דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

אנחנו ילדי התקופה. התקופה היא פוליטית

תאיר כהנא, בוגרת תוכנית "שבילים - מטה אשר": "היום אני מבינה כי פוליטיקה היא הכול והערכים שאני בוחרת להכניס לעשייה שלי ושל החברים שסביבי הם שמגדירים אותה בעבורי"
מעגל שיח במהלך תוכנית "שבילים" במטה אשר
מעגל שיח במהלך תוכנית "שבילים" במטה אשר

מאז שאני זוכרת את עצמי ידעתי שאהיה מורה. אבא שלי היה הרבה דברים אבל הראשון שבהם מורה. הייתי יושבת אתו שעות בבית ובכיתה, מקשיבה ועושה כמוהו. הכרתי את כל תלמידיו: "המטוס", "הבלגניסט", "זו שמסתירה את פנייה בשערה" ואחרים... טיילנו יחד, למדנו יחד, ניהלנו שיח על הכול ועל כל אחד מהם, כתבנו יחד את ההערות/ההארות לתעודה ובעיקר היינו. הוא ואחריו אני פעלנו לחוד ויחד מתוך אהבה וסקרנות גדולה, ניצוץ בעיניים שקשה להסביר במילים. אבא שלי נפטר לפני 21 שנה, הוא יצא לרוץ ולא חזר. משנהיתי מורה הרגשתי בבית. הרגשתי ואני עדיין מרגישה כי שם אני יכולה להיות אני ולהביא את מה שאני מאמינה בו אל תוך הכיתה, אל תוך הקשר.

תאייר כהנא
תאיר כהנא

לתכנית שבילים הגעתי במקרה. דודה שלי שלחה לי את הפרסום לתכנית וכתבה: "בול בשבילך". מתוך סקרנות נכנסתי לטופס הראשוני והתחלתי לענות על השאלות. כתבתי את סיפור חיי תוך בירור והגשה של הערכים המלווים אותי היום. משנשאלתי על חבר הכנסת שאני הכי מעריכה התבלבלתי לרגע. כמי שהכירה רוב שנותיה את כל המערכה ואת החברים בתוכה הרגשתי מבוישת. לאחר רגע כתבתי את השם רם שפע ותיארתי את פעולותיו. משכתבתי זאת, שוב, הרגשתי בבית.

המטרה שלי בהגעה הראשונית לתכנית הייתה לדעת יותר, להבין, לברר בעצמי ולעצמי איפה אני בכותרת שליוותה אותנו: "מנהיגות פוליטית". התכנית זימנה לי את הבסיס, הוא הידע, ועליו את השיח עם חברי לקבוצה. היכולת רגע לעצור, להקשיב, פשוט להיות, זה מה שאולי תמיד אני מרגישה שחסר לי ובכלל. את הערכים הנלווים למנהיגות טובה בעיני קל לי לזקק ולשווק, עם ההגדרה פוליטיקה מאז ומעולם היה לי קשה לעשות זאת. היום אני מבינה כי פוליטיקה היא הכול והערכים שאני בוחרת להכניס לעשייה שלי ושל החברים שסביבי הם שמגדירים אותה בעבורי.

התכנית נתנה לי את ההזדמנות לחזור הביתה, להיות. לברר מה חשוב לי ובשם מה ארצה לעשות. היא אפשרה לנו כקבוצה וכחברים לגבש לעצמנו קודם כל את ה"למה". "למה" שיאפשר לנו לעשות במדויק וגם יאפשר לנו להציג עצמנו ללא בושה, כל אחד בתחומו וכולנו יחד. אם אזקק לעצמי את הדברים אשמח שנוותר לרגע על "אנחנו והם" ועל "המחנות" בכדי לחזור לאהבה הפשוטה, לניצוץ שאי אפשר להסביר במילים בעיניים, לדמוקרטיה הליברלית ולסל הערכים הפשוט שהיא נושאת עמה. היום, עכשיו, הרגע. יותר מתמיד.

תאיר כהנא (בית העמק), מורה, מחנכת ומנהלת בית ספר, היא בוגרת תכנית שבילים-מטה אשר מבית "רשת הצעירים" של התנועה הקיבוצית וקרן ברל כצנלסון.

רוצים לקחת חלק ולהצטרף לרשת צעירים מובילה שינוי? לחצו כאן

הוספת תגובה חדשה