- 14/10/2023
content
אדמה מקודשת בדם
"תפקידה של התנועה הקיבוצית המפוארת לא תם. אנו נדע לצאת מהתופת הזו, נמשיך לשאת בכבוד ובתחושת שליחות ולמלא את תפקידנו הצנוע והחשוב בתקומת העם וביטחונו". קראו את דבריו של ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, שהתפרסמו בעיתון 'ידיעות אחרונות' ביום שישי 13.10.23
ניר מאיר מבקר את תושבי הקיבוצים מעוטף עזה ושדרות שמתארחים בקיבוץ שפיים
בימים אלה מתחוללת מלחמה קשה וכואבת שלא פוסחת על בית, עיר, מושב וקיבוץ במדינה. בהגנה על המדינה, נופלים בנינו לצד אחינו מכל שבטי ישראל. אנו כואבים אל לכתם של חברינו וחברותינו ואת שאר הנרצחים והנופלים.
בתוך הטרגדיה המטורפת שחווה עם ישראל ספגה התנועה הקיבוצית את המכה הקשה והכואבת בתולדותיה, קשה יותר ממלחמת יום הכיפורים הנוראה. מספר האבדות בקיבוצים עצום, סדר גודל מפלצתי של תינוקות, חברים ותיקים, אימהות ואבות נרצחו, חלקם נחטפו. בימים האחרונים פגשתי רבים ששרדו את התופת במלונות אליהם פונו. בסוף השבוע אפגוש נוספות. הסיפורים מקפיאי דם. המבט בעיני החברות והחברים מספר את מה שמילים אינן יכולות לתאר.
בתוך הזוועה שכל עם ישראל עובר, התנועה הקיבוצית חווה אסון משלה, שהוא מהאסון הלאומי. מרצחי החמאס תקפו בבוקר שבת 20 קיבוצים ומושב על גבול הרצועה. ב-15 מהם היו חדירות וקרבות בלימה. שישה נכבשו. בחדירות היו הרוגים, בכיבושים היה טבח ורבים מאנשינו עדיין נעדרים או חטופים.
מתקפת הטרור של השבת השחורה, הייתה מתקפה על הגישה והקונספציה הציונית מראשית דרכה, שאפשר להחזיק ולקיים שורה של יישובים אזרחיים פורחים ולעבד את עד התלם האחרון. על הקונספציה הישראלית הזו ממשלת ישראל חייבת להגן כעת. אם לא תעשה זאת, 80 הקיבוצים הנוספים המסמנים את גבולות המדינה יסיקו את המסקנות. למדינת ישראל אסור להיות עמומה בנושא הזה ושיקום חבל עזה צריך להיות משימה לאומית עליונה. על מנת לעמוד בה, מדינת ישראל נדרשת לקיים לפחות שני תנאים יסודיים. הראשון, שבסוף המלחמה, לא יהיה יותר חמאס מעבר לגבול. השני, שממשלת ישראל תיקח אחריות מלאה, כפרויקט לאומי. לשקם את הקיבוצים עד האחרון שבהם. בלי שטיקים, בלי טריקים, בלי תרגילי "מצ'ינג" ובלי בירוקרטיה.
לצד זאת, חשוב להבהיר לממשלה כבר עכשיו: האחריות על אכלוסם מחדש של הקיבוצים ושיקומם החברתי והתרבותי יהיה על התנועה הקיבוצית ועליה בלבד. אין מקום לבצע חילופי אוכלוסיה בקיבוצים משיקולים פוליטיים או סקטוריאלים. דם חברינו וחברותינו ספוג באדמת הקיבוצים, אדמה מקודשת בדם ואנו נשוב אליה בכאב גדול ובתחושת שליחות. שם הבית שלנו. ושם הוא יישאר.
תפקידה של התנועה הקיבוצית המפוארת לא תם. אנו נדע לצאת מהתופת הזו, נמשיך לשאת בכבוד ובתחושת שליחות ולמלא את תפקידנו הצנוע והחשוב בתקומת העם וביטחונו.
בשם התנועה הקיבוצית כולה, אני מבקש להודות לעם ישראל, על התמיכה, ההתגייסות הנתינה והאהבה שאתם מרעיפים על אחינו שביתם וחייהם חרבו עליהם. כל אחד ואחת מכם הוא אור קטן, וכולנו יחד אור איתן. אשרי העם שאלה הם אנשיו.
הוספת תגובה חדשה