"אני לא רוצה אפילו לדמיין איך החיים שלי היו נראים בלי הבג''צים האלו, כנראה שאחרת לגמרי"

בניגוד לכבוד השופטת בדימוס, השרה לשעבר ועורכי הדין שדיברו לפניי ואחריי, אני לא משפטנית. לא אשת דברים אנוכי. הפרשנות שיש לי היא הרבה יותר אישית. אני רוצה לדבר על חלומות ותקוות.

נולדתי בקיבוץ רמת דוד, בעמק יזרעאל. בתור ילדה חלמתי להיות טייסת אבל זה היה חלום שלא היה יכול להתגשם עד שהגיעה אליס מילר. והבג''צ שנקרא ''בג''צ אליס מילר''. הייתי בכיתה ט', ובזכות הפסיקה הזו יכולתי להתמיין לקורס טיס. החלום שלי נהיה אפשרי. אמנם לא התקבלתי לקורס טיס, אבל התקבלתי לקורס חובלים, במחזור הראשון שנפתח לנשים. זה היה בזכות נערה בשם הילה שחר שעתרה גם היא לבג''צ, וצה''ל נעתר לה ללא צורך בפסיקה.

שירתי את המדינה האהובה שלי בשנת שירות ואחר כך בחיל הים במשך שש שנים, ואני משרתת גם היום במילואים, כי אכפת לי מהמקום הזה. אני לא רוצה אפילו לדמיין איך החיים שלי היו נראים בלי 2 הבג''צים האלו. כנראה שאחרת לגמרי. מאז שסיימתי את קורס חובלים, לפני יותר מעשרים שנה, היו עוד הרבה נשים שפרצו דרך ותרמו בתפקידים שלא היו בהם נשים לפניהן. אני חוליה בשרשרת ארוכה ולא נגמרת של נשים ישראליות שהן חלק חיוני מביטחון המדינה.

רות ביידר גינסבורג (משפטנית יהודייה-אמריקאית, שכיהנה כשופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית) אמרה שנשים שייכות לכל המקומות שבהם מתקבלות החלטות. אבל איש אחד עם תיק מיותר במשרד ראש הממשלה אומר שנשים שייכות רק למטבח. לא לצבא, לא לכנסת, לא לממשלה, לא לקוקפיט ובטח שלא לגשר הספינה. אז יש לנו חדשות בשבילו, כמו שהבנות שלי אומרות - אתה לא מחליט עלינו!

אנחנו הולכות ונשארות בכל המקומות שבהם מתקבלות ההחלטות. אני לא רק חובלת ולוחמת. אני אזרחית, אישה, אמא, בת זוג, אחות ובת. אני מחוברת בשרשרת גם לכל אישה שמבקשת את החופש לחיות את החיים האלו בלי להירצח, להיאנס או להתחבא. הביטחון שלנו במדינה נמדד בביטחון האישי של כל אחד ואחת לחיות פה בשוויון, בכבוד, בצדק. הזכות לחיים עצמם.

באתי לכאן הערב כי אני מרגישה שהערכים האלו בסכנה. ההפיכה המשטרית הזו מסכנת אותם. אני רוצה לספר על משהו שלמדתי לא מזמן מהאלוף במיל' אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר - בספר שלו הוא מדבר הרבה על הנס של הקמת מדינת ישראל. העובדה שהאבא שלו והאבא שלי עלו לפה כשורדי שואה מהונגריה, הקימו משפחות והעמידו דורות המשך. יש לנו מדינה. זה הנס. שקדי מזהיר לא לקרוע קרע בעם הזה, קרע שיהיה קשה מאוד לאחות. הגעתי לכאן היום כי אני מאמינה שנוכל להשיג כל מה שנחלום עליו - כל אחד ואחת מאיתנו לבד, אבל במיוחד כשאנחנו עומדות ועומדים ביחד.

תסתכלו ותראו אותנו. תקשיבו ותשמעו. אני מקווה שנצליח יחד למנוע את הקרע שהממשלה הזו מתכוונת לקרוע במדינה. הנס הזה גדול יותר מנאשם בפלילים או עבריין מורשע כזה או אחר. הוא גדול יותר מפוליטיקאים קטנים. אנחנו כאן כי עוד לא אבדה תקוותנו אנחנו כאן כי אנחנו התקווה!
 

לחצו כאן לצפייה בנאומה של אורה פלד נקש בהפגנה