דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

פורצי דרך חברתיים-עסקיים? גם לנו יש!

ביום השני של כנס הנהגות הקיבוצים התארח פאנל מיוחד של שלושה חברי וחברות קיבוצים שהקימו פרויקטים יוצאי דופן, מעוררי השראה וכל אחד מהם משפיע בדרכו שלו על מעגלים רבים אחרים בתנועה פנימה ולחברה הישראלית והעולמית בכלל.
את הפאנל הנחתה רוני גלעד (עין שמר) והשתתפו בו ברוריה סלע (מעברות), ד"ר שושן הרן (בארי) ואדם זיו (סאסא). כל אחד מהחברים סיפר על פועלו, על המיוחד בו, על האתגרים, ההצלחות והתקוות גם לשנים הבאות הלאה.
משמאל לימין: רוני גלעד (עין שמר), אדם זיו (סאסא), ברוריה סלע (מעברות), ד"ר שושן הרן (בארי)
מימין לשמאל: רוני גלעד (עין שמר), אדם זיו (סאסא), ברוריה סלע (מעברות), ד"ר שושן הרן (בארי)


אדם זיו, מקים גלידריית "בוזה" מספר: "אני הקמתי את גלידריית "בוזה", בוזה בערבית זו גלידה וכשחשבתי להקים עסק קטן לייצור גלידה, חשבתי שזה יהיה מעניין להשתמש בפלטפורמה הזו ולהשפיע דרכה בצורה רחבה יותר. חשבתי לעשות זאת בשותפות עם שותף ערבי, עלאא סוויטאת, בכפר ערבי, תרשיחא, וליצור דרך הדבר הזה, דרך הגלידה, שהוא מוכר ואהוב בכל העולם, ובאמצעותו להגיע ולגעת בכמה שיותר אנשים וקהילות".
זיו תיאר שבעזרת הקיבוץ, שהאמין ביוזמה, השקיע בו והיווה את הגב הכלכלי, הם הצליחו להקים סניף ראשון בתרשיחא. "אחרי הסניף הראשון בתרשיחא שהצליח בכל רחבי הגליל ואנשים רבים באו במיוחד לטעום מהגלידה, הקיבוץ הביע אמון נוסף בעסק, ובעזרתו בוזה הפכה ממש לבית חרושת קטן עם מפעל ייצור בסאסא, חמישה סניפים בסאסא, בתרשיחא, בת"א ובצומת הגמא.
זיו תיאר את הקשר המיוחד שנוצר בין הקהילות של סאסא ותרשיחא מתוך השותפות בבוזה: "סאסא ותרשיחא היום הן קהילות משותפות, לטוב ולרע, בכל חגיגה ובכל אירוע אנחנו חוגגים ביחד, עובדים רבים באים מתרשיחא לעבוד בסאסא ולהיפך עובדים מסאסא באים לעבוד בתרשיחא. השותפות הזו כל כך חזקה ונכונה וכשאני רואה כמה דלתות היא פותחת, כמה אנשים מתרשמים לשמוע עליה ושמחים בה, ברור לי שזה הדבר הנכון לעשות, זו הדרך ליצירת קשרים עם קהילות ומגזרים שונים ואני אשמח, ממרום גילי הצעיר, לראות מיזמים כאלה נוספים בתנועה הקיבוצית בתחומים השונים. אני חושב שזו הדרך הנכונה והמשמעותית שלנו להשפיע".

ברוריה סלע, מנהלת ביה"ס "רמות חפר" לשעבר, (היום ביה"ס האיזורי "רמות- ים") מספרת:  "בביה"ס הקיבוצי שלנו, לאחר פירוק המוסד החינוכי במעברות השכלנו להבין שעל אף השינוי וביטול הפנימייה במוסד החינוכי חשוב לשמור על ביה"ס המיוחד שיש בידינו, לטפח אותו ולהוביל דרכו חדשנות ופעילות לימודית ייחודית. טיפחנו מודל חלופי לבחינות הבגרות, מודל של למידת חקר שנמשכת במשך שלושה חודשים, בשלושה שלבים, בהתעמקות בחקירה, דרך שאילת שאלות והצגה בפני קהל והענקת מיומנויות ודרכי למידה חדשניים שמאפשרים לנערים ללמוד בצורה עדכנית ומדויקת עבורם גם לחייהם בעתיד. כמעט כל הבחינות ברמות חפר אז, והיום ברמות ים הומרו בבחינות חלופיות, חוץ מתמטיקה ופיזיקה, התלמידים יכולים להיבחן בדרכים משמעותיות.
סלע מוסיפה ומאחלת גם לשאר בתי הספר הקיבוציים והאחרים ללכת בדרכו של ביה"ס: "אנחנו הוכחה ודוגמא לכך שאפשר אחרת, ללמוד אחרת וללמד אחרת. צריך שכמה שיותר בתי ספר יאמצו שיטות לימוד אחרות ולא ילכו עם הסטנדרט. תאמינו לי דווקא משרד החינוך מעודד למצוא חלופות ללימודים ומי שמקשה היום להוביל את השינויים האלו הן דווקא המערכות הקפואות הבתי ספריות עצמן. אני באמת מאחלת שהדבר הזה ילך ויגדל, ילך ויקרה בבתי ספר רבים נוספים ואני חושבת שהתנועה הקיבוצית ואגף החינוך בפרט יכולים להיות נושאי הדגל במהלך הזה".
 

ד"ר שושן הרן, מקימת הארגון "fair planet", ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לסייע למיליוני חקלאים זעירים במדינות מתפתחות לצאת ממעגל הרעב והעוני.
שושן הרן מספרת: "אני עבדתי במשך שנים בתחום פיתוח הזרעים ועם עבודתי הבנתי את הכח הרב שיש לחברות כאלו שבעצם באמצעותן ובעזרת הפיתוחים שלהן אפשר להגדיל בצורה מדהימה את אחוז האוכלוסייה השבע בעולם. כך הקמתי את הארגון והתחלנו לעבוד באתיופיה לנסות ולעזור באמצעות הקשרים שיש לנו עם חברות הזרעים, בעזרת הידע והמיומנויות הקיימות אצלנו לחקלאים המקומיים לגדל תוצרת חקלאית שתוציא אותם ממעגל העוני.
הרן מוסיפה כי לרקע הקיבוצי מבחינתה יש השפעה גדולה על הבחירה שלה להקים ארגון שכזה: "אני מרגישה שיש קשר הדוק להיותי מבארי לפרויקט שהקמתי, לחינוך שקיבלתי שתמיד הנחילו בנו את החשיבות בהסתכלות על החברה כולה, על החשיבות בהשפעה שלנו בעולם עם היכולות הקיימות אצל כל אחד מאיתנו. כשבאתי לבארי עם היוזמה שלי הם רצו להשקיע בה, למנף אותה ועזרו לי להקימה".
הרן מתארת: "יש לנו מתנדבים רבים בכל העולם שבאים ללמד ולהעביר את הידע לחקלאיים המקומיים ולא רק לעזור להם לייצר, אלא ממש להעביר את הידע כדי שגם שנעזוב את הכפר המסויים או החקלאים הספציפיים והם יוכלו להמשיך לעשות זאת בלעדינו, ובאמת הכפלנו פי חמישה את התוצרת החקלאית שלהם ולעזור להם לצאת ממעגל העוני. 
הגידול הראשון שהתחלנו איתו היא העגבנייה, שהיא ירק מבוקש ופופולארי מאד, לאחר מכן המשכנו עם הפפלפל החריף, שבאתיופיה היא הירק החשוב ביותר, הם אוכלים פי שלוש פלפל חריף למשל מעגבניות. השנה התחלנו לגדל גם בצל ובקרוב נתחיל לגדל גם כרוב. אנחנו מתמקדים בירקות כי הלב שלנו נמצא בחקלאים הקטנים וירקות זה גידול שמתאים גם לשטחי גידול קטנים וזהו גידול שאפשר לעשות ממנו כסף ממש, כל משפחה יכולה להתקיים מזה ובאמת משפחות משפחות מצליחות להתפרנס מהגידולים שלהם, למכור אותן, להתחזק מבחינה כלכלית, לאפשר לילדים לצאת לבתי הספר ללמוד במקום לעבוד, וההשפעה של החיזוק הגדול- קטן הזה ניכר בכל מעגלי החיים של החקלאים אליהם אנחנו מגיעים".

הוספת תגובה חדשה