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, שהודה למרצים ולפרופ' קרול על ההנחיה שכיוונה את המרצים לנושאי הכנס, ואתגרה אותם בשאלות שחייבו אותם לדייק ולנמק את עמדותיהם. 

לוין הציג הרהורים בעקבות דברי הדוברים:

"פרופ' זליכה טען שהמשבר נובע בעיקר מצד ההיצע ופרופ' סטרבנצ'ינקי הדגיש את תרומתה של הממשלה למשבר בשל הסגרים והמגבלות שהיא כופה על הציבור; אני סבור שבעיית היסוד היא דווקא הקפאת הביקושים – השפעת הממשלה במרבית המגזרים מוגבלת בזמן וניתנת למימוש באמצעות שינוי באופן הפעלת העסקים, ואילו שחקני ההיצע יודעים להתאים את פעילותם למגבלות החדשות; הבעיה הגדולה והיסודית היא צד הביקוש – הצרכנים הקטינו את הצריכה השוטפת בשל החשש מהדבקות ומקיטון בהכנסה הפרמננטית, ועד שבעיות אלו לא יפתרו גם הצריכה לא תחזור לעצמה."

באשר לטענת פרופ' שמחון כי הכלכלה הישראלית נפגעה פחות ביחס לכלכלות המפותחות, טען לוין כי "גם אם נתעלם מפרמטרים שאינם מצייתים לתזה הזאת (למשל שיעור התעסוקה), אפשר והפגיעה הנמוכה נבעה מהפתיחה המהירה של השווקים והסרת המגבלות, שהביאו להגברת התחלואה, שגרמה בתורה להחזרת ולהחמרת המגבלות ולסגר שאנו עומדים בפתחו; על כן, בהמשך הדרך אפשר ויתברר כי הכלכלה הישראלית תיסוג בשיעורים גבוהים יותר מהכלכלות במדינות המפותחות."