content
"בימינו החשיבות של איגום מידע הוא קריטי והקיבוצים לא יכולים להשאר מאחור"
לאחרונה פותחו בתנועה הקיבוצית שתי מערכות מידע: "שיק" - מערכת שיתוף מסמכים בין הקיבוצים ו"קיבוץ נתונים" המאפשרת לממלאי התפקידים בקיבוצים לנהל פרטי מידע חשובים של הקיבוץ במקום אחד, ידוע ומאובטח. זאת תוך יכולת להשוות את הנתונים מול קיבוצים אחרים
די לקלסרים! יש קיבוץ נתונים
ירון לינדמן, מי ששימש עד לאחרונה מנהל מחלקת הצמיחה הדמוגרפית בתנועה הקיבוצית היה היזם והמניע של הקמת מערכת "קיבוץ נתונים", הוא רתם לפרויקט את מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, שכמי שניהל בעבר עשרות קיבוצים הבין את הצורך החשוב. מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי-ילין ריכזה את הפרויקט בתנועה החל מיומה הראשון בתפקיד, ולצידה אודי בורוביץ' (שדה יואב), ראש מטה התשתיות של אינטל באירופה, יו"ר קיבוץ חולית ולאורה נוה (משמר הנגב), אשת מערכות מידע ותהליכים במשאבי אנוש ושכר, מנהלת תחום הפנסיה באינטל ישראל. כאמור, כיום המערכות פועלות ומתחילות להיות לעזר לממלאי התפקידים בתחומים רבים בקיבוץ.
אנחנו מדברים עם לינדמן בזמן שהוא משתתף בכנס הסברה על מערכות הנתונים שנערך בתחילת השבוע בכפר בלום, הוא צוחק ואומר שהוא מרגיש כאילו הוא רואה לידה של מוצר שחלם עליו.
איזה צורך זיהית כשהתחלת עם המיזם לאיגום המידע?
"אני ראיתי את הצורך ככזה שנובע לא מחוסר מידע, אלא מארגון שלו בפלטפורמה אחת שיכולה לתת מענה. אנחנו, במחלקה לפיתוח דמוגרפי, נדרשנו לתת נתונים על חברים או צמיחה בקיבוצים ולא היתה לנו כל אפשרות למצוא מידע כזה. זאת למרות ידיעה שבכל קיבוץ/מועצה יש נתונים חשובים שאנחנו לא חשופים אליהם וגם בקיבוצים עצמם בין ממלאי התפקידים לא כל אחד חשוף למידע הרלוונטי עבורו, רק משום שיש מספר מערכות מידע נפרדות.
"הבנו שגם אם יתנו את המידע, אין לתנועה הקיבוצית מערכות שיודעות לשאוב את הנתונים ולאגם אותם בצורה מסודרת. איגום שעונה על שני צרכים - הצורך של התנועה לקבל את הנתונים והצורך של הקיבוצים ושל מנהלי הקיבוצים לקבץ את כלל הנתונים בפלטפורמה אחת, ולא שכל ממלא תפקיד עובד על מערכת מידע נתונים אחרת.
לינדמן מדגיש: "בתור אחד שבא מרקע של תעשיה וניהול, המשמעות של ניהול מערכות מידע הוא מאד חשוב גם לארגון שיהיה לו מערכת מידע עדכנית בכל רגע נתון וגם להסטוריה הארגונית".
המידע הוא אין סופי, איך עשית את הסינון של מה נכון להכניס ולשתף ומה לא?
"השאלה של מה להכניס ומה לא הוא תולדה של צורך, בסופו של דבר המערכת צריכה לתת מענה למנהלים בשטח ולתת להם כלי אפקטיבי. היתרון של מערכות כאלו שהם מודולריות וככל שצורך עולה אפשר להוסיף שדות ונתונים בהמשך".
אילו אתגרים זיהית במהלך הדרך?
"האתגר הראשון היה לבחור את בית התוכנה והשותפים, ולרתום אותם לעבודה על מנת שהמערכת תעלה לאוויר, ולאחר מכן עלה האתגר להסביר את הצורך בשינוי התפיסה של תרבות ארגונית בקיבוצים, על מנת שממלאי התפקידים יטמיעו שפה חדשה בניהול בתוך הקיבוץ.
ברור שאף אחד לא מצפה שזה ייכנס ביום, אבל ככל שיכנסו יותר יהנו יותר. אנחנו ארגון גדול של יותר מ-250 קיבוצים, ובמאה ה-21 החשיבות של איגום מידע ושיתוף מידע היא קריטית. אין כיום ארגון שלא עושה את זה והקיבוצים לא יכולים להשאר מאחור".
כיום, אחרי שחזרת מהתנועה לניהול קיבוץ, איזה טיפ אתה יכול לתת לממלאי התפקידים לשימוש במערכות המידע הללו?
"הדבר הכי חשוב הוא שככל שיהיו יותר שותפים למערכת המנהל בקיבוץ הבודד לא ירגיש לבד במערכה. זה אולי נשמע מצחיק, אבל לפעמים ממלאי התפקידים מרגישים כך. שיתוף המידע יגרום לו להבין את המשמעות של המערכת ושיתוף הידע הקיבוצי".
מנהל אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית ומנכ"ל קמ"ע, דגן לוין, מצטרף לדברים על חשיבות השיתוף של "עולם הידע קיבוצי":
"יש לכך שתי סיבות עיקריות: פנימית וחיצונית - הסיבה הפנימית היא שהדמיון בין הקיבוצים מביא תועלת רבה לממלאי תפקידים בקיבוץ, בבואם לדון בסוגיות בוערות על סדר יומו של הקיבוץ שנדונו כבר בקיבוצים אחרים שסללו את דרך המלך או, לכל הפחות, הציפו את הדילמות, הקשיים והמוקשים בדרך לפתרון האופטימלי.
הסיבה החיצונית היא שלתנועה ולגופים שכנים (התאחדות חקלאי ישראל, שולחן הארגונים, איגוד התעשייה ועוד) תפקיד מרכזי בהגנה על האינטרסים של הקיבוצים מול הריבון. בדיונים מול הממשלה, ל"פוליטיקה" יש את המשקל הרב ביותר, אך התשתית לכל דיון, בעיקר עם הפקידות הבכירה היא מקצועית ועניינית ולכן ידע מסודר ואמין הוא כלי עבודה חיוני, ופעמים אף תנאי להשגת הישגים. על רקע הבורות המתפשטת בחברה הישראלית בכל הקשור להבנת הקיבוץ, לא פעם ולא פעמים בסיס מידע מהימן ומעודכן היה עשוי לסייע לנו במו"מ עם המדינה".
האם זהו הכלי היחידי להשגת אותן מטרות?
בוודאי שלא, ישנם כלים נוספים, המשותף לכולם הוא איגום ידע, והשילוב של כלל הכלים הוא שייצר את הפתרון האופטימלי. החל מפעילי התנועה שבידם ידע רחב ועדכני בתחומי פעילות מרכזיים על סדר יומם של ממלאי התפקידים בקיבוצים, שנתון התנועה הקיבוצית, מכון המחקר החדש, שנתון איגוד התעשייה הקיבוצית, פרסומי התאחדות חקלאי ישראל ועוד..
אני יכול להבין את מנהל הקהילה שירוויח ידע מהנתונים. איך מנהל עסקי יכול להרוויח מהמערכות החדשות?
"בעסקים ידע הינו משאב חיוני ותנאי למקצועיות שהיא בעצמה תנאי להצלחה לאורך זמן. קיים בקיבוצים ידע משמעותי שניתן ויש טעם לחלוק בו בנושאי חקלאות, תעשיה, תיירות, עסקים קטנים, עסקי תשתיות, ניהול נכסים פיננסים, קרקעות ועוד. מרכז משק חדש זקוק ללמידה שבסיסה תמיד מידע".
לוין מדגיש: "עם זאת, האפקטיביות של מאגרי המידע הקיבוציים למערכת העסקית מאותגרת ע"י שני קשיים מרכזיים: הקושי העיקרי גלום בהיקף ובאופי המידע הניתנים פחות לקטלוג ולשמירה במאגרי מידע, שמטבעם מוצגים כמסמכים מילוליים סמי-משפטיים (תקנונים וכדומה) או כמידע מתמטי-מונוטוני (למשל מטריצת מזרע רב שנתית).
קושי נוסף טמון ברצון להגן על מידע עסקי כדי שלא יגיע לידיים זדות ולעיניים עוינות בפוטנציה. אני מאמין שהתועלת שעשויים להפיק הקיבוצים וממלאי התפקיד היא גבוהה משמעותית מהקשיים ולכן תגבר עליהם".
אולי איסוף של מידע עסקי נדון לכישלון בשל הקושי של ממלאי תפקידים לשחרר אותו?
"אין ספק שזו בעיה אך היא הולכת ופוחתת, הולכת ונחלשת על ציר הזמן; שכן עידן המידע השוטף אותנו משנה מן היסוד את עולם המושגים שלנו בכל הקשור להחזקה ולשימוש במידע. בעוד בעבר התפיסה המקובלת היתה ש"מידע זה כוח" ועל כן עלינו לחבקו בכוח ולשמרו בסוד, היום הולכת ומתחזקת התפיסה שהכוח בעולם החדש טמון דווקא בשיתוף המידע, הפצתו והיכולת לאתר מידע חיוני מתוך מאגר מידע אינסופי."
הוספת תגובה חדשה