היה מצויין – סיור מטה התנועה הקיבוצית ברמת יוחנן

ביקור מטה התנועה ברמת יוחנן החל בסיור בקיבוץ תוך שימת דגש על "רוח" רמת יוחנן. ההתחלה הייתה ברוח התקופה תחת מגדל המים עליו נתלתה מגילת העצמאות, ומשם המשיכו לצילום משותף תחת השלט "דמוקרטיה" שהוצב מעל הכניסה לחדר האוכל, אותו צייר האמן המקומי ירמי בן צבי. המשך הסיור היה בגן המכונות החקלאיות, שם ישבו חברי מטה התנועה והמארחים בצלו של העץ ושמעו מפי ארנון רוזמרין מנהל הקהילה על היסטוריית הקיבוץ.

קיבוץ רמת יוחנן נוסד בשנת 1931 בשוליו המזרחיים של עמק זבולון. רוב מקימיו היו ישראלים בני המושבות וכן עולים חדשים שעלו בילדותם ולמדו במקווה ישראל ובביה"ס החקלאי לבנות בנהלל. קבוצת המייסדים, "קבוצת הצפון", הייתה מורכבת גם מחברים מ"קבוצת כרמל", "גלעד" ואז"י שהצטרפו אליה שנתיים קודם וכן קבוצת האמריקאים. ראשוני העולים הגיעו למג'דל (כיום חוות הצופים) בסוכות תרצ"א (1931) ועד לפסח הגיעו כולם. כ-40 חברים ו-6 ילדים. בשנת 1932 התחילה בניית נקודת הקבע - "רמת הצפון" שאח"כ קיבלה את השם הרשמי "אושה". החברים לא הסכימו לשם זה וכעבור כשלוש שנים ניתן למקום השם רמת יוחנן על שמו של יאן (יוחנן) סמאטס, ראש ממשלת דרום אפריקה ואוהד הציונות, בעקבות תרומה נכבדה של יהודי דרום אפריקה.

בשנת 1940 חל פילוג אידאולוגי בבית אלפא וברמת יוחנן סביב המחלוקות הפנימיים שחילקו את הקיבוצים תנועת מפא"י לתנועת השומר הצעיר. שתי התנועות היו שונות זו מזו, וסביב אורחות חייו של הקיבוץ נוצרו חיכוכים רבים שהפכו את החיים המשותפים לבלתי אפשריים. לאחר כארבע שנים (1936–1940) של דיונים בין שני הקיבוצים ובין הנהגת היישוב בארץ הוחלט להעביר את חברי השומר הצעיר כולם מרמת יוחנן ("קבוצת פלנטי") לבית אלפא, ואת חברי בית אלפא תומכי מפא"י לרמת יוחנן. החילופים כללו מעבר של כמה עשרות חברים וילדים מקיבוץ לקיבוץ. האירוע של הפילוג והטרנספר נחווה כמשבר וטראומה של ממש אצל אנשי התקופה, ששנים רבות עדיין נשאו את הנטל שלו. בשנת 1952, בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, הצטרפו לרמת יוחנן כ-15 משפחות מקיבוץ שפיים. באפריל 1948 עמד הקיבוץ בגבורה ב"קרב רמת יוחנן" נגד המתקפה הקשה של גדוד דרוזי מצבא ההצלה של קאוקג'י. 

בתום הביקור בגן ושמיעת ההיסטוריה של הקיבוץ המשיך הסיור לסליק לשמיעת הסברים על תולדות הסליק והקרבות שהיו באזור במלחמת העצמאות מפיו של חבר הקיבוץ אחיאם שורר בן ה-90. האורחים לא הסתפקו בהסברים וירדו לתוך הסליק לצפות באוסף כלי הנשק. משם המשיכו כולם למכון הווי ומועד מיסודו של מתתיהו שלם. רעות רון סקרה את פעילותו של המכון וכן על מיקומו החשוב בחיבור עם קהילת רמת יוחנן בדגש על מסורות ומורשת. התחנה האחרונה בסיור המקיף הייתה "בית צביקה לוי לחיילים בודדים" שנחנך בפברואר 2019 ומיועד למגורי חיילים בודדים בעת שירותם הצבאי, ובעיקר לאחר שחרורם. ניצן שהם, רכזת תחום החיילים הבודדים בקיבוץ והרוח הרוח החיה והיזמת שמאחורי הקמת המקום, סיפרה על הקמתו של הבית, פעילותו ועל אימוץ חיילים בודדים בקיבוץ.

הסיור הסתיים בית הנצחה שם התקיים מפגש של מטה התנועה עם הנהלת הקיבוץ וחברים. מטעם הנהגת הקיבוץ הייתה נוכחות רחבה והשתתפו ארנון רוזמרין (מזכיר), מירב כרמון (מנהלת מש"א), שחר בראב (גזברית), מיכאל שגיא (מנהל משק צרכני), אמיר יבור (מנהל כלכלי), נח בן נחום (הנהלת מש"א), איילת סלייפר (הנהלת מש"א), אליעזר גוטמן (מזכירות), אור רובינסון (מנהל חינוך וחבר מזכירות), צור יריב (הנהלה כלכלית), יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית וחבר הקיבוץ עידו רודוי (הנהלה כלכלית), רותם צורף (הנהלה כלכלית) וחלי שגב (הנהלה כלכלית). לביקור הצטרפו גם ראש המועצה האזורית וחבר הקיבוץ, עמוס נצר ומנהל מחלקת ישובים במועצה, תומר דרורי.

ארנון רוזמרין, מנהל הקהילה, הציג את רמת יוחנן,  ולאחר מכן ניתנה סקירה מקיפה על תהליך שינוי אורחות החיים בו נמצא הקיבוץ שעודנו שיתופי, ועל ההיבטים הכלכליים הקשורים לתהליך השינוי. כמו כן התקיים שיח סביב סוגיות חברתיות העוברות על כל קיבוץ המבצע מהלך לשינוי באורחות החיים.

רמת יוחנן מונה 503 חברים, וכולל ילדים מונה האוכלוסייה 1,100 נפש. הקיבוץ כיום הינו חברה רב-דורית מאוזנת ומתחדשת, שמצליחה להמשיך ולהוות מוקד משיכה לבניה הצעירים, שרבים מהם נקלטים עם בני זוגם ובונים את ביתם ועתידם. הפעילות הכלכלית והחברתית רחבה ומגוונת ומייצרת איכות חיים גבוהה מאוד בהרבה מאוד מדדים, ובכל קנה מידה. עיקר פרנסתו של הקיבוץ מתבססת על מפעל 'פלרם' שמייצר לוחות תרמופלסטים – כיום קונצרן רב לאומי עם אתרי ייצור בשלוש יבשות ומחזור של כ- 400 מיליון דולר בשנה. הקיבוץ שומר גם על ענפי החקלאות שלו כמו גד"ש, מטעים ובעלי חיים (רפת וחוות פטם).

רמת יוחנן היה ועודנו ידוע בפעילותו התרבותית והחינוכית, ובו יצרו המשורר והמלחין מתתיהו שלם עם הכוריאוגרפית לאה ברגשטיין את מסכות החגים המפורסמות ומסכת החתונה. בחג הסוכות נחוג בקיבוץ חג המים, שהוא גם יום ההולדת של הקיבוץ, וביום שאחרי ליל הסדר חג העומר.

הקיבוץ קיבל החלטה להיכנס לתהליך של שינוי אורחות החיים ובימים אלו נמצא לפני הצבעה ראשונה על מודל השינוי. התהליך החל לפני כחמש שנים ומלווה על ידי חברת ייעוץ חיצונית. מודל העקרונות המפורט אושר כבר בשנת 2019 והוא מודל שינוי רך. במסגרת התהליכים החברתיים שבוצען בתהליך אורחות החיים, נעשה:

• סקר עמדות משמעותי
• התקיים הליך ציבורי רחב לגיבוש "מסמך העקרונות"
• התבצע משכור עבודת החברים
• נכתבו הסדרים מפורטים – בהם לקחו חלק כ 100 חברים
• נעשו סימולציות תקציב ומפגשים פרטניים עם כל בית אב
• שינויי תקנון נדרשים

מטה התנועה הציג בפני ממלאי התפקידים בקיבוץ את עיקרי פעילות התנועה והזמין את בעלי התפקידים להיעזר בו. עמוס נצר, ראש המועצה האזורית זבולון, בירך את מטה התנועה והגעתו לביקור ונתן סקירה על המועצה האזורית זבולון.

בסופו של יום סיור עמוס וגדוש, הודו חברי וחברות מטה התנועה לממלאי התפקידים והחברים על האירוח החם והלבבי וכן על ההצגה הברורה של הקיבוץ.