איך מסבירים לילדים על זיכרון ועצמאות? זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר - 

אנחנו באושוויץ, רגע לפני תחילת מצעד החיים לעבר בירקנאו. אושוויץ מוצפת יהודים מכל העולם, ובעיקר מישראל.
ביחד עם משלחת הקרן הקיימת לישראל, בראשות דני עטר, עברנו ארבעה ימים מרוכזים בהם הלכנו על עקבותיה של יהדות פולין המפוארת וקיצה הברוטאלי.
היו במסע שיאים רגשיים לא מעטים, אבל עוד מוקדם לסכם, הכרתי את ההיסטוריה של השואה ושל מלחמת העולם השנייה, אך זה אחרת שרואים בעיניים שחווים את הדברים היכן שהתרחשה הזוועה.
לא למדתי פרטים טכניים שלא ידעתי. אבל זה אחרת כשרואים...
אפשר לסכם אולי בעובדה כי המצעד הזה ואלפי היהודים שמצטופפים כרגע באושוויץ מוכיחים כי המזימה הנאצית, כשלה. אבל "הישגיהם" היו בלתי מבוטלים. 
האנושות הפסידה את כל הטוב והיצירתיות שיכולים היו מיליוני יהודים להביא לה. עצוב ומתסכל ובלתי ניתן להכלה.
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מוביל את המשלחת הישראלית העצומה, לצידו צועדים ראשי מערכות הביטחון. דני דנון, מוביל משלחת של 44 שגרירי מדינות לאו"מ. גם התנועה הקיבוצית מיוצגת כאן בכבוד, במשלחת קק"ל, מלבדי, נמצאים ח"כ חיים ילין ואיתן ברושי, ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית הגליל העליון גיורא זלץ, מתיתיהו ספרבר מיהל, אופיר ליבשטיין מכפר עזה ובנו אביב.
פרט לנו פגשתי כאן את ג'וחא מרמת רחל, את עמוס שלו מעברון ואת שמחה שטיין עד לאחרונה מזכיר לוחמי הגטאות ושימש כמנכ"ל בית לוחמי הגטאות והוא חבר ועד ההנהלה של הבית. יש בוודאי עוד כמה שלא זיהיתי.
זהו.
הגענו לבירקנאו. הרחבה הולכת ומתמלאת לקראת הטקס. התמונה הניבטת מכל עבר היא ללא ספק - "עם ישראל חי" הולכים ומתאספים כאן 13,000 אנשים, רובם יהודים כמובן, מכל רחבי העולם.
ברגע הזה, ביחד עם זיכרון הנספים על האדמה הארורה הזו, אני זוכר ומזכיר כי יום השואה הומצא ע"י מקימי קיבוץ לוחמי הגטאות שהיו ממנהיגי מרד גטו ורשה וקבעו את יום העליה שלהם אל הקרקע, כ"ז בניסן,  לתאריך מקודש בלוח השנה של כל העם היהודי. 
הם הצליחו למרוד.
הם הצליחו לשרוד. 
הם הצליחו להקים את מוזיאון השואה הראשון בעולם.
הם הקימו קיבוץ מצליח...
והם קבעו תאריך בלוח השנה  של העם היהודי.
אין ספק... ראויים להערצה.

אלפי אנשים הגיעו לעצרת המרכזית לנעילת יום השואה והגבורה בהנחיית שירי ארצי, שהתקיימה בבית לוחמי הגטאות. התכנית התקיימה השנה תחת הכותרת "אנו יודעים כי יש לנו מולדת" בסימן 70 שנה למדינת ישראל. בשנה זו נערך לראשונה לפני פתיחת העצרת "מצעד הגבורה" בהשתתפות מאות צועדים, יוזמה של קציני צה"ל בוגרי קורס מפקדי פלוגות בסדיר ובמילואים, שקראו לאזרחי המדינה לצעוד יחד למטרת חיזוק זיכרון השואה באמצעות הנצחה אקטיבית המתמקדת בגבורתם היומיומית של השורדים ובקדושת החיים. כמו כן, 6 ניצולי שואה הדליקו משואות בעצרת, הקשרית ממרד גטו ורשה עליזה ויטיס שומרון נשאה את דבר הלוחמים, ומשה ליפר בנה של חסידת אומות העולם בלה ליפר ז"ל הניח את זר חסידי אומות העולם. בעצרת הופיעו הזמרת ענבל גרשקוביץ והמוזיקאי טל סונדק שהופיע עם הזמרת דינה קול בת ה-90, ניצולת מחנות אושוויץ ודכאו.

נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש, אמרה באירוע: "עוצמתה וייחודה של השואה מחייבת לא לעשות בה שימוש בנסיבות פוליטיות חולפות ובהתמודדות היומיומית עם בעיות המדינה. אין לשאת את שם השואה לשווא. יש להשאירה כתופעה חד פעמית ולא לכרסם במשמעותה המטלטלת. על מערכת המשפט להגן על זכויות אדם בישראל ועל הנורמות הראויות. על הרשויות הנבחרות, הממשלה והכנסת לכבד את המשפט ולהימנע מלפגוע במוסדותיו".

נציג התנועה הקיבוצית, מוקי צור: "הנאצים לא הצליחו להפוך את היהודי לאבק שורד. אימהות המשיכו לדאוג לילדיהן. האהבה פרחה החברות התגלתה  גם בשעות הנוראות ההן. הוויכוחים הרעיוניים על מה צריך לעשות, הכתיבה והיצירה נמשכו וגם חיי הדת. ההתקוממות והמרד היוו פסגה של המאבק הזה כי הן היו  ביטוי למאבק ציבורי על צלם האדם".

אלפי אנשים הגיעו לעצרת המרכזית לנעילת אירועי יום השואה בישראל, אשר נערכה בקיבוץ יד מרדכי. הטקס, שהתקיים  לרגלי אנדרטת מרדכי אנילביץ', נערך בהשתתפות ניצולי שואה ובמעמד נשיאת בית המשפט העליון, שר הביטחון, שר האוצר, מזכ"ל תנועת השומר הצעיר, אלוף פיקוד דרום, מפקד מחוז דרום במשטרה, ראשי רשויות, חברי כנסת, שגרירים ומכובדים נוספים. כמו כן נכחו באירוע שני חברי הבנודסטאג (הפרלמנט הגרמני), אלואיס קארל ואלכס פישר.

"ממרחק הזמן מתבהר יותר ויותר לאורך השנים עד כמה רבה ומשמעותית הייתה תרומתם של שורדי השואה להקמתה של מדינת ישראל ולתקומתו של העם היהודי בארצו, בכל תחומי החיים", אמרה בטקס נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. "לפיד הזיכרון שעלינו לשאת בשם הנספים ובשם שורדי השואה מחייב אותנו לחיות חיים שיש להם משמעות. עלינו לתרום לקיומה של חברה ישראלית טובה ושומרת חוק המקפידה ללא פשרות על ערכי היסוד הללו ולכבד כל אדם באשר הוא אדם". 

"המסר שלי לשכנינו מדרום – לעולם לא תצליחו לשבור אותנו", הוסיף שר הביטחון, אביגדור ליברמן. "שנו כיוון ותתחילו לחשוב, לא על איך להשמיד את מדינת ישראל, אלא איך להתקיים לצד מדינת ישראל. לצערי, המלחמה הזאת על עצם זכותנו להתקיים כמדינה יהודית וחופשית נמשכת עד היום הזה. לנו יש את כל יכולת העמידה ואת היכולת והזכות להגן על עצמנו".

את סדר הנואמים חתם מזכ"ל השומר הצעיר, איתי זידנברג: "אנו למדים מהשואה יום-יום, ובין היתר למדנו כי עלנו לשמור על הדמוקרטיה מכל משמר", אמר זידנברג. "לאחרונה מתהווה בחברה הישראלית שיח מסוכן, הבז לחיי בני אדם ובד בבד מתייג את מי שאינו שותף לשיח או לא מסכים לו כ"בוגד". בין השאר, למרבה האבסורד, לעיתים קרובות מידי מקוטלגים כבוגדים גם ממשיכי דרכם של הארגונים שהנהיגו את הפעולות ההיסטוריות. בשם כלל חניכי ומדריכי תנועות הנוער- אני קורא להוקיע מאיתנו את השיח הזה". 

כבכל שנה, גם השנה, התכנסה קומונת הש"ש של בית אקשטיין (מרכז המספק דיור, חינוך ותעסוקה לאנשים עם מוגבלות) לחשוב ולתכנן את טקס יום השואה ואת הפעילויות שסביבו עבור דיירי הבתים. חמשת השינשינים בקומונה מאד התלבטו איך לציין את היום הזה, שהעברת המסר בו מאתגרת גם ככה, ובטח ובטח עבור חניכים שקשה עוד יותר לדעת כיצד הם מבינים ותופסים את משמעותו של יום שכזה.

מאיה אביעד, אחת השינשיניות במקום, מספרת: "התלבטנו מאד איך לגעת ביום הזה, כי החניכים שלנו שונים מחניכים רגילים וההתמודדות מאתגרת יותר. היה לנו חשוב לבנות משהו שלא נצא רק לידי חובה באיזה טקס שבו מקריאים קטע יפה אבל הוא קצת נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה, ולמצוא משהו שבאמת יגע בהם. פתאום עלה לי רעיון לנסות ולהביא ניצול שואה שיספר מהחוויה שלו, והסתבר שבאמת רובם ככולם מעולם לא שמעו עדות כזו וזה הפך את זה למשמעותי עוד יותר. אלי נצר מקיבוץ דליה הוא הסבא של בן הזוג שלי, דיברתי איתו והוא מאד שמח להגיע. הסתבר שגם הוא, למרות שהוא מספר את סיפורו ומרצה על השואה כבר שנים רבות, לא עשה זאת אף פעם בפני חבר'ה עם צרכים מיוחדים וזה הפך את זה למרגש עוד יותר - עבור החניכים, עבורו וגם עבורי".

אלכס מקרוב, רכז בבית אקשטיין ומלווה הקומונה מוסיף: "ביום שני השבוע הגיע אלי לספר את סיפורו. אני מודה שהייתי די במתח איך חניכים, שבדרך כלל אחרי 10 דקות כבר מאבדים עניין, יישבו ושמעו את סיפורו, אבל זה עבד. ישבנו כ50 חניכים ו15 חברי צוות שעה וחצי וכולם הקשיבו והתעניינו. החניכים שאלו אותו שאלות והודו שאף פעם לא שמעו סיפור כזה מקרוב כל כך, באופן אינטימי שכזה. זה היה מאד מרגש. היה נראה שגם אלי התרגש מאד ולבסוף, כאשר בירכנו אותו והבאנו לו פרחים הוא הודה לנו מאד גם כן שזכה אף הוא בחוויה מיוחדת". 

ימי הזיכרון:

בתי הספר עוסקים בתכנים המותאמים לכל גיל ברגישות רבה. הילדים ובני הנוער מביאים אל מערכת החינוך מטען רגשי, כל אחד בעוצמתו, אשר זקוק לעיבוד והכלה. חשוב להתאים את התכנים המועברים על ידי המדריכים לכל שכבת גיל כדי לא ליצור עומס רב של מידע.

חשוב לברר האם יש סיפורים משפחתיים, אשר הילדים נחשפים אליהם בבית ויכולים להעלות מעצמם כנושא שיחה- סבים ניצולי שואה, משפחות השכול או פצועי מלחמות ופעולות האיבה. כמו כן, במשפחות אשר חוו אובדן בתקופה האחרונה, יכול להתעורר קושי סביב ההתכנסויות המשפחתיות בתקופות אלו.

תפקידנו כמחנכים הוא לתת מקום לכל הרגשות אשר מציפים את הילדים, בני הנוער, ההורים וחברי הצוות, חשוב לתת במה לשיחות אלו על מנת להראות להם שהתחושות והבלבול הם חלק מהחיים, ואין בהם פסול. לשאול שאלות פתוחות, לעודד פעילויות יצירה, משחקי דרמה, שיחות לא רשמיות וכל פעילות, אשר תעודד את הילדים ובני הנוער לדבר ולאוורר את אשר על ליבם.

חשוב לציין כי כל תגובה היא טובה ורצויה- יש המגיבים בצחוק ויש בבכי, יש המתכנסים ויש המחצינים, רצוי לבחון את התוכן העולה לנסות לזהות אם מי מהילדים ובני הנוער מגלה קושי רב יותר במטרה לעזור לו ולהוריו.
במותם ציוו לנו את החיים.

בתחילת השבוע התקיימה פגישה במועצה אזורית גליל עליון בנוכחות מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, ראש המועצה גיורא זלץ, מנכ"לית המועצה עידית חמל, יו"ר פיתוח הגליל אורי דורמן, מנכ"ל פיתוח הגליל שגב ירבעם ורכז האזור רמי פלג.

הפגישה הינה חלק מתפיסת "המכלול האזורי" שמוביל מזכ"ל התנועה הקיבוצית בכלל המועצות בארץ, שבמהותה ההבנה שיש גופים שונים המשרתים את הקיבוצים על פי תחומים מוגדרים (מוניציפלי, התיישבותי וכלכלי), ולכן יש צורך ליצור "מנהלת משותפת" שבה ידונו סוגיות המשותפות לכולן ומשפיעות אחת על השנייה.

הגליל העליון הוא האזור הראשון בארץ בו הוקמה המנהלת המשותפת, שתפקידה, כאמור, לאחד כוחות ולשלב את החוזקות והייחודיות של כל אחד מהגופים במטרה ליצור תיאום מירבי ומכפיל כח לטובת 29 קיבוצי הגליל-העליון והאזור בכללותו.
הנוכחים סיכמו את הפגישה ואמרו כי שיתוף הפעולה הינו כורח המציאות המשתנה והמאתגרת וכי הם מאמינים שבכך יוכלו לשרת את הציבור באופן מיטבי ויעיל.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר בסיום הפגישה: "זוהי הגשמה של מאמץ משותף בן שנתיים וחצי. אני מאושר שהגענו לרגע הזה ומודה מעומק ליבי לפרטנרים ולכל מי שעשה מאמץ כדי שהדבר הזה יתאפשר. אנחנו ממשיכים במאמצנו לפתח שיתופי פעולה כאלו גם באזורים נוספים ברחבי הארץ".

גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית, אמר: "המנהלת הוקמה במטרה למנף את החוזקות והיכולות של שלושת הגופים, בכדי לסנכרן את העזרה לקיבוצי האזור, וליצור מכפילי כח לטובת הקיבוצים. המנהלת המשותפת מתכנסת אחת לחודש, ומועלים בה נושאים כלכליים, מוניציפאליים ורגולטורים ועדכונים אזוריים ופרטניים של קיבוצים כביטוי ומענה לצרכים העולים מהשטח".

השנתון מורכב מחמישה פרקים: ארבעת הפרקים הראשונים - הפעילות הכלכלית של הקיבוצים, התעשייה הקיבוצית, החקלאות הקיבוצית ונתונים דמוגרפים – משקפים את הפעילות הכלכלית במהלך שנת 2016, בהשוואה לשנים קודמות. הפרק האחרון, "אורחות חיים", משקף את המצב בסוף שנת 2017. 

השנתון הופק ונכתב ע"י אגף הכלכלה של התנועה הקיבוצית, ונערך בידיה האמונות והמקצועיות של רו"ח אסנת כהן, מנהלת המחלקה הכלכלית בברית פיקוח. סיוע משמעותי להכנתו התקבל מהתאחדות חקלאי ישראל, מאיגוד התעשייה הקיבוצית, מעובדי אגף חברה ומהרכזים. 

רו"ח דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית: "נתוני השנתון מצביעים על צמיחה דרמטית של הכלכלה הקיבוצית בעשור הראשון של המאה ה- 21, שהתמתנה בשנים האחרונות, ואפשר שהיא במגמת התכנסות לקראת יציבות. גם השנה הרחבנו והעמקנו את למידת "הנתונים הרכים" של אורחות החיים באמצעות סקר מקיף בקרב המנהלים בקיבוצים. נדגיש כי מטבע הדברים נתוני הסקרים פחות מהימנים מנתונים כספיים "קשים" המופיעים ביתר פרקי החוברת;  אך, לטעמנו, יש בהם מידע חיוני ומעורר מחשבה המצדיק את הכללתם בחוברת.

נקודות ציון בולטות: בשנת 2016 נמשכה הצמיחה המתונה בהיקף ההכנסות וברווח התפעולי המצרפי של הקיבוצים, מאידך בחתכים מסוימים של הרווח התפעולי פגשנו התייצבות במקום צמיחה. היקף ההשקעות קטן ביחס לשנים הקודמות, אינדקציה נוספת לבלימת הצמיחה.
במגזר התעשייתי נמשכה הצמיחה בהיקף ההכנסות, ברווח התפעולי, ביצוא ובהיקף המועסקים. מרבית הגידול נובע מצמיחת הפעילות בחו"ל. היקף הפעילות בארץ וליצוא נותר יציב עם נטייה קלה לעליה קלה כאשר מנכים מבסיס הנתונים מפעלים שנמכרו.
במגזר החקלאי נרשם בשנים האחרונות דשדוש בהיקף ההכנסות הכולל. מספר קטן של ענפים ייצר רווחיות מרשימה אך באחרים ניכרת שחיקה מתמשכת ברווחיות.
ולסיום, הדובדבן שבקצפת - נמשכת מגמת הצמיחה הדמוגרפית, המשקפת, ברוח החג, את דברי הסופר המקראי, "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א' י"ב)".

מזה שבועיים שתושבי היישובים הסמוכים לגדר דרוכים מעט מהרגיל בשל המחאות וההפגנות הנערכות ממש מטרים ספורים מגדרות הקיבוצים השונים. התושבים, המורגלים באורח חיים של שקט מתוח, מבקשים לשמור על שגרה, סומכים על צה"ל וערוכים כתמיד במידה והמצב יחמיר. 
את סוף השבוע שעבר שעמד בסימן "מחאת הצמיגים" מסכמים תושבי האזור דווקא בשקט יחסי ומודים כי אפילו החשש העיקרי מזיהום אוויר כבד לא פגע כמעט בקיבוצים וביישובים הסמוכים כל כך לגבול.

אורית בראון, רכזת האזור מטעם התנועה הקיבוצית וחברת קיבוץ כפר עזה מסכמת את "חוויותיה מהחזית" ביום שישי:
"כבר שבוע שני שאנו דרוכים לקראת יום השישי שבו שכנינו ממערב מאיימים ב"צעדת השיבה". זה שבוע שני, אבל בעצם שבועות אלה מתווספים למאות שבועות בשנים האחרונות בהם אנו יושבים דרוכים, חלקנו בחשש גדול, אבל רובנו חיים בביטחון שהשקט, בניגוד לתרחישים, אורב מעבר לפינה. פעם קיווינו והאמנו שהשלום נמצא שם מעבר לפינה, אבל היום אנו מסתפקים בשקט...
כמו בשבוע שעבר, גם היום חששנו לגרוע מכל. כך הכינו אותנו בחדשות. עשן הצמיגים החל להיתמר השמיימה בשעות הצהריים ומדהים שלמרות מרחק של כ2 קילומטר בלבד, דבר לא הגיע אלינו. שוב חזרה אצלי הרגשת הדואליות - גאווה בצה"ל מצד אחד, מהולה ברחמים כנים על השכנים מהצד השני".

כשיישובי העוטף מדברים על שמירה על השגרה הם מתכוונים כמובן לסוף שבוע מלא מטיילים באזורם ולכך שהמתיחות הגדולה ביותר הורגשה בין הקיבוצים לקראת משחק הפתיחה בין הפועל "שום" דורות להפועל ברור חיל בטורניר הכדורגל המסורתי במועצה האזורית שער הנגב. 

הקהילה הקיבוצית משנה את פניה: שינויים חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים הופכים את הקיבוץ למקום מגוון יותר, את אנשי הקיבוץ לעצמאיים יותר, את צורות התקשורת למגוונות יותר ואת זירת המדיה החברתית למשפיעה יותר. כל זה מעמיד אתגרים של יצירת רלוונטיות ואפקטיביות בדרכים חדשניות בפני מוסדות הקיבוץ המסורתיים.

החיים המשותפים והערבות ההדדית מהווים מקור להזדהות עם הקיבוץ, אך נדרשים כלים חדשים לדיאלוג, שיח קהילתי, בניית הסכמות מתחדשות, התמודדות עם קונפליקטים והתארגנות.

המחלקה לפיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית יוצאת ביוזמה חדשה להקמת צוות מוביל שיפתח ויעצב את דרכי השיח המתאימות והרלוונטיות לקהילה הקיבוצית בת ימינו ועוד יותר לזו של השנים הבאות. צוות זה יפעל לפיתוח מתודות אפשריות להובלת מהלך של שיח קהילתי לברור הזהות המשותפת לחברי הקיבוץ.

שלומית מספרת על היוזמה: "בשנים האחרונות, אחרי שמרבית הקיבוצים יצאו מהמשבר ועברו לעסוק בצמיחה וקליטה, התברר הצורך המשותף לחזור ולעסוק בשיח זהות ערכי ולא רק בשיח של אינטרסים. יחד עם זאת, אנחנו חיים בעידן של רשתות חברתיות וריבוי מידע, שבו קשה להוציא את החברים והחברות מהבית ולהביא אותם להשתתף בדיון קהילתי. להגדיל את מספר החברים שמגיע לאסיפות, הנוכחות וההשתתפות בדיונים בנושאים מהותיים - ולא רק בהצבעה בקלפי - אלו האתגרים איתם אנחנו רוצים להתמודד: לעשות סיעור מוחות, לחשוב יצירתית, לנסות כיוונים שונים ולפצח את האניגמה של השתתפות ומעורבות החברים.
הסדנא פתוחה לכל מי שרוצה להיות חלק מצוות חושב ומתלהב ושיכול להתחייב לחזור לקיבוצו ולהוביל שם תהליכים זהותיים. אנחנו יוצאים להרפתקה וזה מאוד מלהיב ומרגש".

אם אתם 'חשים בעצמותיכם' כי העניין נחוץ, אם יש לכם ניסיון בהובלת תהליכי שיח קיבוצי ואם אתם מוכנים להתחייב לתהליך ארוך, אתם מוזמנים להצטרף לחבורה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לשלומית צימרינג hr@tkz.co.il

לקול קורא אודות הקורס: לחצו כאן