דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

"מאחורי המושג "יהדות" יש תרבות ענפה וערכים רבים ומשמעותיים"

תוכנית "כזה ראה וחדש" בתנועה הקיבוצית פועלת להטמעת התרבות היהודית בקיבוצים. "יהדות היא לא רק דת, היא בעיקר תרבות ששייכת לכולנו"
יהדות אינה רק מצוות
יהדות אינה רק מצוות

 

האם אפשר להיות חילוני ולחגוג חגים יהודיים כהווייתם? האם אפשר לחגוג את ראש השנה או את סוכות ואפילו לציין את יום כיפור בלי לקיים ולו מצווה אחת? יש מי שחושב שזה לא רק אפשרי, אלא זה הכרח של ציבור שלם בישראל ובעיקר בקיבוצים – להתקרב ליהדות כתרבות ולא כדת, ממש כפי שחשבו ונהגו ראשי תנועת העבודה.

"שבילים" (החינוך החברתי באגף חינוך) ומחלקת תרבות בתנועה הקיבוצית, בתמיכת קרן "אבי-חי" ובשיתוף פעולה עם בינ"ה והמדרשה באורנים פועלים להטמעת התפיסה הזאת בעשרות קיבוצים ברחבי הארץ תחת התכנית "כזה ראה וחדש" במסגרת התוכנית מערכות החינוך קיבלו ליווי והכשרה בקיבוץ ופעם בחודש במפגש עמיתים ארצי בהובלת עילם בר לב. 

מי שיכולים לענות על התהיות הללו הם מי שמובילים את התוכניות בקיבוציהם – הגר שדה, מנהלת החינוך החברתי בכפר מסריק, וסמדר שם-טוב מעין שמר שממלאת את התפקיד ברגבים ואמנון אביגדור, עמיתם מאשדות יעקב (מנהל שתי מערכות החינוך של אשדות יעקב איחוד ומאוחד)

בבסיס "כזה ראה וחדש" עומד הרעיון של הטמעת תהליכי למידה ועשייה חינוכית-תרבותית בשלושה תחומים: חגים ומועדים, קבלות-שבת ושנת מצוות. התכנית מבקשת לבסס זהות קיבוצית-ארצית משותפת לדורות הבאים תוך התאמתה למציאות בקיבוץ המשתנה בה הקהילה הטרוגנית והתא המשפחתי דומיננטי בהרבה מבעבר לצד קהילה רב דורית חזקה ומגובשת. בנוסף רואים מובילי התוכנית צורך בהפחת רוח חיים מחודשת בזהות היהודית הייחודית שהתפתחה בקיבוצים לאורך השנים והתאמתה לזמננו, חיזוק החוסן הקהילתי וגאוות היחידה בקיבוץ, והעמקת תחושת השייכות למעגלי הקהילה המקומית, התנועה הקיבוצית ומדינת ישראל.

 

אז מה בעצם התרומה של התכנית למערכת החינוך, לקהילה, לתרבות ובכלל לציבור בקיבוץ?

סמדר: "ברגבים החינוך לקח בעבר אחריות על החגים וכשאני התחלתי את תפקידי, חשבתי שיש לעשות גם חיבורים בין התרבות לחינוך בנוסף לקהילה. הרגשתי שכנראה השינוי שעבר על הקיבוץ גרם לגורמים הללו פחות "לדבר" אחד עם השני. ביחד עם ההנחיה של "שבילים" זיהינו את נקודות החיבור, ולמדנו איך עושים חיבור של חינוך-קהילה- תרבות ולא פחות חשוב מזה, איך משמרים את החיבור הזה לאורך זמן. שזה לא יהיה רק ערב שהחינוך עושה לקהילה, אלא שתהיה שותפות אמיתית בין כלל הגורמים".

אמנון: "ההשתתפות בתכנית תרמה לפעילות בקהילה במספר רבדים, ראשית היא אפשרה לצוותי ההדרכה זמן לימוד, בחינה ועיבוד של תכנים וערכים שלכאורה מוכרים כגון ערבות הדדית, סיוע לחלש, כבוד לזולת וכו', אבל מנקודת מבט אחרת נוספת- נקודת מבט יהודית שהתחברה היטב גם כן לאותם ערכים בדיוק. במקביל, פעילותו של הצוות הקהילתי בתכנית הביאה ליצירת מסורת חדשה לאופן בוא נחגוג השנה את ראש השנה בשתי הקהילות". 

הגר מוסיפה: "יש שתי תרומות עיקריות בעיניי - החיבור בכפר מסריק בין התרבות לחינוך והעשייה המשותפת והשנייה - ההסתכלות והחשיבה העמוקה על חג בכלל. כלומר, מה רוצים להשיג בחג, אלו ערכים יש בו ואותם אנחנו רוצים להביא לידי ביטוי".

 

האם נוצרה מסורת קהילתית חדשה בעקבות הצטרפותכם לתכנית?

אמנון: "באשדות יעקב בהחלט, הצוות הקהילתי עסק השנה בנושא האופן בו אנו חוגגים את ראש השנה, ובעוד כשבוע נקיים חג משותף במתכונת חדשה לשתי הקהילות. בנוסף, פעילות התכנית סביב שנת המצוות חידדה והדגישה מספר משימות שהיו קיימות אולם שינינו להן מעט את התוכן ו'שדרגנו' אותן".

סמדר: "נושא שהתחלנו לבנות אותו הוא קבלות השבת בחינוך החברתי - ראשית למדנו מה קורה בגיל הרך ומה הם עושים. בנינו את קבלות השבת – קראנו טקסטים יהודיים שכתבו בקיבוצים אחרים על קבלת השבת. בנוסף, היה חשוב לנו לשמוע גם את קהילת רגבים עצמה, וביקשנו מחברים ותיקים לבוא ולספר במערכת החינוך על השבת שלהם".

האם הכנסת התכנית אליכם יצרה אתגרים חינוכיים, מערכתיים או קהילתיים – מיהם השותפים הרלוונטיים להצלחת התכנית בראייה ארוכת טווח?

הגר: "בכפר-מסריק ואני יודעת שלא רק אצלנו, האתגר הגדול ביותר היה להסביר את התוכנית ולא ליצור אליה אנטי. להביא תוכנית המתעסקת ביהדות בתוך קיבוץ של השומר הצעיר ולהבין כי יהדות אינה רק מצוות. צריך להבין ולהסביר כי מאחורי מה שקרוי "יהדות" יש תרבות ענפה וערכים רבים ומשמעותיים ובזה להתעסק. אתגר נוסף שנתקלנו בו, ושוב אני יודעת שלא רק אצלנו היה הצורך לעזור למערכת החינוך לצאת מהשבלונות הקבועות ולחשוב על הדברים מחדש. השותפים העיקריים להצלחה של שבילים הם צוותי החינוך והתרבות שהסכימו לעשות חשיבה מחדש ולקבל תכנים חדשים ואחרים".

אמנון: "באשדות יעקב מערכת החינוך לשני הקיבוצים ושתי הקהילות. האתגר המרכזי שהציפה התכנית היה החיבור המובנה שבין תרבות וחינוך, בהינתן שפעילות התרבות הינה נפרדת בעיקרה לקהילות בשני הקיבוצים. מאידך, השותפות הפעילה של החברים משתי הקהילות בסיוע צמוד של מנהל הקהילה אפשרו לצוות עבודה רציפה והגעה לתוצרים דוגמת חג ראש השנה הקרוב".

מישהו מכם יכול לספר על "סיפור הצלחה" המייצג את הרלוונטיות בעיסוק ביהדות כתרבות בראייה קהילתית, מערכתית?

הגר: "אצלנו התקיימה במהלך כל השנה קבוצת "תרבותא" שנפגשה אחת לחודש לשיח סביב טקסים מארון הספרים היהודי, אך מתוך שיח על הרלוונטיות של התרבות היהודית החילונית אצלנו בקיבוץ, למשל, איזו תרבות אנו רוצים ליצוק לתוך החגים אצלנו. מפגשים מרתקים ומעמיקים שהביאו איתם גם תובנות לארגון החגים בכלל וגם לתכנים המובאים בחגים".

מהם האופנים בהם הידע והניסיון שנצברו אצלך יכולים לתרום למערכת חינוך אחרת? כיצד "שבילים" ומרכז ההדרכה תורמים לכך?


סמדר: "קודם כל ההבנה שחשוב מאד שתהיה פתיחות לנושא שנקרא יהדות כתרבות. אני למשל נחשפתי לזה לראשונה – עד אותו רגע, מבחינתי היהדות הייתה דת ולא תרבות וזאת טעות שכיחה. חייבים שיהיה רצון ללמוד ולהבין שהדת היהודית היא פלטפורמה להרבה מהעשייה החינוכית – כבוד, חברות ועוד. מרכז ההדרכה שהוקם על-ידי "שבילים" באתר התנועה החדש יוצר את הפלטפורמה לשיתוף כל מה שנאמר לעיל למרכז פדגוגי עשיר ומגוון עם ערך אדיר לכל מי שייכנס אליו".

אמנון: "לימוד הדדי ורוחבי מאחרים היה ונשאר כלי עבודה מצוין. מרכז ההדרכה של "שבילים", צובר נפח ומשמעותומהווה שדרוג ומיסוד של הידע החינוכי חברתי קהילתי. אפשר לומר - בבחינת הפיכת התושב"ע לחומר כתוב ומבחינה זו מהווה פריצת דרך.

הגר מסכמת: "הן "שבילים" ובתוכו מרכז ההדרכה תורמים הרבה בעזרת התכנים שמוצעים באתר החדש ובלמידת עמיתים המתקיימת כל הזמן, ומביאה למה שנקרא - חוכמת ההמונים. התכנים מוזנים כל הזמן על ידי כולם וכל מדריך ומנהל חינוך יכול ללמוד מהם ולהביא את הדברים לקיבוץ שלהם. זה כמובן לא מתייחס רק ל"כזה ראה וחדש", ישנם פרויקטים ותוכניות מדהימות שניתן ללמוד בין הקיבוצים השונים דרך המעטפת של "שבילים".

תגובות

יהדות הומניסטית
מאיר הורביץ
מעניין שעדיין שואלים את השאלה הזאת. יש כמה קיבוצים שיודעים על היהדות ההומניסטית החילונית. התנועה היום נקראת "תמורה". http://israelijudaism.org.il/

הוספת תגובה חדשה