ההתיישבות היהודית בגליל מופלית לרעה - תגובה לביקורות על המהלך הציבורי להצלת הגליל

ברצוננו להגיב על דברי עודה בשאראת במאמרו "מפגש שייזכר לדיראון עולם" ("הארץ", 26.12). תמיד היו יהודים בגליל, ותמיד יהיו יהודים בגליל. גם נוצרים, דרוזים ובדואים. גם עלאווים וצ'רקסים, וכמובן גם מוסלמים. כל צעיר ערבי נוצרי שעוזב את הגליל ועובר לחיפה, זו אבידה לגליל ופגיעה בביטחון ובכלכלה ובחוסן של מדינת ישראל. כל בדואית שנאלצת להעתיק את מקום מגוריה למרכז הארץ כדי למצוא פרנסה כאחות, או מורה, או מהנדסת, או מנהלת, זו אבידה לפוטנציאל לפיתוח הגליל. כל תושב שנאלץ לפנות לצורך השכלה גבוהה לירדן או לאירופה, הוא אינדיקציה לתת־פיתוח של הגליל. האלימות בחברה הערבית היא תוצאה של הזנחה והעדר טיפול ממושכים.

המדינה מחויבת לפעול לסגירת הפערים בין הפריפריה למרכז. הגירה שלילית מהגליל ועזיבה של צעירים מגדילות את הפערים. הגליל הוזנח, והפערים התרחבו.

כל השקעה בגליל היא ברוכה. שיווק של קרקע בבעלות המדינה לזוגות צעירים ובני המקום שהם מחוסרי דיור, במחיר בר השגה, מתבצע בהיקפים גדולים בכל יישובי החברה הערבית בגליל. כמו כן מקודמות תוכניות מתאר להכפלה והשלשה של האוכלוסייה ביישובי החברה הערבית. ומי נשכח מאחור? דווקא המיעוט (15% ב"לב הגליל") היהודי.

החסמים המוצבים בפני הצעירים הרוצים לבנות את בתיהם ביישובי הגליל המרכזי היו נושא המפגש שנערך במועצה האזורית משגב שבשאראת התייחס אליו במאמרו. אנחנו, אנשי ציבור והתיישבות, המייצגים תנועות התיישבות ותיקות, ציוניות, ועתיד המדינה והגליל בתוכה, על תושביו היהודים ותושביו הלא־יהודים, חשוב לנו — הגענו והתרשמנו.

המפגש, שהתקיים לפני כשבוע, הוא תחילתו של שילוב ידיים לטובת חיזוקו של הגליל והשפעה לשינוי ההתייחסות הממשלתית אל חבל ארץ חשוב זה. המועצה האזורית משגב היא מועצה מעורבת, העוסקת במשך שנים בהקמת יישובים יהודיים, יישובים בדואיים ויישובים מעורבים. המועצה פועלת לפיתוח הגליל בשיתוף יישובי בקעת סח'נין, בקעת בית הכרם וכרמיאל ובקעת בית נטופה, ותורמת תרומה חיובית לסגירת הפערים מול "מדינת תל אביב".

בשני העשורים האחרונים נוקטת הממשלה מדיניות תכנונית רעה בגליל, שתוצאותיה שינו בלא הכר את המצב הדמוגרפי של אזור לב הגליל ופגעו במרקם החברתי העדין של האזור. המדיניות באה לידי ביטוי בתוכנית תמ"א 35 — תוכנית זו הגדירה בין היתר ליישובים תקרת גידול ובנייה וחסמים לגידול פיסי של היישובים, הנהיגה חסמים מינהליים בלתי נסבלים ועמדה מן הצד אל מול הזינוק במחירי הקרקע, המפלים לרעה את ההתיישבות במועצות האזוריות אל מול יישובים של "מיעוטים" (ערביים) בגליל. כל אלה מונעים מהדור הצעיר לרכוש קרקע, לגור בגליל ולפתח אותו.

במפגש הוצגה המציאות הדמוגרפית, שלפיה המיעוט היהודי בגליל (14%) קטן, והחסמים לפיתוח היישובים נערמים ומתחזקים. המציאות הזאת איננה טובה — מבחינה חברתית, כלכלית וביטחונית — לכל תושבי הגליל, והיא מעידה יותר מכל על הקיטון בעניין ובמעורבות הממשלתית בפיתוח הגליל.

בכינון של ממשלה חדשה אנחנו רואים הזדמנות לשינוי של המדיניות ולהעלאת הגליל ופיתוחו לצמרת סדר־היום הלאומי, להזרמת תקציבים לפיתוח תשתיות ולהרחבת היישובים — כל היישובים — לתמריצים ליזמים, להטבות לתעשיינים בגליל, להשקעה בחינוך ובתרבות, ולהביא בתוך עשור את הגליל למקום אחר.

עזרה בקידום הצעדים הללו היא אינטרס של כל תושבי האזור ושל כל מי שעתיד הגליל וחוסנו חשובים לו. גזענות — לא! ציונות ופיתוח הפריפריה והמרחב הכפרי לטובת כל התושבים, בלא הבדל דת, לאום, גזע ומין — בהחלט כן!

דני עברי ראש מועצה אזורית משגב; ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית; עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים; שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי; מירב בן־דע, מנכ"לית המועצה האזורית משגב